ג'וני וייסמילר שחקן טרזן המפורסם המצליח והמאריך ימים ביותר כטרזן שהיה גם השחיין המפורסם ביותר במאה ה-20.
סקירה על השחקן המפורסם ביותר שגילם את הדמות של טרזן איש הקופים,השחיין האולימפי המפורסם ביותר,ויש שטוענים הטוב ביותר בתולדות הספורט של השחייה( לפחות במחצית הראשונה של המאה העשרים כאשר היה פעיל ) כי מעולם לא הובס, ג'וני וייסמילר.
שחקן שלמרות שהיה כל כך מפורסם בכל העולם, היה שונה לחלוטין מכל מה שדימיין היוצר של הדמות בוראוז לגבי גיבורו.ולכן הוא רחש לו תיעוב עמוק שאותו אמנם הסתיר בציבור אבל נתן לו ביטוי בחוגיו הפרטיים.
כי מבחינתו וייסמילר "גנב" את הדמות של טרזן עבור מיליונים ומיליארדים בעולם כולו ולעולם לא "שיחרר" אותה.
וגם קישורים ל12- סרטי טרזן של וייסמילר.
ג'וני וייסמילר הוא השחקן המפורסם ביותר שגילם את הדמות של טרזן איש הגו'נגל.ובנוסף היה גם השחיין הטוב בעולם במשך כמה שנים שזכה במדליות אולימפיות.ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בענף השחייה.
הוא מעולם לא הובס בתחרות.
צפו בסרט עליו כשחיין :
בעקבות הצלחתם עובדו ספרי טרזן שכתב אדגר רייס בוראוז לקולנוע עוד בימי הסרט האילם , והופקו על פיהם סרטים רבים, שהראשון בהם יצא לאקרנים ב-1918. הסרט, בכיכובו של השחקן השרירי אלמו לינקולן, זכה להצלחה רבה, וכך גם שני סרטי טרזן הנוספים שבהם כיכב
עד סוף ימי הסרט האילם הופיעו עוד חמש גרסאות קולנועיות לסיפוריו של בוראוז בכיכובם של שחקנים שונים. אף על פי שבוראוז התלונן כי הסרטים לא שמרו בדייקנות מספקת על קו העלילה של ספריו, הם היו נאמנים לספריו יותר מכל אחד מסרטי טרזן שנעשו בימי הסרט המדבר. הסרטים האילמים שמרו בקפדנות על היבט הלורד הבריטי שהוא גם אדם-קוף, היבט מרכזי, ביצירתו של בוראוז.
אבל הגירסה הקולנועית המפורסמת והמצליחה מכל שבה כיכב וייסמילר בימי הסרט המדבר הייתה שונה מאוד מכל אלה.
היא הייתה שונה לחלוטין מכל מה שבוראוז דימיין בספריו.
. היתה זו סדרת סרטים בכיכובו של ג'וני וייסמילר, סדרת סרטים זו, שכללה שנים-עשר סרטים שצולמו בשנים 1932-1948, קבעה יותר מכל גרסה אחרת, כולל זו של בוראוז עצמו, את הדרך שבה ראו המוני בני אדם בכל רחבי העולם את דמותו של טרזן.
ואולם, דמות טרזן שהציגה סדרה זו דווקא שונה קיצונית מתפיסתו של הסופר.ולא דווקא בהתנגדות הסופר שהיה מעוניין בכסף ולא רצה להתווכח עם האולפנים.
אבל את מה שהיה לבוראוז להגיד על וייסמילר והיה לו הרבה הוא בהחלט השמיע בחוג מקורביו ובמכתבים נרגזים לידידים.
וויסמילר אמנם הוגדר לימים כ"טרזן האמיתי " אבל הוא היה הדבר הרחוק ביותר מתפיסתו של המחבר את גיבורו.
סרטיה הראשונים של סדרה קולנועית זו הופקו בחברת "מ.ג.מ.". החוזה שנחתם בין החברה לבוראוז אישר כי ל"מ.ג.מ." הזכות ליצור תסריטים מקוריים המבוססים על דמותו של טרזן ועל הדמויות המקורבות לו. לאמתו של דבר, על פי החוזה, נאסר על "מ.ג.מ." ליצור תסריט שעלילתו תדמה לעלילת ספריו של בוראוז, הסיבה לתנאי חוזה אלה נעוצה בכך שבשנים ההן היה בוראוז מעורב אישית בהפקת סרטים אחרים עם כוכבים אחרים על טרזן, ולא היה מעוניין ליצור תחרות בין שתי ההפקות .
