על הספר "מדוע לא היו להן פנים?"
את הספר כתבו שני החוקרים גיא פרל ורון ברקאי, שכל אחד מהם עוסק בתחום אחר לגמרי: פרל חוקר שירה, משורר, ופסיכולוג יונגיאני; וברקאי הוא חוקר התקופה הפרהיסטורית.
השניים נפגשו הודות לפואמה בשם "מערה" שכתב פרל על התקופה הפרה-היסטורית ועל אדם קדמון שמצייר ציורים במערה שנכתבה בהשראת ביקורו של פרל במערת שובה בצרפת, בה התגלו בשנת 1994 ציורים שצוירו על ידי צייר קדום שחי לפני כ- 35 אלף שנים.
בספר המחקרי המרתק הזה השניים מנסים להסביר מדוע הציירים הקדומים במערות, מלפני עשרות אלפי שנים, לא ציירו מעולם פנים שלהם (שהם יכלו לראות במים) או של אחרים, אלא רק חיות.
את ההסבר הם נותנים בהתאם לכללי הפסיכולוגיה היונגיאנית, ובאופן כללי טוענים כי דרך הציורים הציירים הקדומים ניסו ליצור קשר עם העולם שמעבר, כמו שמאנים קדומים. החיות שציירו היו עבורם נציגים של עולם הרוחות שעימו ניסו ליצור קשר והם/ן הקפידו לא לצייר בני אדם, שעבורם היו נציגי המציאות היום יומית שלהם.
אם כך ניתן לשאול מדוע שמאנים בתקופות מאוחרות יותר לא ניסו גם הם ליצור ציורים כאלו? ועל כך אין תשובה.
אבל הספר נותן תשובה מרשימה לתעלומה, אם כי לא נוכל לדעת האם הם צדקו או לא, אלא אם ניסע בזמן לאותה התקופה.
3 תגובות על “למה האנשים הקדמונים ציירו במערות ?”
לא נעים לי, אלי, אבל מה החידוש בספר?
עגד כמה שידוע לי כבר היציעו שהציירים הקדמונים ניסו לתקשר בציורים עם עולם הרוחות .אבל המחברים מביאים כמה טענות יונגיאניות כדי לחזק את זה.
הבנתי. אאל"ט כבר בשנות ה- 80 עסקו המון בשאמניזם כבסיס לתרבות, ראו בשאמאן אמן של "מולטי מדיה", ואאל"ט תמיד ייחסו לציורי המערות מעין ניסיון להתאחד עם "רוחות השבט", הקבוצה.
די ברור שגישות יונגיאניות על "ארכיטיפים" על הלא-מודע האנושי הכללי, לפחות לדעתי, נמצאות בבסיס התיאוריות הפרשניות השונות.
בכל מקרה, תודה לך על התיווך.