לרגל חג המולד יום הולדתו של ישוע הנוצרי הנה סקירה על אחד הסרטים המפורסמים ביותר על ישוע ,"מלך המלכים " בכיכובו של ג'פרי הנטר שסרט זה היה שיא הקריירה שלו.
והוא שיכנע אותי בתור ישוע.
בסיום קישור לסרט עצמו.
עטיפת דיסק הסרט"מלך המלכים " מ-1961
לקראת חג המולד אני צופה בסרטים על ראשית הנצרות בארץ ישראל .
והנה רשימה על אחד הסרטים האלו "מלך המלכים" על חיי ישוע הנוצרי שבו מגלם את המשיח השחקן ג'פרי הנטר שידוע כיום דווקא כשחקן הראשון שגילם קפטין של ספינת החלל אנטרפרייז בפיילוט של סטאר טראק"הכלוב" ב-1965"
תוכלו לקרוא עליו בבלוג זה כאן "השחקן שהוקם לתחייה"
אני שואל את עצמי למה הנטר היה משכנע שם כל כך בתפקיד ישוע?
עד כדי כך שהוא סיפר שהוא מקבל בלי סוף מכתבים מאנשים שחשבו שהוא אכן ישוע שקם לתחייה ומקבל פניות מאנשים שמבקשים שיבצע עליהם ועל קרובים חולים ניסים וכו'?
צפיתי בסרט ואם אני נוצרי אדוק אז ג'פרי הנטר הוא אכן משכנע בדמות.
קודם כל הוא היה בגיל הנכון כשעשה את הסרט .הוא היה כבן 34 ב-1960.
ישוע נצלב "כנראה " בגיל 33 ( אם כי אין ביטחון לגבי שנת הולדתו בכל אופן כנראה מעל לגיל 30 ).
דבר שני וחשוב הרבה יותר :העיניים שלו.
לעיניים של הנטר -ישוע יש מבט חודר מעין כמוהן כישוע הנוצרי וזה אכן משכנע.
אחת הסיבות שהנטר שחקן לא במיוחד ידוע קיבל את התפקיד היה הודות לבמאי ג'ון פורד שביים אותו בסרטו המפורסם ביותר עד אז "המחפשים " מערבון קלאסי עד היום שבו עבד הנטר לצד ג'ון ויין, ופורד שם לב למבט המיוחד של הנטר ושיכנע את המפיק של "מלך המלכים " שלישוע צריך להיות מבט כזה.
אני נזכר בחבדניקים שאחת הסיבות שהשתכנעו שהרבי מלובביץ' הוא המשיח היה המבט החודר של עיניו , ויש המוני תמונות שלו ששמות דגש על העניין.
אני חושב שאם לא היה לרבי מלובביץ' מבט חודר כזה החבדניקים לא היו ממהרים להכתיר אותו בתור המשיח.
אז כך גם אצל הנטר.
אתה צופה בסרט וחושב שאדם עם עיניים כאלו ומבט חודר ורואה כל כזה אכן יכול להיות המשיח.
אחרי שלמדתי את תולדות חייו של הנטר היגעתי למסקנה שאולי לעובדה שהוא גילם את ישוע בתפקיד שהיה שיא הקריירה שלו הייתה השפעה על מהלך חייו ולא דווקא חיובית.
לאחר שהופיע בסרט אלפי צופים נוצרים אדוקים ציפו ממנו שיהיה דמוי ישוע גם במציאות מה שכמובן הוא לא היה. ( ולא אף שחקן הוליוודי אחר). והוא סיפר שהוא מקבל מאות מכתבים בנושא ואנשים פונים אליו ברחוב כמו אל ישוע.
התפקידים שהוא קיבל לאיחר מכן נעשו עלובים יותר ויותר.חוץמאחד שבדיעבד היה החשוב בכולם. אבל הנטר לא ידע את זה.