כתוצאה מן המגבלות שהטיל המחבר על "מ.ג.מ.", ואולי בשל הרצון להציג לקהל דמות פשוטה ומובנת יותר, הדמות שיצרו תסריטאי החברה שונה במאפייניה מטרזן הספרותי.
ולימים היא האפילה לחלוטין על המקור הספרותי.
טרזן זה לא היה בן לורדים אינטליגנטי הנודד מן הג'ונגל לאנגליה ולאמריקה, ודמותו לא התאפיינה בזהות הכפולה – אדם-קוף שהוא גם לורד – המרכזית כל כך בספריו של בוראוז. היחס האמביבלנטי כלפי עולם בני האדם וכלפי עולם בעלי החיים נעלם גם הוא. בסרט הראשון בסדרה, Tarzan the Ape Man (טרזן איש הקופים, 1932),
טרזן הוצג אמנם כחלק אינטגרלי מעולם בעלי החיים, אבל בסרטים הבאים בסדרה השתנתה גישה זו.
לעומת טרזן הספרותי, שרדף אחרי סכנות והרפתקאות, הוצג טרזן בסרטים שבכיכובו של וייסמילר כדמות פסיבית. הוא נקלע להרפתקאות ולסכנות שלא ביוזמתו, הגיב רק אם הוא או הקרובים לו הותקפו, ולרוב העדיף להישאר לא מעורב ולא לצאת את האזור המצומצם שבו שלט. טרזן בסרטים של וייסמילר חי ב"מטלול מוטארה", אזור נידח ומרוחק באפריקה שאף אינו מסומן במפות, ובסרטים הראשונים בסדרה כלל לא יצא מגבולות אזור זה.
העניין של טרזן בעולם הרחב ובנעשה בו קטן מאוד, ואוצר המלים המצומצם שלו בשפה האנגלית הדגיש את מגבלותיו השכליות.
זאת ועוד, בכל הנוגע לתרבות המערבית נזקק טרזן להדרכתה המתמדת של ג'ין, ובסרטים מאוחרים יותר גם להדרכתו של בנו, בוי.
טרזן בסרטים הוא למעשה "יליד " שבמקרה יש לו עור לבן.
.משום כך היו הסרטים של וייסמילר פופולאריים מחוץ לארה"ב אפילו יותר מבארה"ב עצמה כולל בפינות נידחות כמו אפריקה ואינדונזיה ודרום מזרח אסיה ודרום אמריקה ששם וייסמילר היה נערץ על הכל בדיוק כמו בארה"ב.
כאשר היגיעו סרטים הוליוודיים למקומות הנידחים ברחבי העולם כולו אלו היו בראש ובראשונה ותמיד סרטי טרזן.
אותם ואת גיבורם הבינו המקומיים הרבה יותר מאשר את הסרטים ההוליוודיים "הרגילים".
טרזן של וייסמילר נעדר את המאבק המתמיד שקיים בדמות הספרותית בין המשיכה אל עולם התרבות לבין המשיכה אל עולם הג'ונגל, והיה שייך כל כולו לעולם הג'ונגל. במידה רבה, טרזן הוצג כדמות ילידית "כמו-ילדותית" (כך נהגו בני התרבות המערבית לתאר את שבטי "הכושים" ו"האינדיאנים" השונים), שאינה מגלה עניין רב בעיסוקי "עולם המבוגרים". הדבר בא לידי ביטוי בקטעים הארוכים שהוקדשו בסרטים לבילוי שעות הפנאי של טרזן ובני משפחתו: הם עסקו בעיקר בשחייה בנהר ובמשחקים, ועיסוקים בעלי אופי מעשי יותר לא תוארו כמעט. עם זאת, ייתכן בהחלט שהסיבה לכך היא הניסיון להציג את עולמו של טרזן כמעין אוטופיה, גן עדן בסכנה מתמדת של הכחדה בידי נציגי התרבות, הפולשים אליו בכל אחד מסרטי הסדרה.
