,תיאודורה קיסרית ביזנטיון: כל הסרטים

עסקתי כאן בבלוג בקומיקס ישראלי על חייו של הקיסר הביזנטי מהמאה השישית לספירה יוסטיניאנוס,קיסר שהרס את ממלכתו העשירה במלחמות אינסופיות ולבסוף כושלות.

ובסרט גרמני ענק על חייו ומלחמותיו של אותו קיסר יוסטניאנוס בכיכובו של אורסון ולס.

אז החלטתי שאם כבר אמשיך ואעסוק בסרטים האחרים שעוסקים ביוסטיניאנוס ובעיקר באישתו היפה הדומיננטית תיאודורה.

והנה סקירה על כמה סרטים שנעשו על חייה ובעיקר על הסרט האיטלקי מ-1953 על חייה של תיאודורה בבימוי ריקרדו פרדה.

קישורים לסרט בגירסאות דוברת אנגלית ולגירסה האיטלקית המקורית בסיום.

המלכה תיאודורה בפסיפס מימי חייה בעיר האיטלקית ראוונה

ביזנטיון והמסך הגדול – פער של אלף שנה בקולנוע המערבי

מנקודת מבט מערבית, ההיסטוריה הרומית מסתיימת – כך נדמה – עם נפילת רומא בידי הוונדלים במאה ה־5 לספירה. מכאן ואילך נמתח פער של אלף שנה עד הרנסנס, כאילו האימפריה הביזנטית שהייתה קיימת כעל הזמן הזה מעולם לא התקיימה?

היעדר ייצוג משמעותי של האימפריה הביזנטית בקולנוע המערבי איננו מקרי. כמובן בעיני אירופה הלטינית, ביזנטיון שימשה במשך מאות שנים "האחר" – תרבות נוצרית אמנם, אך כזו ששמרה על זיקה מזרחית, יוונית ואורתודוקסית. המתח הדתי והפוליטי בין המערב הקתולי למזרח האורתודוקסי, כמו גם המורכבות התרבותית של ביזנטיון, הפכו אותה לנושא שקשה להציגו בעדשה הוליוודית, המורגלת לנרטיבים פשוטים וברורים של "גיבורים" ו"רשעים".

בנוסף, עלילות ביזנטיון אינן נוטות להציע את הקרבות ההירואיים או את הרומנטיקה האקזוטית שמאפיינות הפקות על רומא הקלאסית או ימי הביניים במערב. במקום זאת, הן עוסקות במאבקי חצר, תככים פוליטיים, ומורשת תרבותית עשירה אך מורכבת – נושאים שהוליווד של המאה ה־20 ראתה בהם סיכון מסחרי.

הדימוי של "הפער הביזנטי" – אלף השנים בין נפילת רומא הקלאסית לבין הרנסנס – נשמר גם בשיח התרבותי.

סרטים מעטים בלבד באופן יחסי ניסו לפרוץ את הפער הזה, ורובם נעשו באירופה, לעיתים בהפקות קטנות יחסית, עם גישה אסתטית ופרשנית שמערבת לא מעט חירות אמנותית.

על רוב התקופות בתולדות ביזנטיון ישנם מעט מאוד סרטים ואלו שישנם הם בדרך כלל לא באנגלית ,הם ביוונית, בתורכית בידי הכובשים של ביזנטיון , בבולגרית או ברוסית.

בכל זאת היו לא פחות משמונה סרטים כאלו ,לפחות שעסקו בימי יוסטיניאנוס הקיסר הביזנטי המפורסם מכולם ואישתו תיאודורה במאה השישית לאחר הספירה.

אף לא אחד מהם אמריקני או בריטי.

הם היו צרפתים, איטלקים, סרט גרמני וסרט רוסי.

חמישה מהם נוצרו בימי הסרט האילם.

ואלו התבססו ברובם על המחזה הצרפתי הידוע של ויקטוריאן סרדו על תיאודורה מ-1884 שבו כיכבה במקור השחקנית שרה ברנהרד ביחד עם השחקן ההולנדי Lou Tellegen בתור יוסטיניאנוס.

מחזה ששימש גם בסיס לאופרה ידועה ב-1907 .

וכנראה האופרה שימשה כבסיס גם היא לסרטים האילמים.שצצו זמן קצר לאחר שהועלתה על הבמה ב-1907

שחקנית התיאטרון הצרפתי שרה ברנהרד בתפקיד הקיסרית תיאודורה ביחד עם השחקן Lou Tellegen בתור יוסטיניאנוס במחזה ידוע ששימש כבסיס לאופרה ולרוב הסרטים האילמים על נושא זה.

