בימי חורבן בית שני -הסרט "מעל החורבות":הסרט הארץ ישראלי ההיסטורי הראשון"

סקירה על הסרט הארץ ישראלי המדבר הראשון "מעל החורבות " של נתן אקסלרוד ואלפרד וולף שהוקרן ב-1938 ותיאר עלילה היסטורית המתרחשת לאחר חורבן בית שני.

בסיום קישור לסרט עצמו.

תוכניית הסרט "מעל החורבות " ,1938

מעט מאוד סרטים נעשו בקולנוע הישראלי על ימי בית שני ולאחריו.בעצם רק שלושה:

אחד מהם העוסק בימים שלפני חורבן בית שני הסיקריקי של מנחם בינצקי מ-1971

אגדת חורבן "מ-2021 סרט האנימציה העוסק במרד הגדול ובחורבן הבית עצמו.

וסרט מוקדם מאוד למעשה הסרט הארץ ישראלי המדבר הראשון העוסק בימים שמיד לאחר המרד הגדול. "מעל החורבות" . מ-1938.

הסרט שבו אעסוק כאן.

על הסרט הזה ועשייתו ישנן גרסאות שונות מאוד שנעסוק בהם כאן.

ואני מתבסס גם על ספרו המקיף של משה צימרמן סימני קולנוע – תולדות הקולנוע הישראלי בין השנים 1948–1896 (דיונון, 2001).

האיש שיצר בארץ את ז'אנר הסרט העברי ההיסטורי היה נתן אקסלרוד (1905-1987) שב-1937-38 יצר את הסרט מעל החרבות ביחד עם הבמאי ארי וולף מטובי במאי התיאטרון בארץ ישראל באותה התקופה.

נתן אקסלרוד במאי "מעל החורבות "

כמה שנים קודם לכן קודם לכן צילם אקסלרוד ביחד עם הבמאי התסריטאי והמפיק חיים הלחמי את הסרט העברי הראשון באורך מלא "עודד הנודד" (1932) לפי ספרו של צבי ליברמן,סרט שלמרות היותו אילם זכה להצלחה רבה.

ובו עסקתי בבלוג זה ברשימה קודמת.

לימים אקסלרוד היציג את עצמו כבמאי של "עודד הנודד " מה שלא היה מדוייק.הוא היה הצלם בלבד.

אבל נכון הוא שאקסלרוד התפתח מקצועית וכבר ביים את סרטו הבא.

לטענת הבמאי נתן אקסלרוד בזכרונותיו הסרט נוצר ב"לחציו" של הסופר צבי ליבנה שהוא כבר הסריט סרט על פי ספרו "עודד הנודד" הסרט הארץ ישראלי הראשון ושרצה מאוד שעוד ספר שלו יוסרט והפעם בגירסה מדברת.

יותר סביר שלבנה אכן היה מעונין בסרט נוסף על פי ספרו והיה מוכן להשקיע בכך כסף.

והסרט הזה אכן נוצר.

צבי לבנה ליברמן היה ידוע גם כמחבר רומנים היסטוריים תנכיים לבני הנוער, והפרויקט הבא של אקסלרוד היה להסריט את ספרו של ליבנה מעל החורבות (הוצאת מצפה, 1938) סרט לו תרם ליברמן את התסריט שתיאר כפר יהודי בתקופת המרד הגדול ברומאים.

היה זה הסרט היסטורי העברי הראשון. כמו כן היה זה אחד הסרטים העלילתיים הראשונים המדברים באורך מלא שכולו תוצרת הארץ ( קדמו לו רק "צבר" של אלכסנדר פורד מ-1932 ו"זאת היא הארץ" של ברוך אגדתי מ-1934-35 ) .

בעיות עם התקציב

אכסלרוד קיבל הבטחה מיהודי גליצאי ד"ר קרמר שישקיע 2000 לירות ארץ ישראליות בסרט ויצא לפרוייקט כשהוא מממן ציוד קול שלא היה ברשותו בעת צילומי "עודד הנודד".

בסופו של דבר היה לסרט תקציב של אלף לירות ישראליות בלבד,פחות ממחצית ממה שהבטיח קרמר להשקיע בו.

בעיות עם התסריט

צבי לבנה ליברמן,תסריטאי הסרט "מעל החורבות "

מאמר מ-1985 מאת אוריאל אופק על חיי צבי לבנה- ליברמן.

היו גם בעיות חמורות ביותר עם התסריט.

צבי ליבנה כתב את התסריט שאקסלרוד לא היה מרוצה ממנו כלל.הוא חשב שהתסריט מליצי מידי ולא מעניין ודרמטי מספיק עבור הקהל הרחב . והוא שיכתב אותו. ליבנה היתנגד לתסריט שלו בכל תוקף והביא את העניין למשפט של סופרים כנראה חברי אגודת הסופרים העבריים ,הם קיימו משפט שנערך לא בנכחות אקסלרוד צידדו בעמדת לבנה והצדיקו את דעתו והביאו להכרעה שהתסריט המצולם יוכן לפי תפיסתו של ליבנה.

