סקירה על הסרט הישראלי הקלאסי " "חור בלבנה" שהוקרן בהקרנת בכורה במאי 1965. ודיון בקשר שלו ליצירת עמוס קינן שהיה התסריטאי הנומינאלי לפחות של הסרט,אם כי השאלה מה נשאר מתסריטו בסרט הסופי היא שאלה גדולה מאוד.
קישורים לסרט המלא עצמו ולתוכנית תיעודית עליו בסיום.


הסופר והעיתונאי והסטיריקן עמוס קינן כתב את התסריט לסרט הפנטסטי האליגורי "חור בלבנה( 1965) ) שנחשב היום לאחד הסרטים הישראליים המעולים והבולטים ביותר של שנות השישים..סרט זה היה פרי רעיון של אורי זוהר שביים אותו.שם הסרט לקוח ממילות שיר שהושר בפלמ"ח.
צפו בקטע יומן קולנועי על צילומי הסרט.
הסרט היה כישלון קופתי חרוץ( נקנו 40 אלף כרטיסים ) שכן הקהל לא הבין את גישתו הרדיקלית אך נחשב לאחד הסרטים המוקדמים הבולטים של הקולנוע הישראלי וללא ספק לסרט הישראלי הסאטירי הראשון. סרט שברוח הסטירות של קינן מנתץ את כל המיתוסים של האידיאולוגיה הציונית.

עמוס קינן
"חור בלבנה " הוא בעייתי מבחינת הקשר של קינן ליצירתו.קינן זעם על הטיפול שאותו נתן אורי זוהר לתסריט שכתב שלטענתו שונה לגמרי תוך כדי הצילומים וסירב להכיר בסרט הסופי כמבוסס על יצירתו.
עם זאת מאחר ששמו מופיע כתסריטאי בקרדיטים של הסרט הסופי ולא הוסר משם יש להניח שלפחות חלקים מ"חור בלבנה" אכן מבוססים על רעיונותיו של קינ.
תוך מודעות לקשר הבעייתי בין קינן ו"חור בלבנה" אנסה לנתח את מה שנראה כקרוב לנושאיו של קינן מהסרט.

"חור בלבנה" מורכב משלוש יחידות עצמאיות.


אורי זוהר בפתיחה של "חור בלבנה"
בפתיחה נראה עולה חדש בשם צלניק ( אורי זוהר ) ניצול מספינה טובעת על רפסודה רעועה יוצא מן הים לבוש בחליפה ועניבה וסיגר שמן תקוע בפיו עם בקבוק ויסקי בידו עם דג זהב בצנצנת ותוכי בכלוב. בעקבות חזון דוד בן גוריון על ישוב הנגב הוא נשלח לשממת הנגב. מה יעשה שם ? הוא בונה לעצמו קיוסק. ללימונדה. רובינזון קרוזו בערבות הנגב/
צפו בקטע הפתיחה של הסרט:
ואז מופיע משום מקום עולה אחר בשם מזרחי ( אברהם הפנר ) ומקים גם הוא קיוסק בשממה מולו. השניים מוצאים עצמם מתחרים על לא כלום. פרנסה אין מהקיוסקים והם קונים זה מזה.
קטע זה שהוא פנינה של סוריאליזם נראה כמבוסס על רעיונות של קינן. וההומור בו המתובל במלנכוליה הוא אופייני לסטירות של קינן.

אורי זוהר במאי "חור בלבנה" בעת צילומי הסרט ובסרט עצמו.
שני הקיוסקאים מחליטים למזג את עיסקיהם ולברוא עיר סרטים בנגב העשוייה מקרטון. נערכים מבחני בד מדוקדקים ( בסרט מוקרנים צילומים של מבחני בד אמיתיים מעין "ריאליטי " קדמון שברור שלקינן לא היה יד ורגל בו ) ומתחילים ליצור סרטים.

וכאן מתחילים קטעי פרודיות אבסורדיות על סרטי קולנוע שונים צ'רלי צ'פלין, מערבונים בתיאור של אינדיאנים המתקיפים לבנים ואונסים לבנות בתיאור של גיבור מערבונים שבא ויורה והורג את צלניק ואת מזרחי ואחר כך את רוחותיהם , ונעלם כשלעומת שבא ( והם קמים לתחייה כאילו לא קרה דבר).


