הנסיכה שלומית בת הורדוס פוגשת את יוחנן המטביל -הסרט

לכבוד חג המולד הנוצרי סקירה על סרט העוסק בקודמו ומורו ווקרוב משפחתו ( בנה של בת דודתו של אימו) של ישוע הנוצרי ובקשריו עם סלום היא שלומית שהיא במקרה היהודיה הראשונה שידוע לנו כיצד נראתה.

סרט זה שהיה הסרט ההוליוודי הראשון שצולם במדינת ישראל עורר שערוריה עם הצנזורה שראתה בו סרט "מיסיונרי".

קישור לסרט המלא שעורר את חמת הצנזורה הישראל בהמשך

ובסיום כבונוס כתבות מהעיתונות הישראלית על צילומי הסרט בישראל.

ן :

בזמנו של יוחנן המשיחים והמנהיגים היהודים היו מסוכסכים בניגוד לזמננו שבו ההנהגה הישראלית הרשמית וגם ההנהגה האמריקנית הרשמית תומכת במשיחיים ובמשיחיות בניגוד לרצון רוב העם בישראל.

האם יוחנן טען שהוא היה משיח ?

לא ברור.

מהמקורות נראה שהוא טען שהוא רק מורה הדרך למשיח שיבוא במקומו.

וכך בעצם טען גם ישוע שכנראה היה תלמיד שלו בקטעים הקדומים יותר של הברית החדשה.

אני חושב שזה אכן אותנטי.

כי שני אלה שידעו שהם בני אדם רגילים לא באמת העיזו לטעון שהם המשיח כדמות על טבעית כפי שכבר היה מקובל בחוגי שוליים בחברה של יהודה מזה כמה עשרות שנים לפניהם.

התלמידים שלהם טענו את זה בשבילהם ולאחר מותם.

אפשר להשוות את זה למקרה של הרבי מלובביץ בימינו.

הוא בחייו לא העז לטעון שהוא המשיח וטען שהמשיח עוד יבוא.או שהמשיח האמיתי הוא בכלל חותנו שהוא רק הדובר שלו.

התלמידים שלו כבר טענו וטוענים לאחר מותו שהוא המשיח ודמות על טבעית.

מקרה זהה.

"וַיִּתְפֹּס אֶת יוֹחָנָן וַיַּאַסְרֵהוּ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִפּוֹס אָחִיו אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, כִּי יוֹחָנָן אָמַר אֶל הוֹרְדוֹס: אֵשֶׁת אָחִיךָ אֵינֶנָּה מֻתֶּרֶת לָךְ! וְתִּשְׂטֹם אוֹתוֹ הוֹרוֹדְיָה וַתְּבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ."

ויְהִי… כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הוֹרְדוֹס מִשְׁתֶּה בְּיוֹם הֻלֶּדֶתו לִגְדוֹלָיו וּלְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וּלְרָאשֵׁי הַגָּלִיל, וְתָּבֹא בַת הוֹרוֹדְיָה וַתְּרַקֵּד וַתִּיטַב בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס וּבְעֵינֵי הַמְסֻבִּים עִמּוֹ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַנַּעֲרָה: שַׁאֲלִי מִמֶּנִּי אֶת־אֲשֶׁר תַּחְפְּצִי וְאֶתֵּן לָך!… וַתֵּצֵא וַתֹּאמֶר לְאִמָּהּ: מָה אֶשְׁאָל? וַתֹּאמֶר: אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל! וַתְּמַהֵר מְאֹד לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַתִּשְׁאַל לֵאמֹר: רְצוֹנִי שֶׁתִּתֵּן לִי עַתָּה בַקְּעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל… וּמִיָּד שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחַד הַטַּבָּחִים וַיְצַוֵּהוּ לְהָבִיא אֶת רֹאשׁוֹ. וַיֵּלֶךְ וַיִּכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר, וַיְבִיאֵהוּ בַּקְּעָרָה וַיִּתְּנֵהוּ לַנַּעֲרָה, וְהַנַּעֲרָה נָתְנָה אֶל אִמָּהּ

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק ו', פסוקים 28-21

דיוקן ראשון של אישה יהודיה

שלומית -שלום "סלומה " האישה היהודיה הקדומה ביותר שאנו יודעים כיצד נראתה.

