יוסף זונדל וסרמן ((ה' באלול תר"ס 30 באוגוסט 1900 – י"ב בטבת תשל"ט 11 בינואר 1979 )סופר מורה וגנאלוג וחוקר מקרא . מנהיג באירגון "האחים הנאמנים " הם "בני ציון" הם "בני משה".
סבו מצד אביו של בעל הבלוג.
משפחת סב סבו של סבי מצד אבי יוסף זונדל סלאנט מיוחסת אל אורי שרגא פייבוש אשכנזי תלמיד מהר"ם רבי מאיר מלובלין, שעלה לארץ-הקודש ונתקבל בה לנשיא קהילת ירושלים. בן נינו הרב יוסף זונדל מסלאנט, היה תלמיד-תלמידו של הגר"א מווילנא ועלה לארץ בשנת תקצ"ח 1838. חתנו המפורסם היה רבי שמואל סלאנט, רבה הנערץ של ירושלים במשך כ-70 שנה.
נכד נכדו של יוסף זונדל מסלנט הוא סבי יוסף זונדל וסרמן.סופר מורה וגנאלוג ,חוקר גנאלוגיה של משפחות רבנים ושל אישים מתקופת התנ"ך.
ולציון מלאת 46 שנה לפטירתו ב-11 בינואר 1979 אני חוזר לאבי אבותיו שעליו כתב סבי בכמה הזדמנויות.
מה בדיוק אנו יודעים על אורי שרגא פייבוש?
ריבוי השמות אצל ר' פייבוש, נובע מכך שהשמות תורגמו כל העת משפה לשפה, שרגא בארמית פירושו נר, לכן קיים הצירוף אורי שרגא, מאידך שרגא גם נתכנה בלשון המדינה פייבל, ובכינוי פייביש.
נראה שהוא היגיע לארץ ישראל בשנת 1649 אם כי יש המקדימים זאת בעשרות שנים כפי שתראו.אבל זה לא נראה סביר ביותר.כנראה יש איפה שהוא בלבול בין שמות דומים.
באיזה שהוא שלב צאצאיו עזבו את ארץ ישראל וחזרו לליטא.
אבל זכרו של אבי המשפחה שגר בירושלים כאחד מהאשכנזים הראשונים שם ,נשמר.
אז אני נותן כאן את רשימת הדורות המלאה מהרב אורי שרגא פייבוש עד הרב יוסף זונדל מסלנט ועד אלי.
רשימת הדורות
מבוסס על "רשימת היחס :140 שנה בירושלים -8 דורות מצאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל תקצ"ח-תשל"ח.
סידר יוסף זונדל וסרמן ,אביב תשל"ח .
תודה לגנאלוג חיים פרידמן על תרומתו בהרחבת הרשימה הגנאלוגית הזאת.
הדור הראשון
אורי ( או "אור " ) שרגא פייבוש ( או וויבוש או פיוויש ) אשכנזי אב בית דין וילנה. תלמיד של המהר"ם רבי מאיר מלובלין.היה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ( ידוע לי רק על אשכנזי אחד שידוע בשמו שקודם לו בעלייתו לירושלים ) לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 ) או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול.
שם אישתו אינו ידוע. אבל ייתכן שהיה לאה.
שרגא פייבוש היה תלמיד מהר"ם מלובלין שנמצא חתום על שני פסקים מתלמידו זה לאות הסכמה עם דבריו. שימש כאב בית דין בווילנא.
.
על אורי פייבוש אנחנו יודעים שמסופר עליו בספר "אור חדש" של רבי חיים בוכנר שנדפס באמסטרדם בשנת תל"א, שדרש כך בקהילת הקודש וילנה (בספר רשום "וינה" אבל זוהי טעות דפוס ) : בשנת ת"ח דרש בעיר וי[ל]נא ע"פ הזוהר כי שנת ת"ח היא שנת הגאולה, על פי דרש מהפסוק "ב'זאת" (גימטריא ת"ח) יבוא אהרן אל הקודש", קרב את הגאולה דרושים שלושה דברים:צום ,קול ממון, צריכים יום צום על חורבן העם והארץ,מחוייבים להשמיע קול תפילה ורחמים ויחד עם זה דורשת הגאולה גם ממון. ורבי אורי שרגא פייבוש סיים כך:
שלושה דברים אלו צום ,קול ממון עולים בגימטריה מספר ת"ח ורק כשימלאו בני ישראל את שלושה דברים אלה ישובו איש אל אחוזתו.