בסרטים לא נעשה שום ניסיון להסביר מיהו טרזן ואיך הגיע לג'ונגל. אפשר לשער שיוצרי הסרטים הניחו כי רוב הצופים קראו את הספרים או ראו סרטים קודמים בסדרה. ואולם, ייתכן שהסיבה לחוסר הבהירות בנוגע למוצאו של טרזן היא שהסרטים נועדו מראש להפצה מחוץ לגבולותיה של ארצות הברית בעיקר: כדי לאפשר לבני לאומים שונים להזדהות עם דמותו של טרזן העדיפו המפיקים להשמיט את מוצאו הבריטי האריסטוקרטי ולהפכו ל"כל אדם" שמוצאו אינו ברור.
וכך למשל בהודו נחשב טרזן להודי ונעשו סרטים הודיים על דמותו של טרזן ללא בקשת זכויות מהמחבר בוראוז.
בארץ ישראל המנדטורית נחשב טרזן ל"יהודי"משום שחשבו בטעות שהשחקן שגילם אותו וייסמילאר היה יהודי במוצאו.
בסרטים לא היתה גם התייחסות אל התכונות המדגישות את קרבתו של טרזן לבעלי החיים, כמו יכולת ההרחה והשמיעה שלו, הבולטות כל כך בספריו של בוראוז. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בקושי להציגן חזותית בסרט או, כמו בנוגע ליכולת ההרחה, בחשש שקרבה יתרה בין טרזן לבעלי חיים תפגע ביכולתם של הצופים להזדהות עם הדמות.
השאגה של טרזן
קומיקס על ג'וני וייסמילר והשגיו הספורטיביים.
לעומת זאת, תכונות ודרכי התנהגות הניתנות לביטוי חזותי הודגשו מאוד בסרטים, אף על פי שהוזכרו אך בקושי בספריו של בוראוז. כך הדבר בנוגע לדרכו המיוחדת של טרזן לנוע בג'ונגל (קפיצות מעץ לעץ) ולשאגתו, שהיתה למאפיין מרכזי בעיני קהל הצופים.
איך בדיוק נוצרה השאגה המפורסמת הזאת בסרטים לא ברור היום.
וייסמילר סיפר שהשאגה הייתה פרי יצירתו שלו מבוססת על קריאות שהיה נוהג להשמיע כילד.
אחרים כמו ידידו,יריבו ומתחרו הגדול של וייסמילר, השחיין האולימפי גם הוא ושחקן גם הוא באסטר קראב (והם הופיעו בסרט גם ביחד) שגם הוא גילם את הדמות של טרזן (אבל ידוע יותר כמגלם הקולנועי של איש החלל פלאש גורדון ואיש העתיד באק רוג'רס) טענו שהשאגה במקור לפחות הייתה תוצר של אנשים אחרים,אפילו בידי זמרת אופרה ושילוב של קריאות של בעלי חיים שונים משודרג בידי אמצעים טכניים של האולפנים.
וייסמילר הכחיש.
ג'וני וייסמילר ( קיצוני מימין ) ובאסטר קראב ( קיצוני משמאל ) שניהם שחיינים אולימפיים ולימים שחקני קולנוע ידועים מאוד. בתמונה מ-1928 שנים לפני ששניהם הפכו לכוכבי קולנוע.ויקיפדיה .
מעניין שהגירסה של וייסמילר על השאגה השתנתה לאורך השנים.בראיונות משנות השלושים בתקופת הסרטים הראשונים הוא לא ייחס אותה לעצמו.הוא הודה אז שכשניסה לראשונה להשמיע את השאגה זה הפך אותו לצרוד והיה צורך באמצעים טכניים עבורה.
מאוחר יותר משנות הארבעים ואילך וויסמילר החל לספר שהשאגה נוצרה על ידיו בילדותו, ונהג להשמיע אותה בכל היזדמנות כשהתבקש
והוא התבקש פעמים רבות מאוד מכיוון שוויסמילר היה אחד האנשים המפורסמים ביותר בכל העולם כשחקן טרזן, אולי יותר מכל שחקן קולנוע אחר, וזוהה מיידית בידי המונים בכל פינה שאליה היגיע בנסיעות בארה"ב ובכל מקום בחו"ל.
אפשר אם כך להניח שבתחילה בסרטים הראשונים לא וייסמילר הוא ששאג. והשאגה בכל אופן הייתה מוקלטת מסרט לסרט.
