סקירה על פרק מיוחד בספר שעוסק בתולדות המרכזים היהודיים במזרח אירופה. הפרק העוסק במשבר החמור ביותר שאותו חוו מרכזים אלו לפני מלחמת העולם הראשונה ,מרד הקוזאקים בראשות חמלניצק בשנים 1648-1649.
הידוע בהיסטוריה היהודית כפרעות ת"ח ות"ת.
והמחבר בוגוסלבסקי חושף שלא כל מה שחשבנו ואף לא רוב מה שחשבנו על המרד הזוועתי הזה הוא מדוייק.

אני קורא את ספרו המעניין של שלום בוגוסלבסקי מורה דרך במקצועו שכתב את תולדות מזרח אירופה היהודית בספר הסיפור הלא סביר ולא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית .הוצאת זרש, 2024
דבר שאיש לא טרח לעשות מזה עשרות רבות של שנים מאז ההיסטוריון שמעון דובנוב כמדומנ
ובהחלט יש מה להגיד עליו.
קניתי את הספר בשבוע הספר לפני שהחלו הטילים , קראתי במיקלט תוך כדי הפצצות וזה דווקא נראה מתאים למה שתואר שם.
אתמקד כאן רק בפרק אחד ,כי כל פרק עוסק בתקופה אחרת וכל פרק שווה מאמר בפני עצמו.

שלום בוגוסלבסקי ,פייסבוק
בוגוסלבסקי שמכיר את האיזור היטב ממסעותיו שם כמדריך טיולים עוסק בשאלה איך וכיצד הפך האיזור הזה למרכז העולמי של היהודים במשך כחמש מאות שנים .
אתחיל בהערה משפחתית :אחת הדמויות שהוא עוסק בהם בספר לצד חמילניצקי הקוזאק האוקראיני והבעל שם טוב וקושיוצ'קו המורד הפולני , הוא אבא של סבא של הסבא של סבתי ( הוא הגאון מוילנה ) ומעיר כבדרך אגב שקרובי משפחתו הם אלו שמימנו את פרסום הביאור של מנדלסון לתנ"ך בוילנה.(ע' 236)
האומנם? יכול להיות אבל ניתקלתי בטענות שזאת עוד בדיה של חותנו של המשיח של חב"ד יוסף יצחק שניאורסון שכתב דברים רבים על נושאים שונים שהיו בדיות ספרותיות ותו לא .
שאין בזה כל רע כל זמן שזה לא מוצג כאמת.
הוא הציג אותן כאמת.
וראו על כך "האדמו"ר של חב"ד נגד הגאון מוילנה ומשפחתו .
אותם מגיבים טוענים זאת עוד אחת מהבדיות שלו.
לי נראה שזה יכול להיות אמת
אז אשמח לשמוע ממומחים בעניין.
הספר כל כולו עוסק במזרח אירופה שהיא פולין ליטא רוסיה גליציה הונגריה שמוצגת כסוג של מרכזס יהודי שלא היה כמוהו וגם לא יהי כמוהו וזה נכון.
אבל משום מה בני משפחתי שחיו שם מאז המאה ה-17 כשהיגרו לשם מפראג היו המנהיגים הכלכליים והרוחניים בקהילת וילנה בליטא.ובין שאר דברים הגו יזמו ומימנו את הקמת ישיבת וולוז'ין אם כל הישיבות כיום ושינו בכך את פני החינוך במזרח אירופה.
אבל הם ממש אבל ממש לא חיבבו את המקום שבו חיו מאות בשנים .
עובדה הם חשבו כל הזמן על ארץ ישראל והיגרו אליה כשיכלו.

הגאון מוילנה
הגאון מווילנא ניסה להגיע לארץ ישראל אבל חזר.
למה לא יודעים.
לדעתי הוא היגיע למסקנה שבעצם אינו יכול לחיות שם לבדו ללא משפחתו אבל לך תדע.
כל חייו דיבר ביידיש כנראה אבל כתב וחשב כנראה רק בעברית. ליידיש הוא בז מעמקי ליבו.
עובדה :לא השתמר שום דבר שלו ביידיש.
.חי בליטא אבל חלם על ארץ ישראל וכך גם האחרים ממשפחתו שהיא משפחתי.
הם הגו יזמו ואירגנו ומימנו את מה שנקרא עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל והקימו שם את מה שנקרא היום הקהילה החרדית ליטאית.
ובהחלט תיכננו להצטרף אליה כשתעמוד על הרגליים מתי שהוא.
סבה של סבתי הרב אליעזר לנדא עשה זאת .
כנראה כל אותו עולם שבוגוסלבסקי מתאר באמנות רבה כל כך ומחבב אותו על הקוראים ממש לא מצא חן בעיניהם.
אחת הסיבות כנראה הייתה שהגאון מוילנה ובני משפיחתו זכרו היטב את מרד הקוזאקים,
במהלך המרד הזה אבי אבותיו של הגאון הרב משה רבקש ברח להולנד עם אבי משפחת סלומון הידועה הרב העשיל צורף.
ואב אחר של משפחתי מצד סבי הרב אורי שרגא פייבוש ברח לעיר ירושלים במזרח התיכון והפך שם לתושב האשכנזי השני הידוע שחי שם .
הקוזאקים נגד היהודים והליטאים והפולנים

