התנ"ך מספר לנו שהמלך שאול בן קיש מלך ישראל הראשון היה נביא ,והשמיע נבואה שזיעזעה רבים.

אולם מה בדיוק הייתה הנבואה הזאת ? על כך התנ"ך שותק לא מספר לנו.

זה נשאר למשורר שאול טשרניחובסקי שתיאר את שאול כנביא ואת פרטי נבואתו בשתי יצירות שונות שלו שאותן אביא בבלוג זה.

אחת מהן ידועה למדי ותורגמה לאנגלית לפחות פעמיים.

השנייה, היצירה האחרונה של טשרניחובסקי שראתה דפוס, שפורסמה שנים לאחר מותו אינה ידועה כלל.

והנה היצירה הראשונה והידועה, הבלדה "המלך " בעברית ובתרגום לאנגלית שבה מתוארת בפרטי פרטים התנבאותו של שאול.

אבל עדיין לא תוכן הנבואה עצמה.

שאול בן קיש מתנבא

by James Tissot c.1899

Jewish Museum New York

המשורר שאול טשרניחובסקי הרבה לעסוק בדמותו של המלך שאול בן קיש המלך הראשון שאותו העריץ.

כנראה בגלל הזהות בשמות בין שניהם.

אז הנה לפניכם פואמה ידועה שכתב טשרניחובסקי על ימי צעירותו של שאול כאשר הוא פוגש בשמואל הרואה ומתגלה בעצמו כנביא.

והמשורר מביא כאן תיאור מפורט ודקדקני ,כמעט חסר תקדים בפירוט שבו בשירה העברית של תהליך הנבואה.

אני מביא את הפואמה במקור העברי ובתרגום לאנגלית.

בהמשך אביא מחזה נשכח שכתב טשרניחובסקי עשור לאחר הפואמה ,"יום בחייו של שאול בן קיש"

שבו הוא מרחיב על המתואר כאן ומביא לבסוף את הנבואה של שאול.

אבל קודם כל "המלך" או "מלך ברמה " בשמו המקורי.

ותחילה הקטע המקורי מספר שמואל שמספר על התנבאותו של שאול שאמנם עדייןאיננו מלך כשזה קורה ולכן כותר הבלדה הוא שגוי לחלוטין.

וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃ יא וַיְהִ֗י כָּל־יֽוֹדְעוֹ֙ מֵֽאִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א {ס} וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ מַה־זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃ יב וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־כֵּן֙ הָֽיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃ יג וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃ י

שמואל א' פרק י'

המלך ברמה" פורסם במקור בכתב העת "העולם" 8 בינואר 1926 תרצ"ו"

 שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית

והנה גירסה מקורית זאת

ופורסם בספר

כתבי ש. טשרניחובסקי (כרך שלישי, 1929)

ושוב בספר הבלדות 1934

וכעת גירסת טשרניחובסקי של האירוע בצורתה הסופית.

המֶּלֶךְ שאול ברמה / שאול טשרניחובסקי

וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה. פָּגַע שָׁם

נְבִיאִים חֶבֶל יוֹרְדִים מִן הַבָּמָה.

לִפְנֵיהֶם אֶחָד נוֹשֵׂא גְדָיִים שְׁלֹשָׁה,

וְאֶחָד נוֹשֵׂא נֵבֶל יַיִן וְכִנּוֹר.

וַיִּתְּנוּ לוֹ שְׁנֵי גְדָיִים, וּשְׁנֵי לֶחֶם,

וְנֵבֶל יַיִן וְאֶת הַכִּנּוֹר. – לָקָח.

וַתִּצְלַח רוּחַ אֱלֹהִים עַל נָבִיא,

וַיַּעַן אִישׁ מֵהֶם וַיֹּאמֶר: "שָׁלוֹם,

בְּרוּךְ-אֱלֹהִים מִגְּבָרִים, מְשִׁיחַ-אֵל

הַגָּדוֹל עַל פְּנֵי אֶחָיו! מִשְׁנֶה בָרוּךְ

בִּבְרָכָה שֶׁל יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְאָשְׁרָם

וּבְאֹשֶׁר גְּבִיר-לְאֶחָיו וּמַר-סִבְלוֹ;

הַנֶּאְפָּד תַּעֲלוּמוֹת שַׁלִּיט גּוֹזֵר

בִּדְבָרוֹ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמָּוֶת,

וּסְפוּג שִׁכָּרוֹן גָּדוֹל, שִׁכְרוֹן-חוֹזֶה,

וּגְלוּי עֵינַיִם לַחֲזוֹת צֵל אֵל-חָי.