השחקן אגב היה צעיר משרה בכמעט 37 שנים.

רוב הסרטים האילמים על הנושא לא שרדו.

נמנה אותן כאן אחד לאחד.

תמונה של תיאודורה (1887), by Jean-Joseph Benjamin-Constant, Museo Nacional de Bellas Artes

היו כאמור לפחות חמישה סרטים אילמים על יוסטיניאנוס ותיאודורה.

על הקיסר יוסטיניאנוס בלי תיאו'דורה נעשה סרטון עוד ב-

1908

הלפידים האנושיים של יוסטיניאנוס

Justinian's Human Torches

סרטון של הבמאי הצרפתי ז'ורז' מליאס מ-1908 על הקיסר יוסטיניאנוס

בסרט הזה מתרחשת אורגיה כלשהיא בארמון שבמהלכה שלושה אנשים נקשרים לעמודים ומוצתים חיים עד שהם נשרפים לגמרי .

כנראה סרטון אימה של התקופה..

https://www.youtube.com/watch?v=w7EOiwEdibs

העלילה מתאימה יותר יותר לימי קליגולה או לנירון ולא דווקא ליוסטיניאנוס שאם כי שמו מאוזכר אף לא ממש מופיע וכך גם אישתו תיאודורה.

אבל בדרך כלל הם מופיעים ביחד.

החיים של תיאודורה ( ובעיקר כפי שהציג אותם ההיסטוריון הביזנטי פרוקופיוס מקיסריה בספרו הידוע "ההיסטוריה הסודית " ובעיקבותיו המחזאי הצרפתי סרדו ) נראים כחומר מושלם לסרט קולנוע. ואכן נעשו עליה כמה וכמה סרטים אם כי לא ידועים ביותר .
היא הייתה דמות פופולארית ביותר בקולנוע בתקופת הסרט האילם דווקא.בעקבות המחזה של סרדו והאופרה שהתבססה עליו.משנת 1907

נעשו עליה ועל בעלה כמה סרטים אילמים

בשנים:

1909

תיאודורה קיסרית ביזנטיון

Teodora imperatrice di Bisanzio

בבימוי

Ernesto Maria Pasquali

סרט שלא שרד כנראה

1910

יוסטיניאנוס ותיאודורה

Justinian and Theodora

סרטון שעסק בעלייתו של יוסטיניאנוס הצעיר לשלטון בעזרתה של תיאודורה.

Director
- Otis Turner

, 1913

תיאודורה

סרט צרפתי על פי מחזהו הידוע של המחזאי ויקטוריאן סרד ב-1884 על המלכה

ביים
Henri Pouctal

סרט שכנראה לא שרד

.המפורסם מכולם הוא הסרט מ-1921 שבו גילמה אותה ריטה ג’וליבט.

גירסת 1921 היא שוב כמו הגירסה הקודמת של 1913 על פי מחזה ידוע מהמאה ה-19 של הצרפתי ויקטוריאן סרדו.

סרט שכנראה שרד אבל הוא לא ברשת.

קיראו עליו כאן.

Scene from the 1921 Italian silent film 'Theodora' | Flickr

תמונות מהסרט תיאודורה גירסת 1921

בתקופת הסרט המדבר לעומת זאת פחת בה העניין. ידוע לי רק על שלוש גירסאות קולנועיות שנעשו על חייה באיטלקית בגרמנית וברוסית.

כאן נעסוק בסרט איטלקי משנת 1953 של הבמאי הידוע ריקרדו פרדה ( שהוא בין דברים רבים אחרים הבמאי של הסרט התנ"כי האיטלקי הישראלי -גרמני על פי מחזה של יגאל מוסינזון "תמר אשת ער" ) בשם ” תיאודורה קיסרית ביזנטיון ” ( או ” תיאודורה הקיסרית השיפחה “) עם גי’אנה מריה קנאלה.

"תאודורה" הוא דוגמה בולטת לניסיון להציג את ביזנטיון הקדומה – גם אם התוצאה רחוקה מהדיוק ההיסטורי.

