הסיקריקי: סרט על קנאי רצחני בימי בית שני של מנחם בינצקי

צילום מהסרט "הסיקאריקי" על מורד רצחני וסדיסטי בימי בית שני שמתעלל בבני משפחה יהודיה השבויים בידיו.

ב-24 בספטמבר 2024 התקיים בסינמטק תל אביב ערב לזכרו של הבמאי הלא ידוע מנחם בינצקי (1941-2023)

אמן ,משורר חבר של המשורר מאיר ויזלטיר ואחרים מבני דורו ,( ובעצמו בנו של משורר ידיש מוכר פסח בינצקי ) שביים שני סרטי קולנוע שלא זכו לכל הצלחה.

הקריירה הקולנועית שלו בישראל נקטעה.

ואז עבר להוליווד ושם דווקא זכה להצלחה מסויימת כבמאי פרקי טלויזיה בסדרות ידועות כמו "פרקליטי אל איי ". אחד הפרקים שביים פרק סיום עונה היה אולי הפרק המצליח והנצפה ביותר אי פעם בסדרה זאת, ונבחר "פעמיים" בשתי רשימות שונות בשני עשורים שונים, ב-1997 וב-2009, בידי מגזין טלויזיה אמריקני חשוב כאחד ממאה הפרקים הטובים ביותר בהיסטוריה של הטלויזיה האמריקנית בכל ז'אנר. ( בינצקי היה הישראלי היחיד שהשתחל לרשימה המכובדת הזאת ) ופרקים בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת והחשובה "בבילון 5".

( קישורים לפרקים אלו יש בסיום).

אותי מנחם בינצקי מעניין כי ב-1971 הוא יצר סרט בשם "הסיקריקי" גם, לדעתי, בהשראת כמה פואמות של מאיר ויזלטייר, כמו "בוא תראה את המורדים שלי " ו"שנת 71 לספירה " "שירים שלפני חורבן .שבהם תיאר ויזלטייר את הסיקריקים והקנאים הקדומים כמטאפורות למצב הפוליטי של ההווה.

בינצקי יצר גירסה קולנועית של שירים אלו את "הסיקריקי" שהוא אחד הסרטים הבודדים בקולנוע העברי שעוסק בימי בית שני , ושאינו מצוייר.

הסרט בכיכובן של אופליה שטראל ( הזכורה יותר מ"אסקימו לימון ") ואורנה פורת עוסק במורד סיקריקי רצחני בתקופה שלפני המרד הגדול שמתגלה כאיום סדיסטי לא רק על הרומאים אלא גם על היהודים המתונים יותר, וספציפית על בני משפחה יהודית שלווה.

אבל הסרט שהיו עימו בעיות קשות הוקרן רק פעם אחת ויחידה.

ונעלם בביתו של הבמאי.

וחבל כי למרות שזהו אינו סרט טוב בשום קנה מידה וזאת הסיבה שלא הופץ במקור , זהו סרט מעניין ביותר.

הבמאי חזה לאחר מלחמת ששת הימים את האיום שמהווים לוחמים משיחיים קיצוניים על בני החברה שלהם.

פניתי לבני המשפחה והמלצתי להעביר עותק של הסרט לארכיון סינמטק ירושלים, והם אכן עשו כך.

וכעת הסרט שבו צפו רק כמה עשרות אנשים בהקרנה המקורית היחידה שלו בסינמטק תל אביב זמין לצפיית הכל.

באתר ארכיון סינמטק ירושלים .

תמונה מהסרט ההיסטורי הישראלי הכמעט בודד על ימי בית שני "הסיקריקי "

זה היה הסרט הראשון מאז "מעל החורבות"  של נתן אכסלרוד ב-1938 שניסה לטפל בתקופת בית שני.  והוא גם "כמעט" האחרון מאז.

כאמור הוא לא היגיע כלל למסכי בתי הקולנוע.ואני מוצא את זה מצער ביותר.

אז מלבד סקירה על הסרט אתן גם סקירה מפורטת על חיי הבמאי עצמו שיש להודות שהקריירה שלו הייתה די מוחמצת. הוא לא היגיע להשגים שיכול היה להגיע אליהם.

אבל ממה שיש אפשר לראות את הפוטנציאל שבהחלט היה.

