אותו האיש -אותו המשיח : ישוע מנצרת בספרות העברית

ישוע הנוצרי נפגש ביהודי אחר. בציור של האמן הישראלי ראובן רובין מ-1922 .אוסף חברת פניקס תל אביב.

איך התייחסו כותבים ישראליים לדמות של ישוע מנצרת היהודי המפורסם והפופולארי ביותר בעולם בכל הזמנים ?

אולי שלא במפתיע מספר הכותבים הישראלים שעסקו בישוע ביצירות בדיוניות הוא מצומצם ביותר.

כאן לרגל חג המולד הנוצרי ולרגל התעצמות המשיחיות בפוליטיקה הישראלית נסקור את הבולטים שבהם.

וגם יצירות של סופרים שונים מחו"ל חיהודים ולא יהודים שהופיעו על ישוע הנוצרי בעברית.

וכאיורים יצירות שונות של אמנים יהודיים וישראלים על ישוע.

 

ישוע בציור של מנשה קדישמן

בעת כתיבת רשימה זאת  סיימתי לקרוא שוב את ספרו של   עמוס עוז "הבשורה  על פי יהודה" שנותן בין השאר פרשנות חדשה לדמויות של ישו ויהודה איש קריות.

וספרו החדש ישן של חיים הזז "בן המקום " שהחל להתפרסם בשנות ה -40 ונפסק.ורק שנים רבות לאחר מותו של הזז יצא לאור במהדורה שלמה אם כי לא מושלמת כי הזז  מעולם לא השלים את הסיפור. 

כנראה בגלל התנגדויות שפורסמו כנגדו בעיתונות הדתית בעת הפרסום  של פרקים שונים במוספי "הארץ"

וזה מעורר את השאלה המעניינת :איך ראתה התרבות העברית החדשה את דמותם של ישו וראשוני הנצרות ? יהודה איש קריות פטרוס ,מרים המגדלית פאולוס והאחרים?

ברשימה זאת  אסקור יצירות ספרות שוניות בנושא זה של חוקרים כמו יוסף קלוזנר ( דוד אביו של עמוס עוז) של סופרים כמו   א.א. קבק , ויגאל מוסינזון   ואחרים כמו פנחס שדה  שלכולם היה הרבה מה לאמר על ישו וראשית הנצרות והרלבנטיות שלהם לישראליות העכשווית. ולעיתים קרובות נתקלו בגישה עויינת ביותר שכיום בעידן שבו המשיחיות שוב בולטת מאוד בשיח הישראלי שוב אינה מובנת מאליה

 נ

מאוריצי גוטליב, ישו מטיף בכפר נחום, 1879-1878
צבעי-שמן על בד, המוזיאון הלאומי בוורשה 

נשאלת השאלה : האם יש יחס אחיד לדמותו של ישו ביצירות השונות ?או שמה היחס משתנה ממש מיצירה ליצירה

האם ניתן לדבר על יחס סימפטי לישו שמבטא  גם יחס סימפטי לנצרות?

נראה לי שאין גישה אחידה לדמותו של ישוע בתרבות הישראלית ואם כי הגישה היא חיובית בדרך כלל  בניגוד לגישה המקובלת לישו בדת היהודית הרי היא  משתנה מסופר לסופר מאמן לאמן.

אך ניתן לאמר שהיחס לישו כיחיד יהודי הוא חיובי בדרך כלל הרבה יותר מאשר לנצרות שיצאה ממנו והוא מבוסס על הפרדה ברורה וחדה בין ישו היהודי ובין הדת הנוצרית.

 

ישוע בתרבות העברית

משה קסטל, בלי כותרת (הצלוב), שנות ה-40 של המאה ה-20
צבעי-שמן על בד, מוזיאון משה קסטל, מעלה אדומים

ישוע הנוצרי הוא ככל הנראה היהודי המפורסם ביותר בהיסטוריה.הוא גם תושב ארץ ישראל המפורסם ביותר בהיסטוריה.ככל הנראה אף יותר מאברהם ודוד בן ישי שידועים בעיני מיליונים בעיקר כאבותיו.

הוא שימש כבסיס לדת חדשה שבה מחזקים היום מליארדים הנצרות שיש בה עשרות זרמים שונים.ועם כי יש שאלה עד כמה יצר אותה ועד כמה התכוון אליה באמת ,הרי אין ספק שהיא התבססה על כמה מרעיונותיו ועל אישיותו וסיפור חייו ומותו בצליבה.

 

ישוע הנוצרי בפני שופטיו מהסנהדרין.ציור מאת מאוריצי גוטליב ,1877. אוסף מוזיאון ישראל.

דמותו של ישוע היא כמובן דמות בעייתית מבחינת התרבות היהודית בגלל הנתק הקיים בין הדת היהודית והדת הנוצרית שמעמידה במרכזה את ישוע.ההיסטוריה היהודית באלפיים השנים האחרונות בנויה על הניגוד בין היהדות והנצרות מבחינת יחסם לישוע. היהודים סירבו בכל תקוף לראות בישו את האלוהים הבן או אף כדמות חשובה מבחינה דתית ,דבר שהעלה עליהם את חמתם של הנוצרים.