לגבי ישוע הנוצרי יוחנן המטביל אימו של ישוע מרים והשליחים פטרוס ,יוחנן ופאולוס אין לנו שום מושג כיצד נראו.ואם כי הם כנראה הדמויות המצוירות ביותר הקיימות כל הציורים עליהם מופיעים רק מאות שנים לאחר מותם.

אבל יש לנו דיוקן אותנטי של יהודיה אחת שמוזכרת בברית החדשה. והיא ידועה מאוד. זאת היא שלומית -שלום "סלומה " בתם של הורדוס אנטיפס ואישתו הרודיאס שלפי הברית החדשה וגם לפי יוסף בן מתתיהו היא שהביאה למותו של מורו של ישוע הנוצרי ,יוחנן המטביל בכריתת ראש.

על פי סיפור זה נכתבו סיפור ידוע של גוסטב פלובר "הרודיאס " כשם אימה של שלומית הנמצא בקובץ הידוע שלו "שלושה סיפורים "ונכתב לאחר ביקור של פלובר בארץ ישראל.

גוסטב פלובר: “שלושה סיפורים”. תירגם יעקב רבינוביץ. הוצאת מצפה ירושלים. ספריית מצפה. ספרי פרוזה. העורך אשר ברש. תרפ“ח, 1

ומחזה ידוע מאוד של אוסקר ווילד.

Image result for â«×¡×××× ×××¡×§×¨ ×××××â¬â

תמונות בדיוניות של שלומית -שלום

ידוע לנו שבשנת 30 לספירה בערך נישאה שלומית-שלום לפיליפוס, דודה למחצה (אחיהם למחצה של אביה הביולוגי ואביה החורג, מקלאופטרה הירושלמית) שאותו הזכרנו למעלה. לאחר מותו (בשנת 34 ללא בנים, נישאה שלומית לאריסטובולוס מלך כלקיס, בן דודה (הבן של אחי אמה), וממנו נולדו לה שלושה בנים: הורדוס, אגריפס ואריסטובולוס.^[

סלומה האמיתית האישה היחידה מהברית החדשה שאנו יודעים כיצד נראתה מופיעה במטבע אחד עם בעלה אריסטובולוס מכלקיס בנו של הורדוס מכלקיס ונכדו של הורדוס הגדול.

וזה אומר שהיא הייתה אישה עם רצון חזק מאוד ,בכך שהיא הביאה לכך שתהיה המלכה היהודיה היחידה שדמותה תופיע על מטבע לצד בעלה ( השני ). לא נראה לי סביר שבעלה עשה זאת מיוזמתו שלו בלבד.

אולי היא ניסתה לשכנע גם את בעלה הראשון פיליפוס שיציב את דמותה במטבעות שלו. אבל כנראה ללא הצלחה או בכל אופן מטבעות כאלו שלו לא התגלו. עם בעלה השני היא כבר הצליחה.

וכך היא נראתה באמת . מטבע של שלומית-שלום – כמלכת ארמניה ואסיה הקטנה. היהודיה הקדומה ביותר בתולדות האנושות שיש לנו דיוקן שלה.

ציור מודרני של שלום בגיל 39 -40 מאת

Helen Twena מבוסס על המטבע.

שלומית בשדרות סנסט

שלומית" (1953): הוליווד מגלה את ירושלים

בשנת 1953 יצא לאקרנים סרטו של ויליאם דיטרלה, שלומית (Salome), שנחשב לאחת ההפקות התנ"כיות הגדולות של הוליווד בשנות החמישים. הסרט היה הראשון מבין עיבודי התנ"ך של הוליווד שצולם באתרי חוץ בירושלים ובסביבתה – בין מרץ לאפריל 1952 – בעוד סצנות הפנים צולמו באולפני קולומביה בלוס אנג'לס.