בוגדן חמלניצקי.ויקיפדיה
הפרק החזק והמרתק ביותר בספר המקיף 500 שנה של היסטוריה היהודית הפרק הרביעי הנקרא "קטטה המונית " הוא תיאור פרעות ת"ח ות"ת מרד חמלניצקי בשנים 1649 -1648 נושא שאינו מוכר כמעט לקורא החילוני כיום וכנראה גם לא למרבית הקוראים הדתיים.
כפי שחושף המחבר בעצם יש רק מקור היסטורי טוב אחד על תקופה קודרת זאת בעברית ספרו של נתן הנובר"יוון המצולה" שנכתב ממש בעת האירועים.
הוא משתמש בעיקר דווקא במקור צרפתי על התקופה.
אוסיף שיש גם את הספר "זיכרונות לבית דוד " של פרידברג שאחד מסיפוריו מתאר את גזירות ת"ח ות"ת,ועוד כמה ספרים בודדים למשל "קידוש השם " של שלום אש, ומה שמתואר בהם שונה מאוד מהדרך שבה בוגוסלבסקי מתאר את האירוע.
ושאר המקורות הפולנים הרוסים כמעט אינם עוסקים כלל ביהודים.
כך למשל ברומן ההיסטורי המפורסם של הנריק סינקייביץ' "באש ובחרב "( 1884) שמתאר את המרד של חמילנצקי מנקודת המבט הפולנית ועוסק מעט מאוד ביהודים אם בכלל.

אותו חמלניצקי המפורסם שעמד בראש הטבח ביהודים שהוא כיום נחשב לאחד מהאנטישמים הגדולים של ההיסטוריה היה מסתבר אציל קוזאקי קטן ולא ממש חשוב שבגלל שורה של אירועים חסרי חשיבות,סיכסוך בין שני אצילים קטנים שאחד מהם היה חמילניצקי והשני פקיד מקומי אחד בשם צ'פלינסקי .שניהם התחרו על הזכות לזקק אלכוהול. .וגם על ליבה או וחסדיה של איזו אישה כנראה יפיפיה מקומית אחת בשם הלנה.
חמילניצקי שהירגיש שנעשה עימו חוסר צדק משווע היצליח לשכנע את הקוזאקים שהיו נזעמים בגלל דברים אחרים לגמרי שעליהם לצאת למרד.
הביא להתלקחות ענק שבה מתו מאות אלפים והביאה לחורבנה של ממלכה.
והיום הוא כתוצאה גיבור לאומי גם ברוסיה וגם באוקראינה .
אבל בהחלט לא בפולין.

ציור המתאר את כניסת הפורעים הקוזקים לקייב, בראשות חמלניצקי (צייר: מיקולה סאמוקיש, רוסיה 1860-1944)
חמלניצקי זכור כיום כאחד מגדולי רוצחי היהודים ביחד עם פרעה (רעמסס השני ? זה לא ברור ) אנטיוכוס ,טיטוס ואדריאנוס ,והיטלר.
אבל נראה שהוא לא ממש שייך לחברה הלא נכבדה הזאת.
. נראה שהוא לא ממש נתן את הפקודות לטבח ספציפי ביהודים .
וכנראה לא היה אנטישמי באופן מיוחד או בכלל.
אלו היו פעולות של מנהיגים מקומיים שרצחו המונים לא רק יהודים. כפי שהיה מקובל באיזורים האלו מאז ימי המונגולים.
כולם נרצחו ללא משוא פנים. גם פולנים, גם אוקראינים,גם ליטאים.
היהודים היו רק חלק מההמון.
בוגולסבסקי חושף את מה שלא היה כל כך ידוע כי זה לא כל כך הוזכר במקור היהודי על המרד שתיאר את היהודים הולכים למותם כצאן לטבח.
היהודים היו פעילים בלחימה.ובהחלט הגנו על חייהם.
בכל מקום בו תקפו הקוזאקים הם נתקלו בפלוגות הגנה של מקומיים שהיהודים היו חלק מהם.
לפעמים חלק עיקרי.
ואת חייהם מכרו במחיר יקר.
הדרך שבה מתאר בוגולסבסקי את התפרצות המרד הקוזאקי מזכירה לי את מה שידוע לנו היום על הדרך לשביעי לאוקטובר שורה של מאורעות קטנים שהתברר שהיו קשורים לסינואר כמנהיגי ישראל והחמאס שהביאו להתלקחות הענק שמצד אחד הייתה צפוייה אבל מנהיג ישראל לא צפה אותה.
כך על פי תיאורו של בוגוסלבסקי היה גם במרד הקוזאקי הגדול שמצד אחד היה צפוי. כל הגפרורים היו מוכנים להתלקחות הגדולה.
אבל מצד שני איש לא ציפה שכך יקרה.
מי יודע אולי אם חמלניצקי היה זוכה בחסדיה של הלנה היפה שום דבר לא היה קורה ופולין הייתה נשארת ממלכה גדולה עד עצם היום הזה.
אם אכן כך אולי גם לא הייתה עלייה לארץ ישראל ולא מדינת ישראל.
ואולי כך זה ביקום מקביל שבו הלנה קיבלה לבסוף את חיזוריו של חמילניצקי.

קוזאקים בהנהגתו של בוגדאן חמלניצקי תוקפים את מבצר טולצ'ין שם התגוננו היהודים יחד עם הפולנים שלבסוף בגדו בהם והפקירו אותם בידי הקוזאקים. אוקראינה, 1648-1649 ציור על בד, בידי פטר פר, בריטניה (בית התפוצות, תצוגת הקבע הישנה)
תגובה אחת על “חזרה אל ימי הקוזאק חמלניצקי”
תודה שהבאת את הארוע . לי נשאר בזכרון רק מלמוד ההיסטוריה בעממי או בתיכון . חמילנצקי נונצח גם במולדובה בתוספת למקומות שהזכרת .