וְנַעֲלֵיתָ עוֹד וּלְבָבְךָ יִטְהַר

עַד כְּדֵי שֶׁיִּקְלֹט מִן הָאוֹר הַנֶּאֱצָל;

וְאִם לֹא הִתְקַדַּשְׁתָּ, נַפְשְׁךָ תִכְאַב

מִמַּגַּע כַּנְפֵי אֵין-הַסּוֹף בְּחָפְזָן

בְּתוֹךְ נְצָחִים שׁוֹפְכִים לְתוֹךְ נְצָחִים

לָדַעַת סוֹד הַדְּרוֹר הַגָּמוּר מַה הוּא…"

וַיָּבוֹא הָרָמָתָה וְעַד הַבָּמָה.

וְשָׁם נְבִיא אֵל-חָי, – וְהוּא הַגָּדוֹל

מֵאֶחָיו בְּנֵי הַנְּבִיאִים – יָשִׁישׁ נֶהְדָּר.

וַיְשַׁסַּע אֶת הַגְּדִי – וְהֵם צָלוּהוּ,

וַיְבָרֶךְ עַל הַלֶּחֶם – וַיֹּאכֵלוּ,

וּמִן הַבָּשָׂר טָעַם – וַיִּשְׂבָּעוּ.

וּכְשָׂבְעָם פָּרַט אֶחָד עַל הַנֵּבֶל,

וַיִּשְׂאוּ כֻלָּם קוֹלָם וַיְשׁוֹרֵרוּ

וּבְשִׁירָם נָח עֲלֵיהֶם רוּחַ-פִּתְאֹם –

וַיַּחֲזֵק אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, יַד יָמִין

בְּיָד שֶׁל שְׂמֹאל וּשְׂמֹאל בְּיַד יְמִינוֹ

וַיִּשְׂאוּ אֶת רַגְלֵיהֶם, כֻּלָּם יָצְאוּ

בִּמְחוֹל-חֲסִידִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ;

וַיְכַרְכְּרוּ בְכָל עֹז: וּבְכָל מְאֹדָם,

וַיֵּצֵא אִתָּם גַּם הַמֶּלֶךְ בְּמָחוֹל.

וּשְׁלוּבֵי יָדַיִם שָׁם כִּרְכְּרוּ הַנְּבִיאִים,

הֵימִינוּ, הִשְׂמְאִילוּ, מִזְדַּקְּפִים, מְרִיעִים,

יֵשׁ נִכְחָם עוֹלִים וְחוֹזְרִים וּנְסוֹגִים,

כְּצָרִים עַל חוֹמָה, כִּנְצוּרִים נְמוֹגִים.

מֵרֶגַע לְרֶגַע שִׂמְחָתָם גָּדֵלָה,

וְגֵוָם מִשְׁתּוֹקֵק לְעֵילָא וּלְעֵילָא.

וַיָּסַר אָז הַמֶּלֶךְ נֵזֶר-זְהָבוֹ

וַיַּשְׁלֵךְ צִיץ-תִּפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עָלָיו.

וַיִּפֹּל נִזְרוֹ אָרְצָה, וּבֶחָצָץ

שָׁם זִנֵּק בְּצִלְצוּל וְשׁוּב הִתְגַּלְגֵּל, צִלְצֵל.

וַתִּפֹּל גַּם הַחוֹמָה הַחוֹצֶצֶת

אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין כָּל בְּנֵי עַמּוֹ,

מְחִיצָה אֲשֶׁר הֵקִים אָדָם לְאָדָם,

וַיְהִי כְּכָל יִשְׂרָאֵל, כְּאַחַד עַמּוֹ.

וּשְׁלוּבֵי זְרוֹעוֹתָם הִסְתּוֹבְבוּ הַנְּבִיאִים,

הֵימִינוּ, הִשְׂמְאִילוּ קוֹרְאִים-מְרִיעִים,

נִפְרָדִים לְסִיעוֹת וְחוֹזְרִים מִתְלַכְּדִים

לְעִגּוּל רַב-תְּנוּעָה, מְפַזְּזִים, מְרַקְּדִים.

מֵרֶגַע לְרֶגַע הִתְלַהֲבוּתָם גָּדֵלָה,

וְלִבָּם הִתְגַּעְגַּע לְעֵילָא וּלְעֵילָא.

וַיָּסַר כִּנּוֹר-שִׁירוֹ, כִּנּוֹר-בְּרוֹתִים,

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת כְּלִי זִמְרוֹ אֶל הַסְּבָכִים.

וַיִּפֹּל כְּלִי הַשִּׁיר בַּסְּבָךְ בֵּין פֹּארוֹת,

שָׁם נִתְּקוּ נִימָיו. נִימָה וְאַנְחָתָה.

וַתִּפֹּל גַּם הַחוֹמָה הַחוֹצֶצֶת

אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הָאָדָם כֻּלָּם,

מְחִיצָה אֲשֶׁר הֵקִים בּוֹרֵא-עוֹלָם,

וַיְהִי כְכָל הָאָדָם עַל הָאָרֶץ.