מרק שאגאל, צליבה צהובה, 1943
צבעי-שמן על בד, מרכז פומפידו, פריז

מספר היצירות היהודיות שעסקו בישו לאורך הדורות הוא באופן יחסי מועט ביותר ורובם ככולן היו דברי פולמוס עם הנצרות שהתייחסו בזלזול ובלעג לישו ולסיפור חייו. ישנם רק מאמרים מעטים בספרות חז"ל המזכירים במפורש או ברמז את ישו ומעשיו.

ואף מאמרים אלה אינם מקורות ראשוניים מתקופתו של ישוע. לא נמסר דבר בשמם של חכמים מן המאה הראשונה לספירה בני זמנו של ישוע שאולי היכירו אותו אישית או מקורביו. ומאמרות שאולי אפשר למצוא מהמאה השנייה לספירה (  ימי המשנה ) נראה שאינם שואבים ממקורות קדומים יותר ומשקפים רק ידיעות שהיגיעו ליהודים על ישו מהנוצרים או שביטאו תגובות לדברי הנוצרים על נושא שבו לא היה להם ידע רב משלהם כסוג של "גרסת נגד" לסיפור שכבר היה קיים.

צליבה לבנה.ציור מאת מרק שאגאל,1938

ממה שיש נראה שהיהודים ראו בישוע תלמיד שפרש ויצא לתרבות רעה ואף השתמש בכישוף.

ברור שלמספרים אלו לא הייתה ידיעה ברורה על זמנו של ישוע ולא על פעולתו והם כנראה מבלבלים אותו עם אנשים אחרים שחיו בימי אלכסנדר ינאי.

באופן כללי וספציפי נראה שכל מה שידעו היהודים על ישוע לאחר המאה הראשונה לספירה הם ידעו רק מכתבים נוצריים שונים שעימם התעמתו ולא מעבר לזה.

רוב הסיפורים היהודיים הקיימים על ישוע הם מהמאה הרביעית לספירה כשהנצרות כבר הייתה דומיננטית באימפריה הרומאית. אבל אין בהם הכרות קלה שבקלות עם ישוע האמיתי ואין לראות בהם יותר מדברי פולמוס עם הנוצרים וגירסת נגד לסיפור הנוצרי שמבוססים על דברי הנוצרים בנושא.

יש איזכורים של ישוע או מישהו שחושבים שהוא ישוע תחת שמות כמו בן פנדרא ובן סטדא  ובילעם ו"פלוני ממזר"שם גנאי מובהק במדרשים שם ההתייחסויות הן בדרך כלל שוללות ולעגניות.

ואין זה ברור כלל שהכוונה המקורית אכן הייתה לישוע מנצרת. 

ישוע והשליח האחרון.ראובן רובין.1922. מוזיאון תל אביב.

 במסורת הספרותית והעצמאית של היהדות שלאחר תקופת חז"ל אין בדרך כלל שום התייחסות אל ישוע ההיסטורי ,אלא רק אל הדמות האלוהית שהיא לדעת היהודים אלילית על האמונה הנוצרית. בספרות הוויכוחים עם הנוצרים נמנעו היהודים מטעמי זהירות או גם מטעם היעדר כל ידיעה מלנגוע בבעיית האיש ישו ותולדות חייו.פה ושם מצויים רמזים מועטים בנושא זה של הטלת ספק באי מהימנותם של סיפורי הבשורות משום אי סבירותם מצד עצמן או משום הסתירות ביניהם.

דוגמה יוצאת דופן של ספרים  במקורות היהודיים הקדומים שניתחו בעיון את סיפורי ישו הוא ספר "חיזוק האמונה " של הקראי מליטא יצחק מטרוקי  שניתח את סיפורי הבשורה הנוצריים על ישו והראה את חוסר ההיגיון שבהם.

אבל הוא  כאמור היה יוצא דופן.

לרוב הסופרים היהודיים לא עסקו בפירוט בסיפורים על ישו גם משום שזה עלול היה להיות מסוכן עבורם.  

תולדות ישו -סיפור הנגד היהודי 

פסלים של ישוע הנוצרי מ-1876 מאת הפסל היהודי מרק אנטוקולסקי 

Christ before the People’s Court, 1876
Marble | Haifa Museum of Art

 

מתי שהוא  במאות הראשונות לספירה נוצר מעין ספר שלם על חיי ישו בשם "תולדות ישו  המעשה בתלוי" שהיציג את חיי ישוע כפי שהם מתוארים באוונגליונים בצורה שלילית לעגנית ומבזה ביותר.

ספר תולדות ישו", אחת ההוצאות הראשונות

 זוהי היצירה המרכזית על ישוע בספרות היהודית בימי הביניים. 

הסיפור היה נפוץ בנוסחאות רבות ובכתבי יד ולא נדפס מאימת הצנזורה הנוצרית.

