תשעים וחמש שנה מלאו השבוע להולדתו של הסופר יורם קניוק.
אז לציון זה כמה מסמכים על סיפורו הידוע "חימו מלך ירושלים " אולי סיפור האהבה הטראגי ביותר בספרות העברית כולה, על האהבה בין אחות ופצוע מלחמה.
סיפור שהתבסס על פרשה אמיתית בהחלט.
וגם דיון במחלוקת הביקורתית בהערכת הספר המפורסם.
יורם קניוק הצעיר ,שנות החמישים ,הספריה הלאומית
היום ב-2 ביוני 2025 מלאו תשעים וחמש שנה להולדתו של הסופר והאמן יורם קניוק ב-1930.
הוא עזב את העולם הזה ביוני 2023 והוא בן 83.
היכרתי אותו בזקנתו והייתי יושב ומשוחח עימו בקפה תמר.
הושפעתי גם מכמה מספריו כמו "היהודי האחרון" שהמשפחה המשיחית המתוארת בו מזכירה במקצת את המשפחה שלי.
וקיראו על כך ברשימתי בבלוג זה "משפחת קלונימוס ואני "
עוד ספר שאני התרשמתי ממנו מאוד ( אם כי איני יכול להגיד שאני "אוהב" אותו, הוא מצמרר מידי )הוא "חימו מלך ירושלים".אולי סיפור האהבה הטראגי ביותר בספרות הישראלית כולה, על אהבתה של אחות לפצוע קשה,
ספר שמבוסס על פרשה אמיתית בהחלט.
פרשה שלקניוק נודע עליה כששהה כפצוע במלחמת העצמאות בבית חולים.
והנה מכתב שכתב מאותו המקום והועבר לי על ידי מכון "גנזים" .
מכתב בכתב ידו של יורם קניוק' מ-1948 לאחר הפציעה הקשה שבמהלכה היה עד לפרשה ששימשה לימים כבסיס ל"חימו מלך ירושלים". באדיבות מכון "גנזים".
לימים הושמעה תלונה כנגד אמינות סיפורו של קניוק.
צילם יהושע לביא.בית הקברות הצבאי נחלת יצחק.
קניוק כמובן לא התיימר לפרסם סיפור אמיתי כלל אלא בדיון שקיבל השראה מאירועים אמיתיים..
הנה דבריו של קניוק בנושא כפי שפורסמו בעיתון "כל העיר" ב-1986.
הנה תגובה כפי שפורסמה בשבועון "כותרת ראשית" ב- 1986ותגובתו של קניוק עליה. :
ןמאמר מסכם בנושא מ"כל העיר" ב-1987
כתבה מ"כל העיר" 2.10.1987
המחלוקת הביקורתית
יש גם מחלוקת ביקורתית על הספר .
אני רואה בו את אחד מגדולי הספרים שנכתבו על מלחמת העצמאות.
לא כך רואה בו המבקר יוסף אורן שכותב לי :
יוסף אורן
שלום רב לך, אלי אשד
לראשונה נודע לי ממאמרך על עלילת "חימו מלך ירושלים" שיורם קניוק ביסס את סיפור האהבה בין הלוחם שנפצע באופן אנוש במלחמת השיחרור ובין חמוטל, האחות שטיפלה בו, על דמויות אמיתיות מתקופת מלחמת תש"ח.
מאחר שספר מוקדם זה של קניוק נמסר לי, אז מבקר-ספרות בתחילת דרכו, על-ידי אהרון מגד, כתבתי עליו מאמר, אשר התפרסם ב"משא" מס' 30 של עיתון "למרחב" מיום 12/8/1966. מאמרי עסק, כמובן, בעלילת הספר כעלילה שקניוק בדה אותה מדמיונו.
> ניסיתי היום למצוא את העיתון שבו נדפס מאמרי, אך לא הצלחתי למצוא אותו בארכיון שלי. לעומת זאת הוא ודאי נחתך מתוך "משא" (ע"י יעקב בסר, אשר באותו עשור – לפני שייסד את "עיתון 77" – נשכר לגזור מאמרים על סופרים מתוך המוספים לספרות") ונגנז או בתיק שלי ב"מכון גנזים" או בתיק של יורם קניוק. אני משער שאם תפנה אל מנהלת "גנזים" כיום תוכל לקבל צילום של המאמר הזה, כדי להשלים את מאמרך על "חימו מלך ירושלים".
את טענתי על ספר מאוחר זה על מלחמת תש"ח ניסחתי פעם נוספת במאמרי "מלחמת תש"ח בסיפורת הישראלית" שהתפרסם במוסף לספרות של עיתון "הארץ" בעריכת בנימין תמוז – מאמר שכינסתי בספרי הראשון "שבבים" שהופיע בשנת 1981.
טענתי באותו מאמר היתה, ש"חימו מלך ירושלים" חתם עשור של כתיבת סופרים על מלחמת תש"ח, עשור שנחתם על-ידי היצירה החשובה ביותר על הנושא הזה והיא "ימי צקלג" של ס. יזהר. ואחרי עשור זה יכתבו על מלחמת תש"ח רק הסופרים שיהיו זקוקים לתנאי מלחמה כלשהי כדי לספר עלילה קולנועית-הוליוודית על יחסי אהבה בין פצועי מלחמה לאחיות רחמניות שטיפלו בהם. קניוק היה הראשון שניצל אפשרות זו ב"חימו מלך ירושלים".
