הנוסע הערבי איבן פדלאן הויקינגים והניאנדרטאלים - סקירה על הספר "אוכלי המתים" והסרט "הלוחם ה-"13

עוד רשימה בסדרה שלי על סרטים היסטוריים קלאסיים שמתבססים על אירועים אמיתיים כלשהם בהיסטוריה הרחוקה.

והפעם "הלוחם ה-13"מ-1999 העוסק במאה העשירית לספירה.

קישור לטקסט הספר באנגלית

"Eaters Of The Dead By Michael Crichton

שעליו מבוסס הסרט,יש כאן..

קישור לסרט עצמו תמצאו בסיום.

אחמד איבן פדלאן,נוסע ערבי אל הוולגה במאה העשירית לספירה.תמונה בידיונית מזמננו.

אחמד איבן פדלאן היה ערבי שנשלח בשנת 921 לספירה בידי הכליף בבגדד אל הארץ הלא ידועה, שנקראת היום אוקראינה,שאז הייתה בשליטת האימפריה הכוזרית.

שם הוא פגש את "הרוס" ויקינגים, כנראה ממוצא שוודי שלימים העניקו את שמם לשבטים הסלאביים שעליהם שלטו ,"הרוסים".

הוא כתב על כך ספר מסעות שאבד. אך קטעים מכתב היד שלו התגלו כעבור מאות שנים במאה ה-19 ופורסמו מחדש..

ב-1923 התגלה עותק כמעט מלא של כתב היד בספריה באיראן ופורסם.

אך גם בו חסרים פרקי הסיום.

לימים הסופר הידוע מייקל קרייטון שידוע כיום יותר כמחבר ספרים כמו "זרע אנדרומדה " :קונגו" (על גילוי עיר קדומה של המלך שלמה באפריקה ) "פארק היורה" ועוד ספרי מדע בדיוני ומתח ידועים וגם כמה רומנים היסטוריים , כתב ב-1976 ספר הרפתקאות היסטורי מדעי בדיוני בשם

Eaters of the Dead: The Manuscript of Ibn Fadlan Relating His Experiences with the Northmen in AD 922

את הטקסט המלא של ספרו של קרייטון באנגלית אפשר לקרוא כאן

ספר שהוא כביכול חלק נוסף שלא היה ידוע עד כה מאותו כתב יד של ספרו של איבן פדלאן ותיאר איך במסגרת המסע הוא מצטרף לחבורת ויקינגים בראשותו של הלוחם ביוולף ועוזר להם לחסל בסקנדינביה שבט מפלצתי , שהוא בעצם שרידים של מין האדם הניאנדרטאלי. שלכאורה נכחדו לפני מאות אלפי שנים.

על פי הספר הידוע הזה עלה על המסכים ב-1999 סרט ידוע בבימויו של ג'ון מקטירנאן (במאי סרטי פעולה ידועים כמו "הטורף" בכיכובו של שוורצנגר ו"מת לחיות" בכיכובו של ברוס ויליס) ועם בימוי מאחורי הקלעים של הסופר והמפיק קרייטון עצמו , בכיכובו של אנתוניו באנדראס כאיבן פאדלאן.

והנה סקירה על האירוע ההיסטורי האמיתי ועל הספר ועל הסרט.

ובסיום קישור לסרט המרתק עצמו..

צפו תחילה במקדימון של "הלוחם ה-13" כאן :

עטיפת מהדורה אנגלית של ספרו המקורי של איבן פדלאן

אחמד אבן פדלאן (בערבית: أحمد بن فضلان بن العباس بن راشد بن حماد) היה נוסע ערבי, מזכיר השגריר ששלח הח'ליף העבאסי אל-מקתדר אל האלטבר הבולגרי, אלמיש, ב-21 ביוני 921. מטרת המשלחת אינה ברורה באופן חד משמעי. ייתכן כי נשלחה על מנת לבסס ולחזק את הקשרים של החליף הסוני עם השליטים המוסלמיים בבולגריה. אפשרות אחרת היא כי המטרה הייתה כלכלית בעיקרה ונועדה לאפשר מעבר סחורות ומשלחות באופן בטוח.^[

עטיפת ספר מחקרי על נוסעים מוסלמיים קדומים באיזורי אוקראינה ורוסיה

במהלך המסע הממושך שארך כמעט שנה, מבגדאד עד בולגריה של הוולגה ( שאיננה בולגריה של היום ) רשם אבן פדלאן את אירועי המסע, מנהגי העמים שפגש בדרכו והתרשמויות ששמע על עמים אחרים.