שרידים של סיפור זה נמצאו כבר בגניזה בקהיר ואף בצורת פיוט ומכאן יש להניח שנוצר כבר בראשית ימי הביניים כנראה לאחר שהנצרות הפכה לדת האימפריה.אולם חלק מהנוסחאות המפותחות מכילות סממנים רומניסטיים המצביעים על המאה ה-12 או אף על זמן מאוחר יותר של יצירה ועריכה

.זהו אינו חיבור פולמוסי עיוני אלא חיבור סיפורי לעגני סטירי שהוא בגדר תגובה עממית יהודית על המיתוס הנוצרי.משולב ברמזים ובסיפורים מהמדרשים על ישוע. הללו נארגו על ידי מספרים מאוחרים למסכת סיפורית שבאה להסביר בנוסח היהודי ולא להכחיש את הסיפור האבנגליוני את כל האמור שם בשבחו של ישוע היא דורשת בגנותו.

דהיינו זוהי דוגמה קלאסית של "סיפור נגד" בדומה נניח ל"ערפילים של אבלון" של מריון זימר ברדלי שבא לתאר בצורה חיובית את מורגן לה פי " המכשפה הרעה" מסיפורי המלך ארתור ,ו"מרשעת " של גרגורי מגוויר שבא לתאר בצורה חיובית את המכשפה" מספר הילדים הידוע "הקוסם מארץ עוץ".

"מרשעת " נזכיר הוא כיום ב-2024 מצליח יותר מהספר המקורי הודות למחזמר וזסרט מצליחים שנעשו על פיו.

וזה מראה עד כמה סיפור נגד יכול להיות אפקטיבי.

ישוע הוצג בסיפור זה כממזר בן לשכן של אימו מרים אשר התפתתה או נאנסה בהיעדר בעלה. יש שהבעל הוא נקרא יוסף ויש שהשכן המפתה אותה.

לפי כמה מהנוסחאות הייתה  מרים נידה באותה עת וכך ישו הוא ממזר בן הנידה. גם יחד.   ישוע מוצג כתלמיד חכמים שיצא לתרבות רע כמכשף שיצא לתרבות רעה ומטעה את בני ישראל מורד בחכמים ומתחצף כלפיהם ועל כן נענש על ידיהם. הסיפור תולה את המופתים של ישו ביכולתו הכישופית.הוא גנב מבית המקדש שם מפורש והשתמש בו לשם כך.הוא הוכנע והופל בידי החכמים בידי שם קדוש מזה שהיה בידיו.

המאבק בין ישוע והחכמים מוצג עם כך כמאבק בין מכשפים שבסופו של דבר גוברים בו כשפיהם של חכמי ישראל על אלו של ישוע. ]

סיפור האבנגליון בדבר מותו של ישו בגזירת חכמי ישראל אינו מוכחש כלל. אדרבא מקומם של הרומאים במהלך משפטו ותלייתו ( צליבתו אינה נזכרת ) נפקד כמעט לגמרי.דינו יצא להריגה משעה שהכריז על עצמו משיח קיבץ סביבו תלמידים והטעה אותם.

 הוא נקבר מעין "קבורת חמור".

העלמותו של ישו מקברו מוסברת בפשטות בכך שיהודה הגנן ( איש קריות ?) גנב את והשליכה לאמת המים שבגינתו. לאחר שפשטה השמועה שישו קם לתחייה מצאו החכמים את גופתו ורוב המאמינים במשיחיותו חזרו בהם מאמונתם.

הסיפור מסתיים בתיאור קצר של הפצת תורתו של ישו על ידי י"ב תלמידיו ובקצת נוסחאות יש גם סיכומים קצרים וביקורתיים של הדת הנוצרית.

מהדורה של הספר המוחרם "תולדות ישו".

 . ספר זה צונזר והושמד בידי הנוצרים ששרפו כל עותק שלו שיכלו להניח עליו את ידם. מעבר לכך היהודים לאורך הדורות לא התמודדו רבות עם דמותו של ישו הנוצרי ועוד פחות מכך עם אלו של שליחיו.

רק בראשית המאה העשרים החל מצב זה להשתנות בספרות העברית בארץ ישראל כפי שאראה הספרות והאמנות העברית המודרנית  התמודדו גם הם באומץ ואף בהצלחה עם דמותו של ישו.

ישוע בספרות הישראלית.

משפחתו של הצייר ראובן רובין בסדר עם ישוע הנוצרי.סדר ראשון בירושלים“ (1949) , אוסף מוזיאון בית ראובן

רומנים על ישוע מנצרת נכתבו על יהודים בשפות אחרות.אולם רק מעטים מאוד בעברית.

אולם בסופו של דבר נוצרה תפיסה חדשה שאין צורך לראות בישוע הנוצרי כמזוהה עם הנצרות בניגוד לתלמידיו כמו פטרוס ופאולוס. וכך החלו להופיע יצירות ספרות שונות שעסקו בישו הנוצרי.

בספרות העברית החדשה תוארה דמותו של ישוע כאדם יהודי שמעולם לא עלתה על דעתו ליצור דת חדש כפי שיש להניח אכן היה במציאות ההיסטורית.

המחזאי נתן ביסטיריצקי כתב מחזה בשם יהודה איש קריות :   חזיון בחמש עלילות /    ירושלים :   [דפוס הספר],   תר"ץ, 19 שהפך בגרסה חדשה ל:  ישוע מנצרת :   הגדה דרמטית.    תל אביב :   מ. ניומן,   1951 תשי"

---

, א.