ואת תפקיד הקפטין בספינת החלל אנטרפרייז הוא דחה לבסוף צעד שנראה כיום שגיאת ענק שלא תיאמן ממש.
אבל היו לו סיבות טובות.
התסריט שקיבל לידיו היה של דמות שמקבילה לישוע , והוא רצה להתרחק מהזיהוי הזה ככל האפשר.
הנטר מת לבסוף בצורה מיסתורית בגיל צעיר ( 42 בכל זאת מבוגר יותר מישוע הנוצרי שמת בגיל 33 כנראה אבל לא הרבה יותר ) ואין ספק שהקריירה שלו לאחר "מלך המלכים " הייתה אכזבה עצומה בשבילו.
אבל הדמות שגילם ונטש של הקפטין פייק של ספינת החלל אנטרםרייז שנפגע קשה ומוקם לתחייה במציאות של אשליה הוקמה לתחיה בסדרה חדשה "מסע בין כוכבים עולמות חדשים מוזרים עם שחקן אחראנסון מאונט.
והודות לדמות זאת כמו גם בגלל התפקיד של ישוע הנטר זכור היום.
ואיך הוא בתפקיד ישוע ?
מרשים ביותר בשביל סרט משנות השישים .אין ספק שהוא גילם שם מישהו שבשנות השישים נראה משכנע כמשיח.
היום אולי הרבה פחות.אבל כשאני חושב על כל אותם מאות חרדים וסתצם דתיים שמשוכנעים שהרב שלמה יהודה בארי "הינוקא" יכול להיות המשיח והוא משכנע לעין ערוך פחות מג'פרי הנטר בתפקיד אני מבין את כל אותם נוצרים שחשבו שג'פרי הנטר יכול להיות ישוע הנוצרי שקם לתחייה.
במה שבדיעבד היה שיא הקריירה שלו ג'פרי הנטר הופיע ב-1961 בתפקיד לא אחר מאשר ישוע הנוצרי בסרט הענקים "מלך המלכים".
הוא התאים מאוד לדמות – יפה ובעל אופי עדין.
עטיפת חוברת הקומיקס על פי הסרט "מלך המלכים"
הסרט היה להיט שובר קופות והתפרסם מאוד,והוא ככל הנראה הסרט הידוע והמצליח ביותר שנעשה אי פעם על ישוע הנוצרי. אם כי זכה לביקורות לא נלהבות.
הנטר סיפר בראיונות לאורך חייו שהוא מקבל עליו אלפי מכתבים מכל מיני אנשים שזיהו בינו ובין ישוע.
הוא רמז שזאת לא החוויה הכי נעימה,שמזהים אותו עם משיח הנצרות.
ג'פרי הנטר בסרט"מלך המלכים " בתור ישוע הנוצרי.
והנה ראיון עימו בשבועון ישראלי על תפקידו בסרט מפורסם זה :
ג'פרי הנטר בראיון בשבועון קולנוע ישראלי
למרות הצלחתו, הסרט לא החיה את הקריירה הדועכת של האנטר שכבר לא היה כל כך צעיר ויפה.
לאחר מכן הופיע בעוד הרבה סרטים נשכחים.
ישנה טענה שהייתה קיימת בהוליווד אמונה טפלה שמשהו רע יקרה למי שמגלם את דמותו של ישוע.היו שטענו שאחרי תפקיד כזה הקריירה יכולה רק להדרדר.
בדיקה מראה שאם הייתה אמונה תפלה כזאת "לפני " סרטו של הנטר היא לא הייתה נכונה עובדתית.
אבל התברר שלגבי ג'פרי הנטר בכל אופן הם צדקו.
.הנטר ניסה לבחור במכוון בתפקידים שונים מאוד מזה של ישוע הנוצרי שבו בלט כל כך אבל אף אחד מסרטיו לאחר מכן לא זכה להצלחה מיוחדת.
