לאור מחקר חדש שמצא שאמצעי הדלקת אש הייתה ידועה למין האנושי כבר 270 אלף שנה לפני הספירה,נזכרתי וצפיתי שוב בסרט הקלאסי שנקרא בעברית "ניצוץ החיים" שנחשב אולי לסרט הטוב ביותר בז'אנר הקולנועי הקטן של סרטים ( כמה עשרות סרטים בלבד מאז הסרט הראשון בתת ז'אנר זה ב-1905) על חיי האדם הפרהיסטורי.
סרט שעוסק בחיפוש אחר אמצעי ליצור אש מחדש לפני שמונים אלף שנה.
אז הנה סקירה על הסרט שדווקא בפרטים אחרים התגלה מדוייק יותר ממה שחשבו בעת שנוצר.
אציין מראש שלדעתי זהו סרט נהדר לאחר כל צפייה שלי בו.
אז זהו לא מאמר ביקורת על הסרט.
בסרט עצמו תוכלו לצפות בסיום.
צפו תחילה במקדימון של הסרט המפורסם :
מחקר חדש מעריך שהאדם הניאנדרטאלי ידע ליצור ביוזמתו אש כבר לפני 270 אלף שנה.
זה על פי ממצאים שהתגלו במערה בדרום צרפת.
זה 25 אלף שנים יותר מוקדם ממה שחשבו עד כה.
את המחקר המלא תוכלו לקרוא כאן.
וזה מזכיר לי …
את הספר "המלחמה לאש" של הסופר זוז'ף הנרי רוני הבכור, והסרט שהתבסס עליו שנקרא בעברית "ניצוץ החיים".
Quest for Fire (French: La Guerre du feu)
רומן קלאסי שפורסם לראשונה בהמשכים ב-1909 ולאחר מכן כספר ב-1911 ותאר חיפוש אחרי האש שאותה איש בשבט של גיבורי הספר אינו יודע "ליצור" מתרחש לפי גרסת הסרט לפחות ,בסביבות שנת שבעים ושמונה אלף שנה לפני הספירה.
אז היום אנחנו יודעים שבני האדם כבר היו יכולים ליצור אז אש מזה קרוב למאה ושבעים אלף שנה לפני כן.
אז נכון הסופר רוני "הבכור" לא ממש פירט "מתי" התבצע החיפוש אחרי האש בספרו.בכל אופן לא בשום תרגום של הספר לעברית שקראתי.
הפרט שהחיפוש מתבצע לפני שמונים אלף שנה אני חושב ניתן רק בפירסומים על גרסת הסרט ואפילו לא בסרט עצמו.
כך שאפשר בשקט לטעון שבעצם הספר והסרט התרחשו אולי מאה ושבעים אלף שנה מוקדם יותר ממה שנטען בפרסומים.
ובכל מקרה סביר מאוד להניח שעניין הדלקת האש התגלה שוב ושוב אולי עשרות או מאות או אלפי פעמים באיזורים שונים במקומות שונים לאורך שנים רבות מאוד.מאות או אלפים.
ושוב ושוב ושוב לאחר שהתהליך אולי נשכח או נכחד כתוצאה מטרגדיה או מוות טבעי או מי יודע מה במקום מסוים והיה צורך לגלותו שוב.
העירו נכונה כנגד הסרט הזה והספר שעליו התבסס שבני אדם חיו מליון שנה בלי היכולת להדליק אש ואולי לא ממש שיגשגו אבל בהחלט התקיימו ברווחה יחסית.
אז גם זה נכון.
אבל עובדה היא שמרגע שמשהו נכנס לחייך והופך להיות מרכזי כבר קשה מאוד להתקיים בלעדיו.
היום חלק לא קטן ואולי גדול מכלל בני אדם משהו כמו ארבעה חמישה מליארד איש לא ממש מסוגלים להתקיים בלי הפלפון ובלי האינטרנט ובלי החשמל.
אולי אפשר להשוות את זה לחוסר היכולת להתקיים בלי האש מרגע שהוכנסה לחיי האדם.