היה את הסיפור הקצר מ-1941  "השניים " של הסופר דב קמחי שתוכלו למצוא בבלוג זה.  סיפור קצר על שני מורדים יהודיים  שנצלבו ביחד עם ישוע הנוצרי.נובלה שאולי קיבלה את השראתה מסיפורו הידוע של אנטול פרנס "נציב יהודה".

הסיפור עוסק בשני מורדים יהודיים בימי השלטון הרומאי שנצלבים. ורק בסוף המפתיע של הסיפור אנו מגלים שאלו הם השניים  שנצלבו ביחד עם ישוע בברית החדשה.

ישוע עצמו מופיע כמורה רוחני בסיפור שהוא דמות משנית בהחלט.

אורי צבי גרינברג הרבה להזכיר את ישוע הנוצרי בפואמות שלו.אבל פרט לכך ישוע היה דמות נדירה בשירה העברית שלפני קום המדינה.

הבשורה  על ישוע הנוצרי על פי אהרון אברהם קבק 

היצירה המוקדמת הבולטת על ישוע הייתה "במשעול  הצר "  (תל אביב : מוסד ביאליק, תרצ״ז 1937 ) ׳.של אהרון אברהם קבק.

תוכלו לקרוא את הספר בפרוייקט בן יהודה כאן.

ספר בשני כרכים שהיה הרומן הראשון  שנכתב בעברית על דמותו של ישו הנוצרי בידי יהודי עברי ציוני. בניגוד למה שאולי היה ניתן לצפות הספר התקבל בהתלהבות רבה ובשלהי שנות החמישים  אף הוכנס לתוכנית הלימודים של משרד החינוך לבתי הספר התיכוניים הממלכתיים ונשאר שם עד שנת 1979.   כך שהספר השפיע על דורות של מורים ותלמידים.

דבר שקשה מאוד להעלות אותו על הדעת היום לספר שעוסק בישוע.

קבק מחבר של רומנים היסטוריים התעניין מאוד בנושא המשיחיות כפי שמראה ספרו שלמה מולכו שפירסם בשנים 1928-1929 בשלושה כרכים שעסק במשיח שקר מהמאה ה-16. והעיסוק בישו הנוצרי היה בגדר התפתחות טבעית.

אולי אין זה פלא שיוסף קלוזנר החשיב במיוחד את קבק כרומניסטן בהא הידיעה והעריך  מאוד את ספרו "במשעול הצר" אם כי  לא התפעל מהדמות של ישו שהוצגה שם.ספר זה נחשב לפסגת יצירתו של קבק ובו לפי דבריו "קיפל את כל נשמתו " והתעצם ליתן דמות ממש ליקר שבחלום חייו ,לעמוק שבחזון רוחו".

קבק סיפר במאמר שלם "למה כתבתי את ספרי "במשעול הצר" שאפשר לקרוא אותו כאן. שאת הרומן כתב כשהיה חולה קשה חודשים שכב על ערש דווי ,בליבו כבר נפרד מן החיים ומן האנשים הקרובים לו. אז נדר לכתוב ספר שבו יסביר ויראה שהאדם אינו אבק פורח בעולמו של הקב"ה.

 אך גם לאחר קריאת המאמר של קבק זה לא ברור לחלוטין למה בחר דווקא בישוע מנצרת  כנושא לספר זה.

אפשר מאוד שקבק קרא אז את ספרו של יוסף קלוזנר על ישוע הנוצרי והחליט לקחת את הנושא שלו כגיבור ספרו.  כששאלו אותו על כך ידידים היה עונה בצחוק ומושך בכתפיו .

בכל אופן מישוע מנצרת הוא מפשיט את אדרת הפלאים של המיתוס ומציג אותו לפנינו כטבעי ואנושי עד מאוד. אדם מישראל דתי ומוסרי.הוא גם מסביר  את כל הניסים של ישו בהסברים פסיכולוגיים .ישו מבריא חוליים שונים לא על ידי גירושי שדים כמתואר בבריתה חדשה אלא על ידי  כוח הסוגסטיה ההגיוני הרבה יותר .

בספר מעביר קבק לפנינו את ישוע הנוצרי מצעירותו ועד בגרותו תחילה כעלם צעיר פתוח לקבל דברים מהאל המתגלים בכל מפרח מרמש ואף מקרן שמש.האלוהות מתרוננת בתוכו היא ממלאת את נפשו חסד ואהבה לכל יצור ולכל אדם. הוא מאמין שמלכות השמיים הגאולה היא קרובה אלא שתחילה יש לסלק את הרומאים העריצים מן הארץ.