לימים וייסמילר למד להשמיע כנראה שאגה מבלי שיצטרד ומכאן ואילך נהג להשמיע אותה בכל היזדמנות ובהנאה כפרי יצירתו שלו.
הדמויות האחרות בסרטי טרזן
דמויות אחרות מספריו של בוראוז, כמו הלוחם הנועז מוגמבי ואנשי שבט הווזירים האצילים, המונהגים בידי טרזן, לא הופיעו בסרטים. רוב השחורים בסרטיו של וייסמילר הוצגו כפראים קניבלים או כמשרתים כנועים של הלבנים במסעות הספארי שלהם. גם בספריו של בוראוז מילאו אמנם השחורים תפקידים אלה, אבל לא הוגבלו להם בלבד. ייתכן שהמפיקים הניחו כי הצגה של שחורים גאים, ידידיו של טרזן ולא אויביו דווקא, לא תתקבל באהדה בקרב הקהל האמריקאי.
ג'וני וייסמילר ומאורין אוסוליבן כטרזן וג'ין בסרט "טרזן מוצא בן "
הדמות היחידה שהופיעה לצדו של טרזן הן בספרים והן בסרטים היא בת זוגו, ג'ין. במעבר לעיבוד הקולנועי נעשתה הדמות מג'ין פורטר מבולטימור שבארצות הברית לג'ין פרקר מלונדון שבאנגליה (בגילומה של מורין אוסוליבן).
ג'ין הוצגה בסרטים כאינטיליגנטית מטרזן, לפחות בכל הנוגע להלכות התרבות המערבית, שהיה עליה להסביר לאיש הקופים התמים (בספרים, לעומת זאת, לא נזקק טרזן להסברים מסוג זה, והוא די אינטליגנטי ללמוד הכול בכוחות עצמו). ג'ין נשארה לחיות עם טרזן, אבל בניגוד לספרים – מעולם לא נישאה לו. נראה שהסיבה לכך נעוצה בבעייתיות הגלומה בנישואין אלה: מוצאו הבריטי של טרזן הושמט, כאמור, מן הסרטים, ומוצאו האתני והתרבותי נותר מעורפל, והנישואין היו עלולים לעורר התנגדות בקרב הצופים הלבנים, שלא ראו בעין יפה נישואי "תערובת" מכל סוג שהוא.
הבעיתיות בקשר זה גרמה לימים לזעמם של כמרים בארה"ב שהביעו התנגדות כתוצאה לסרטים. והיה צורך להראות להם שבספר טרזן השני של בוראוז ג'ין נישאה לטרזן כדין הנוצרי בידי אביה שהיה כומר .
אבל נכון בסרטים של וייסמילר שהם יקום שונה של טרזן, בני הזוג מעולם לא נישאו והם חיים ביחד "בחטא" מבחינת הדין הנוצרי .
יחסי אהבה שאינם זוכים לגושפנקא רשמית של נישואין ממוסדים הוצגו לעתים קרובות בסיפורי וסרטי מערבונים, בתיאור קשרי אהבה בין לבנים לבין אינדיאניות.וזה הוסיף לתחושה החזקה של צופים רבים שטרזן הוא לא באמת "לבן".
מעניין לציין כי בסרטים הראשונים בסדרה, בעיקר בסרט השני,(טרזן ובת זוגו, 1934) הוצגה ג'ין כנהנית מעולמה הפראי החדש, ואף הפכה להיות מעין "טרזן נקבה", עם שאגה מיוחדת משלה (לעומת הספרים של בוראוז, שבהם תוארה כליידי מעודנת המתעלפת בהתקרב סכנה). ואולם, דמות של אשה חופשית וליברלית הנהנית ממיניותה ומחיי חופש בג'ונגל לא ענתה, ככל הנראה, על דרישותיה של הצנזורה האמריקאית השמרנית של שנות השלושים, ולכן בסרטים המאוחרים נעשתה דמותה של ג'ין קונבנציונאלית יותר: היא וטרזן חיו חיי משפחה אידיליים בבית על עצים; היא לא יצאה כמעט מגבולות ביתה, ותפקידה הסתכם בטיפול בענייני הבית ובדאגה לשלומם של הגיבורים הגברים; ג'ין היתה לאם הדואגת בלי הרף לילדה, והמיניות שאפיינה את דמותה בסרטים הראשונים נעלמה כליל.
