כהכנה למאמר גדול שלי על המשמעויות האמיתיות של סיפור הידוע של עמוס עוז "עד מוות" על חבורת צלבנים רצחניים במסע אל המוות,הנה תחילה סקירה על דיעות מבקרים שונים על הסיפור . רובן ככולן רק מראות שהמבקרים לא הבינו כלל את הסיפור שהוא סיפור אימה על טבעי אחד הגדולים ביותר בספרות העולמית.
תגית: עמוס עוז
הספרות העברית החדשה נמנעת בדרך כלל לתאר את האנטישמי המסוכן הרצחני מנקודת המבט שלו . רק שני סופרים בולטים עסקו בכך .אלו הם עמוס עוז בסיפורו "עד מוות " המתאר צלבן רצחני ןמטורף אכול דיבוק שנאה ליהודים שמזכיר יותר מכל דבר אחר את תיאורטיקן הקונספירציה ברשת היום. וניר ברעם שבספרו "אנשים טובים "מציג אנטישמי מסוג אחר לגמרי אדם שעסוק רק בקידומו האישי ומעוניין בהשמדת היהודים לא כדי להציל אתה אנושות אלא כדי שהסביבה תהיה נקיה ונוחה יותר. ..
ונשאלת השאלה שאין לה תשובה קלה: מי מהשניים הוא המסוכן יותר?
ז'ול ורן כתב ספרי מדע בדיוני שהיו לקלאסיקות. ספרו "מיכאל סטרוגוב" מתחפש לרומן הרפתקאות עכשווי – אך משרטט מציאות שהייתה בלתי אפשרית. ובעצם ייסד את סוגת ספרות הריגול. אך הסיאטואציה שהוא מתאר של פלישה איסלאמית לסיביר ,אפשרית כיום בראשיתה מאה ה-21 הרבה יותר משהייתה בזמנו של ורן.