ישוע עם כך מעורר את בני עירו  למרד.אך התוצאות של שפיכות דם מבהילות אותו.ואז עובר עליו משבר קשה מצד אחד השנאה לרומאים ומצד שני האהבה לכל הנברא בצלם האל.הוא מגיע למסקנה שדרך הגאולה אינה בחרב אלא באהבה וגאולת האדם קודמת לגאולת הכלל.ואילו להגיע לגאולה בשפיכת דמים אלא בטוב ובחסד וברחמים.הוא פוגש בנזיר  הקנאי יוחנן המטביל ופורש ממנו שכן דרכו היא בתוכחות וזעם ,דרכו של ישו היא באהבה בהבנה וסליחה. ( אגב זהו הסבר הגיוני ביותר לגבי  הקשר בין ישו ויוחנן המטביל ההיסטוריים ).

ישוע מרביץ מביתו שבכפר נחום תורת חיים כזאת שאותה קיבל מרבו רבי חנינא ואותה הוא מעביר לתלמידיו ומעריציו הרבים מבני העניים ובה הוא רוכש את לב האומללים הצובאים עליו תמיד.ואז בעצתו של תלמידו האהוב יהודה איש קריות הוא מבין שעליו ללכת לירושלים ולמות לשם שכן ללא קורבן אין גאולה אמיתית.והוא הולך לירושלים כדי לנצח את המוות במותו הוא. יהודה מוצג בספר כדמות מסובכת רבת ניגודים שהלשנתו על ישו היא  קרבנו למענו  על מנת שזה ייהפך ליותר מעוד מנהיג לא חשוב.

יש לציין שקלוזנר אף כי התרשם מהספר שהוא שימש לו כמקור מידע ראשי לא התלהב ממנו.אם כי הישוע הנוצרי של קבק מקביל מאוד לישוע היהודי של קלוזנר. למרות זאת ראה קלוזנר בספרו של קבק שבבים של אידאלים נצרניים זאת הנצרות הקדומה שעוד הייתה קרובה מאוד ליהדות אבל לא זהה לה לחלוטין. באופן כללי מתח קבק קו ברור בין ישוע היהודי וישוע הנוצרי ושכנע בכך את קוראיו ומשום כך לא הייתה  כל בעיה שספרו יתקבל על הציבור ואף ילמד בבתי הספר . זאת בניגוד למשל לספרו של שלום אש שבו הייתה  הערצה לישו הנוצרי  גדולה מידי והאיבה למנהיגי העם בזמנו של ישו שהוצגו כמושחתים גדולה מידי גם כן ומשום כך נראה כתוקף את היהדות המודרנית. ].

הבשורה על פי יגאל מוסינזון

ישוע הנוצרי בסדר פסח עם ראובן רובין בנו לוחמים עבריים ורב חסידי בציור מ-1949 , סדר פסח מחוץ לחומות ירושלים, שמן על בד, 1949. בית ראובן

יצירת ספרות בולטת נוספת  שעל ישו שהתחברה לאחר הקמת מדינת ישראל הייתה ספרו של יגאל מוסינזון " יהודה איש קריות, או, חטאיו של גרימוס הקדוש /    תל-אביב :   עם עובד,   1962.

הסיפור אינו עוסק בישו עצמו אלא בתלמידיו השונים ובראשם "יהודה איש קריות " ופטרוס .

ישוע מוצג רק דרך זכרונותיהם עליו.עלילת הרומן מתרחשת כעשר שנים לאחר הצליבה והוא עוקב אחרת התהליך שבו מתחיל להיווצר המיתוס על חייו של ישו ובעיקר סיפור מותו.

הסיפור האמיתי כפי שמכיר אותו יהודה איש קריות ( ומובא לנו רק בהדרגה במהלך הסיפור ) מובא לעומת הסיפור המיתי שאותו יוצרים תלמידי ישו שכלל לא היכירו אותו בחייו ובראשם פאולוס. הסיפור הוא מעין סיפור בלשי שעוסק בשאלה מי בעצם היה אחראי להסגרתו ולמותו של ישוע ? האם אכן היה זה יהודה איש קריות  שמספר את העלילה בגוף ראשון ? ומדוע? אנו מגלים שיש כאן סיפורים סותרים על חייו ומותו של ישו .אבל האמת שאותה יודע ומספר יהודה איש קריות היא ישו היה מורד ברומאים ושותפו של המורד בר-אבא ,וכי בעצה אחת עם בר-אבא הוא זה שביקש מיהודה איש קריות להסגירו לידי הרומאים.והוא עשה זאת מתוך ההנחה שמותו יצית מרד ברומאים .דבר שלא קרה. רק לאחר מותו נוצר מיתוס על נביא האהבה שכלל לא היה קיים במציאות.

מוסינזון עם כך יצר כאן גירסה המציגה את ישו במורד נועז ברומאים וכלל לא  כמשיח בן אלוהים במו במסורות הנוצריות שמוצגות כשקריות מההתחלה ועד הסוף.

ספרו הוא אף הרבה יותר אנטי נוצרי מזה של קבק שקדם לו.ושוב הוא נוטה לסלק כל מחשבה מיצירת אמונה חדשה או מרעיון משיחי חדשני כל שהוא מישוע.כל הרעיונות האלו מוצגים כיצירתו המקורית של פאולוס שנתלה בהם בישו לללא כל סיבה אמיתית.

אני רואה ב"יהודה איש קריות"  כיצירה החשובה ביותר בעברית על שאול התרסי -פאולוס שעליו כמעט ולא נכתב כלום בשפה העברית  לאורך כל הדורות.