וכאשר עברה השנה ולא באה הגאולה, דרש לפני העם דרוש נלהב על פי הקבלה לחזק ברכיים כושלות.
בשנת ת"ט 1649 לערך, עלה אורי שרגא לארץ ישראל, ומכאן כינויו "אשכנזי", והתקבל בה לנשיא ורב לעדת האשכנזים אשר בירושלים, משנת ת"י עד תי" 1650-1653 ( מה שאומר כמובן שהיו עוד אשכנזים אז בירושלים ).
ר' יהוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ" מזכירו בין חכמי ירושלים יחד עם ר' נתן שפירא מקראקא ומהר"ם פאפירש ועוד.
יש מקדימים את עלייתו לארץ ישראל לשנת ש"נ 1590 בערך ובשנת ש"ע 1610 שהה בקראקא ומזכירו ר' אברהם הכהן רפאפורט בספרו "איתן האזרחי": "מה שאמר ירושלמי אשכנזי דרשן רבי אורי פייביש, מרגלית אחת בענין ארבעה צריכים להודות בשם הר"מ אלאשקאר".
העניין תמוה ודורש חקירה נוספת. יכול להיות שהיה בירושלים אשכנזי נוסף בשם זהה בשנים האלו ?
תשובה אליו מובאת בשו"ת "עבודת הגרשוני" סימן ס"ז, ומובא בשו"ת "שער אפרים", בשו"ת "תורת חסד" ובשו"ת "פרח מטה אהרן".
ר' פייבוש נמצא חתום בפנקס הספרדים שבירושלים: "נאום פייווש אשכנזי המכונה אורי' שרגא תלמיד מוהר"ם לובלין זצ"ל".
בירושלים שמע ככל הנראה אורי פייבוש על נשיא הקהילה הירושלמית לפניו הרב ישעיהו לוי סג"ל הורוביץ ( 1558-1630) לשעבר אב בית דין וראש ישיבה של פרנקפורט המוכר בכינויו השל"ה על שם ספרו "שני לוחות הברית".(והוא האשכנזי הראשון הידוע בירושלים ).
בעבר שיערתי כי ר' אורי שרגא פייבוש, הוא ר' פייביל בנו של ר' דוד זכריה המכונה 'ר' מענדל'ן' שהוציא לאור את הספר "שפע טל" לש"ב, והיה חתנו של השל"ה הק' ועל מקום חותנו זה התקבל כנשיא קהילת יהודי ארץ ישראל.
וזה אומר אולי שצאצאיו הם גם צאצאי משפחת הורוביץ ששושלת היוחסין שלהם מגיעה לספרד במאה ה-11.
אך כנראה השערה זו אינה נכונה, מפני שר' פייביל חתן השל"ה נקרא 'חיים פייביל', כפי שצוין בעניין קבר בנו הילד זכריה מענדל שנטמן ליד סבתו אשת השל"ה בפראג, והיה אב"ד בוסמלא והגליל ומשם לקורומיא בה נפטר.
זה מה שיש ליוסף זונדל וסרמן לספר על הרב שרגא אורי פייבוש בספרו "מיקירי ירושלים , הוצאת מסלול ,1973)
שמות אחיו של רבי שרגא אורי פייבוש :יצחק רב בית דין קודש סעמיאטיש.
דוד אב בית דין קודש יאנוב.
ואחותם הצדקת רויזא "שהיו לה בנים גאונים "..
