הפרסים- מחזה קדמון על תבוסת האימפריה האיראנית מאת אייסכילוס

המלך אחשוורוש הוא כסרכסס המפורסם ממגילת אסתר שלנו בעולם ,הפך בשנים האחרונות לאיקון קולנועי עולמי ,גם כתוצאה מהאיבה הגוברת לאיראן החומיניסטית מעצמה שמנסה ליצור אימפריה כמו בימי כסרכסס.

הוא עדיין ידוע יותר מכל הודות למחזה הקדום ביותר ששרד "הפרסים" שהועלה על הבמה עוד בחייו, שבו הוא הדמות הראשית ומתאר את שובו לאחר תבוסה בידי היוונים כדמות טראגית לעירו.

אני מביא כאן גירסאות מוסרטות באנגלית ובצרפתית של המחזה הקדמון המפורסם.

וכבונוס גם גירסאות המוסרטות של המחזה הקומי הקדמון "הצפרדעים " מאת עמיתו הצעיר של אייסכילוס ,אריסטופנס , מחזה שבו איסכילוס הוא אחת הדמויות ,ובו הוא מגן על המחזה "הפרסים " מביקורת של מחזאי עמית .

בעת פרסום רשימה זאת ביוני 2025 מדינת ישראל נמצאת בקונפליקט מתמשך ומתעצם ( אם כי נכון לכתיבת מילים אלו נראה שכרגע ישנה הפסקת אש )עם איראן מדינה דתית פנאטית הנשלטת בידי הרודן חמינאי השואפת להקים אימפריה איסלאמית ומעוניינת להשמיד את ישראל.

לרגל הקונפליקט האלים עם איראן פירסמתי בבלוג זה רשימות על הסרטים העוסקים במאבק האיום בין המעצמה האיראנית ומדינה חופשית יוון מאבק שהסתיים בניצחון יוון ועידן חדש של שלום ושגשוג למערב.

סרטים כמו "הענק ממרתון " מ-1959 העוסק במאבק של העיר אתונה כנגד המלך הפרסי דרויוש בשנת 490 לפני הספירה

שלוש מאות הלוחמים "מ-1962

ושני סירטי "" 300 " (2006) ו-300-עליית האימפריה ( 2014*) שהתבססו על סדרת קומיקס

שלושה סרטים שכולם מתארים את המאבק של היוונים במלך הפרסי אחשוורוש מאבק שהיגיע לשיאו בקרב תרמופילי היבשתי של העיר ספרטה כנגד פרס-איראן ובקרב סלמיס הימי של העיר אתונה כנגד פרס.

וכעת נעבור ליצירה הקדומה מכולן שהיא אמנם מעין המשך ישיר לסרטים שתוארו למעלה , "הפרסים " מחזה קדמון המתאר את שיבתו של מלך פרס לפרספוליס הבירה של האימפריה לאחר התבוסה הגדולה כנגד האתונאים המועטים בקרב סלמיס.

כוכב התיאטרון הראשון בהיסטוריה

אחשורוש בתבליט פרסי קדום.

המלך אחשורוש הוא כסרכסס כיכב בכמה סרטים משל עצמו ללא אסתר מרדכי והמן ושאר אנשי צוות "מגילת אסתר " אבל תמיד עם היווני הספרטני ליאונידס ועם האתונאי תמיסטוקלס ברקע.

אחשוורוש כאמור כיכב כבר במחזה הקדום ביותר ששרד "הפרסים "מאת המחזאי היווני אייסכילוס.וזהו גם המחזה הקדמון היחידי שמתרחש לחלוטין מחוץ לעולם היווני וגיבוריו הם בני עם לא יווני. והמחזה מראה יכולת אמפטיה מדהימה היום ם הלא יוונים הפרסיים .

אמנם זהו עניין שנוי במחלוקת כיום בקרב החוקרים.ישנם שטוענים שאין במחזה שום אמפטיה לפרסים ולא יכולה להיות כזאת ,תלוי כנראה מי קורא את המחזה ומהן השקפותיו האידיאולוגיות *) .

קדמו לאייסכילוס בכך בספרות העולמית רק הומרוס שידע לתאר באיליאדה גם את הצד הטרויאני אוייבי היוונים ומחבר ספר מלכים מממלכת יהודה שידע לתאר באמפטיה גדולה את שליטי ואנשי ממלכת ישראל שהפסיקה להתקיים כבר בזמנו.

המחזה עלה על הבמה היוונית בעיר אתונה כמה שנים בודדות לאחר המלחמה עם הפרסים,בשנת 472 לפני הספירה,עוד בחייו של כסרכסס ( שנפטר בשנת 465 לפה"ס).