לא מן הנמנע כלל שספרו זה שתורגם במקביל לפרסומו העברי לאנגלית היגיע לידיו של המלומר יו ונפילד שכתב כמה שנים לאחר מכן את הספר רב המכר The Passover Plot

שהיציג את ישוע ואת תלמידיו כמהפכנים כפי שהיציג אותם מוסינזון.

ספרו של שונפילד שימש כימים מקור לסרט בשם זה בהפקתו של מנחם גולן שנאסר להקרנה בידי הצנזורה הישראלית.

פוסטר הסרט של מנחם גולן "קשר חג הפסח " על חייו ומותו של ישוע הנוצרי. סרט שנאסר להקרנה בידי הצנזורה הישראלית.

האם קיבל שונפילד השראה מיגאל מוסינזון?

יש להניח שגם יגאל מוסינזון שניסה כל חייו להביא להסרטת ספרו ללא הצלחה תמה על כך.

מוסינזון פנה למנחם גולן שעימו עבד על הסרטת המחזמר שלו "קזבלן " כדי שיסריט את הספר. אך הפרוייקט לא מומש וחבל מאוד.

אולי בגלל שבמרכזו לא עמד ישוע עצמו אלא אנשיו, יהודה איש קריות פטרוס ופאולוס.וזה עשה את כל ההבדל מבחינת מפיקים ומממנים פוטנציאליים של סרטים.

חיים הזז עסק בישוע בספר שיצא לאור   רק שנים רבות לאחר מותו תחת השם "בן המקום" שבו ניסה הזז לתאר את ישו מנקודת המבט של תקופתו כיהודי טוב של התקופה שאף רואה את העתיד לבוא על היהודים בעתיד הרחוק ובזמן השואה. 

וקיראו עליו  ב"יקום תרבות" כאן 

הבשורה על ישוע הנוצרי על פי חיים הזז 

פנחס שדה הרבה לדון בישוע הנוצרי בספרו "החיים כמשל " וביצירות אחרות.וראה בו כמעין מקדים רוחני עד ששינה את טעמו בשנותיו האחרונות הפך למעריץ של החסידים ולעויין לנצרות.

כך עשה גם הסופר ומנהיג הכת שלמה קלו שיש להניח שהזדהה גם עם דמותו של ישוע  בספרו "והנה הוא בא /    יפו :   דע"ת,   1996

ד"ר מרדכי רימור כתב ספר  בשם הבהובים מהברית החדשה: ( מקור 2014) של סיפורים קצרים שמתבססים על סיפורי הברית החדשה ואפילו על מכתבי פאולוס .ספר יחיד במינו בשפה העברית.

רימור מנסה כאן להיכנס לראשו של ישוע. 

תוכלו לקרוא על ספר זה  עוד כא

בעברית נוצרו כמה וכמה שירים על חיי ישוע  הנוצרי ומהם ידוע שירו של נתן זך "טליתא קומי .

שעליו ראו כאן :

מטליטא ועד חניתה –-שיר על נערה מתה שהוקמה לתחייה ממרקוס דרך נתן זך ועד דוד אדלר 

הספר הבולט האחרון עד כה על ישוע בספרות העברית הוא ספרו של עמוס עוז "הבשורה על פי יהודה"   (כתר ,2014)  ששם אם כי רוב הסיפור עוסק בשנות החמישים של המאה העשרים ואחד הפרקים בו  הוא סיפור היסטורי על   ישוע ויהודה איש קריות.

ולדעתי אחת הדמויות הראשיות בו מבוססת ישירות על הדמות של הסופר חיים הזז שניסה לכתוב רומן על חיי ישוע. 

הספר תורגם ל17 שפות (!) 

והוא הוסרט בידי דן וולמן.

ישנם עוד יצירות ספרות שעוסקות בישוע בספרות העברית.

ניתן לאמר שדמותו של ישו קסמה ליוצרים העבריים כל זמן שנראתה  כמנותקת מהנצרות האנטישמית כשל מורה יהודי קדמון  מארץ ישראל שלא הובן כהלכה בידי דורות מאוחרים ושלא היה באמת מנוגד כל כך ליהדות של זמנו     או ליהדות המאוחרת יותר. אם היה נוצר קישור בינו ובין הנצרות המאוחרת זאת של הפרעות והצלב והאינקוויזיציה כי אז בלתי אפשרי היה להציגו כדמות שהקורא העברי יכול לקרוא עליה.

אולם כיום כשהמשיחיות בפוליטיקה הישראלית היא כה חזקה ישוע נוצריאינו נראה כשונה כלל ממשיחים יהודיים לאורך הדורות משבתאי צבי ועד הרבי מלובביץ. 

מרק (מרדכי) אנטוקולסקי, ישו מול שופטיו, 1876
שיש, מוזיאון חיפה לאמנות .