"ביתיות" זו ניכרה יותר ויותר גם בדמותו של טרזן, ונראה שהקשר עם ג'ין "ביית" אותו. מהסרט השני הוצג טרזן כאיש משפחה למופת המבלה את רוב זמנו בחיק משפחתו. גם בספריו של בוראוז ניכר "ביות" זה של דמות הגיבור בידי אשתו, ואולי משום כך מצא לנכון שלא לכלול את ג'ין ברוב ספרי הסדרה, ולתאר את הרפתקאות גיבורו הרחק מהשפעתה של אשתו ומחובותיו המשפחתיים.
וייסמילר אוסוליבן וג'וני שפילד כטרזן ג'ין והילד בוי
אפשר להניח כי הצנזורה היא האחראית לכך שבוי, בנם של טרזן וג'ין, שהופיע החל מהסרט הרביעי בסדרה, Tarzan Finds a Son (טרזן מוצא בן, 1939), הוצג כילד מאומץ. התסריטאים היו מעוניינים, ככל הנראה, להוסיף לסרט את בנם של טרזן וג'ין, דמות שהופיעה גם בספריו של בוראוז, אבל מכיוון שבסרטים טרזן וג'ין חיו ללא נישואין ב"חטא" ( בניגוד כאמור לספרים שבהם טרזן נשוי רשמית לג'ין ) , נאלצו התסריטאים לוותר על הצגת ילד ביולוגי ולהחליפו בילד מאומץ. בוי היה בן משפחת גרייסטוק, משפחתו של טרזן בספרים (אבל לא בסרטים, כאמור), וכמו קוראק, בנו הספרותי של טרזן, מילא תפקיד של "טרזן מתלמד".
דמותו של קוף השימפנזה צ'יטה, שחי עם בני הזוג בביתם, היא חידוש גמור של הסרטים, ונראה שעיקר תפקידה הגברת האפקט הקומי.
טרזן ג'ין (ברנדה ג'וייס ) ובוי ביחד.בסרט "טרזן והציידת "
לסרטים הראשונים בסדרה היה מודל עלילתי קבוע: לאזור המרוחק שבו חיו טרזן ובני משפחתו חיים אידיליים של משחק ושחייה לא פוסקים, חודר ספארי של לבנים, מקצתם "טובים" ומקצתם "רעים". "הרעים" חורשים מזימות שונות שעלולות לפגוע בטרזן, בבני משפחתו או באזור מגוריו. הם חוטפים את ג'ין או את ג'ין ואת בוי, אבל בדרכם חזרה נתפסים בידי אחד משבטי הקניבלים הרבים ליד אזור מגוריו של טרזן. הקניבלים מתכוונים להעלותם לקורבן, אבל ברגע האחרון מופיע טרזן בראש עדר פילים ומציל את "הטובים", ואילו "הרעים" נהרגים בידי טרזן או בידי הקניבלים. מודל זה נשמר בכל חמשה הסרטים הראשונים והמפורסמים בסדרה. ועם זאת, הוא שונה לגמרי מן הנוסחה שבבסיס ספריו של בוראוז, שבהם נדד טרזן ממקום למקום, ועבר הרפתקאות בערים אבודות.
עם זאת, בסרטים מאוחרים יותר בסדרה, שהופקו בידי סול לסר, ולא על ידי "מ.ג.מ.", התגוונו העלילות, וכמו בספריו של בוראוז קיים טרזן קשר עם העולם הרחב,סייע לבעלות הברית במאבקן בנאצים, ואף ביקר בממלכות אבודות שונות.
וייסמילר נחשב לדעת כל לשחקן הטוב ביותר של הדמות של טרזן.הוא לא הירבה לדבר במכוון המפיקים נזהרו שלא יקשקש יותר מידי כי הוא התקשה להשמיע מונולוגים ארוכים.אבל כשחקן הוא נראה כטרזן וידע לבטא בפניו מגוון של רגשות.
יוצרו של טרזן ןוג'וני וייסמילר
אדגר רייס בוראוז יוצרו של טרזן בצילום משותף עם ג'וני וייסמילר מ-1931 כשוייסמילר נבחר לגלם את הדמות .