יותר מכל התפרסם תיאורו של שריפת גופתו של מנהיג ויקינגי שמת בספינה. בוערת.

ציור מהמאה ה-19 על שריפת גופתו של מנהיג ויקינגי. מבוסס על תיאוריו של איבן פדלאן.

Henryk Siemiradzki , "Funeral of a Rus' Chieftain in Bolghar", Moscow,
State Historical Museum , 1884

צפו בתיאורו של אירוע זה כסרטון מצוייר כאן :

והסבר מלומר על אותו תיאור:

המסע התארך גם משום שנועד לעקוף את ממלכת הכוזרים, אולם, למרות שלא עבר דרך כוזריה, רשם פדלאן ידיעות, מפי השמועה, על הכוזרים ומנהגיהם.

וזהו אחד התיאורים המפורטים ביותר שנשארו לנו אם כי לא מעדות ראיה על ממלכה זאת.

הספר נכתב ופורסם אם כי כנראה משום מה לא זכה להצלחה גדולה ופרסום רב.

ציור מודרני של משלחת איבן פדלאן (הלבוש לבן ) המביא את דבר הכליף לשליט הבולגרי ) הלבוש בשחור ). The painting is located in Bolgar State Historical and Architectural Museum, Russia.

אבן פדלאן ומשלחתו אינם מוזכרים על ידי היסטוריונים אחרים. המקור היחיד אודות מסעו זה הוא חיבורו שלו).

העתק לא מלא של ספרו אבן פדלאן נמצא ותורגם על ידי המזרחן הטורקי זקי ולידי טוגאן (1939), ותוכנו מספק ידיעות רבות על מנהגי התקופה ועל העמים שחיו באזור ממלכת הכוזרים.

עטיפת אחת המהדורות האנגליות של ספרו של איבן פדלאן.כולן פורסמו רק לאחר שמייקל קרייטון פירסם את ספרו הבדיוני על הנוסע ב-1976.

הספר תורגם לעברית פעמיים משום מה בו זמנית בידי שני מתרגמים שונים שכנראה לא ידעו זה על זה ב-2019

אחמד אבן פדלאן – מסע אבן פדלאן (תרגם מערבית, הוסיף מבוא והעיר: יהונתן הרשקוביץ), דחק – כתב עת לספרות טובה, כרך יא', 2019.

עטיפת הכרך של כתב העת הספרותי "דחק" שבו פורסם ב-2019 תרגום של סיפור מסעו של איבן פדלאן.

מבגדאד אל גדות הוולגה, מסע אבן פדלאן אל ארץ הבולגארים (תרגמה מערבית והוסיפה מבוא והערות: אלה אלמגור). הוצאת אוניברסיטת תל אביב, תש"ף, 2019

עטיפת התרגום לעברית מ-2019 של ספרו של אבן פדלאן על מסעו לאוקראינה של היום.שימו לב לטעות בתקציר הספר ,הנסיעה הייתה בראשית המאה העשירית ולא המאה התשיעית כפי שכתוב.

על פי סיפורו של אבן פדלאן נוצר למשל סיפור קומיקס.

שתוכלו לקרוא כאן

אבל הוא ידוע היום גם ואולי בעיקר הודות לרומן היסטורי שחיבר עליו הסופר מייקל קרייטון הידוע היום הודות לספרי מדע בדיוני כמו "זרע אנדרומדה" ו"פארק היורה"".
מכל ספריו זה שזכור לי ביותר הוא דווקא אחד הידועים פחות והספר האופייני לו פחות מכל. אם כי גם הוא הוסרט ( וכנראה בעיקר בגלל פרסומו הגדול של המחבר ככותב רבי מכר ואחרת לא היה מוסרט )תחת השם "הלוחם ה-13" בכיכובו של אנטוניו בנדרס אבל משום מה זהו ספרו הידוע היחיד שלא תורגם לעברית וחבל. .
זה היה "אוכלי המתים " (EATERS OF THE DEAD (1976) .

ספרו של אבן פדלאן אגב עוד לא תורגם עד ל-1979 לאנגלית עד כמה שידוע לי , שלוש שנים לאחר שפורסם ספרו של קרייטון.

אולי קרייטון קרא את הספר של איבן פדלאן בשפה אחרת צרפתית או גרמנית.ואולי הסתמך לגביו רק על מקורות משניים באנגלית.

הכריכה האחורית של ספרו של קרייטון על אבן פדלאן.

אלא שזהו ספר שכשאני קורא אותו אני מצטער על מה שאין בו ויכול היה להיות.
"אוכלי המתים" הוא גירסה מודרנית לסיפור ביוולף המוכר כאפוס הראשון בשפה האנגלית ( ונכתב כנראה בסוף המאה העשירית לספירה) ומתאר אירועים שאמורים להתרחש כנראה במאה השישית לספירה. ועוסק בלוחם ויקינגי הנלחם במפלצות ובדרקון.