והנה רשימה על תולדות הסרט :
הפקתו של מלך המלכים הייתה אחת ההפקות המורכבות, השאפתניות והבעייתיות ביותןפקת מלך המלכים (1961) – אפוס תנ״כי מאחורי הקלעים
הפקתו של הסרט מלך המלכים הייתה פרויקט שאפתני ורב־משברים, שנמשך כמעט עשור והפך לאחת ההפקות הגדולות והמורכבות של הוליווד בסוף עידן האפוסים התנ״כיים.
הסרט החל את דרכו בראשית שנות ה־50 כחזון עצמאי של הבמאי ג'ון פארו0 בעלחה של מורין אוסליבאן שגילמה את ג'ין בסרטי טרזן של ג'וני וייסמילר ואביה של השחקניע מאיה םפארו ) שביקש ליצור סרט צנוע בשם Son of Man "בן האדם"על חייו של ישו. הפרויקט נדחה שוב ושוב בשל מחסור במימון והתחייבויות אחרות של פארו, ולבסוף שינה כיוון לחלוטין עם כניסתו של המפיק היהודי סמואל ברונסטון, שהפך אותו לאפוס ראווה רחב־היקף בסגנון בן חור.
חילוקי דעות חריפים בין פארו לברונסטון על אופי התסריט והצגת משפטו של ישו הביאו לפרישתו של פארו.
ברונסטון רצה לזכות מכל אשמה במותו של ישוע את אנשי הסנהדרין היהודיים ולהטיל אותה לגמרי על הרומאים.פארו לא היה מעוניין בכך.
פארו עזב את הפרוייקט שאותו יזם במחאה על:
- ניסיון "לרכך" את סיפור משפטו של ישו
- העברת האשמה כמעט בלעדית לרומאים
- תסריט שנשען מילולית מדי על ארבע הבשורות
הבמאי ניקולס ריי גויס במקומו, אך גם הוא סירב לכתוב בעצמו תסריט לנושא כה רגיש, וביקש להביא את התסריטאי פיליפ יורדן.
לחלוטין בתוך שישה שבועות. יורדן גם שינה את שם הסרט ל־King of Kings, והעניק לסיפור מבנה דרמטי ברור יותר.
פיליפ יורדן תיאר את מצב התסריט כ"כאוס תנ״כי": אוסף קטעים מהברית החדשה ללא מבנה דרמטי. בתוך שישה שבועות בלבד הוא:
- בנה קו עלילתי ברור
- חיזק את הקונפליקט הפוליטי־רומי
- הפך את ישו לדמות קולנועית שקטה, מרוחקת ומרשימה
בשלב זה שונה גם שם הסרט ל־King of Kings, מהלך סמלי שהדגיש את ההדר האפי.
אמנם הסרט בשם זה עכל חיי ישוע כבר נעשה בידי המפיק ססיל דה מיל וזכה להצלחה גדולה בזמנו אבל התברר שהשם אינו רשום מסחרית ואפשר להשתמש בו שוב.
מתוך חשש מביקורת דתית, ההפקה לוותה בייעוץ של חוקרי מקרא ותאולוגים, ברונסטון שכר חוקרי מקרא ותאולוגים, בהם המחזאי דייגו פאברי והחוקר ג'ורג' קילפטריק, כדי להבטיח נאמנות לטקסטים הבשורתיים.
ההפקה אף קיבלה במרץ 1960 אישור רשמי מהאפיפיור יוחנן ה־23 לאחר פגישה בוותיקן (!) ובחינה של התסריט בידי מומחי הוותיקן , צעד חריג בקולנוע ההוליוודי של התקופה.אבל הייתה לכך משמעות שיווקית גדולה עבור מליוני נוצרים
מועמדים לתפקיד ישו כללו את אלק גינס, פיטר קושינג, כריסטופר פלאמר ו־מקס פון סידוב.
לבסוף נבחר ג'פרי הנטר לתפקיד ישוע כאמור גם בגלל עיניו המיוחדות .