מקור ההשראה לסרט היה כפול: מצד אחד – התנ"ך, ומצד שני – המחזה הפרובוקטיבי Salomé של אוסקר ויילד מ־1891, שנאסר בזמנו על ידי הצנזורה באנגליה והוצג לראשונה רק בפריז, בכיכובה של שרה ברנאר. ואולם, התסריט שכתבו הארי קליינר וג’סי לסקי הבן התרחק מן הדרמה הנועזת של ויילד והעניק לדמותה של שלומית פרשנות חדשה ושונה לחלוטין.

יוזם ההפקה היה הארי כהן, ראש אולפני קולומביה, שביקש להחזיר את הכוכבת המפןורסמת ריטה הייוורת’ היא שהצםפרסמה כרקדנית נועזת בסרט "גילדה" לתודעת הקהל אחרי הכישלון של הגברת משנגחאי.

שלומית של אורסון וולס

נקודה מעניינת ביותר שייתכן מאוד שהארי כהן היה מודע לה .בעלה לשעבר של הייורט הבמאי והשחקן המפורסם אורסוןן וולס ניסה במשך שנים ליצור סרט על פי סיפור זה וכתב לו גרסאות שונות.

אבל למרבית הצער זה מעולם לא התממש.

האם תיכנן אורסון וולס שאישתו דאז הייורט תגלם את שלומית ?

יכול להיות שכן.

ריטה הייורט בהחלט זכרה שבעלה לשעבר רצה מאוד לעשות את הסרט הזה,ויכול להיות שאחת הסיבות שהיסכימה היה לשם הסיפוק לראות את פניו המכורכמים של אורסון וולס שהיא משתתפת בסרט שרצה לעשות בלי שיהיה קשור אליו כלל.

והנה כתבה משבועון "קולנוע " של התקופה על הגירסה שאותה תיכנן אורסון וולס של שלומית

הסרט התנכי הראשון שבויים במדינת ישראל

כעת בשנות החמישים המעורבות של אורסון וולס בפרוייקט שבו כיכבה אישתו לשעבר בכלל לא עמדה על הפרק. וולס חזר לימי התנ"ך כעבור כמה שנים בסרט על דוד וגוליית בתור המלך שאול.

ווכלו לקרוא על כך בבלוג זה כאן

אורסון וולס כשאול המלך.

📖 מקורות ספרותיים

יוחנןו המטביל ( אלן באדל) בסרט "שלומית"

מעבר לברית החדשה ויוסף בן מתתיהו , אחד ממקורות ההשראה היה לכאורה לפחות המחזה "סלומה" (1891) מאת אוסקר ויילד.
המחזה נאסר להצגה באנגליה בזמנו, והועלה לראשונה בפריז בשנת 1894, בכיכובה של שרה ברנאר.
למעשה הסרט שנעשה בידי החברה של ריטה הייורט עצמה אינו מבוסס ישירות או בכלל על מחזהו הפרובוקטיבי של ויילד, כפי שתיכנן במקור לעשות אורסון וולס, שבגלל עצם הפרובוקטיביות שלו לא התאים לצרכי המפיקים שרצו לקלוע לטעם שללטעם של האזרחים הנוצריים המאמינים אלא על תסריט מעובד שאת הגירסה הראשונה שלו כתב רוברט ארדרי ( שלימים התפרסם בספרי האנתרופולוגיה הפופולארית שלו על ראשית המין האנושי כמו "בראשית הייתה אפריקה" ו"הציוי הטריטוריאלי) ותסריט שני מאת הארי קליינר ו־ג'סי לאסקי הבן, בהשראה חופשית מן הסיפור המקראי ובהשראת יצירה מודרנית ידועה הרבה פחות מהמחזה של ויילד
הבשורות הטובות".מאת ויליאס סידני
The Good Tidings by William Sidney
בסרט ההוליוודי שלומית כלל אינה אישה מרושעת ,היא אישה טובה שמנסה להציל את יוחנן המטביל.
מה חשב אורסון וולס על הסרט שבו כיכבה אישתו לשעבר לא ידוע.ספק אם בכלל הלך לצפות בו .