הדור השני
רבי דוד חסיד
הדור השלישי
זונדל חזן בעיירה סלנט
הדור הרביעי
בנימין בייניש ( או ביינוש ) בנו של זונדל מסלנט ..חזן בסלנט. שם אישתו פעסע
אחיו
אהרון שם אישתו אולי לאה
ופיבוש. שם אישתו אולי גיטקה.
קרוב משפחה שהיה נכד נוסף של הרב פיבוש היה הרב גרשון ווילנר משקלוב
עוד צאצאים של שרגא אור פייבוש
יוסף זונדל בן יצחק מבירז מחבר הספר "זיר יצחק" ענינים הרבה בשיטות עמוקות … בכללי דרבנן ושו"ת ואיזה דרושים / ווילנא : יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו.
. אב בית הדין" של יאנאוה נין ונכד לרב אורי שרגא פייבוש אשכנזי
שלמה אהרן זליג בן יואל מחבר ספר כרם שלמה : [חדושים על סוגיות בפלפול.תר"א 1841
הרב דוד טעבלי מבראד אב בית דין קודש ליססא
רפאל נתן נטע רבינוביץ ,1835-1888. מחבר ספר דקדוקי סופרים : כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף השישי המונח בעיר מינכען… עם הגהות דברי סופרים, כולל נוסחאות מכתבי יד נוספים.
הדור החמישי
בנו של החזן ר' זונדל, היה ר' בנימין ביינוש אביו של ר' יוסף זונדל מסלאנט, שגם הוא שימש כחזן בסלאנט. מסופר עליו שהיה צדיק תמים ועשה צדקה בסתר. השו"ב בעיירה סלאנט, ששימש גם כש"ץ ומלמד תינוקות, היה עני מרוד ולא הספיקו לו הכנסותיו לרכישת בגד נאה לעצמו. כדי שלא יתבייש, שלח את בנו הילד יוסף זונדל שהיה כבן שבע עם בגד נאה והכניסו לביתו של השוחט בשעה שלא היה בביתו. מעשה אצילי זה נחרט בלב הילד ועשה עליו רושם כביר זמן רב.
אחיו של ר' זונדל החזן או ש"ב, היה ר' חיים אביגדור אב"ד קיידאן, אבי ר' יצחק אב"ד פופמיאן יותר משלושים שנה ואח"כ עלה לירושלים, אבי ר' יוסף זונדל אב"ד בירז' בעל "זיר יצחק", וילנא תרל"ו, ובספרו זה מזכיר את ייחוס המשפחה לר' פייבוש אשכנזי נשיא א"י.
לר' זונדל החזן עוד שני בנים: ר' אהרן ור' פייבוש.
הדור השישי
ר' יוסף זונדל מסלאנט
מראשי היישוב בירושלים
נולד לאביו ר' בנימין ביינוש ואמו מרת פעסע בעיירה סלאנט שבמחוז זאמוט בליטא, ביום א' ראש השנה תקמ"ו 1786 (ויש מקדימים לתקמ"א 1781 לפי שני מפקדים שנערכו בליטא. על פי מפקד מונטיפיורי ב1839 נולד ב-1791 אבל זה אינו סביר.
. למד מפי תלמידי הגאון רבי אליהו ( הגר"א )* מווילנא ובראשם הגאון רבי חיים מוואלאז'ין והיה מראשוני תלמידיו בישיבתו המפורסמת ישיבת וולוז'ין . ר' חיים מסר לו את כל תורת הגר"א והתבטא עליו: "זונדל שלי הוא אדם בעל שיעור קומה". המשיך את מנהגי הגר"א ותורתו ונחשב כ"פה שלישי לאליהו".
נחשב לגדול תלמידיהם של הרבנים חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא אייגר.
נודע לימים בכמייסד תנועת המוסר דרך תלמידו ישראל סלנטר.
היה הרב האשכנזי הראשי בירושלים,, חותנו של הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט שנשא לאישה את ביתו טויבה תלמידיו היו ישראל סלנטר שמואל סלנט רבה של ירושלים במשך כשבעים שנה ,ונתן פרידלנדר המטיף הראשון של חיבת ציון .