עטיפת תרגום לעברית של ספר של רוני
". על האדם הקדמון. הספר הזה לא תורגם לעברית
ז'וז'ף הנרי רוני (או "רוסני ") "הבכור"
שהיה שם בדוי של הסופר הבלגי הכותב בצרפתית Joseph Henri Honoré Boex (1856–1940) נהג לכתוב ספרים וסיפוריו עם אחיו הצעיר בעלהשם הדומה Seraphin Justin François Boex (1859–1948), במשך תקופה. אבל התפרסם באמת כשכתב לבד. ויצירותיו הידועות ביותר כיום וגם בחייו הם סיפורי מדע בדיוני וסיפורים מחיי האדם הקדמון.
רק שתיים מיצירותיו תורגמו לעברית. שתיהן על האדם הקדמון.
וכל אחת מהן תורגמה פעמיים בידי שני מתרגמים שונים.
אחד מהם ומירך ועילם :סיפור מחיי האדם הקדמון.
סיפור על אדם קדמון מצרפת של היום הנאבק בשבט של אנשים מהמזרח ובכלביהם המאולפים וחוטף מהם אישה כבת זוג.
סיפור שהיה פופולארי למדי בעברית.
עובדה הוא תורגם לעברית פעמיים
בידי פלק הלפרין בהוצאת ברקאי בשנת תרפ"ד 1924 בורשה
ושוב תחת השם "בן שבט הפזנים או ומירך ועילם"
בידי שלמה זלמן אריאל בהוצאת מסדה בשנת תשכ"ו, 1966
יש להניח שאריאל זכר את התרגום של הלפרין ולכן תרגם את הסיפור שוב.
עטיפת מהדורת מסדה של ספרו של רוני הבכור.
איורים מ"בן שבט הפזנים"במהדורת הוצאת מסדה..צייר לא ידוע.( אבל אולי אהרון אבדי )
ספרו המפורסם ביותר של רוני "החיפוש אחרי האש"
עסק בשלושה לוחמים אמיצים משבט של אנשי מערות שהאש שלהם נכבית והם אינם יודעים ליצור אותה מחדש.
הם יוצאים לחפש אחר אש חדשה באיזורים רחוקים. נאבקים בבעלי חיים נוראים בדרך ובאנשים נוראים עוד יותר. ולבסוף מוצאים אישה משבט לא ידוע להם ומפותח יותר מהם, ודרכה את הידע איך ליצור אש מחדש.
הספר של רוני הבכור תורגם על ידי לא אחר מאשר המשורר נתן אלתרמן והיה מוערך עליו ביותר .הוא תירגם את הספר למעשה פעמיים כפי שמראה זיוה שמיר במחקר שלה.
והתרגום נחשב היום "רשמית" לתרגום מופ.
הוא יצא לאור שלוש פעמים בפעם הראשונה בהוצאת שטיבל ב-1933 לאחר שאלתרמן קרא את הספר בצרפת בצרפתית
בפעם השנייה עם איורים של אנדרה הופר בהוצאת מחברות לספרות 1963 בהזמנתו של המו"ל ישראל זמורה שזכר היטב את התרגום של אלתרמן והתרשם ממנו מאוד בזמן הפרסום המקורי.
והתרגום הופיע אצלו בגירסה מתוקנת ומשופרת.
עטיפת הגירסה השנייה של התרגום של אלתרמן בהוצאת "מחברות לספרות ".
דפים ממהדורת הוצאת "מחברות לספרות" של תרגומו של אלתרמן עם איורים של אנדרה הופר.
התרגום הופיע שוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוועד הציבורי להוצאת כתבי נתן אלתרמן ב-1977 במה שהיייתה אמורה להיות סדרה שתכלול ב-13 כרכים את מיטב התרגום האלתרמני.
עטיפת הספר "המלחמה לאש" במסגרת סדרת תרגומי המופת של נתן אלתרמן בהוצאת הקיבוץ המאוחד".
רוב הכרכים המתוכננים לא יצאו לאור לבסוף. חוץ מ"המלחמה לאש".
פרופסור זיוה שמיר מראה במחקר שהרעיונות של רוני על האדם הקדמון השפיעו על שירתו של אלתרמן.
עבורו זה בהחלט לא היה תרגום שיגרתי.הספר של רוני השפיע על רעיונותיו והבנתו את המין האנושי וההיסטוריה שלו.