פוסטר מקסיקאני של "מלך המלכים"
הצילומים נערכו ברובם בספרד, שם הקים ברונסטון אולפנים עצמאיים. נבנו מאות תפאורות, הועסקו אלפי ניצבים, וצולמו סצנות ענק בנופים שנבחרו בשל הדמיון לארץ יהודה. ההפקה לוותה בתקלות רבות: סטים שנהרסו בסערות, מחסור בכסף, תאונות קשות וחילופי אנשי צוות.
כאשר התקציב אזל, נכנסה MGM כמשקיעה וכמפיצה, ודרשה שינויים מהותיים – קיצוצים, תוספות אקשן ושכתוב הסיום. התערבות זו החריפה את המתיחות בין היוצרים, אך אפשרה את השלמת הסרט.
ברונסטון הקים אולפנים עצמאיים בספרד, ושם צולמו מרבית הסצנות:
- נבנו 396 תפאורות
- הועסקו אלפי ניצבים
- נוצרו סטים עצומים של בית המקדש, ירושלים ונצרת
אחד מרגעי המשבר הבולטים היה כאשר סט בית המקדש קרס בסערה, ונדרש להיבנות מחדש במשך שלושה חודשים.
בעיות תקציב והתערבות MGM
אמצע הצילומים סימן נקודת משבר:
- הכסף אזל
- המשקיע הראשי פייר דו־פונט התקשה להמשיך
- MGM נכנסה כמממנת וכמפיצה
כניסת MGM שינתה את הסרט:
- דרישה לקיצור
- הוספת אקשן
- שינוי הסיום
- הכנסת דמות בדיונית ("דוד") – שנחתכה לבסוף
בשל חילוקי הדעות החריפים, ניקולס ריי ויורדן הפסיקו לדבר זה עם זה.
תקלות, תאונות והחלפת אנשי צוות
במהלך הצילומים:
- הצלם הראשי פרנץ פלנר חלה והוחלף
- תאונת דרכים גרמה למות איש צוות ולפציעת שחקן
- ריי קרס נפשית מהעומס והוחלף זמנית בבמאי אחר
למרות הכול, הצילומים הושלמו באוקטובר 1960.
פוסט־פרודקשן מסובך
בעריכה:
- נחתכו סצנות שלמות
- בוצעו צילומי השלמה בלונדון
- נכתב סיום חדש על ידי ריי ברדבורי, שנגנז בשל עלות גבוהה
המוזיקה של מיקלוש רוז'ה הוקלטה בהרכב עצום, והפכה לאחד המרכיבים הזכורים ביותר של הסרט.
רי ברדבורי זוכר
בשלב הפוסט־פרודקשן נחתכו סצנות שלמות, בוצעו צילומי השלמה, ונגנז סיום חלופי שכתב לא אחר מאשר סופר המדע הבדיוני הידוע ריי ברדבורי שכתב את כל הקריינות המסבירה את סיפור הסרט בשל עלותו הגבוהה.
רי ברדבורי סופר. כתב את טקסט הקריינות ל"מלך המלכים " וגם סיום לסרט שלא ההוסרט.
ברדבורי סיפר לימים :
עבדתי ב־MGM על תסריט של „רשימות מן המאדים” בשנת 1960, ובאותה תקופה הם בדיוק סיימו לעבוד על „מלך המלכים”. לא היה להם סיום לסרט, ולכן פנו אליי וביקשו שאכתוב אותו. אמרתי להם: “קראתם את התנ״ך?” הם אמרו: “לא, אנחנו יודעים שזה נמצא שם, אבל אנחנו צריכים שתיתן לנו סיום, ובדרך אגב גם תכתוב היסטוריה של היהודים שתשמש כהקדמה לסרט, ותעשה את כל הקריינות.”