"ביוולף במהדורה העברית בתרגום אריה סתיו

האפוס הזה פורסם בעברית ב-2008 בתרגום של אריה סתיו.

וגם הוקרן כסרט אנימציה משובח שאותו כתב סופר הפנטזיה ניל גיימן..

דף מכתב היד היחיד ששרד של "האפוס "ביווולף" המאה השמינית לאחר הספירה.

משלחתו של איבן פדלאן בציור מאוחר שנמצא במוזיאון בנורוד ברוסיה

Illustration of the expedition led by Ibn Fadhlan to Northern Europe in a Russian museum in Norod, Russia.

המשלחת של איבן פדלאן.
קרייטון סיפר שכתב את הסיפור בגלל חבר שלימד את סיפור ביוולף באקדמיה והתלונן שזהו סיפור משעמם מאין כמוהו.

קרייטון חשב שבצורה הנכונה אפשר לעשות את ביוולף לסיפור מרתק ביותר ולשם זה שילב בסיפור את הנוסע הערבי ההיסטורי איבן פדלאן.

בספרו "אוכלי המתים " הוא מביא את סיפורו בגוף ראשון של אבן פדלאן בחברת כמה חבורת ויקינגים בדיוניים בראשות אותו באובולף גיבור האפוס ומתאר כיצד הערבי המשכיל והמתוחכם והלא אמיץ לב מיוחד עוזר לויקינגים במאבקם כנגד שבט של אנשים מפלצתיים המתוארים באפוס הקדמון "באובולף" שהקורא המודרני מבין הודות להסבריו של הסופר קרייטון שהם בעצם שרידים של מין אנושי הקדמון , ניאדרטאליים רצחניים.

איך זה שאותם ניאנדרטאלים הסתתרו כל הזמן עשרות אלפי שנים ולא היו ידועים כלל, ופתאום צצו בחצר מלך סקנדינבי מופתע על מנת לבצע שם רצח המוני ,ובכך גרמו למשלחת של ויקינגים לצאת בעקבותיהם ולהשמידם, את זה קרייטון לא כל כך מסביר.

אבן פדלאן והכוזרים

לספר זה יש קשר מוזר אם כי כמעט בלתי נראה לפרק לא ידוע של ההיסטוריה היהודית

של עם הכוזרים שהקים אימפריה בקווקז שהתגייר..
ספר המסעות של אבן פדלאן האמיתי שהספר של קרייטון מוצג כזכרונותיו הבדיוניים וכפרקים לא ידועים עד כה מספרו , הוא אחד מהמקורות העיקריים שלנו לתרבות הכוזרים. למעשה המשימה של איבן פדלאן האמיתי במציאות ההיסטורית הייתה מסע אל השבטים הבולגרים כדי להציע להם עזרה ערבית במאבקם כנגד אדוניהם הכוזרים. שלושת הפרקים הראשונים בספרו של קרייטון הם מעין חזרה על פרקים אמיתיים בספרו של אבן פדלאן המתארים את מפגשיו עם הרוסים הקדמונים הפגאניים אלא שסיבת מסעו האמיתית הכוזרים כמעט שאינה מוזכרת .
קרייטון כמעט מתעלם בסיפורו זה מהכוזרים ורק מזכיר אותם כבדרך אגב, מה שהוא מוזר שכן הספר מראה על למדנות היסטורית רבה כולל שילוב של הקדמה כביכול מדעית ואפילו ביבליוגרפיה (שכוללת לפחות ספר דמיוני אחד "הנקרונומיקון " כבדיחה פרטית של המחבר ).בכל אופן זה מעניין להשוות את מסעו הדמיוני של אבן פדלאן עם מסעו האמיתי כפי שהוא מתואר במכתב של אבן פדלאן שאותו מביא ארתור קסטלר בספרו."השבט ה13" על הכוזרים.

לא ניתן אלא להצטער שקרייטון לא עסק בספרו זה יותר באימפריה היהודית של הכוזרים ,הוא עם יכולת הסיפור שלו יכול היה להציג אותם בצורה מעולה וריאליסטית ביותר לפני הקוראים ,אבל הוא בחר שלא לעשות זאת וחבל.

הסיפור הנ"ל נעשה ב-1999 לסרט בשם "הלוחם ה-13" עם אנטוניו בנדארס בתפקיד אבן פדלאן אך גם שם הכוזרים רק הוזכרו בשמם כבדרך אגב.

