ההיסטוריה של אירגון חשאי קדמון כפי שסופרה בידי סבי יוסף זונדל -וסרמן בלשכות של אותו אירגון.
מפגש של חברי האירגון "האחים הנאמנים" בראשותו של יוסף זונדל וסרמן בשכונת מונטיפיורי בסוף שנות העשרים.בין המשתתפים ,המשורר חיים נחמן ביאליק, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל העיתונאי משה שרתוק-שרת, יו"ר חברת חשמל פנחס רוטנברג ומאיר ברוג ,בכיר בחברת החשמל.הילד שיושב על השטיח הוא צבי וסרמן -אשד אביו של בעל הבלוג.
ארבעים ושבע שנים מלאו לפטירתו של סבי הסופר המורה הגינאלוג יוסף זונדל וסרמן ב-11 בינואר 1979 ולציון זה אעסוק בפאן ידוע פחות של חייו היותו ראש לשכת " משה " " של אירגון "האחים הנאמנים " בשכונת מונטיפיורי.
יוסף וסרמן היה יותר מראש לישכה ומנהיג באירגון הוא היה האידיאולוג של האירגון ביחד עם שותפו ושכנו המשורר יעקב רימון .
והרבה יותר מרימון.
אז כאן אציג את מה שסיפר וסרמן לחברי האירגון בהרצאות בלשכה ובאירועים שונים על ההיסטוריה של האירגון, שאמנם נוסד באופן רשמי ופומבי רק בשנות העשרים של המאה העשרים.
אבל לדברי וסרמן ההיסטוריה האמיתית שלו הייתה ארוכה מאוד והיגיעה עד למאה ה-12 לפני הספירה ואולי לפני כן.
ארוכה הדרך משילה
סמל של "האחים הנאמנים " הכרובים שמעל ארון הברית בשילה , האות א' בעברית קדומה והמספר באותיות לועזיות 39 בגימטריה ל"ט טל שפע ותחייה. והמשמעות היא שהכל בא משם מהאלף הקדומה שהיא הראשית והיא מייצגת את האירגון החשאי שהתחיל את הכל וממשיך לנהל את הכל אחורי הקלעים.
לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃
"(בראשית פרק מט פסוק י פסוק מרכזי במסורת של "האחים הנאמנים ")
על פי יוסף זונדל וסרמן, הארגון החשאי המכונה בעת החדשה בשם “האחים הנאמנים” התקיים לאורך הדורות בשמות שונים, ובהם גם “בני משה”"בני ציון " ו"שילה" וזאת מאז ימי מקדש שילה, סביב שנת 1100 לפני הספירה, ואף קודם לכן.
ציור מודרני.ג'י פי טי
לטענתו, שורשיו של הארגון נטועים עמוק בתקופה המקראית, והוא מהווה רצף היסטורי־רוחני מתמשך ולא תופעה מאוחרת.
לדבריו, הכוהנים בשילה – עלי הכוהן ובניו חפני ופנחס – היו צאצאיו הישירים של משה בן עמרם ושל אשתו ציפורה ולכן גם של נביא האמונה הדרוזית יתרו הוא רעואל הוא חובב המדייני.
זוהי הנחה סבירה ביותר, ואף חוקרים רבים העלו טענה דומה. אמנם בתנ”ך מופיעה תפיסה מנוגדת, שלפיה עלי ובניו הם מצאצאי אהרון הכוהן, אך לפי וסרמן זוהי גישה מאוחרת יותר, המשקפת מאבק רעיוני וממסדי, ולא בהכרח את המסורת הקדומה המקורית.
לאחר חורבן מקדש שילה ושריפתו בידי הפלשתים, עברה המשפחה המרכזית של שומרי המסורת לירושלים שם היה אביתר צאצאו של הכהן עלי הכוהן הראשי של דוד בן ישי שהוחלף בידי צדוק היבוסי וגורש בידי שלמה בן דוד בגלל תמיכתו של אביתר באדוניה כיורש דוד בזמן מאבקי הכוח בעת גסיסת דוד , ומשם לכפר ענתות.
בתקופה זו יוצגה המסורת בידי שתי משפחות עיקריות: משפחתו של שפן הסופר, שפעל בימי המלך יאשיהו, וצאצאיו; ומשפחתו של ירמיהו הנביא מענתות. אל מעגל זה השתייך גם ישעיהו השני, וכן ייתכן שגם ברוך בן נריה הסופר של ירמיהו.
משפחות אלו, לפי וסרמן, היו אחראיות לכתיבתם ולעריכתם של חלקים מספרי התנ”ך, ופעלו מתוך תודעה היסטורית ורוחנית משותפת לאורך דורות רבים אפילו לאחר חורבן בית שני, בימי הביניים ובזמן החדש.
על פי המסורת שהעביר יוסף זונדל וסרמן, אנשי הקבוצה נטלו את ארון הברית מבית המקדש הראשון בירושלים עוד לפני חורבנו, כפי ששמרו עליו בעבר בימי מקדש שילה, והם ממשיכים לשמור עליו מאז ועד היום, ברצף חשאי ומתמשך מדור לדור.