והנה רשימה של ספרים מקוריים ומתורגמים על ישוע הנוצרי בעברית:

ויליאם פרסיול קרוייזר   אגרות פונטיום פילטוס :   נכתבו בימי שלטונו ביהודה אל ידידו  ברומא  /; תרגם – ישראל דיסקין  ירושלים :   "הספר",   תש"ז

 מיוחס לנציב  הרומאי פונטיוס פילאטוס אבל יצירה של סופר מאוחר אנונימי כנראה העורך קרויזר :

• Letters of Pontius Pilate: Written During His Governorship of Judea to His Friend Seneca in Rome (1928)

  William Percival Crozier (1 August 1879 – 16 April 1944)   ך ו. פ. קרוזייר 

קיראו אותו ברשת כאן:

http://www.daat.ac.il/daat/vl/michtavipontios/michtavipontios01.pdf

ספרים של יוצרים יהודיים על ישו מתורגמים 

שלום אש האיש מנצרת

ספר שנכתב  במקור ביידיש אבל פורסם  בהצלחה גדולה באנגלית 

The Nazarene, 1939

ספר שעורר עויינות רבה בקהל היהודי בגלל שמו של הסופר כאחד מגדולי סופרי היידיש.

הוא תורגם לעברית פעמיים ונכתב כנגדו ספר שלם  של ספרן ספריית חב"ד חיים ליברמן "נצרותו של שלום אש".

"תרגום ראשון של "האיש מנצרת 

, תרגם דוד סיון, תשי"ג

תרגום שני 

בלהה רובינשטיין הוצאת פרדס 2023 

שלום אש המשיך וכתב שני ספרים נוספים על פאולוס שליח הנצרות ועל מרים אימו של ישו.אלו כבר לא תורגמו לעברית.

מקס ברוד ‫ אחות קטנה :   רומן /  (תירגם מכתב-יד מאיר גנים ((גרטנר  תל אביב :   דביר,   (תשט"ז 1955).

רומן על חיי ישוע

חיים זלדיס "אחים " מ-1976  ,תרגום צפרירה גר ,זמורה ביתן,1989 

רומן בדיוני לגמרי על חיי ישוע ואחיו המרושע שמספר את הסיפור מנקודת מבטו  שמוצג כאיש יצר והפיץ את הסיפור על ישוע .  שלרוב המסופר בו אין שום קשר למה שמסופר בברית החדשה.

תקציר הספר : רומן מונומנטלי המתאר את חייו של אח של ישו הנוצרי.תיאור השאוב מהדימיון ומדהים בתפיסתו סיפורו של אדם חסר מצפון, שרצח את העדינות, הרחמים ואת הרגש האנושי שבו:על ההתקדמות הזהירה וחסרת המעצתורים של הגיבור למעמד רב השפעה ביהודה, על מאבקו לכוח ולשלטון בכל היצורים החיים בתקופתו.

נורמן מיילר הבשורה על פי הבן     מאנגלית: אמיר צוקרמן  [תל אביב] :   ידיעות אחרונות : ספרי חמד : 2000)

רומן על חיי ישוע.

תקציר הספר :

 מרק  האלטר    מריה – הבתולה מנצרת :   רומן / מצרפתית: טל פלג ; תרגום ועריכה: רני כרמל ורבקה כהן  תל-אביב :   יהל,   תש"ע 2009.

תקציר הספר :אין אדם שאינו מכיר את מריה אמו של ישוע,
הדמות המסתורית הנערצת שהעולם הנוצרי כולו סוגד לה.
אף על פי כן לא נכתבו עליה בברית החדשה אלא משפטים ספורים, מעורפלים וסותרים.
מדוע? מה ניסו להסתיר מאתנו?
האם היו רעיונותיו המהפכניים של ישוע רעיונותיה של אמו?
ברומן תקופתי זה משרטט הסופר את דמותה הנועזת והשנויה במחלוקת של מרים, אותה יהודיה שהפכה לימים למריה, הבתולה מנצרת.
מה משמעותו של אותו מסתורין?
מי היה אביו של ישוע?
האם הרתה מריה לרוח הקודש?
האם היה ישוע יציר רוחה?
המחבר חושף בפנינו את סיפור אהבתם הנכזבת של מרים ובראבא הגנב, מספר לנו על מערכת היחסים המופלאה שנרקמה בינה לבין יוסף הנגר, ומתאר את קשריה עם יוסף הרמתי מכת האיסיים התמוהים, שממנו למדה את רזי הטיפול האלטרנטיבי.
מרים מתבגרת לנגד עינינו והופכת לאחת הנשים החזקות והמעניינות בהיסטוריה העתיקה.

מארק האלטר שגדל בפולין הקתולית בצל פולחנה של מריה, יוצא בעקבותיה למסע מרתק ויוצא דופן.