ושם תוארה חזרתו העצובה של המלך מהמאבק ביוונים שבו הובס אל ארמון המלוכה בשושן.

הרעיון המקורי של כתיבת מחזה היסטורי כזה על הפרסים אמנם לא היה של איסכילוס אלא של מחזאי יווני מבוגר יותר בשם פיירניקוס ,שהוא בעצם המחבר הידוע הראשון של טרגדיות ביוון,שעד כמה שידוע גם המציא את הרעיון של כתיבת מחזה המבוסס על אירועים היסטוריים שהיו כשכתב את המחזות, עכשוויים לגמרי עבור המחבר והקהל.

.פיירניקוס הנ"ל כתב מחזה שזכה להצלחה על כיבוש העיר היוונית מילטוס בידי הפרסים בימי דרוייש המלך הפרסי הקודם. מחזה שזכה להצלחה אבל שנאסר להצגות נוספות משום שהעציב את הצופים בתיאור הניצחון הפרסי על היוונים. למעשה נגנז. המחזאי אף קיבל קנס של 1000 דרכמות על שהעציב בצורה כזאת את האזרחים.

ולאחר מכן בשנת 476 לפני הספירה ,4 שנים לאחר קרב סלמיס, כתב מחזה בשם "הנשים הפיניקיות " שבו אלמנות הפיניקים תושבי העיר צידון,בעלי הברית של הפרסים שהיו הספנים בקרב סלמיס שימשו כמקהלה במחזה שתיאר את האירועים שלאחר קרב סלמיס כטרגדיה עבור הפרסים והפיניקים.

ועם זה לא היה לקהל שום בעיה., המחזה זכה בהצלחה גדולה .

המממן של המחזה היה לא אחר מאשר תמיסטוקלס המצביא היווני בקרב סלמיס שכמובן היה לו כל אינטרס שבעולם ביצירת מחזה סביב הצלחתו הגדולה שיזכיר לציבור האתונאי קצר הזיכרון מיהו ומהו : המנצח הגדול בסלמיס.

למרבית הצער המחזה הזה לא שרד,כמו רוב הדרמות של יוון העתיקה וחבל.

כנראה משום שהיה מחזה פרימיטיבי למדי.

"הנשים הפיניקיות " שימש מקור השראה למחזאי אחר צעיר יותר בשם אייסכילוס, שנטל חלק במאבק כנגד הפרסים כלוחם. שנודע עד לכתיבת מחזה זה בעיקר הודות לגבורתו כלוחם בקרב מרתון כנגד השליט הפרסי הקודם דריווש, והוא גם השתתף כלוחם בקרב סלמיס.

והמחזה שאייסכילוס כתב כעבור ארבע שנים שרד במשך אלפי שנים..

אייסכילוס בחר לטפל בתבוסת הפרסים מנקודת מבטם שלהם עצמם. רעיון שכנראה נוצר עוד בידי פיירניקוס ,אולי בהשראת האיליאדה של הומרוס שתיארה גם את נקודת המבט של הטרויאנים המובסים בידי היוונים.

אבל ככל הנראה אייסכילוס עשה זאת הרבה יותר טוב מפיירניקוס.עובדה המחזה שלו שרד לאורך הדורות.

.הוא דמיין במחזה זה מה היו תחושותיו של המלך הפרסי ואנשי חצרו בעת השיבה לאחר התבוסה הגדולה שספגו.

ומדהים עד כמה המחזה חופשי משמחת ניצחון על תבוסת האוייב ומשתדל להיות אוביקטיבי עד כמה שניתן.

אבל גם את זה ניתן למצוא אצל הומרוס שחי באסיה הקטנה במאה השמינית לפני הספירה,לאייסכילוס היו מודלים בעניין הזה )

ההצגה מומנה בידי המדינאי האתונאי פריקלס אחיינו של תמיסטוקלס ולימים מנהיג אתונה במשך שנים רבות שהיה לו אינטרס להזכיר את גדולת משפחתו שאחד מבניה ניצח בסלמיס.

האם ידע המלך הפרסי כסרכסס על קיומם של שני המחזות של פירניקוס ושל אייסכילוס שבהם הוא עצמו הופיע כדמות ?

יש להניח שכן. המרגלים שהיו לו ללא ספק באתונה מסרו לו על כך.מידע כזה שמן הסתם כלל פירוט של עלילות המחזות שבהם בוודאי צפו הסוכנים היוניים של המלך הפרסי, בוודאי היה נחשב כחשוב מספיק כדי להעביר למלך.

