האם מסר הדוד של אבי יעקב לנדא מדפיס ומו"ל של כתבי הגאון מוילנה ( סב סבו ) את מפתחות המפקדה התורכית בעיר ירושלים לגנרל אלנבי כשהוא נכנס אליה ככובש ב-1917?
זה מה שהוא טען לימים פעמים רבות מספור.
הבעיה :הוא לא הונצח בסרט התיעודי של יעקב בן דב שהנציח את הכניסה הזאת.שהוא אחד הסרטים הראשונים שצולמו בארץ ישראל ותיעדו אירוע היסטורי דרמטי.
אולי הראשון בכלל.
בסרטון המוסרט תוכלו לצפות בסיום.
ספר העוסק בפרשת כניעת ירושלים לגנרל אלנבי ב-1917
הדוד של אבי מצד סבתי יעקב אלעזר לנדא (1898-1980)שירת כחייל בצבא התורכי בירושלים כשליש המפקד הצבאי.הוא נודע בכוחו העצום ושימש כשומר ראש של קצינים תורכים בכירים.
תמונה מפורסמת שמשכה תשומת לב רבה בכתבות עיתונאיות ובתערוכה במגדל דוד בירושלים של קבוצת כדורגלנים מישיבה מ-1913! הדוד יעקב לנדא יושב שם עם תרבוש לראשו מימין לבחור שלרגליו השלט
לנדא השתתף אחר כך ביחד עם דוד תדהר לעתיד הבלש העברי הראשון במשחק הכדורגל המפורסם של חיילים יהודים נגד קבוצה של קצינים עותומאניים ב-1915 בקבוצה השנייה היה החלוץ המרכזי אחד מוסטפה כאמל ,שנודע לימים כאתאתורק מייסד ומנהיג המדינה התורכית.
מי ניצח באותו משחק זה לא כל כך ברור אבל אני חושד שהקבוצה השנייה ,גם כי זה היה מסוכן להצליח יותר מידי במשחק נגד קצינים עותומאניים.
הדוד יעקב כחייל בצבא התורכי
כניסת הבריטים לירושלים.
בשנת 1917 הדוד יעקב סיים את שירותו בצבא התורכי שהובס ועזב את ארץ ישראל , וכשבידיו מפתחות המפקדה תורכית בירושלים לפי המסורת המשפחתית ( דהיינו מפיו של הדוד יעקב בעצמו ) מסר אותם אישית לגנרל אלנבי כובש ירושלים בעת כניסתו כמנצח לעיר.
העניין הזה נשאר עבורי כתעלומה.שכן הדוד יעקוב כבר אינו בחיים כדי לתשאל אותו בעניין בפירוט וכך גם אבי והדודים והדודות שהיכירו אותו.
האם אכן כך היה?
אין לכך בכל אופן תיעוד בסרט של יעקב בן דב שהסריט את כניסתו של אלנבי לירושלים ומפגשיו עם נכבדים שונים מהעיר.בקטעים הקיימים לפחות הדוד יעקוב או מישהו שנראה כמוהו לא מופיע בינם.
הסרט של יעקב בן דב
המסריט הראשון בארץ ישראל יעקב בן דב שצילם את כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ככובש. האם הוא הסריט אז גם את הדוד יעקב לנדא?
הטקס שבו נכנס הגנראל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917 הוסרט בידי הצלם יעקב בן דוב ( 1882-1968) ,מורה לאמנות הצילום בבית הספר לאמנות "בצלאל" בירושלים , שזה היה הקטע הראשון שהסריט בארץ ישראל. הצילומים הנ"ל הפכו לסרט קצר מפורסם שתיאר את כניעתה של לירושלים לאלנבי. לעתיד חלק מהסרט שאבד ושוחזר בידי היסטוריון הקולנוע יעקב גרוס בשם "יהודה המשוחררת"
למרות הכרזה שהכריז עוד ב-1912 ביחד עם מייסד ומנהל בית הספר לאמנות "בצלאל" בוריס שץ, על הקמת תעשיית הסרטים בארץ ישראל, לא היה יכול בן דב לממש את שאיפתו עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועקב מחסור כספי. אולם ב-1917 השיגו לו חברים מיחידת הרפואה האוסטרית בירושלים ציוד צילום ראינוע. השימוש הראשון שעשה בן דב בציוד היה צילום כניסת הגנרל אלנבי לירושלים ב-11 בדצמבר 1917.