"למראה ישוע בני הכול מסתגרים בעצב עמוק.
מרים המגדלית שואלת אותי: ´מדוע עינייך יבשות, כולם בוכים חוץ ממך´.
אני עונה לה: ´דמעות מזילים כשהכול תם ונשלם, ואשר לישוע בני, דבר לא תם ולא נשלם

ספרים של יוצרים נוצריים על ישו מתורגמים

פרק בפני עצמו צריך להיות לספר המפורסם של 

לואיס וואלאס "בן חור שתורגם לעברית כמה וכמה פעמים. בעברית רק התרגומים של אריה חשביה ומירון אוריאל מתייחסים לדמות של ישו ולנושא החשוב של ראשית הנצרות. בשאר התרגומים כל הנושא הזה נמחק. חנה לבנת תירגמה את הספר בשלמותו אך זה לא פורסם מעולם. המשורר והסופר רוברט גרייבס עסק רבות בדמותו של ישוע הנוצרי בסיפורים בו במחקרים שונים שכתב עם שכנו החוקר היהודי  יהושע פודרו. כולל מחקר שניסה לשחזר את האבנגליון המקורי .ומחקר שבו טענו השניים שישוע לא מת על הצלב אלא שרד והיגיע לרומא. מחקרים אלו לא תורגמו לעברית. לעברית כן תורגמו שני ספרים שבהם עסק גרייבס בדמות ישוע. רוברט גרייבס "קלאודיוס האל" 1935  כולל פרק המתאר את סיפור ישוע כפי שנראה בידי המלך אגריפס הראשון. רוברט גרייבס  המלך ישוע   1946 בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת גומא 2008. תקציר הספר : סיפורו של ישוע, נצר לשושלת בית דויד ולשושלת כוהנות ומעלות באוב. זהו סיפורו של מי קנקרא מלך היהודים ובן האלוהים: סיפורו של אבי הנצרות כפי שלא סופר מעולם – סיפור החובק בתוכו אלילים ופוליטיקה, אידיאולוגיה ותאוות, מעשי נסים וצווי מלכות, קנוניות ומעשי גבורה. רוברט גרייבס, מי שנחשב לגדול סופרי הרומנים ההיסטוריים בכל הזמנים, מגיש כאן את גרסתו שלו ללידתו וחייו של ישו, הלוא הוא ישוע הנצרתי. יצירה שנויה במחלוקת זו קוראת תיגר על מקורות המונותאיזם ועל דרך התפתחותן של הדת היהודית והדת הנוצרית כאחד. בספר השוזר יחדיו אמיתות היסטוריות, אמונות עתיקות יומין וספקולציה, מביא גרייבס לקורא סיפור מותח, חכם, מדהים, מרגש ומזעזע – הסיפור המהווה את אחד הבסיסים המרכזיים של כל תרבות העולם המערבי. רוברט ראנק גרייבס (1895 עד 1985) היה משורר בריטי וסופר אשר זכה בפרסים רבים. בין ספריו המוכרים ביותר לקורא הישראלי מצויים ´גיזת הזהב´ (אשר יצא בהוצאת אודיסיאה), ´אני קלודיאוס´, ´קלודיאוס האל´ ו´האלה הלבנה´. – זו אינה קריאה למזדעזעים בנקל; היא מציגה את ישוע כמלומד ומשורר, אף שלא בהכרח כאלוהי. הסיפור נע, ככל ספריו של גרייבס, בקצב מהיר ומחוכם, ובסגנון מבריק. – קירקוס ריוויוס. מיקה וולטרי הרומאי בתרגום אהרון אמיר עם הספר  ,1968  ספר שעוסק בשליחי הנוצרים פטרוס ופאולוס ברומא של קלאודיוס ונירון. והוא המשך של ספר שלא תורגם על ישוע הנוצרי The Secret of the Kingdom. פאול לוטר מאיר _  פונטיוס פילטוס :   נובילה היסטורית /( במקור 1968 )  עברית ע. ח"י  ירושלים :   ינץ,   1972. תקציר הספר : המשפט המפורסם בו שפט פונטיוס פילטוס הנציב הרומאי ביהודה, היווה נקודת מפנה אשר שינתה את פני העולם..נובלה היסטורית זו המנסה למצוא פשרה בין הכנת ביוגרפיה המבוססת על עובדות לבין דמיון ספרותי. ניקוס קזנצקיס (קאזאנצאקיס)  הפיתוי האחרון של ישו ; מאנגלית: דפנה ארנולד-עמיתירושלים : כתר, 1989

• 

• הבשורה על פי ישו, תרגמה מפורטוגזית מרים טבעון, הספריה החדשה, 1993
• 

עדי נס עדי נס, בלי כותרת, 1999
הדפסת צבע

שחזור צהלי של הסעודה האחרונה של ישוע מנצרת על פי ציורו של לאונרדו דה וינצ'י

ראו גם :

האם ישוע והנוצרי והשליח פאולוס התקיימו במציאות ? -ראיון עם חוקר נצרות קדומה וספרות פנטסטית

הכוכב :סיפור קלאסי על כוכב שהופיע ביום הולדתו של ישוע

יהודה איש קריות סיפור קלאסי מאת אנדרייב בתרגום דינה מרקון

קשר חג הפסח : סיפורו של סרט ישראלי על ישוע הנוצרי שנאסר בידי הצנזורה

אותו התלמיד : השליח פאולוס בספרות העברית

למה הנצרות ניצחה את האלילות ?

השחקן שהוקם לתחייה :סיפור של שחקן קולנוע שגילם את ישוע הנוצרי וגם את הקפטין הראשון של ספינת החלל אנטרפרייז