וּשְׁלוּבֵי יָדַיִם הִשְׁתַּגְעוּ הַנְּבִיאִים,

הֵימִינוּ, הִשְׂמְאִילוּ, מִתְעוֹפְפִים, מַמְּרִיאִים,

מְחַבְּקִים אִישׁ אָחִיו דֻּבָּקוּ, דֻּבָּקוּ,

וּגְוִיָּה לִגְוִיָּה נִצְמְדוּ נָשָׁקוּ;

מֵרֶגַע לְרֶגַע קִרְבָתָם גָּדֵלָה,

יֵשׁוּתָם הִיא תִכְלֶה לְעֵילָא וּלְעֵילָא.

וַיָּסַר חַרְבּוֹ, חֶרֶב גַּאֲוָתוֹ,

וַיַּשְׁלֵךְ אֶת כְּלִי-זֵינוֹ אֶל הַצּוּרִים.

וַיִּפֹּל כְּלִי הֶחָמָס עַל הָאָבֶן,

שָׁם פָּגַע בּוֹ הַצּוּר, וַיְצַלְצֵל בְּקוֹלוֹ.

וַתִּפֹּל גַּם הַחוֹמָה הַחוֹצֶצֶת

בֵּינוֹ וּבֵין הַחַי עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

מְחִיצַת אֵיבָה בֵּין הַחַי וּבֵין הָאָדָם,

וַיְהִי כְּכָל הַחַי אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

וּצְמוּדֵי גוּפוֹתָם הִסְתּוֹבְבוּ הַנְּבִיאִים,

נִשָּׂאִים שָׁמַיְמָה וְאֵינָם מַגִּיעִים,

נִשָּׂאִים בַּסַּעַר, מַשְׂמְאִילִים, מַיְמִינִים,

בֵּין גְּוִיָּה לִגְוִיָּה כְּבָר אֵינָם מַבְחִינִים,

מֵרֶגַע לְרֶגַע מְשׁוּבָתָם גָּדֵלָה,

וְנַפְשָׁם שׁוֹאֶפֶת לְעֵילָא וּלְעֵילָא.

וַיָּסַר אֶת בְּגָדָיו בִּגְדֵי מַדָּיו

וַיַּשְׁלֵךְ לְבוּשׁ מַלְכוּתוֹ עַל הָאָרֶץ.

וַיִּפֹּל בַּד תִּפְאַרְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ,

שָׁם שָׁכַב מַבְהִיק עַל רִקְמָתוֹ וְלָבְנוֹ.

וַתִּפֹּל גַּם הַמְּחִיצָה הַחוֹצֶצֶת

בֵּינוֹ וּבֵין הַבְּרִיאָה בִּמְלֹא עוֹלָם,

אֲשֶׁר הֵקִימוּ כֹּחוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית;

וַיְהִי כְּכָל הַנִּבְרָא בְּמַאֲמַר שַׁדָּי.

וּלְגוּף חַד רַב-פָּנִים הִתְלַכְּדוּ הַנְּבִיאִים,

מַיְמִינִים, מַשְׂמְאִילִים בְּרִקּוּדִים מַפְלִיאִים,

מִתְלַבְּטִים בֵּין עֵצִים וְאַבְנֵי מִזְבֵּחַ,

מִתְגּוֹלְלִים בַּדְּשָׁאִים וּבְעִשְׂבֵי-הָרֵיחַ;

מֵרֶגַע לְרֶגַע דְּבֵקוּתָם גָּדֵלָה

וְרוּחָם מִתְנַשְּׂאָה לְעֵילָא וּלְעֵילָא.

וַתִּצְלַח רוּחַ אֲדֹנָי עַל מְשִׁיחוֹ;

וַיְהִי גַם הוּא מִתְנַבֵּא בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה,

וַיְהִי לְאֶחָד עִם הַיְקוּם וּמְלֹאוֹ,

זִיק אֶחָד קָטָן בְּאֵין-סוֹף הַהֲוָיָה

לְאַהֲבָה וּלְדָבְקָה בְכָל הַבְּרִיאָה.

וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא

וְכָל הַלַּיְלָה… עָרֹם… עָרֹם… עָרֹם…

סויגמיגדה, 1925

הבלדה תורגמה לפחות פעמיים לאנגלית .

פעם ראשונה בידי ישראל מאיר לסק ב-1945

ובתרגום שני לאנגלית של

Richard Flantz

בקובץ

Anthology of modern Hebrew poetry Published by  Institute for the Translation of Hebrew Literature, Tel-Aviv 1966

והנה הוא לפניכם:

קיראו עוד יצירות של שאול טשרניחובסקי על שאול בן קיש

המלך שאול בעין דור – 1893,

"על חרבות בית־שן" – 1898,

“ויהי בישורון מלך” (1918 )

"שיר האהבה אשר לשאול" – 1922,

"המלך" – 1925,

על הרי גלבוע – 1929,

"אנשי-חיל חבל" – 1936.

יום בחייו של שאול המלך 1953