,תמונות מ"חור בלבנה" עם שמוליק קראוס ואחרים.
גורילה בנוסח קינג קונג המפרק בתים וגם סרטי טרזן וסרטי יפנים בקטע על סמוראי עורף ראשים שמבצע התאבדות טקסית שאותו מגלם שיקה אופיר.
יש גם קטע של ערבים רוקדים לשיר "אל יבנה הגליל "מסביב למדורה ומקבלים מהבמאים רשות להופיע לזמן קצר בתור "הטובים".
צפו בקטע :
בשלב מסוים נוצר תוהו ובוהו הקאובואים יורים בערבים הסמוראי נלחם בטרזן וצ'רלי צ'פלין מבצע את הליכתו בנוף המערבונים והניסיון של מזרחי לעצור את התוהו ובוהו מסתיים בהריגתו בגרזן.
הקטע של סרטי טרזן בהחלט ייתכן שהוא יצירתו של קינן שהיה לו ניסיון בכתיבת סיפורי טרזן עבור הוצאת חוברות "קרנף" ,אולם האופי הקולנועי של כל השאר הפרודיה הקולנועית הלא ספרותית נראה יותר שהוא יצירתו של זוהר.
קטע אחד נראה במיוחד כפרי יצירתו של קינן זה קטע שבו מישהו (השחקן אריק לביא ) מדרבן בנאום את חבריו לבנות מחדש את עירם שנהרסה במרדף אנרכיסטי אלים של קינג קונג אחרי נערה בלונדינית העיר שנהרסה גורס הנואם הייתה עיר של בטון או יותר נכון קרטון עיר שהוקמה יש מאין לצורך סרט ובליבה מסבאה ובית בושת.
הנאום חוצב הלהבות הגדוש קלישאות וציטוטים מיצירות ספרות קאנוניות מהתנ"ך משיקספיר ונתן אלתרמן ( באופן ספציפי לספרו "עיר יונה) כשעל התמונה מופיעות כותרות ביפנית דווקא והן חסרות משמעות בהחלט נראה כמקביל לפרודיות האינטרטקסטואליות הכתובות של קינן על הבירוקרטים והעסקנים הגדושים בחשיבות עצמית ובקלישאות.
לבסוף מקימה על עיירת הסרטים חברת סולל בונה עיירת בטון עבור עולים. אלו מגלים שאין מה לעשות כאן אלא להוליד ילדים.אך הנשים נשארות בהריון 11 חודשים.במציאות החדשה הן גם אינן מסוגלות ללדת. העולים הנזעמים מרגישים שרימו אותם ומוציאים להורג את הקיוסקאים שהפכו לחלוצים ולנביאי שקר..הם קמים לתחייה ומניחים פרחים על קבריהם שלהם אלא שאז מגיע המשיח על סוס לבן ומחסל אותם שנית..בסיום האפוקליפטי הלא ברור איש גדול ומזוקן ספק ישו מנסה ללכת על המים כשהוא שואל "להיות או לא להיות " ? אך טובע.
אין ספק שאלמנטים רבים בסרט הם פרי יצירתו המקורית של זוהר במיוחד האלמנטים הקולנועיים הטהורים שהיו פרי אימפרוביזציה בעת הצילומים. ( וסביר להניח שאלו עוררו את זעמו של קינן במיוחד ) אך גם מבלי לראות את התסריט המקורי של הסרט יש בו אלמנטים שנראים כלקוחים ישירות ( גם אם עברו שינויים שונים של זוהר בדרך ) מקינן. הוא יצר את שני הקיוסקאים כמעין סמל למנהיגי הציונות הגדולים והחולמים שמוצאים לבסוף להורג בידי ההמון שהוא הגולם שהם עצמם יצרו.
הסרט בחלקו לבסוף נראה כשוטטות סהרורית ואפוקליפטית שאכן היא אופיינית ליצירתו של קינן והסרט נראה כפרודיה הבוטה שאופיינית לו על תולדות המפעל הציוני המתואר כהולך לקראת סוף אפוקליפטי בלתי נמנע.
קיראו גם :

ביקורת של מאיר שניצר על הסרט "חור בלבנה " בספרו "הקולנוע הישראלי -כל הסרטים "
צפו בקליפ עם קטעים מהסרט
] ראיון מצולם עם עמוס קינן בתוכנית "היו סרטים " של הטלוויזיה הלימודית שנמצא ברשת כאן
קיראו גם :
טרזן ככנעני :סיפורי איש הג'ונגל טרזן מאת עמוס קינן
הדרך לעין חרוד ,עוד סרט על פי עמוס קינן

2 תגובות על “טרזן במדינת ישראל :הסרט "חור בלבנה" ועמוס קינן -לציון שישים שנה לסרט "חור בלבנה"”
אני זוכר אותו כילד. גרוע גרוע גרוע. אני זוכר במעורפל שהוא העתיק וניסה לחקות סרט אחר שהיה מוצלח וחדשני בארה"ב. הסרט הוא זבל, ביטוי לולגריות של אורי זוהר, סוציופט, נרקיסיסט מנצל נשים. מעורך יתר על המידה על מעט מאד כשרון.
חביב,מצחיק ומקסים לעיתים – אבל אין צורך להגדיל את חשיבותו. בשיחות שהיו לי עם קינן,על המרפסת הפורחת הנהדרת שלו, הוא נטה להמעיט בחשיבות הסרט והביע מורת רוח מהבימוי. זהר עצמו, במפגש ארוך ומרתק בסמינר הקיבוצים,בסוף שנות השישים, סיפר כי הושפע מאד מהאחים מקאס (הקולנוע האמריקאי החופשי) וסרטם "הללויה הגבעות". כבר אז הודה שזה לא הכיוון בו הוא מתכוון להמשיך.