השם המקורי שונה דווקא,ובניגוד למקובל , בדרישתו של המחבר שהפך להיות מאחורי הקלעים לבמאי הסרט שהחליט שהשם הדרמטי "אוכלי המתים " הוא לא כל כך מתאים זאת למרות שההפקה שחשבה שהשם הוא דווקא מתאים מאין כמוהו.

איבן פדלאן הוא אנטוניו בנאדרס עם מלווה מבוגר יותר המגולם בידי עומר שריף בעת מסעם בוולגה. תמונה מ"הלוחם ה-13"

בשנת 1999, יצא לאקרנים סרט על מסעו של אבן פדלאן, בשם "הלוחם ה-13" (אנטוניו בנדרס בתפקיד אבן פדלאן). הסרט אמנם מציג את מסעו עד לבולגריה של הוולגה כמתואר בספרו של אבן פדלאן אך שם העלילה משתנה ממה שהתרחש במציאות כאשר הוא מפליג עם קבוצת ויקינגים לארץ מולדתם. לאחר ההגעה הוא נקלע למלחמה בין הוויקינגים לשבט עוין ומוזר המאיים על בני עמם. הוא נבחר להיות הלוחם ה-13 מבין ה-12 האחרים שעתידים להילחם בשבט מפלצתי.

אציין שבגירסת הספר הדמות של איבן פדלן היה דמות של אדם שאינו אמיץ לב במיוחד והוא בעיקר מקור לצחוקים מהויקינגים הקשוחים שעימו.

בסרט לעומת זאת הוא לוחם נועז בחרב בדיוק כמו כל אחד מהם.

יכול להיות שהספר היה נאמן למציאות ההיסטורית בעניין זה יותר מאשר הסרט.

אם כי בעצם אנחנו לא יודעים.

לסרט היו כל מיני בעיות הפקה.

הסרט צולם מחדש לאחר שהבמאי ג'ון מקטיירנן הוחלף כתוצאה מסכסוך עם קרייטון שממש לא התלהב מהדרך שבה היסריט מקטיירנאן את ספרו.ולאחר הקרנות נסיון עם קהל שברובו היה בני נוער לא הסתיימו בהצלחה. קרייטון שטען שהסרט מיועד למבוגרים בדיוק כמו לבני נוער, אסר על הקרנת הסרט עד שיביים קטעים ממנו מחדש.

מייקל קרייטון הכותב של הספר "אוכלי המתים " והבמאי הסופי של "הלוחם ה-13

מייקל קרייטון עצמו שהיה לו ניסיון כבמאי ( בין השאר בסרט המדע הבדיוני הידוע "עולם המערב" שהפך לימים לסדרת טלויזיה ידועה ) והיה אז אחד האנשים החזקים והעשירים בהוליווד הודות לספריו המצליחים הרבים שהפכו לסרטים מצליחים ,נכנס לתפקיד הבמאי לצורך השלמות ושינויים בגירסת הבמאי שלא מצאה חן בעיניו כלל.

זאת פרילביגיה שלמרבית (יותר נכון כמעט כל ) הסופרים אין לסרטים המבוססים על ספריהם. אבל קרייטון שהיה גם מפיק הסרט, היה הודות להצלחת ספריו בהוליווד יוצא דופן.

על פי הדיווחים שלושת רבעי שעה שהוסרטה לסרט הוחלפה בידי קטעים חדשים שאותם ביים קרייטון עצמו. הסיום של הסרט הוחלף.המוזיקה של הסרט שונתה. בידי מוזיקאי חדש ג'ירי גולדסמיט.

למרות מקצה השיפורים של הסרט המקורי הסרט עדיין נחשב ככישלון כלכלי גדול בקופות , במיוחד בהתחשב בתקציב הגבוה שלו כתוצאה מהצילומים החדשים עבורו שעלו הרבה כסף.

וחטף ביקורות לא טובות.

עם זאת קרייטון לימים אמר שהוא בהחלט מרוצה מהסרט. למרות שלא זכה להצלחה גדולה.

הסרט קיבל עם הזמן מעמד של סרט פולחן בזכות הצילומים המרשימים, האווירה הפנטסטית, והאקשן הסוחף שמתרחש בין הוויקינגים לאויביהם המסתוריים.

עד כמה הסרט טוב?

הספר עם הסבריו המפורטים והמלומדים בידי המחבר על מה שמתרחש ועל מיהם שבט המפלצות שבהם נאבקים הגיבורים עדיף בהרבה.בכך אין ספק .

אבל לדעתי חובבי האקשן ימצאו בסרט עניין רב.