הספר שכן שימש כמקור השראה לסרט "שלומית " במקום המחזה הפרוקבוקטיבי יותר מידי של אוסקר ויילד.

מדובר בהפקת ענק תנ״כית בצבעי טכניקולור, שנעשתה ביוזמת הארי כהן, ראש אולפני Columbia Pictures, במטרה להחזיר את ריטה הייוורת' למרכז הבמה לאחר כישלון האישה משנגחאי.

כעת בנה האולפן הפקה גרנדיוזית בצבעי טכניקולור, עם תפאורות מפוארות ותלבושות מרהיבות. דמותה של שלומית, שבמסורת מתוארת לרוב כנסיכה פתיינית ומכשפת, הוצגה כאן כגיבורה חיובית המבקשת להציל את יוחנן המטביל. ריקוד שבעת הצעיפים – שבסיפור המסורתי מסתיים בדרישת ראשו של יוחנן – הוסב בסרט לריקוד שנועד דווקא להצלת חייו.

👑 דמותה של סלומה

שלומית כאישה טובה

הסרט הופך את הדימוי המסורתי של סלומה כדמות סוטה.
כאן היא מוצגת כדמות חיובית ואופטימית:
- היא רוקדת בפני הורדוס כדי להציל את יוחנן המטביל, ולא כדי לדרוש את עריפת ראשו.
- בסיום הסרט היא נמלטת מן הארמון עם קלאודיוס, לבושה בפשטות, ומופיעה כמאמינה אדוקה ההולכת בעקבות דבר האל.

🕍 אי־דיוקים היסטוריים

באחת הסצנות נראה כיפת הסלע, אף שהיא נבנתה כ־600 שנה לאחר תקופת הורדוס.

💃 ריקוד שבעת הצעיפים

במהלך הריקוד המפורסם מסירה סלומה שישה מתוך שבעה צעיפים:
הסצנה המפורסמת ביותר בסרט, "ריקוד שבעת הצעיפים", הפכה לאגדה בפני עצמה. הייוורת מסירה בזה אחר זה צעיפים בצבעים מרהיבים – שחור וזהב, כחול עם עיטורי כסף, סגול, אדום, כתום וצהוב – עד שנותר הצעיף השביעי בצבע גוף ויוצר אשליה של עירום.בצבע גוף, צעיףשהומצא במיוחד על ידי המעצב ז’אן לואי מעצב הבית של קולומביה . זה היה למעשה בגד גוף ניילוני חדשני, שיצר אשליה של עירום מבלי לחשוף דבר. .
הכוריאוגרפיה נוצרה בידי ואלרי בטיס, מן הכוריאוגרפיות הבודדות בהוליווד של שנות החמישים, שכבר עבדה עם הייוורת' ב־Affair in Trinidad (1952).
לפי ביוגרפיה של הייוורת', ריקוד שבעת הצעיפים היה הקטע התובעני ביותר בקריירה שלה, ודרש חזרות וצילומים חוזרים רבים.
צפו בריקוד המפורסם :

הצילומים בישראל

מה שחשוב במיוחד האולפן שלח צוות צילום בראשות הבמאי דיטרלה למדינת ישראל הצעירה לצלם שם חלק מהסרט .עם כי בלי כוכביו שהוחלפו בכפילים ישראלים ועם הרבה אנשי הפקה וניצבים ישראליים.

עטיפת גליון של כתב העת "קולנוע" שהוקדש לריטה היוורט ול"שלומית"
צילומי החוץ של הסרט, שנערכו בין מרץ לאפריל 1952, צולמו בלוקיישנים
מקוריים בירושלים וסביבתה.
צילומי הפנים נערכו בין 20 ביוני ל־29 באוגוסט 1952 באולפני Columbia Studios בלוס אנג'לס.
כמעט כל צילומי החוץ בוצעו בישראל, בעוד שכל סצנות הפנים צולמו בארצות הברית.