קיראו על הסרט כאן.בידיעה מהמגזין הישראלי "קולנוע"מ-1953

קטע מהמגזין "קולנוע", 1953

בשנת 1953 יצא לאקרנים סרט יוצא דופן בנוף הקולנועי – ההפקה האיטלקית־צרפתית "תאודורה", בבימויו של ריקארדו פרדה. מדובר, באחד הסרטים הבודדים בתולדות הקולנוע הבינלאומי שעסקו באופן ישיר באימפריה הרומית המזרחית – או ביזנטיון, כפי שכינו אותה צאצאי הפרנקים והגרמנים במאה ה־17.

הסרט צולם באולפני צ’ינצ’יטה ברומא, בתקופה שבה הכלכלה האיטלקית הייתה נתונה בשפל כבד. למרות העלות הגבוהה להפקתו, הסרט קיבל את ברכת הוותיקן במהירות מפתיעה – בניגוד להפקות אחרות על נושאים דתיים והיסטוריים, שנדרשו לעבור מסכת אישורים ממושכת. הסיבה לכך, כך נטען, נעוצה בשלושה גורמים עיקריים:

הימנעות משימוש בשם ההיסטורי "רומניה" – הכינוי הרשמי של מדינת קונסטנטינופול, אשר נדחה בתוקף על ידי אירופה הפרנקית.
עיצוב דמותה של הקיסרית תאודורה באופן מעוות – הרחק מתדמיתה המורכבת והאמיתית.
עיוות היסטורי בנוגע לקיסר יוסטיניאנוס – בסצנת הופעתו הראשונה, מוצג הקיסר כשהוא מתפלל במקדש ברוונה, במקום בכנסיית איה סופיה המונומנטלית שהוא עצמו יזם ובנה.

העלילה משלבת טעויות היסטוריות נוספות – החל מהצגת מרד ניקה כאירוע מתוכנן מראש להפלת הקיסר, ועד הפיכתו של יוחנן מקפדוקיה לקושר מרושע. אמנם ההיסטוריה מתעדת את חילוקי הדעות שהיו לו עם תאודורה ועם הגנרל בליסאריוס, אך אין כל עדות למעורבותו בקשר נגדם.

גם בתחום העיצוב האמנותי ניכרת מגמת ההגזמה – במיוחד בתלבושות הצבאיות והכנסייתיות, שנראות יותר כקריקטורה מערבית מאשר שחזור אותנטי של הלבוש הביזנטי.

ועדיין, על אף כל הפגמים ההיסטוריים והאומנותיים, "תאודורה" הוא סרט מהנה לצפייה, שמצליח – אפילו אם באורח עקיף – לעורר עניין בתקופה רבת תהפוכות מהעבר הביזנטי המפואר. ג’יאנה־מריה קאנאלה זוהרת בתפקיד תאודורה, ז’ורז’ מרשל משכנע כיוסטיניאנוס, אך את ההצגה גונבת איריני פאפאס, המגלמת בכישרון רב את פֵאֵדִיָה, אחותה של הקיסרית.

שחקנים נוספים כוללים את רנאטו בלטיני בתפקיד יוחנן מקפדוקיה, כשהבמאי ריקארדו פרדה מנסה – במידה רבה של הצלחה – להעניק להפקה האירופית ניחוח הוליוודי, למרות מגבלות התקציב. ואכן, פאר בקנה מידה שכזה היה באותן שנים נחלתה הכמעט־בלעדית של תעשיית הקולנוע האמריקאית.

סרט כמו "תאודורה" אולי אינו מצליח לתקן את העיוות ההיסטורי הזה, אך הוא בהחלט מזכיר שהעבר הביזנטי עשיר ומרתק הרבה יותר ממה שהמערב נוטה להכיר.

האם זהו סרט "טוב" ? בכלל לא. זהו סרט קיטשי נטו ואין מקום להשוואה עם הסרט הגרמני המאוחר יותר "הרומאי האחרון" שהוא בהחלט שאפתני במטרתו לתאר את התקופה שללא ספק עולה עליו מכל בחינה אפשרית.

אבל זהו סרט מבדר ליום קיץ חם.שבהחלט מעלה בדמיון את הפאר של ביזנטיון במאה השישית לאחר הספירה גם אם לא הרבה חוץ מזה.

לימים ב-1985 גם הרוסים עשו סרט על המאה השישית לספירה ועל יוסטיאנוס ותיאודורה ומאבקם בשבטים הרוסיים הקדומים. אבל לסרט זה אין גירסה אנגלית או עם כיתוביות באנגלית .אז אי אפשר כרגע להעריך אותו.