אלא שלא כך חשב הסופר שכתב את ספרי הסדרה אדגר רייס בוראוז.שלמרות שהדמות הוצגה כשונה ממה שיצר בהסכמתו, היו לו באופן פרטי בעיות איומות עם הטרזן של וייסמילר.
בוראוז עם וייסמילר ואוסוליבן באתר הצילומים של סרט טרזן הראשון מ-1932.https://www.erbzine.com/mag6/0617.html
מצד אחד בוראוז הודה שהדמות שאותה מגלם וייסמילר של טרזן כאדם פרימיטיבי שבקושי מסוגל לדבר אנגלית ולא מבין כלום על העולם המודרני וצריך שאישתו וג'ין ובנו המאומץ בוי יסבירו לו כל דבר ודבר,עד שזה מגיע לענייני לחימה ושם טרזן הוא אדם עליון , היא דמות מצויינת בפני עצמה.ווייסמילר מגלם אותה בצורה עילאית.והוא אף פירסם הצהרה בכתב על כך לתקשורת כשיצא אקרנים הסרט הראשון של וייסמילר?
אבל מצד שני ….זאת לא הייתה הדמות שבוראוז יצר של טרזן כלורד בריטי שיודע כמה וכמה שפות ובהחלט יודע כל מה שיש לדעת על העולם המודרני כשהוא לא בג'ונגל ואז הוא חבר בפרלמנט הבריטי.
אז בוראוז נשאר תמיד אמביבלנטי לגבי ויסמילר.
מצד אחד אישר את הסרטים עימו שהיו ההצלחות הגדולות ביותר בין סירטי טרזן.והלך לצפות ללא חמדה בכל הקרנת בכורה של כל סרט ויצא מהקרנת בכורה זאת מתוסכל אף יותר מההקרנה של הסרט הקודם.
את הסרטים האחרונים של וייסמילר שנעשו כשבוראוז היה כתב צבאי באוסטרליה הוא לא ראה שכן כפי שהסביר למפיקים לא היה לו חשק לעמוד בתור בבתי הקולנוע כדי לראות סרט המבוסס על יצירתו.
ההודעות על ההצלחות הקופתיות של סרטים אלו והפרסום האדיר של וייסמילר בעולם כולו לא ממש הלהיבו אותו.
הוא חרק בשיניו כשהסרטים האחרים על דמות טרזן עם שחקנים אחרים בתפקיד הדמות כולל כאלה שהפיק בעצמו היו כישלונות קופתיים בהשוואה.
הוא הבין היטב את המשמעויות : הקהל העולמי העדיף את הטרזן שיצרו התסריטאים ההוליווודיים ,על פני הדמות שהוא יצר שהיא דמות שונה לחלוטין עם אותו השם.
בשלב מאוחר יותר כשבוראוז כבר לא היה מסוגל לצפות יותר בסרטים עם וייסמילר ביקש מהמפיקים שיחליפו אותו במישהו אחר נאמן יותר לרעיונותיו.
את תחושותיו האמיתיות בנושא טרזן והוליווד הכניס בוראוז לספר בשם "טרזן ואיש האריה " מ-1934 שבו ג'ון קלייטון הוא טרזן האמיתי נדחה בידי מלהקים לסרט הוליוודי על איש ג'ונגל באפריקה משום "שאינו הטיפוס המתאים "
הם בוחרים מישהו שהוא כפילו של טרזן אבל מתגלה כחסר כל אומץ לב.
הספר הוא כביכול הומוריסטי אבל נראה לי שהוא למעשה תוצר של התקף זעם טהור של בוראוז על הוליווד ועל ג'וני וייסמילר.והוא כנראה חושף את מה שבאמת חשב בוראוז על הוליווד ועל מישהו ספציפי יותר.
אני תמה אם וייסמילר קרא את הספר הזה.ואם כן מה חשב עליו.