במקביל, משפחות אלו היו מעורבות בהפצת התנ”ך בנוסחו המוכר לנו, והן הפכו לאבותיה של הקבוצה הפרושית, אשר נוצרה ביוזמתם ובהשפעתם. ( משמעות המילה "פרושים "היא "פרשנים " פרשני התנ"ך) עם זאת, לאורך כל התקופות הם נותרו עוינים לממסד הכוהני הירושלמי, שמוצאו בבתי צדוק ואהרון, אשר תפס את מקומה של שילה והשליט פרשנות ומבנה סמכותי אחרים.
כאשר הפרושים הפכו לבסוף לקבוצה הדומיננטית ביהדות, לאחר חורבן בית שני, אנשי הקבוצה המקורית – זו ששמרה על המסורת הקדומה – המשיכו להתקיים במסתרים כמנהיגיהם. מתוכם יצאו במשך הדורות רבנים גדולים שפעלו באירופה, בעיקר באיטליה, בצרפת ובגרמניה, דרך משפחת קלונימוס. לאורך כל התקופה הזו, כך נטען, המשיכו לשמור גם על ארון הברית בסוד מוחלט.
החבר יוסף. ציור -אנתוניו קמפי המאה ה-16
במאה ה־16 הגיע לפראג מבודפסט אדם המכונה “החבר יוסף”, אשר הוגלה מהעיר בודפסט בידי הקיסר. בפראג הקים החבר יוסף ארגון חשאי חדש בשם “בני ציון”, וקיים קשרים הדוקים עם דוד הראובני ועם שלמה מולכו, דמויות משיחיות ופוליטיות מרכזיות של התקופה.
במאה ה־18 עמד בראש הארגון צאצאו של החבר יוסף – הגאון מווילנה – יחד עם קרובי משפחתו. הם ייסדו גרסה חדשה של הארגון, שנקראה “רוזני ארץ ישראל בווילנה”, ופעלו ליישוב ארץ ישראל. הגאון מווילנה קבע תורה סדורה ומקיפה, שעל פיה המשיך הארגון להתקיים מכאן ואילך, כגוף הפועל לפי תכנית היסטורית ארוכת טווח שתימשך מאות רבות של שנים.
תמונה של הגאון מוילנה
הארגון עסק בתקופה זו בהעלאת יהודים מליטא ומסביבותיה לארץ ישראל, ביישובם בה ובתמיכה כלכלית ורוחנית בהם הם קיבלו כעת את הכינוי "פרושים ". והנהגתם כונתה "מוסד היסוד" או "המוסד הראשון".
וזאת בזמן שהארגון החשאי שניהל אותם קיבל את הכינוי "המוסד האחר".
פעילות זו נמשכה עד למאה ה־19, והניחה יסודות חשובים להתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל .
חותם של "רוזני ארץ ישראל בוילנה"
ביוזמת יהושע ברזילי הוקמה שלוחה נוספת של הארגון – “בני משה” – בעיר אודסה. בראש שלוחה זו עמד אשר גינצברג הוא האידיאולוג ואיש הספרות "אחד העם", והמשורר הצעיר חיים נחמן ביאליק היה אחד מחבריה.
קובץ סיפורים על משפחה יהודית קדומה שעומדת בראש אירגון חשאי ,מימי התנ"ך ועד המאה ה-19.הוצא לאור בידי "בני משה" במהדורות שונות ורבות לאורך השנים.
בין שאר פרויקטים לחיזוק הישוב בארץ ישראל והוצאה לאור "בני משה" דאגו להוציא בזרוע ההוצאה לאור שלהם "אחיאסף" את קובץ הסיפורים המפורסם "זכרונות לבית דוד " על תולדות משפחה עתיקה מאוד מימי התנ"ך ועד לתקופתם שבו רמזו על העתיקות שלהם.
ספר על הארגון החשאי "בני משה"
ארגון קשור נוסף הוקם בארץ ישראל בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, וגם בו היה ביאליק חבר לאחר עלייתו לארץ. אחד מבכירי הארגון בארץ היה יוסף זונדל וסרמן עצמו.
זהו הסיפור שסיפר יוסף זונדל וסרמן לאחיו בארגון, במסגרת מפגשי לשכת “משה”. כמובן, הסיפור נמסר שם בצורה מפורטת ומורחבת הרבה יותר מזו המתוארת כאן. במסגרת זו הוא גם הסביר את חזון העתיד הצפוי, עד מאות שנים קדימה, על פי תכנית עתיד מפורטת שנוצרה בידי הגאון מווילנה, ובהמשך למסורות שקדמו לו. תכנית זו, לדבריו, משתרעת עד המאה ה־23, עד שנת 2240, ואף מעבר לכך – למאות ואף אלפי שנים נוספות בעתיד.
קיראו גם:
אלי אשד, הפרוטוקולים של "האחים הנאמנים"
ציור של ג'י פי טי
