האדמו"ר של חב"ד נגד הגאון מוילנה ומשפחתו

שמעון הכופר היסטוריה שכנגד

ממליץ מאוד על הספרו של חוקר ההיסטוריה היהודית הידוע פרופסור ישראל ברטל "שמעון הכופר : היסטוריה שכנגד" בהוצאת בלימה המצויינת.

קניתי את הספרון ממש לפני פרוץ המלחמה כנגד איראן וקראתי אותו במיקלט בזמן הפצצות טילים.

יוסף יצחק שניאורסון הרי"צ; הרבי מלובביץ'.האדמו"ר השישי של שושלת רבני חב"ד.המציא והפיץ כל מיני בדיות שונות ומשונות על הגאון מוילנה ובני משפחתו. .ויקיפדיה

בספרו זה חושף ברטל פרשיה בלתי ידועה בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית .

כיצד האדמור הקודם של חב"ד חותנו של המשיח שלהם, יוסף יצחק שניאורסון הוא הרי"ץ פירסם מאמרים שונים וחיבורים שונים שבעצם היו פיברוק של ההיסטוריה החסידית וחלקן בדיות מוחלטות
וזה נוגע בראש ובראשונה לחייו של הגאון מוילנה שאליו כנראה רחש שניאורסון איבה מיוחדת.
( גילוי נאות: הגאון מוילנה הוא אבי סב סבה של סבתי והאנשים שבהם עסק שניאורסון בחיבוריו באיבה, וניתן לאמר באובססיה מיוחדת, ובדה מליבו כל מיני המצאות לגביהם הם בני משפחתי ).
.ולא בלי סיבה הגאון מוילנה זרק לכל הרוחות מביתו פעמיים את אביו אבותיו וגיבורו של שניאור שניאור זלמן שניאור מלאדי כשזה בא לדיון עימו.

ראו על הפרשה את הרשימה שלי :

מיהו הצדיק והצודק ? הגאון מוילנה או הרב שניאור זלמן מלאדי ?

הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד מסולק מבית הגאון מוילנה. אירוע שאותו צאצאו של שניאור זלמן מלאדי ,יוסף יצחק שניאורסון לא שכח ולא סלח. תמונה ממוזיאון "אנו"

הגאון מוילנה כידוע הוציא חרם כנגד החסידים מסוגו של שניאור זלמן מלאדי וחתם על הכרזה הזאת .

כרזה שנתרמה על ידי למוזיאון "אנו " ונמצאת שם בתצוגה .

כנראה בכתגובה מאוחרת ,כ140 שנה מאוחר יותר,מנהיג חב"ד יוסף יצחק שניאורסון בדה כפי שמספר לנו פרופסור ברטל לפחות ספר שלם אחד ( ואולי יותר ? זה לא כל כך ברור מהדברים ) שבו פיברק סיפורים שונים על חיי הגר"א שכיביכול היה קשור לאירגון של משכילים שבראשו עמד אחד שמעון הכופר (שלא היה ולא נברא כפי שהראו חקירות מפורטות של התקופה).והמשיך מכאן. בתיאור קונספירציה עולמית של המשכילים כנגד העם היהודי שמחוסלת בידי מנהיגי חב"ד.

זוהי עוד דוגמה להיסטוריוגפיה החרדית האכולה שינאה תהומית למשכילים הכופרים.
והדבר הוא מזעזע כשאנו זוכרים כיום ששניאורסון שונא המשכילים ניצל מהשואה הודות לפעילות נמרצת של מנהיגים ציוניים ורפורמיים שנואי נפשו שפעלו למענו בממשל האמריקני ואפילו שיחדו את המנהיג הנאצי קנריס כדי שיסייעו בהוצאתו בפולין וכך ניצל מהשואה.

ביניהם היו חבר הקונגרס סוֹל בְּלוּם מניו יורק, שר המשפטים של ארה"ב בנג'מין כהן ושופט בית המשפט העליון לואיס בּרַנדֵייס. 

כל הפרשה מתוארת בפירוט בספרו של בריאן מארק ריג "להציל את הרבי ".

לא שמעתי שמציליו של הרב החבדניק שונא החילונים והמשכילים קיבלו אי פעם תודה על כך מחסידות חב"ד.
וכנראה אין גם למה לצפות.

סך הכל זה די מאפיין את יחסם של החרדים לציונים ולרפורמים וקונסרביטיבים שהיצילו אותם במהלך השואה ובהזדמנויות אחרות.

הבעיה לגבי הספרון "שמעון הכופר " היא שהמדובר רק במאמר קצר יחסית וחבל שברטל לא פירט יותר.