האם זה עזר לסרט ? כנראה שלא.

בוודאי שלא לדעת אקסלרוד שלא היה מרוצה מהתסריט הסופי.

סקירה על "מעל החרבות" של מאיר שניצר " בסרטו "הקולנוע הישראלי" -כל הסרטים"

הפקתו של "מעל החורבות" הייתה כרוכה בקשיים גדולים ביותר בגלל מאורעות הדמים שהיו אז בארץ והביאו להפסקות בצילומי הסרט כאשר על היוצרים והשחקנים היה להימלט על נפשם מאימת הערבים. כתוצאה הסרטת הסרט נמשכה כשנה וחצי ומקומות הצילום והילדים השחקנים הוחלפו ללא הרף.

וכך למשל מעמד שבו ילדה שאלה ילד אם הוא רוצה מים והילד השיב שאינו רוצה צולם חציו בבנימינה וחציו השני כעבור שנה בתל אביב.

בעיה נוספת שצצה מחדש בכל פעם שניסו ליצור בארץ סרט תנכי היסטורי היה התקציב המצומצם ביותר , אלף לירות של אז , תקציב שאמנם היה ענק לעומת "עודד הנודד " שעלה רק 400 לירות אך התרחש בימינו ולכן היה גם זול יותר להפקה. התקציב של "מעל החורבות " לא אפשר את התפאורות והתלבושות הראליסטיות שנדרשו לתחושת האמינות בסרט ,רוב התלבושות נלקחו לבסוף ממחסן ההצגות של עיריית תל אביב או אולתרו כמו חליפותיהם של החיילים הרומאיים שהיו למעשה חצאיות פשוטות. כדי לתאר את ""גדודי "" הרומאים התוקפים" את הכפר שכולם גולמו בידי אותם עשרה כדורגלנים מקבוצת "הפועל תל אביב " הם הוצגו כמופיעים שורות שורות כשבכל שורה היו כמובן תמיד אותם אנשים וליתר אפקטיביות צולמו בעיקר רגליהם הורסות ומועכות על רקע מוזיקה סוערת של משה וילנסקי.

בעיה נוספת הייתה חוסר היכולת להפיק משחקני הסרט הילדים משחק ראליסטי ומה שיצא מהם היה רק דיקלום פטטי שהתאים יותר למסכתות בבית ספר מאשר לסרט באורך מלא בעל מגמה ציונית ככל שתהיה. אם זאת יש לזכור שמגמה זאת לא הייתה רחוקה מהתפיסה שהייתה קיימת באותה תקופה בתיאטראות חשובים כמו ""הבימה ו"אהל" כשהציגו מחזות היסטוריים .

יהודה גבאי וילד שחקן ב"מעל החורבות "

אכסלרוד שלא היה במאי בעל ניסיון בבימוי שחקנים אלא בבימוי יומנים תיעודיים בלבד, לא ביים את הסרט לבדו אלא בשיתוף פעולה עם במאי אחר אלפרד וולף במאי הצגות ב"אוהל" .

לפי גירסה אחת של הבמאי אקסלרוד וולף ביקש להשתתף בהכנת הסרט או לפי עדויות אחרות קצת יותר אמינות משום שאכסלרוד ביקש ממנו להשתתף בהכנת הסרט.

אכסלרוד בזכרונותיו לא ממש מכיר בתרומתו של וולף כבמאי שותף ( כמו שלגבי עודד הנודד הכחיש שלסרט היה במאי חוץ ממנו למרות שהוא בכלל לא היה הבמאי אלא הצלם בלבד, הבמאי האמיתי היה צבי הלחמי ) אבל מוצא לנכון לבקר בחריפות כמה סצינות שהוא מודה שוולף היסריט אותן שלדעתו לא היו שוות.

ובכך הוא מודה שוולף אכן היה במאי שותף של הסרט.

ילדים שחקנים כנראה תלמידי בית ספר "בורוכוב" בגבעתיים בסרט "מעל החורבות "

בכל אופן נראה ששני הבמאים לא ממש היו מיומנים במלאכתם.

וולף לא היה מיומן בצילום סרטים,תחום שבו אקסלרוד היה מיומן ( מומחיותו של וולף הייתה בהדרכת שחקנים וזאת כנראה הסיבה שבגללה התקבל כבמאי שותף) ושניהם לא היו מיומנים בצילום סרטים מדברים. .זה גרם לשיבוש העבודה על הסרט ולכך שהעבודה עליו נמשכה הרבה מעבר למקובל.