עובדה: פרק שביים בינצקי עבור הטלווזיה האמריקנית בסדרה "פרקליטי אל איי" נבחר פעמיים כאחד ממאה פרקי הטלויזיה הטובים ביותר "אי פעם" בכל ההיסטוריה של הטלויזיה האמריקנית בידי המגזין "טי וי גייד.

הפרק הנ"ל נבחר כאמור לרשימה הזאת של המגזין פעמיים,ברשימה שפורסמה במגזין -1997 .וברשימה שנייה ב-2009 שבה שונו חלק מהנבחרים שהיו ברשימה הקודמת מהעשור הקודם .

כלומר חשיבותו בתולדות הטלווויזיה האמריקנית ממשיכה להיות מוכרת.

למה יכול היה להגיע אם היו ניתנות לו יותר אפשרויות ומשאבים?

תודה לעומרי חורש מספריית סינמטק תל אביב על החומרים שסיפק לי על חייו ויצירתו של הבמאי הנשכח.

הבמאי המשורר

הבמאי מנחם בינצקי היה סופר משורר, אמן, תסריטאי.

הוא נולד ב-1941 בקזחסטאן כבנו של המשורר הידוע ביידיש פסח בינצקי עלה לארץ ב-1948 וגדל בקרית טבעון.

הוא התעניין תחילה בציור ובשירה

הוא היה משורר מוכר בחוגי השירה בתל אביב, ובביתו הקריאו שירה יונה וולך,מאיר ויזלטייר ורבים אחרים בשנות השישים והשבעים.

הוא פירסם שלושה ספרי שירה משלו:

המשך : לידער בהוצאה פרטית ב-1966

רוח קרה מן הצפון ( שירי הצפון והנדודים )עם איורים שלו. הוצאת ב.צ'ריקובר ,1967

ספר שירים שהתבסס על מסעותיו בארצות סקנדינביה ועל החוויות השונות שחווה שם.

שירים מאי ,יוני, עם רישומים של אברהם אילת, רמת-אביב : מפעל השכפול – אוניברסיטת תל-אביב,1968.ספר של 46 עמודים.

במאי בישראל

בשנים 1967-1968 גמלה בליבו החלטה ללכת אחרי משאת נפשו ולעשות קולנוע.

תחילה ב-1969 שימש כעוזר במאי לאמן ז'אק קטמור בסרט "מקרה אישה", בכיכובה של הילית ישורון. .-

ואז החליט לעשות סרט קצר שבו ישתתפו אמו ואחיו. הסרט שנקרא "ביקור האם" צולם בקיבוץ "שער הגולן"ב-1969. הוא באורך כ-15 דק' ועשייתו ארכה כ-4 ימים. הסרט מספר על אמא שבאה לבקר את בנה המשרת בנח"ל באותו הקיבוץ.והשתתפו בו גם חברי קיבוץ שער הגולן.

על הסרט פורסמה כתבה בעיתונות :

כתבה בעיתון "דבר" מפברואר 1969 על סרטו הקצר הראשון של מנחם בינצקי

תוכלו לצפות בסרט "ביקור האם" כאן.

וכאן

כשהתשוקה לעשות סרטים הלכה וגברה וכשהוא בן 28 הוציא לאקרנים ב-1970 סרט באורך מלא, "מנגד" שהתבסס על סיפורים ששמע מאביו פסח בינצקי על גורלה של המשוררת רחל שאותה היכיר האב.

הסרט "מנגד" הוא העברה לזמן המודרני "אנלוגיה" אם נרצה של פרשת האהבה בין רחל המשוררת שהסרט מתמודד עם המיתוס שלה ששיריה אף מושמעים ברקע בסרט מפי הגיבורים, עם זלמן רובשוב שזר לימים נשיא המדינה שניהל עימה רומן אך סירב לשאת אותה לאישה.

השחקנים הראשיים הם:רחל לוי ורפי צור. בתפקידי אורח בסרט:אדם ברוך, אריאלה שוויד, אשר צרפתי, שמואל וולף, נטע פלוצקי ועוד

עלילת הסרט היא דרמה על שני יוצרים, כותבי שירה,שהייתה ביניהם בעבר פרשת אהבים, אולם עקב קינאת הם נפרדו. הבחורה נתקפת בפחד כשהיא מגלה שהיא חולה בסרטן ועוזבת את הקיבוץ שבו היא חיה בעמק הירדן לתל אביב הגדולה .היא מחפשת את אותו יוצר צעיר שעימו הייתה בקשר. אבל הוא כבר אינו מעוניין בה. ארבע שנים חלפו והמשוררת החולה אינה יכולה להחזיר את מחוגי הזמן.