קצת חומר נוסף אפשר למצוא בספרון של פרופסור יונתן מאיר "שלוש הרצאות על חסידות חב"ד" גם כן בהוצאת בלימה,שעסקתי בו בבלוג זה ברשימה קודמת

פרופסור יונתן מאיר כותב : :""לכאורה נעוצים היו דבריו במסמכים מקוריים ובשמועות נאמנות שנמסרו איש מפי איש. אך למעשה חלק גדול מכתיבתו לא הייתה אלא ספרות יפה המפליגה על כנפי הדמיון"הייתה זאת הגיוגרפיה עם הערות שוליים ".(יונתן מאיר "שלוש הרצאות על חסידות חב"ד"הוצאת בלימה ,,2024,ע' 77-78.)" אין בהן אפילו שורה אחת העומדת במבחן העובדות ההיסטוריות.. הוא מתאר שם שושלת טמאה ממשה מנדלסון עד לחילון במאה העשרים.הדבר בולט בקונטרסים "הצמח הצדק ותנועת ההשכלה" ו"דברי הימים ההם " המלאים בסיפורים מפולפלים ופסבדו -היסטוריים על "שמעון הכופר" ( דמות שלא הייתה ולא נבראה( שם ע' 79),
"האדמו"ר יצר ספרות שלא באה לשרת את האמת ההיסטורית אלא דבר מה אחר ( שם ,שם)"ספרות שהיא תעמולה ( שם ע' 80).
ובלשון פשוטה יותר בדיות כמו תיעודיות שמטרתן להטעות גם חוקרים של הנושא.שאותם אפשר להגדיר כזיוף.

אבל גם שם הסופר לא מפרט יותר מדי בשטח הקצר שהוקצה לו וחבל .
מין הראוי היה לפרט : במה בדיוק התבטאו הבדיות של האדמו"ר החבדניק (שאגב יורשו טען שהוא המשיח האמיתי שהוא רק מתווך בינו ובין העולם ).
עד כמה היורש מנחם מנדל שניאורסון ידע או הסיק שאלו הן בדיות ?
ואולי האמין בהן בכל ליבו ?
שאלה.

שניאורסון אנו יודעים כיום שנא את המשכילים והציונים והרפורמים וכקבוצה ולא כאנשים אישיים. סך הכל הוא כנראה גם לא ממש היכיר אף אחד בקבוצות האלו כדי לשנוא אינדיבידואלית.הבעיה הגדולה היא שהוא כן פישט את הקבוצה השנואה עליו לאנשים אינדיבידואליים ואז קישר אותם לכוחות הרשע והטומאה.

כך הוא עשה עם שמעון מזאמוט הכופר ,הדמות בדויה של משכיל שקשורה לכוחות הטומאה. ( ברטל שמעון הכופר היסטוריה שכנגד ,הוצאת בלימה ע' 62)

ברטל מציין ששניאורסון העביר את המאבק של חסידות חב"ד ביריביה המשכילים ( מאבק שאני מסכים שהיה והינו קיים והיה מאבק לגיטימי מבחינת חב"ד )מהתחום של הארצי אל התחום של המיסטי העל טבעי והדמוני כשהיריבים המשכילים ( שהם גם הרפורמים הציונים ) מייצגים את הדמוני והעל טבעי.

תנועת ההשכלה נחשבת מבחינתו לא לתנועה ארצית שיש לה הסברים סוציולוגיים אלא ככפירה שמוצאה ב"סיטרה אחרא" ויש להילחם בה ככזאת ולהעביר אותה מהעולם ( שם ע' 70)את המשכילים -ציונים -רפורמים יש להרחיק לגמרי מכלל ישראל וכדברי שניאורסון :לגרש ולהכחיד את כל התולעים מבלי רחם כלל".( אגרות קודש ,של שניאורסון איגרת תשצ"ו ע' קט)

חוששני שאילו המצב היה הפוך ומר שניאורסון היה זה שהיה צריך להציל חלילה יהודים ציונים ורפורמיים או סתם משכילים מגורל איום איזו שואה על סמך הדיעות שצויינו כאן .הוא היה בוחר שלא לעשות זאת.

ככל הנראה אפשר להסיק מהדברים שהן התמקדו בימי ובחיי הגר"א ובני משפחתו ומן הראוי שמישהו יעסוק בכך בפרוט יפענח את סבך הבדיות שהרעילו את מוחותיהם של מי יודע כמה אלפי חסידים לגבי ההיסטוריה ולגבי חיי הגאון מוילנה ובני משפחתו.

עטיפת ביוגרפיה שכתב ופירסם האב של סבתי הרב אליהו לנדא בערך בזמן שאדמו"ר חב"ד שניאורסון הפיץ את הבדיות שלו על הגאון מוילנה.

קיראו גם

תיאור ממקור חרדי על רק אחת מהבדיות שאותן הפיץ יוסף יצחק שניאורסון

מי חיבר את ה'ביאור' שנדד מברלין לווילנה?

עטיפת ספר באנגלית שמתאר כיצד ניצל יוסף יצחק שניאורסון הודות למאמציהם של מנהיגים ציוניים שנואי נפשו מהשואה.