לאחר מכן בן דב הקים את חברת "מנורה
(The First Palestine Film Co. – MENORAH)
והפיק מדי שנה סרט תעודי באורך מלא, המבוסס על "יומנים" שסקרו את תולדות היישוב העברי באותה שנה.
בשנת 1918 סייר במושבות העלייה הראשונה והפיק סרטים קצרים על ראשון לציון, רחובות, גדרה, עקרון ובאר יעקב. באותה שנה ערך מסרטים אלה ומצילום כניסת אלנבי לירושלים את הסרט העברי הראשון בארץ ישראל, "יהודה המשוחררת", המורכב מ-34 סצנות.
ולקראת יציאתו הופקה תכניה מהודרת שפירטה את סדר הקטעים המופיעים בו.
והנה כמה כרזות על הסרט :
כיום אין בנמצא עותק של "יהודה המשוחררת" אלא מספר קטעים מן הסרט שהועתקו לסרטים אחרים שנשתמרו.
גורלו של הסרט לא שפר עליו עוד לפני שיצא. מראשיתו הופק הסרט ללא תמיכת המוסדות הלאומיים, כפי שקיווה בן דוב. הוא אמנם נרכש, וככל הנראה הוקרן, אך לא זכה להצלחה מסחרית. אחד מעותקיו הבודדים עמד גם במרכז משפט ממושך שהתנהל נגד יחיאל ויצמן (אחיו של הנשיא הראשון חיים ויצמן, ואביו של הנשיא השביעי עזר ויצמן). הפילם התגלגל ללונדון, דרום אפריקה, ולבסוף אבד בארצות הברית בשנות ה-30. כיום נותרו ממנו רק מספר קטעים, שלמרבה המזל שולבו בסרטים נוספים של בן דוב.
בין הקטעים, השמורים כולם בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, ושנמצאו על ידי חוקר הקולנוע יעקב גרוס, אפשר לראות:
- את אותה הכניסה ההיסטורית של אלנבי לירושלים, כמו גם קבלת פנים שנערכה לכבודו של הגנרל הבריטי בקיץ 2018.
- קטע אחר מתאר את קבלת הפנים שנערכה לירושלים לוועד הצירים בראשותו של חיים ויצמן, ועד שהוקם בעקבות הצהרת בלפור, וביקר בארץ באפריל 1918. בסרטון המלא המדהים באיכותו, נראים חברי הוועד מסיירים בין היתר גם בכותל המערבי.
- קטע המציג אלפי עולי רגל מוסלמים מתכנסים ברחבת הר הבית לקראת התהלוכה המסורתית של חג נבי מוסא. על פי המסורת, נהגו עולי הרגל לצאת מירושלים אל מתחם במדבר יהודה שם קבור על פי המסורת המקומית משה רבנו. בתכניית הסרט נקראת הסצינה "מקום המקדש".
- תיעוד של הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בט"ו באב 1918, טקס בו השתתף חיים ויצמן.
- מספר קטעים לא מזוהים מחלקו האחרון של הסרט, שתיעדו את החיים במושבות היהודיות ברחבי ארץ ישראל, בהן ראשון לציון, נס ציונה וגדרה.
החלקים שהוזכרו לעיל נערכו על ידי החוקר יעקב גרוס, ששילב אותם בסרט ביוגרפי קצר שהכין על חייו של בן דוב שקישור אליו נמצא למטה.
היה או לא היה?