עטיפה של ספר שבו טרזן האמיתי פוגש שחקן קולנוע מתחזה לו ונדחה מתפקיד איש ג'ונגל בסרט הוליוודי
בתקופת שעבד כעתונאי במזרח הרחוק כתב בוראוז את ספרו האחרון – “טרזן ולגיון הזרים” (נדפס סמוך למותו). הסופר הביא את גיבורו שאינוֹ־מזדקן־לעולם אל המקום שבו הוא נמצא בעת הכתיבה – סוּמאטרה וסביבתה. עתה, לאחר שלושים שנות כתיבה “טרזנית”, הרשה בוראוז לעצמו לטפל בּגיבּוֹרוֹ במעט הומור לגלגני. הוא מכניס אותו אל הבסיס הצבאי, לבוש מדים; אבל החייל גֶ’רי מכּירוֹ מיד ומכריז בתדהמה:
– הלא… הלא זה טרזן מלך הקופים!
למשמע קריאת־ההפתעה מרים הסַמל שרימפ את עיניו ושואל:
– מה… ג’וני וייסמילר נמצא כאן?
והנה הקטע באנגלית :
But what seemed a long time to them was a matter of seconds only. The tiger’s great frame went limp and sank to the ground. And the man rose and put a foot upon it and, raising his face to the heavens, voiced a horrid cry—the victory cry of the bull ape. Corrie was suddenly terrified of this man who had always seemed so civilized and cultured. Even the men were shocked.
Suddenly recognition lighted the eyes of Jerry Lucas. “John Clayton,” he said, “Lord Greystoke—Tarzan of the Apes!”
Shrimp’s jaw dropped. “Is dat Johnny Weissmuller?” he demanded.
Tarzan shook his head as though to clear his brain of an obsession. His thin veneer of civilization had been consumed by the fires of battle. For the moment he had reverted to the savage primordial beast that he had been raised. But he was almost instantly his second self again.
He welcomed Corrie with a smile. “So you got away from them,” he said.
בכך סיכם בוראוז את מה שחשב על הקשר בין גיבורו ובין וייסמילר.
בארץ ישראל של שנות השלושים אגב היו שמועות שוייסמילר היה יהודי ולכן סרטיו נאסרו על ידי הנאצים.החלק הראשון של השמועה היה נלא נכון .החלק השני היה נכון.גבלס שר התעמולה הנאצי התעצבן מהסרטים של טרזן שהיציגו אדם לבן עליון פרימיטיבי והורה לאסור את הסרטים בגרמניה הנאצית.
בברית המועצות הקומוניסטית לעומת זאת סרטי טרזן של וייסמילר היו פופולאריים מאוד והוצגו כביקורת על הקפיטליזם האמריקני .ויש בזה משהו.
והנה כתבה בנושא בכתב עת קולנועי משנות ה-40
חייו של גו'ני וייסמילר תוארו בעברית ברומן בדיוני אבל מבוסס על עובדות בשם "אני צ'יטה:האוטוביוגרפיה " ( בתרגום יעל אחמון הוצאת כינרת 2011)שהוא כביכול סיפור חייו בגוף ראשון של הקוף שהופיע בסירטי טרזן וכעת מספר על חייו ביחד עם ויסמילר.
עטיפת ספר שבו הקוף צ'יטה מספר את סיפור חייו וקשריו עם ג'וני וייסמילר.
אזכיר עוד שהסופר יעקב שביט כתב רומן ב-1992 שמספר על סיפור מסעם המשותף, הדמיוני רק לכאורה, של שלושה חברים מילדות, שדרכיהם נפרדו, להביא את גיבור הילדות המיתולוגי ג'וני וייסמילר, מערש-הדווי שלו בסנטוריום שבאקפולקו כדי למות במקום הראוי לו, באפריקה.
הסיפור הופיע שוב בקובץ "תמה אפריקה" ב-2018
.
הקומיקסאי הישראלי תומר חנוכה כתב ואייר סיפור קומיקס על זקנתו של וייסמילר בסנטוריום שבו הוא מאמין שהוא טרזן .
ורוני סומק המשורר כתב על וייסמילר שיר לאחר עזיבתו את העולם.
והנה קישורים ל12 סרטי טרזן המפורסמים של 3וייסמילר ביחד עם המקדימונים שלהם .
טרזן איש הקופים 1932
מקדימון
ועוד אחד
הסרט המלא
טרזן ובת זוגו
Tarzan and His Mate 1934 |
נחשב לסרט טרזן הטוב ביותר.של וייסמילר ובכלל .
אחד ההמשכים הבודדים שהם טובים יותר מהסרט שקדם להם.