שם אישתו הראשונה ואם ילדיו רבקה בת גירש (בן שמואל) ( נולד 1762) ואישתו טויבה (1766-1815) נולדה ב1791.
שם אישתו השנייה עימה התחתן בירושלים רחל. ממשפחת זאקס -חלוץ .
עלה לארץ ישראל בשנת 1839.
רשימת הדורות מהרב יוסף זונדל מסלנט עד לאלי אש'ד
הדור השביעי
הניה (העניא גינעשע ) ( נולדה 1818- הניה – ד' חשוון תרכ"ו – 24.10.1865 ) ביתו של יוסף זונדל נישאה לרבי אורי שבתי בן רבי חיים ד"ץ ( דיין צדק נולד ב-1800 או ב-1801 ]: יליד אושמינע אסמינה , עלה בתקצ"ב או בתקצ"ג דיין בבית הדין הפרושי הראשון בירושלים של שמואל סלנט ,גבאי וממיסדי התלמוד תורה והישיבה ב"חורבה" .מהרבנים הגדולים של העדה וחתום עם רבני ירושלים על תעודות שונות. היא נפטרה יום אחרי אביה גם כן ממחלת החולירע.
המצבה של הניה בתו של יוסף זונדל מסלנט.
אחיותיה :טויבה ( נולדה – 6.10.1869 1816) נישאה לרב שמואל סלנט .בנם היחיד בייניש סלנט.
צביה ( נולדה – 29.01.1861-1824) אשת הרב נטע נטקין נכד הגאון מחבר "השאגת אריה ".ושד"ר של מוסדות שונים בישוב לארה"ב ולאירופה. נפטרה בגיל 37 – התקשתה ללדת היתה לה לידת מלקחיים הוולד מת והיא נפטרה יום לאחר מכן.
בנו יהודה אריה ליב ( נולד 1830 ) מראשוני סוחרי האתרוגים של ארץ ישראל ביחד עם אחיינו בייניש סלנט וממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים נחלת שבעה ממייסדי האגודה "פתח תקווה" להתיישבות ביריחו שלא בוצעה לבסוף .מעסקני ירושלים ובוניה . אשתו חנה גליקע
הדור השמיני
בנימין ביניש סלנט בנם של הרב שמואל וטויבה מראשוני סוחרי האתרוגים בארץ ישראל וממיסדי שכונת "נחלת שבעה".
חיים סלנט בנם של הניה ואורי שבתי נולד ב-1852 משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני אישתו חנה באשה לבית מנדלמן .
אחיו רבי אברהם הסופר שבתי לס היה סופר כולל וילנה .
יוסף זונדל סלנט סוחר באתרוגי ארץ ישראל בארה"ב.
הבת נחמה פייגה נישאה לשמואל מוני זילברמן לימים אחד מראשי העדה.
הדור התשיעי
נחמה פייגה סלנט בתם של חיים סלנט והניה נישאה לאליהו צבי וסרמן
משה מוניס זילברמן בן שמואל מוני זילברמן ונחמה פייגה
הדור העשירי
אסתר זילברמן בת משה זילברמן ואישתו הראשונה הניה
נישאה לרב אליהו לנדא בן נינו של הגאון מוילנה
הדור ה-11
הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן בן נחמה פייגה ואליהו צבי וסרמן נישא לחנה טריינה בת אליהו לנדא ואסתר זילברמן,צאצאית הגאון מוילנה ודרכו מהחבר יוסף מייסד האירגון "בני משה" מהמאה ה-16.
הדור ה-12
צבי אשד אישתו רחל בלנק אחיו משה אשד ממגלי דרך בורמה
הדור ה13
אלי אשד בלש תרבות צאצא לרב יוסף זונדל מסלנט משני ענפים שונים במשפחתו .
והנה חלק מהרשימות הגנאלוגיות בכתב יד ומודפסות של יוסף זונדל וסרמן
ראו גם
הפה השלישי של אליהו על יוסף זונל מסלנט
יוסף זונדל וסרמן בעבודתו