הגנרל אלנבי נכנס לירושלים, 11.12.1917 צילום: ויקיפדיה,
אז אני חוזר אל הדוד יעקב לנדא ואל השאלה שבראשית הרשימה.
אם הגנרל אלנבי פגש את הדוד יעקב בעת כניסתו לירושלים כפי שטען הדוד יעקב לימים אז ……
או שבן דב הסריט זאת אבל חתך את הקטע מהגירסה הסופית.
או שלא צילם זאת כלל.
יכולה להיות גם תשובה פשוטה ולא דרמטית: שהדוד יעקב הביא את המפתחות של המפקדה התורכית לגנרל אלנבי ואולי רק לאחד מעוזריו לא דווקא בזמן כניסתו הדרמטית המוסרטת לירושלים של אלנבי כפי שאכן טען לימים, אלא רק יום או יומיים או שבוע לאחר מכן.
והוא שינה את תאריך המסירה ליתר דרמטיות בסיפור המעשה.
ולכן לא הוסרט.
העניין ישאר עבורי תעלומה קטנה שלא תיפתר לעולם.
לאחר כיבוש פלסטינה בידי הבריטים החליט יעקב להמשיך בחיי הצבא התגייס לצבא הבריטי בירושלים. ושוב שירת בכל המחנות בצבאים במצריים במדבר סיני אל עריש והאחרים ופעל כחייל בריטי עד 1920 במסגרת הגדוד העברי של בני ארץ ישראל.
מעניין שגם את הגדוד העברי ביחידות שונות שלו צילם יעקב בן דב ושילב את הקטע הנ"ל בסרטו ארץ ישראל המשוחררת וייתכן שהדוד יעקב הוא אחד המוסרטים.אם כי אי אפשר לזהות אותו.
שני תצלומים של חיילי הגדודים העבריים בארץ ישראל. טולכרם ובן שמן, 1919.צילם יעקב בן דב. ייתכן מאוד שהדוד יעקב לנדא היה אחד המצולמים והמוסרטים בידי יעקב בן דב כשצילם את הגדוד העברי.
לימים הפך למדפיס ולמוציא לאור של כתבי הגאון מוילנה ופעיל באירגון "האחים הנאמנים " הם "בני ציון" .
מה שמעניין בהקשר זה הוא שהדוד יעקב הכיר היטב את חלוצי הקולנוע הארץ ישראלי ירושלים סגל ונתן אקסלרוד יוצרי יומני הקולנוע של התקופה שהיו שכניו בשכונת מונטיפיורי שם היה לו מחסן של בית הדפוס שלו.
יעקב לנדא עומד קיצוני מימין.לידו הרב אליהו לנדא אביו של יעקב , הילד צבי ( אבי ) ואביו יוסף זונדל וסרמן. שכונת מונטיפיורי בערך שנת 1925.נתן אקסלרוד חלוץ הקולנוע הארץ הישראלי חי בשכנות.
אני משער אם כי אין לי הוכחה לכך שהייתה לו גם הכרות מרפרפת לפחות עם יעקב בן דב שהיכיר היטב את סגל ואת אקסלרוד ומכר להם ציוד.
אם אכן היכיר את בן דב ואני משער שהוא בהחלט צפה בסרט שהקרין "יהודה המשוחררת" יש להניח שהדוד יעקב שאל אותו מדוע הוא לא מופיע בסרט..
אבל זאת ספקולציה בלבד. אני לא אדע לעולם אם אכן כך היה.
האם היה הדוד יעקב בסרט "המלא" שאותו הסריט בן דב ושממנו שרדו רק קטעים עבורי זאת תעלומה.
הנה הסרט של יעקב גרוס שמשמר את רוב הקטעים הקיימים ששרדו מצילומיו של בן דב.
סרט ביוגרפי מקיף של יעקב גרוס הופק בשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, על יעקב בן דב ויצירתו
הצילום האחרון של ה'דוד יעקב לנדא