אז חזרתי וכתבתי קריינות לכל חייו של ישו, ונתתי להם את מתי, מרקוס, לוקאס וריי. למעשה מצאתי את הסיום שלי בבשורת יוחנן, במקום שבו מתואר המאורע שלאחר הסעודה האחרונה. ישו שקם לתחייה מופיע לאחר הצליבה על שפת הכנרת. הוא עומד ליד מדורה של גחלים לוהטות שעליהן נצלים דגים. הוא אומר לשמעון המכונה פטרוס ולשאר התלמידים: “קחו מן הדגים האלה והאכילו את אחיכם, וקחו את דברי וצאו אל כל אומות העולם להטיף למחילת החטאים.”
ואז, באור הדמדומים שלפני עלות השחר, ישו מרים את ידו מעל האש, ואנו רואים את המקום שבו היה המסמר, את הסטיגמטה שלא תירפא לעולם. דם מכף ידו נוטף אל הגחלים הלבנות. כך הוא מוכיח את זהותו. ואז הוא עוזב אותם, ובתסריט שלי ישו הולך לאורך חוף הכנרת לעבר האופק. וכשאדם הולך אל האופק, נדמה כאילו הוא עולה מעלה, משום שהאדמה מתרוממת במרחק. וכך ישו הולך לאורך החוף עד שהוא הופך לנקודה זעירה, רחוקה מאוד, עד שאינם רואים אותו עוד. ואז, כאשר השמש זורחת על העולם העתיק, התלמידים עוזבים את אפר המדורה המתפזר בניצוצות, ועם טעם הסעודה האחרונה – האמיתית והאחרונה – בפיהם, הם יוצאים לדרכם.
בסיום שלי, המצלמה מתרוממת גבוה בצילום עילי, ומתבוננת בתלמידים כשהם מתפזרים – אחד הולך צפונה, אחד דרומה, אחד מזרחה ואחד מערבה – כדי לספר לעולם את אשר צריך היה להיאמר על אדם אחד. המצלמה רואה את עקבות רגליהם מתפצלות לכל הכיוונים, כמו חישורים של גלגל עצום, ואז העקבות נמחקות ברוח הבוקר. זהו יום חדש. הסוף.
לורנס פרנץ’: זה נשמע כאילו היה יכול להיות סיום יפהפה במיוחד, במיוחד עם המוזיקה המפוארת של מיקלוש רוז’ה.
ריי ברדבורי: כן, אבל כמובן ש־MGM לא השתמשו בזה. זה היה יקר מדי לצילום והם היו קמצנים. חבל גדול, כי ספר יוחנן מעולם לא שימש בסיס לשום סרט שנעשה על ישו.
מעולם לא ראיתי את הסיום המקורי. איני יודע מה הוא היה. י.
תוכלו לקרוא תיאור של הסיום הזה של ברדבורי כאן .
הפסקול האפי של מיקלוש רוז'ה, שהוקלט עם תזמורת ומקהלה גדולות, הפך לאחד המרכיבים הזכורים ביותר של הסרט.
בסופו של דבר, מלך המלכים יצא לאקרנים ב־1961, זכה לביקורות מעורבות אך להצלחה קופתית, ונחשב כיום לדוגמה מובהקת לאופן שבו הוליווד שילבה בין דת, ראווה קולנועית ושיקולים מסחריים – ו
אני מצאתי את הסרט כמרשים ובראש ובראשונה הודות לג'פרי הנטר שהוא בהחלט משכנע כמשיח לא כל כך צעיר. כי לא נראה לי שבמאה הראשונה לספירה גיל 33 היה גיל כל כך צעיר.
המקדימון
קיראו גם:
קשר חג הפסח – סיפורו של סרט ישראלי על ישוע הנוצרי שנאסר להקרנה בידי הצנזורה הישראלית
אותו האיש אותו המשיח -ישוע הנוצרי בספרות העברית
יוחנן המטביל מורו של ישוע ושלומית -הסרט