"זהו סרט אינטלקטואלי לקהל אינטלקטואלי ובעיקר לקהל אינטלקטואלי האוהב את הסרט המודרני " הצהיר בינצקי.

.נשיא המדינה שזר שמע על הסרט,שהיה מבוסס על חייו שלו מאחד ממקורביו חברי הוועדה לקידום הסרט הישראלי ובא לצפות בו בעניין.

אך למרבית הצער מלבדו הסרט משך אליו פחות מאלף צופים ונכשל כליל.

"מנגד" הוקרן בבית הקולנוע התל אביבי "תכלת " רק שבועיים ולאחר מכן ירד.

הקהל לא התעניין בו.

הוא זכה לביקורות קשות .

"ניסיון כושל של הבמאי ליצור בכוח "פיוט קולנועי" כתב עליו המבקר של "העולם "הזה".בביקורת "הו רחל רחל"!.

"ביקורת על הסרט "מנגד" בשבועון "העולם הזה".

אך הוא הכניס רעיונות חדשים לקולנוע הישראלי.

בדיעבד אולי עדיף היה שבינצקי ישמור על פרק הזמן המקורי של הבסיס האמיתי לעלילה שנות העשרים בארץ ישראל וישמור על שמות הדמויות האמיתיות.

לדעתי אם הסרט בעל הכותר החיוור והלא ברור, שיש להניח שתרם רבות לכך שהקהל לא היגיע לצפות בו, היה ישירות על המשוררת רחל ואהוביה,במקום להיות אנלוגיה מודרנית לא ברורה של סיפורה, הוא היה מעורר הרבה יותר עניין והיה זוכה ליותר הצלחה.

אפשר לצפות בסרט "מנגד" כאן.

סקירה על הסרט "מנגד" של מאיר שניצר בספרו "הקולנוע הישראל"י כל העובדות, כל , העלילות, כל הבמאים וגם ביקורת. הוצאת כינרת, 1994

הסיקריקי

אותי מנחם בינצקי מעניין כאן בגלל סרטו השני הלא ידוע "הסיקריקי"

הסיקריקי " הוא אחד הסרטים הבודדים שנוצר בידי יוצרים ישראליים שעוסקים בימי בית שני.

סרט שהיה לו פוטנציטל אדיר וחבל שהפוטנציאל הזה ברובו לא מומש.

סרט זה ניסה לתאר תקופה חשובה זאת שהרוב המכריע של הסרטים שנעשו עליה בחו"ל דנים עליה רק מבחינת הסיפור של ישו, יוחנן המטביל, וראשית הנצרות.

יוצאי דופן הם  רק שני סרטים איטלקיים, אחד מהם אילם, על מרד החשמונאים,וסרט איטלקי מראשית שנות ה-60 על חיי הורדוס, ומעל לכל המיני סדרה הטלביזיונית האמריקנית   מ-1981   על מצדה בכיכובו של פיטר שטראוס.

בקולנוע העברי נעשו על תקופה זאת רק הסרט "מעל החורבות"  של אקסלרוד מ-1938 וסרט מצוייר "אגדת חורבן" של גידי דר מ-2021    שהוא היחיד שמטפל בתקופת המרד   הגדול ברומאים עצמו.

ב-1971 סיים מנחם בינצקי לביים את "הסיקריקי" בכיבובן של אופליה שטראל ואורנה פורת צמח בר זכאי אנשי קיבוץ צאלים שבשטח קיבוצם הסרט צולם ועם מוזיקה של אריאל זילבר ( מוזיקה שמעוררת כיום הירהורים לאור הפניה של המוזיקאי לימים לקיצוניות פוליטית ימנית ).

למרבית הצער בינצקי לא הצליח למצוא מפיק עבור סרט זה והפצה יעילה. והוא הוצג רק פעם אחת בבפני קהל בסינמטק תל אביב.לאחר מכן נגנז.

כל המאמץ האדיר שהושקע בו ירד לכאורה לטמיון.