יכול להיות שאם המלך הפרסי שמע על המחזות שבהן הוא עצמו מככב הוא לא התלהב מהרעיון של מחזה בכיכובו.

יכול להיות גם שהוא לא הבין בדיוק במה המדובר,מחזות תיאטרון היו אז המצאה אתונאית חדשה מאוד. הם החלו להתקיים בצורתם המוכרת לנו אולי רק 30 שנה קודם לכן. בפרס עד כמה שידוע לנו לא היו אז הצגות תיאטרון.

באופן יוצא דופן שליט העיר סירקוזה בסיציליה הזמין לעיר את אייסכילוס שיציג את המחזה גם בעירו.באתונה לימים המחזה הוצג מחדש שוב ושוב לאורך השנים על מנת לאזכר ולהזכיר את הניצחון הגדול על הפרסים.

המחזה נחשב לימים ליצירתו הטובה ביותר של אייסכילוס לפחות משבעת המחזות שלו ששרדו ,אם כי יש המעדיפים את "פרומתאוס הכבול " מחזה אחר שלו שכמו שאר המחזות היוניים העלילה שלו מבוססת על סיפור מיתולוגי.

פסל של מחבר הקומדיות הגדול הראשון אריסטופנס,שהחשיב את ה"פרסים " ואמר זאת במחזה "הצפרדעים " לגדול המחזות הטראגיים של כל הזמנים .

"ה"פרסים" מאוזכר כגדול המחזות באופן מיוחד בקומדיה של המחבר היווני אריסטופנס "הצפרדעים" שהוצג לראשונה בשנת 405 לפני הספירה כמעט 70 שנה לאחר ההצגה המקורית של "הפרסים"שעוסקת באייסכילוס בעולם המתים שנאבק שם במחזאי הצעיר יותר אוריפידס.

זוהי קומדיה מפורסמת שתורגמה לעברית שלוש פעמים.

.ושם אייסכילוס מאזכר את "הפרסים
כמחזה הטוב ביותר שלו בעיניו שלו. ויש להניח שכך היה בעיני המחבר הקומי אריסטופנס שעוד לא נולד בעת ההצגה המקורית של "הפרסים " אבל צפה בהצגות חוזרות של המחזה במהלך חייו.

המחזה היה גם פופולארי מאוד בימי האימפריה הרומאית ובימי האימפריה הביזנטית שנלחמו באופן קבוע עם האימפריות הפרסיות השונות

זהו אחד משבעה מחזות של אייסכילוס ששרדו לאורך הדורות עד היום מתוך כ70- שכתב והיציג במהלך חייו.

המחזה הזה תורגם ארבעה פעמים לעברית:

בידי אהרון קמינקא ( טרגדיות נבחרות של איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס הוצאת דביר ב-1940).

בידי בנציון בנשלום ( "הפרסים" הוצאת "מוסד ביאליק,ב-1952)

בידי שלמה דיקמן (שבע הטרגדיות ,הוצאת מוסד ביאליק ב-1965)

ולאחרונה "הפרסים" בהוצאת שוקן -1994 בידי אהרון שבתאי.

ראו עיבוד של המחזה בעברית בצורת סיפור שפורסם באנציקלופדיה "עולם התרבות " בשנות השישים ומתאר את חזרתו של המלך לעירו לאחר התבוסה.

תיאור שיבתו של המלך כסרכסס הפרסי לבירתו בשושן לאחר התבוסה הגדולה מול היוונים. התיאור מבוסס על המחזה של אייסכילוס "הפרסים" .

"העולם מראשיתו ועד ימינו" -עולם התרבות".

צפו בהמחזות מודרניות של הקדום במחזות העולם.

גירסה צרפתית שהוקרנה בטלוזיה הצרפתית בלבד מ-1961

https://fresques.ina.fr/en-scenes/fiche-media/Scenes10001/les-perses.html

הצגה באנגלית מ-2024

תקציר של המחזה

הקראה של המחזה

הרקע ההיסטורי של הפרסים

דיון על המחזה

וכבונוס

המחזה הקומי "הצפרדעים" של אריסטופנס משנת 405 לפה"ס שבו אייסכילוס נאבק בעולם המתים עם המחזאי הצעיר יותר אוריפידס על תואר גדול המחזאים ואגב כך מצטט מ"הפרסים"שהוא רואה בו את גדול מחזותיו.

מחזה זה נחשב לאחת הדוגמאות הראשונות הידועות,אולי הראשונה בכלל, של ביקורת ספרותית פרטנית.

צפו בניתוח של הויכוח בין שני המחזאים