המקדימוו
https://m.ok.ru/video/1843349097140
טרזן בורח
Tarzan Escapes 1936 |
מקדימון לטרזן בורח
הסרט המלא:
Tarzan Finds a Son! 1939
ידיעה בשבועון הישראלחי "קולנוע" על הפקת טרזן ובנו " 1939.
ביקורת על הסרט "טרזן ובנו " בשבועון הארץ ישראלי "קולנוע" 1939
המקדימון
הסרט המלא
האוצר הסודי של טרזן
הסרט המלא:
טרזן בניו יורק
Tarzan's New York Adventure 1942
הסרט שבו מגיעים טרזן ןובני משפחתו לעיר ניו יורק ולובשים בגדים כמו אנשים מהעיר.
ביקורת על הסרט "טרזן בניו יורק " בשבועון הארץ ישראלי "קולנוע "1942
הסרט המלא
טרזן נגד הנאצים Tarzan Triumphs 1943 טרזן נאבק בנאצים מרושעים שמנסים לשדוד עיר אבודה. |
המקדימון
הסרט המלא :
טרזן במדבר Tarzan's Desert Mystery 1943 לאחר מסע במדבר טרזן מגיע לג'ונגל מסתורי אגב מאבק בנאצים . |
המקדימון
הסרט המלא
טרזן ובנות היער
טרזן וצוות חוקרים מגיעים לעיר אבודה של נשים אמזונות.
ביקורת קצרה על הסרט "טרזן ובנות היער" מהשבועון קולנוע "1946
המקדימון
הסרט המלא :
טרזן ואשת הלאופרד
טרזן מתמודד עם שבט מאמינים בליאפרד.
המקדימון
הסרט המלא :
טרזן והציידת
Tarzan and the Huntress 1947 טרזן נאבק' בחבורת ציידים אכזריים. סרט שנכתב בחלקו בידי יוצר "המלאך" לסלי צ'רטריס. |
הסרט המלא:
טרזן ובתולות הים
Tarzan and Jane (Brenda Joyce) help a native girl (Linda Christian) who has fled the village to avoid a forced marriage to a supposed local god. George Zucco portrays Palanth, the corrupt high priest attempting to force the girl into marriage, and Fernando Wagner plays a con man impersonating the god Balu.
המקדימון לטרזן ובתולות הים
הסרט המלא:
לאחר סרט זה ה-12 במספר הפסיק וייסמילר לגלם את הדמות של טרזן .
הוא בהחלט היה מוכן להמשיך וכנראה גם המפיקים .
אבל הוא כנראה נראה כבר מבוגר מידי ושמן מידי. ווהוא דרש אחוזים מהרווחים
לזה המפיק סול לסר לא הסכים הוא החליט להחליף את ג'וני וייסמילר בשחקן אחר ,לקס ברקר שבו אדון ברשימה אחרת.
וייסמילר עבר לגלם דמות ידועה אחרת הצייד והחוקר ג'ונגל ג'ים על פי סדרת קומיקס שאותו גילם ב16 סרטים שונים ובסדרת טלויזיה (!)
ובכך אדון ברשימה נפרדת.
טרזן הוא ג'וני וייסמולר ובני משפחתו המשפחה המפורסמת ביותר בקולנוע האמריקני .טרזן ג'ין הבן המאומץ בוי והקוף צ'יטה.
מה הייתה השאגה של וייסמילר?
עוד מאמרים על טרזן ועל בוראוז:
סיפורו של וייסמילר כפי שפורסם ב-1934
טרזן האמיתי בשפה העברית : על התרגומים של אדגר רייס בוראוז לעברית
חוברות טרזן בעברית בהוצאת מ.מזרחי
מאמר גדול שלי על טרזן ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".
עוד סיפורים על טרזן :
טרזן במרתף האימים :סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין
ארבעת העוזרים ואריאציה של גבריאל מוקד על איש הג'ונגל
עוד כתבות על טרזן :
אני טרזן את לה -האישה האחרת בחייו של איש הקופים
עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין
טרזן נגד המלך הבלגי -מחשבות על הסרט "האגדה של טרזן "
איך הידרדר מעמדו התרבותי של טרזן
טרזן ככנעני: סיפורי טרזן של עמוס קינן
ג'וני וייסמילר עם הפסל של נמרוד,עיצוב של חיים קנו לספרי על טרזן "טרזן בארץ הקודש".