נשמר ממנו רק קטע קצרצר על הסרטתו שהסריט שירות הסרטים הישראלי,כחלק מיומן קולנוע.

צפו ביומן כאן :

https://jfc.org.il/news_journal/59566-2/95016-2

אבל הסרט זמין כעת 54 שנים לאחר הסרטתו לכל ברשת.

צפו ב"הסיקריקי " כאן

הסרט מראה שבינצקי הבין היטב שהלכי הרוח שלאחר מלחמת ששת הימים יביאו לתופעות קיצוניות ורצחניות של קנאים וסיקריקים טרוריסטיים שיפגעו בבני עמם בדיוק כמו בבני עמים אחרים. והוא תיאר תופעה כדוגמתן מימי בית שני מהתקופה שלפני המרד הגדול והחורבן.

הסרט אינו עוסק במרד הגדול ברומאים אלא בזמנים שלפניו ימי השלטון הרומאי בארץ ישראל. מטפל בנושא הסיקריקים שהיו יהודיים קיצוניים במיוחד בזמן בית המקדש השני קבוצה קנאית ואלימה שביקשה להשתחרר מהכיבוש הרומי ולכונן בארץ משטר יהודי עצמאי. הם נקראו כך ע"ש פגיון הסיקה המעוקל שנהגו להסתיר בקלות מתחת בגדיהם. בסרט מתואר בריון סיקריקי אכזר המשעבד את סביבתו.

הסרט מתמקד בפילוגים בחברה היהודית של אותה התקופה כפי שהם משתקפים ביחסי הסיקריקי עם משפחה יהודית.

הסיקריקי הוא אסיר ,בריון אכזר שמזכיר מאוד את אנשי החמס של זמננו ואת נערי הגבעות שמצליח לברוח משוביו הרומאיים. הסיקריקי הנמלט חובר לעמיתיו ומוצא מסתור אצל משפחה יהודית – באוהל שאליו הסיקריים מתפרצים בכוח וקובעים בו את מושבם.ומכאן ואילך הסרט מתאר את התעללותו של הסיקריקי בבני המשפחה.

והופך בכך למעין סרט אימה פסיכולוגי כשהוא מתאר את הטרור שהסיקריקי מעביר את קורבנותיו.

התקציב הנמוך שעמד לרשות הבמאי  מנע מימנו להציג את התקופה בצורה משכנעת כלשהיא.

בינצקי  לא הצליח למצוא לסרטו  כל מפיץ , וכתוצאה הסרט  הוקרן רק פעם אחת בסינמטק תל אביב ולמעשה נגנז מאז.

סך הכל אני מוצא שסרט זה  נותן תיאור מעניין ( ללא קשר לאיכותיו הקולנועיות הירודות של הסרט ) של הפילוגים  בחברה היהודית  של התקופה כפי שהם משתקפים ביחסי הסיקריקי עם משפחה יהודית שלווה מחוגים מתונים יותר מאלו שלו (שהם הרוב בעם ).

טוב שהסרט הזה זמין לצפיית כלל הציבור לאחר חצי מאה.

מאז נעשה בישראל רק סרט אחד נוסף בז'אנר של הסרטים על ימי בית שני, ז'אנר הכולל שלושה סרטים בעברית.

סקירה בסדרו של מאיר שניצר " "הקולנוע הישראלי " על הסרט "הסיקריקי"

קטע על צילומי הסרט

הסרט"הסיקריקי" בארכיון הסרטים הישראלי

https://jfc.org.il/movie/108601-2

מנחם בינצקי בארה"ב

לאחר ששני הסרטים באורך מלא יצר בישראל נכשלו

בינצקי ירד לארה"ב ".

והיה אחד הישראלים הראשונים שהשתלבו בהצלחה בתעשיית הטלוויזיה בלוס־אנג'לס. .

בינצקי למד ב-California Institute of the Arts

וסיים את הלימודים בבהצלחה ועם ציונים גבוהים.

ולאחר מכן הצליח להשתלב בתעשיית סדרות הטלויזיה כבמאי

בינצקי הפך לבמאי סרטי טלוויזיה מוכר בסדרות כמו "

פרקליטי אל.אי " "קנוטס לנדינג","כיתה של "1996

וסדרת המדע הבדיוני "בבילון 5".