ואכן רוב העלילות שכתבו סופרים ישראליים אחרי "ימי צקלג" חזרו אל מלחמת תש"ח רק כאשר היו זקוקים לתנאי מלחמה כדי לספר עלילות דומות לעלילת "חימו מלך ירושלים", שאיננה עלילה תקופתית על מלחמת תש"ח, אלא עלילה על-זמנית על כל מלחמה שבה נרקמת אהבה חסרת-סיכוי-להתממש בין לוחם בטרם פטירתו מפצעיו לבין אחות-רחומה שמטפלת בו במסירות עד מותו.
המחלוקת הזו בין מאמרך לבין מאמרי היה נחשף לקוראי האתר אילו ניתן היה להצמיד לפרסום תגובתי על מאמרך את המאמר הביקורתי-ספרותי שפרסמתי ב"משא" של עיתון "למרחב" בשנה שבה הופיע ספרו זה של קניוק, אך גם בלעדיו – עד שיימצא בארכיון של "גנזים" – הציפה תגובתי על מאמרך את המחלוקת המעניינת הזו שמתעוררת לעיתים קרובות בין שתי הגישות המנוגדות כלפי טקסט ספרותי, הן בהבנתו והן בהערכת ערכו.
יוסף אורן
: הנה רשימת הביקורת הספרותית שכתב מבקר וחוקר הספרות יוסף אורן על "חימו מלך ירושלים" כאשר יצא לאור שפורסם ב12.8.1966 במוסף הספרות של עתון "למרחב".
כותבת לי חנה מושיוב סמכה:
| מכתב לאלי אשד עורך יקום תרבות 3.5.2025 2.doc3.5.2025שלום לך אלי אשד עורך "יקום תרבות",לידיעתך כתלמידה וכנערה צעירה, שהמורה שלה לספרות, יוסף אורן, היה מקור השראה עבורה שגרם לה להיסחף לאהבת הספרות. באותם ימים הוא פרסם מאמרים במוספי ספרות, בירחונים ובכתבי עת "הפועל הצעיר", "מאזנים", "האומה" ועוד, מאחר והערצתי אותו ורציתי לדעת ממנו עוד, קראתי את כל מאמריו עת הייתי תלמידתו וגם אחר כך. במקביל קראתי את רוב הספרים שהוא המשיך לפרסם עליהם מאמרי ביקרות, וכך העשיר את עולמי. דבר שהביא אותי בסיום הבגרות ללמוד באוניברסיטה ספרות.מאחר ששמרתי מאמרים שכתב אז יוסף אורן. הוא פנה אלי לברר אם נשמר אצלי מאמר ביקורת שכתב על הספר "חימו מלך ירושלים" של יורם קניוק, מאמר שדרוש לו לביסוס התגובה שפרסם למאמר של עורך האתר "יקום תרבות", אלי אשד.מאחר ואת המאמרים שכתב מאז, ליקטתי מהעיתונים וממוספי הספרות, גזרתי והדבקתי אותם למחברת והם שמורים אצלי כבר קרוב ל60 שנה. מצאתי את המאמר ששמור אצלי שפורסם ב12.8.1966 במוסף הספרות של עתון "למרחב" על הספר "חימו מלך ירושלים", שכתב יורם קניוק.באותם ימים, השתדלתי בעמל רב להשיג את כל מה שכתב יוסף אורן, מורי לספרות, ולימים גם את הספרים הרבים שהוא פרסם, ובהם אוסף מאמרים, קראתי אותם, ולמדתי הרבה.היום אני עוסקת בכתיבה להנאתי. פרסמתי רשימות רבות ב"חדשות בן עזר" וב"ניוס 1" ואני מוצאת הרבה הנאה בכתיבה. וכל זה בא לי מאותו מורה צעיר שהקסים אותי ורציתי לדעת עוד ועוד.אני מעבירה אליך, עורך האתר, את המאמר, כדי שישלים את הויכוח על ספרו של קניוק, שהעלית באתר שבעריכתך, שהוא ויכוח בין שתי אפשרויות להעריך את ספרו של קניוק בברכה,חנה מושיוב סמוכה |
לא השתכנעתי מהביקורת כיום.לדעתי "חימו מלך ירושלים " נשאר חזק ומצמרר לאחר שנים רבות.
והעובדה שהוא מבוסס על פרשה אמיתית ( בשינויים גדולים מאוד) עוד מוסיף לכוחו.
צפו במקדימון הסרט מ-1987
צפו במקדימון "חימו מלך ירושלים "
הנה כתבה ממוסף "שבע ימים" של ידיעות אחרונות " על הסרט בעת שנעשה:
וגם כתבה מ"קול העיר"
אז לציון יום הולדתו של קניוק ולציון יום הזיכרון לחיילי צה"ל שחל השבוע הנה מאמר שהופיע ב"יקום תרבות " על הספר הידוע של יורם קניוק "חימו מלך ירושלים"והסרט שנעשה על פיו שבידי עמוס גוטמן בכיכובה של אלונה קמחי,על הסיפור האמיתי הקודר והמצמרר שמאחורי הספר והסרט ששימש בסיס לאחד הציורים המפורסמים של שנות ה-40 .ציור שנמצא היום במוזיאון.
כולל קישור לסרט הידוע.
הפצוע הירושלמי :הספר והסרט "חימו מלך ירושלים" והמציאות שמאחורי הסיפור
