במאמר שפירסמתי ב"יקום תרבות" תהיתי מה היה חושב הסופר וההיסטוריון המפורסם ה.ג. וולס על ספרי ההיסטוריה והשיח על ההיסטוריה בשנת 2025 אם היה נוסע במכונת זמן לשנה זאת ?
ה.ג. וולס על שער מגזין "טיים"
אני משער שם שוולס, אם היה מגיע במסע בזמן לשנת 2025, היה מתעניין מאוד בספריו של ההיסטוריון הישראלי יובל נח הררי.
וגם גם בספר השחר של הכל: היסטוריה חדשה של האנושות. זהו ספר עיון משנת 2021 מאת האנתרופולוג דייוויד גרייבר והארכיאולוג דייוויד וונגרואו, שמציג תמות חדשות ורדיקליות לגבי עברה של האנושות, בהתאם לממצאים חדשים ממקומות שונים בעולם. בדיוק מה שעניין את ולס – הנסיון להציג היסטוריה של המין האנושי שהיא שונה באופן רדיקלי ממה שחשבו בעבר, על פי הממצאים העדכניים ביותר.
באופן כללי אני ממליץ מאוד על הספר "השחר של הכל" בהוצאת "רדיקל" המצויינת, שקראתי בעניין רב. ספר היסטוריה מרתק ומדהים.
הספר מתבסס על מחקרים חדשים מאוד, וכמעט לא ידועים מחוץ לחוגי המומחים, בתתי-נושאים שונים, ומראה שההיסטוריה של המין האנושי במקומות שונים ולאורך הדורות הייתה הרבה יותר מורכבת ממה שחשבו וממה שנהוג לתאר.
אם עד השנים האחרונות נהגו לחשוב שמאז האדם הקדמון היה שלטון סמכותני או מלוכני של אדם או קבוצה מסויימת, וכך היה בכל מקום ובכל זמן, כפי שטען תומאס הובס בספרו הידוע "הלויתן" – שבכל מקום בכל זמן היה צורך במלך כדי למנוע כאוס – היום מתברר שלא כך היה.
מתברר שבמקומות שונים בזמנים שונים באסיה, באפריקה, באמריקה, באירופה, ובפולינזיה, עשו ניסויים מוזרים ומדהימים בצורות שילטון שונות ומשונות.
כך שזה לא היה תמיד רק אריסטוקרטיה שולטת, או מלוכה, או רודנות, אלא השלטון יכול היה להיות גם דברים אחרים. לדוגמא משטר אולטרה-דמוקרטי בעיר קדומה בדרום אמריקה.
בין שאר הדברים הוא מעלה את ההשערה שבמשך אלפי שנים האנשים הפרהיסטוריים, שבנו אתרים כמו סטונהנג', ואת אתרי הערים הראשונות בתורכיה ואולי גם ביריחו, היו מגיעים לשם באופן עונתי בלבד. בונים, מבצעים טקסים, מעלים אולי הצגות, וחוזרים לנדודים. וכנראה גם הרסו את הערים עד לאותו זמן בשנה הבאה כשהגיעו לשם פעם נוספת לטקסים חדשים.
מה הם עשו בהצגות שהיו באותן ערים זמניות? יכול להיות שההצגות היו על ערים קבועות, ושבהן שיחקו אנשים שמתייחסים אליהם כאל מלכים ושליטים, עד שעזבו, ואותם אנשים חזרו להיות חברי שבט רגילים כמו כולם. כך הכשירו את הדורות הבאים לרעיון המלוכה.
אפשר לטעון שאנחנו מכירים תופעה דומה בעולם המודרני. שאנשים רבים בעולם, גם בדמוקרטיות, הפכו לתומכי מלוכה או דיקטטורה, ושהם "הוכשרו" ושוכנעו לכך לא רק בידי מכונות רעל של תעמולה מתוחכמת ברשתות החברתיות, אלא גם על ידי סדרות טלויזיה כמו "משחקי הכס", שמלמדים איך צריך להתייחס למלך.
אולי מהסדרות האלו, ומתוכניות הריאליטי השונות, הם גם לומדים את הנכלוליות האופיינית לחסידים שוטים כאלו – לטעון דבר אחד כשהם מתכוונים להיפך המוחלט.
הספר מומלץ ביותר. הוא מראה שהמין האנושי בימי קדם קיים צורות רבות ומגוונות ביותר של שלטון ולא רק של מלוכה-רודנות-אריסטוקרטיה כפי שחשבנו עד לאחרונה.