בישראל הפרוייקט זה זכה לעניין תקשורתי עצום ופורסמו עליו כתבות רבות באמצעי התקשורת השונים ובראש ובראשונה בשבועון "קולנוע".

כבונוס תמצאו חלק מהכתבות האלו בסיום.

הסרט הוקרן בבכורה בלוס אנג’לס ב־13 בפברואר 1953, יצא לאקרנים בארה"ב במרץ, ובאירופה בסתיו אותה שנה. הוא הפך לאחד מעשרת הסרטים המצליחים ביותר בארה"ב ב־1953, ובצרפת משך יותר משלושה מיליון צופים. למרות ההצלחה הקופתית, המבקרים נטו להיות הרבה פחות נלהבים: ניו יורק טיימס כינה אותו "תערובת מפוארת של העמדות פנים היסטוריות וראוותנות פסאודו־דתית", בעוד Variety שיבח את משחקה של הייוורת אך טען שהסרט "לא מספק את השילוב המובטח של סקס ודת"..

ניו יורק טיימס: "תערובת מפוארת של העמדות פנים היסטוריות, ראוותנות פסאודו־דתית ורמיזות מיניות."

Variety: משחקה של הייוורת מהטובים שלה, אך הסרט "לא מספק את השילוב המובטח של סקס ודת."

וושינגטון פוסט: "סרט מופלא בצילומי הצבע שלו ובסצנות המרהיבות בספינת המלחמה הרומית."

לוס אנג'לס טיימס: "עסק ראוותני וצעקני" עם דמות שלומית לא מגובשת

Monthly Film Bulletin: "כולו מזויף… האווירה דחוסה ומעיקה, נושעת רק בזכות המשחק ההיתולי של ג’ודית אנדרסון כהרודיאס."

שלומית נחרת בהיסטוריה כנקודת ציון בתולדות הקולנוע ההוליוודי – סרט תנ"כי ראשון שצולם בירושלים, ניסיון בולט לשכתב מחדש מיתוס מקראי, ואחת ההופעות הזכורות ביותר של ריטה הייוורת בריקוד שבעת הצעיפים, שזכה לכינוי "הדרישה הפיזית הקשה ביותר בקריירה שלה".

ומה שחשוב מכל בארה"ב הפך הסרט לאחד מעשרת הסרטים המצליחים ביותר של 1953, ובצרפת משך מעל 3 מיליון צופים..

הצנזורה בישראל נגד שלומית

ב1953 הצנזורה הישראלית על סרטים ומחזות לקחה ברצינות את תפקידה והקדישה זמן ומחשבה (שלא לדבר על הרחקת התקשורת), לנושא אחד: האם הסרט יותר להקרנה בארץ, למרות שיש בו "רעיונות מיסיונריים" וגם, רחמנא ליצלן, "קטעים בלתי מוסריים", כשהכוונה היא בעיקר לריקוד שבעת הצעיפים המפורסם של שלומית (סאלומה, באנגלית).

הסרט הוצג בפני מליאת הצנזורה, ושר הפנים ישראל רוקח, בכבודו ובעצמו. לעיתונאים שביקשו להתרשם במו עיניהם, אמרה הצנזורה: תשכחו מזה.

השר רוקח, נאמר בידיעה שפורסמה ב"עולם הקולנוע", הוא שיחליט אם להתיר את הקרנת הסרט, ואם יתקשה להחליט, שתחליט מליאת הממשלה, על חילוניה ודתיה, כאלה שיודעים מי זו הגברת הייוורת' והשחקן צ'רלס לוהטון, וכאלה שלא מעניין אותם.

טוב לדעת שריקוד שבעת הצעיפים של שלומית היה אחד הנושאים החשובים שעלו על סדר היום הציבורי באוקטובר 1953 . .

אני מוצא את הסרט ההוליוודי הראשון שצולם ( בחלקו ) במדינת ישראל כסרט בינוני אבל יש בו פה ושם קטעים מרשימים. ונחמד להיסתכל על הניצבים השונים ולחשוב על כך שבעצם אלו שחקנים ישראלים שמרוויחים את שכר יומם.

המקדימון