בין משתתפי הסרט היה השחקן יהודה גבאי מתיאטרון "אוהל" ותלמידי בית ספר בורוכוב בגבעתיים.

וגם השתתפו בסרט נערים ונערות משכונת מונטיפיורי בה היה ממוקם האולפן של אקסלרוד.

על פי רשימת השחקנים אחד הילדים היה שלמה להט אולי האלוף בצה"ל לימים ולעתיד ראש עיריית תל אביב.

הצגת הבכורה של הסרט הייתה בקולנוע "מגדלור"בראשית 1938 בחסות ראש העיר ישראל רוקח ובהשתתפות המשורר שאול טשרניחובסקי .ואף הייתה מסיבת עיתונאים בעקבות הבכורה.

אבי צבי אשד שהשתתף כשחקן ניצב בסרטו הקודם של אקסלרוד "עודד הנודד" שהיה שכנו ,הלך להקרנה הזאת עם הוריו ואחיו ואחיותיו "במיטב בגדיהם " כפי שזכר ובהזמנה אישית של השכן , הבמאי הנרגש. הוא זכר שבני המשפחה צפו בסרט בעניין רב.

הסרט היה אמור להיות מוקרן באופן קבוע ב"מגדלור" אבל תלייתו של הטרוריסט שלמה בן יוסף על ידי הבריטים גרמה לסגירת בתי הקולנוע לכמה ימים.וכך נפגעו ההכנסות הגדולות שציפו שיהיו לסרט.על פי תגובות הקהל בהקרנת הבכורה.

אקסלרוד טען בזכרונותיו שהסרט היה הצלחה גדולה.והוצג לטענתו בכל הערים והמושבות והוצג גם בפולין לשם נלקח על ידי המממן ד"ר קרמר והוצג שם בכמה ערים פולניות גדולות.

אבל מקור אחר יהודה הראל שנמנה על צוות העובדים של אקסלרוד קובע בספרו הקולנוע מראשיתו ועד היום, (תל אביב: יבנה, תשט"ז) שבו נתן סקירה קצרה וראשונה מסוגה על תולדות הקולנוע העברי , שהסרט היה כישלון מסחרי שכמעט הביא להתמוטטותה של חברת "כרמל פילם" של אכסלרוד.הסרט לא החזיר את ההשקעה בו, והיווה כישלון חרוץ.

החברה שרדה אבל בקושי רב.

עובדה היא שזה היה הסרט האחרון באורך מלא שבו יהיה אקסלרוד מעורב במשך 15 שנים אם כי הוא היה קרוב ליצור סרט אחר שלבסוף לא הושלם.

נראה לי שהסרט נכשל בקרב הקהל לו יועד.הביקורת של התקופה ( עם כל "היותה ""צמחונית"" וציונית לעומת המבקרים של היום ) כינתה את הסרט ""פשטני בעל "מגמה חינוכית מוסרית ברורה"" . המבקר של עיתון ""דבר"" עזרא זוסמן ביטא את " "הרצון לבטא את ההסתייגות תוך ניסיון שלא לתקוף את הסרט כשכתב " גם בתמונות " המוצלחות חסר ליטוש אחרון בידי רג'סור מומחה … רבים חסרונותיו של הסרט העברי "הראשון". מבקר מודרני היה תקיף יותר וקבע ש"" מעבר להתרגשות שבעצם העשייה " "הפילמאית קשה למצוא ב""מעל החורבות אפילו נקודה חיובית אחת . הגיחוך שבתסריט" שמנסה לחבר שני מישורים של שואה ותקומה -חורבן בית שני והמעשה הציוני-מקבל משנה תוקף בבימוי הסטאטי ,בהופעה המלאכותית של הילדים מול המצלמה ובגודש מחולות ההורה המשובצים בסרט."

הסרט לא השאיר כל חותם ובודאי לא יצר תעשיה של סרטים מקראיים היסטוריים בארץ שבה היה קשה מספיק ליצור סרט על החיים המודרניים והוא נשאר לא יותר מקוריוז.

במשך שנים רבות מאוד הוא לא הוקרן כלל אך ב-2003 הוא שוחזר וניתן היה להשיגו כקלטת וידיאו מידי החוקר והיסטוריון הקולנוע הישראלי ,יעקב גרוס.

וכעת אפשר לצפות בו ברשת.

צפייה בסרט היום היא חוויה לא פשוטה. זהו אינו סרט "טוב" מבחינת התסריט והמשחק והבימוי. אבל יש להסתכל עליו במשקפיים של בן התקופה.

ועבור בן התקופה כמו למשל אבי שצפה בו בגיל 13 היה זה סרט מרגש ביותר.

צפו בקטע מהסרט "מעל החורבות :