דורש קריאה מעמיקה ומחשבה – אבל מומלץ מאוד לקרוא ולחשוב.
קיראו מאמרי ביקורת על הספר :
ויליאם דרסיייביץ ביקורת חיובית
אוראל בילינסון "מרתק אבל מלא בטעויות"
יצחק יפה "מאתגר את הנרטיב הסטנדרטי – וזה יותר ממספיק".
אנה בלפר כהן :היסטוריה חסרת שחר של הכל
וגם סרטון על הספר
6 תגובות על “רדיקליות היסטורית : ":"השחר של הכל" ספר היסטוריה חדשני”
אלי
אם עוד לא קראת, בהמשך לספר הזה שאתה ממליץ עליו, קרא את "תרבות האלה בישראל" של זאב בן חיים. הוא מציג תמונה מורכבת מאוד של 6000 שנים באזור שלנו של חברות דמוקרטיות, מטריארכליות וכו'
הספר שהמלצת עליו כמובן ירכש על ידי.
תודה
הסעה עם המחברים שיש להם דעה פוליטית מאוד, שמדריכה את פרשנותם ומונעת מהם אובייקטיביות. לכן ערכה מוגבל (הררי גם באותה סירה – דעותיו משקפות צד אחד של המפה בלבד).
זה חלק מהביקורת גם על הררי. העובדה המרה היא, שפרשנות העובדות ויצירת נרטיב קוהרנטי מהן לעולם אינו אובייקטיבי.
ל"א –
טענת הסובייקטיביות או הטייה עקב אידיאולוגיה מסוימת נכונה, אך אין באפשרות אף אדם, מקצוען ככל שיהיה לברוח מהטיות אלה. לכן, השאלה הביקורתית היחידה לענ"ד – האם העובדות אמיתיות או בדויות או מעוותות?
האם אתה יכול להוכיח ללא כל צל של ספק שהעובדות שמביא הררי בקיצור.. או העובדות בספר שלאי כותב עליו אינן נכונות, מעוות לצורכי נרטיב-העל [האידיאולוגיה?]
שיטת הדחליל. מדהים. ממציאים טענה שאין לה שום אחיזה במציאות ואז מפנים אליה ביקורת חדשנית ודרמטית… באיזה ספר היסטוריה, ולו כזה שנכתב לרפי שכל, נטענה הטענה המיוחסת במאמר המשונה הזה??? ובאיזה אופן הובס הוא היסטוריון או ספרו הלוויתן הוא ספר היסטוריה???
גם רוסו הוזכר. לא הלויתן של הובס הוא לא ספר היסטוריה.אבל לתפיסה שלו הייתה השפעה גדולה על היסטוריונים . הספר תוקף כל מיני היסטוריונים בפרטנות ותצטרך לקרוא אותו על מנת למצוא מי
המאמר של אלה בלפר שמובא כאן בקישורים תוקף אותו בחזרה.ןומאשים אותו בכל מיני הכללות שהןו כנראה בלתי נמנעות מספר מסוג זה.
בעיקרון נראה לי שהספר אכן תוקף את התפיסה מקובלת כיום בימין הטראמפיסטי בארה"ב שהיא הביביזם בישראל והפוטיניזם ברוסיה והאורבניזם בהונגריה.יש אנשים שנועדו למלוך.ואנשיהם ילכו אחריהם באש ובמים יקבלו מהם כל שקר גם בידיעה מוחלטת שזה שקר וכ'ו. השאלה היא איך נוצרת תפיסה אנטי דמוקרטית כזאת ? ההנחה שמובלעת בספר, על ידי שנים של משחק ואימון. כך זה התבצע באותם ישובים פרהיסטוריים במקומות שונים הם שיחקו שם במישחקי מלוכה ושליטה עד שהאנשים וצאצאיהם הבינו לגמרי את הפרנציפ וזה השתלט על
מוחם.לא היה צורך רק בכפיה פיזית של חיילים בשביל זה.אם כי זאת כמובן עוזרת מאוד. אז כך גם היום.אנשים קוראים בספרים ורואים בסרטים ובסדרות טלויזיה איך עובדת מלוכה הם קולטים את הפרנציפ.וחלק מהפרנציפ זה לקבל את השקרים של המלך מה שלא יהיו ולהמשיך לשקר בשמו בידיעה מלאה שהמדובר בשקר.