הוא ביים בין השאר את הפרק שנחשב לנצפה ביותר בתולדות "פרקליטי אל איי"סדרה ידועה ומצליחה מאוד על עורכי דין בלוס אנג'לס.זה היה הפרק עם אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר בתולדות הסדרה.

הפרק ה-16 בעונה החמישית של הסדרה ב-1991

Good to the Last Drop (מרץ 21, 1991) Season 5, Episode 16 – 

הפרק הזה נבחר ב-1997 כמספר 91 ברשימה של המגזין האמריקני

T V GUIDE

של 100 האפיזודות הטובות ביותר בתולדות הטלווזיה האמריקנית .

רק במקום שלאחריו, מספר 92 ,נבחר משום מה הפרק "העיר על שפת הנצח

" City on the Edge of Forever."

שכתב סופר המדע הבדיוני הידוע הרלאן אליסון עבור סידרת "סטאר טראק" מסע בין כוכבים הנחשב לאפיזודה הטובה ביותר בתולדות סדרה זאת והוא קלאסיקה מפורסמת .

הפרק כאמור למעלה נבחר שוב כאחד ממאה הפרקים החשובים בתולדות הטלווזיה האמריקנית ברשימה נוספת במגזין TV Guide'ב-2009.

הפעם כמספר 66 ברשימה.

עלייה ב25 מקומות.

וגם הפעם "עיר על שפת הנצח " הקלאסי מתחתיו עם כי הפרק של סטאר טראק עלה גם הוא ב-5 מקומות מהרשימה הקודמת למספר 87 ברשימה.

עד כמה שידוע לי בינצקי הוא הבימאי הישראלי היחיד שיש יצירה שלו ברשימה זאת.

צפו בקטע השיא מהפרק המפורסם והחשוב בבימוי בניצקי :

בעיתונות הישראל במוסף "סוף שבוע" של "מעריב " וב"העולם הזה" הופיעו כתבות על אותו פרק מפורסם שבו מצאה את מותה דמות מרכזית בסדרה באופן פתאומי ולחלוטין לא צפוי.

כתבה מהעולם הזה

בינצקי המשיך וביים בפרקים בסדרות כמו "
Knots Landing ( " סדרה אחות של דאלאס")  (1991–1992)
Class of '96 (1993)

וחשובים מכל פרקים בסדרת המדע הבדיוני המעולה ,אחת המעולות בכל הזמנים ,"בבילון 5"

פרק 13 בעונה השנייה שהוא הפרק ה35 בסדרה כולה.

Hunter, Prey (1 March 1995)

command staff races against time – and EarthForce – to find a missing doctor who has information on President Santiago's assassination.

צפו בו כאן

פרק 5 בעונה השלישית שהוא פרק 49 בסדרה כולה.

צפו בו כאן:

Voices of Authority (29 January 1996)

Ivanova and Marcus go searching for the First Ones with the help of Draal. Sheridan comes under the scrutiny of the Nightwatch as well as Babylon 5's new "political officer".

שתוכלו לצפות בו כאן

ב-1998 הוא כתב וביים בישראל את מיני הסדרה בת שלושה הפרקים "אנס הבושם "עבור חברת טלעד בערוץ 2.

מיני סדרה העוסקת במפקחת משטרה שנקראת חזרה לשירות כדי לתפוס אנס סדרתי שפועל באזור תל אביב.

ב-2000 בניצקי ביים 13 פרקים בסדרת "אופרת הסבון "כסף קטלני" שכתב איציק גלעד. .

השחקנים בסדרת "כסף קטלני" שאת רוב פרקיה ביים מנחם בינצקי.

ב-2001 הוא ביים פיילוט לסדרה בשם "שדה מגנטי " עבור ערוץ 2.

פרויקטים רבים אחרים שלו לא מומשו מעולם.כמו אצל כלל הבמאים והתסריטאים בתעשייה.

לסיכום :

הפרוייקטים של מנחם בינצקי מראים על יכולת והבטחה חבל שלא עמדו מאחוריהם יותר משאבים וניסיון.

"הסיקריקי " היום 54 שנים לאחר שנעשה נראה לא כל כך כסרט היסטורי על ימי בית שני כמו נבואה שחורה על העתיד לבוא עם המשיחיים הקיצוניים.

קיראו גם :

מי היו הסיקריים

מנחם בינצקי.תמונה מאינסטגרם של אריאלה שביד.