הספר היה פופולארי מספיק כדי להיות מתורגם שוב בידי מיכה פרנקל בסדרת קלאסיקה לנוער של הוצאת מ.מזרחי ,1995.
אחרית הדבר של פרנקל על הסופר רוני ( הפעם "רוסני הבכור") ועל ספרו מופיעה כנספח למטה.
ב-1915 הוסרטה בידי
Georges Denola
גירסה צרפתית אילמת של הספר של רוני
היא כנראה לא שרדה.
פוסטר של הסרט האילם על פי הספר מ-1915. הסרט כנראה לא שרד.
מהספר נעשו גם לפחות שש פעמים גירסאות קומיקס בידי אמנים שונים לאורך העשורים.
הנה דוגמאות של כמה מעטיפות שלהם :
הגירסה הקולנועית הידועה של הספר סרט הרפתקאות ופנטזיה מדעית פרהיסטורית נוצרה בשנת 1981, בבימויו של ז'אן-ז'אק אנו ( הידוע גם הודות לסרטיו "שם הורד"על חקירת תעלומת רצח בימי הביניים ו"אוייב בשער על הקרב על סטלינגראד ), על פי תסריט של ז'ראר בראש ובכיכובם של אוורט מקגיל, רון פרלמן, נאמר אל-קאדי וריי דאון צ'ונג. הסרט הוא קופרודוקציה קנדית-צרפתית.
בעברית הוא נקרא "ניצוץ החיים".
פוסטר של הסרט "החיפוש אחרי האש"".
סרט זה גם הוא יצירת מופת. הוא נחשב בעיני רבים כסרט הטוב ביותר על חיי האדם הקדמון.
אין הרבה מתחרים,כי כאופן יחסי נעשו רק מעט סרטים כאלו מאז ימי הסרט האילם. בערך כמה עשרות
אבל ממה שיש הוא הטוב והמוערך ביותר עם היוצא הדופן האפשרי היחיד של חלק הפתיחה של הסרט 2001 אודיסיאה בחלל של סטנלי קובריק וארתור סי קלארק העוסק במפגש של אדם קדמון עם אובליסק חייזרי.
אחת הסיבות שהסרט מוערך כל כך כשיצא למסכים והיום היא שיוצרי הסרט טענו שהם הקפידו מאוד על כך שיהיה מדוייק עד כמה שאפשר מבחינת הידוע על האדם הקדמון.
אם כי יש לציין שמחבר הספר המקורי רוני הבכור ספק אם הקפיד על דיוק כזה. ובהחלט לא טען לו.אם כי הוא היה מיודע היטב על המחקרים בנושא בעת שכתב את הספר.
יועץ הסרט שיצר עבורו שפה פרימיטיבית עבור האנשים הקדמונים היה הסופר אנטוני ברג'ס הידוע יותר כמחבר הרומן הדיסטופי הידוע "התפוז המיכני" שעל פיו נעשה סרט ידוע מאוד של סטנלי קובריק.
הוא יצר שפה מיוחדת עבור כל שבט בעלילח וכל אחת מהן התבססה איך שהוא על גירסה מעוותת מאוד של שפות מודרניות אנגלית צרפתית ואיטלקית ופורטוגזית.
השפות המיוחדות עבור האנשים הקדמונים הן שילוב של תנועות ונהמות. למעשה המדובר בשתי שפות שונות כאלה עבור שתי שבטים שונים בדרגות שונות של התפתחות המופיעים בסרט. ולמרות זאת הצופה המודרני יכול להבין כמעט כל מילה בשפות "קדומות " אלו.
השפה של השבט המתקדם ביותר בסרט האיוואקה התבססה במידה רבה על אלה של ישבט האינואיטים ( האסקימואים ) בצפון קנדה, מה שגרם לשעשוע מסוים בקרב אלו בקבוצה זו שראו את הסרט, מכיוון שלמילים בשפתם שהושמעו בסרט אין כל קשר לעלילה
בתוספת חוקר ההתנהגות דסמונד מוריס מחבר ספרים רבי מכר כמו "הקוף העירום " הדריך את השחקנים איך להציג תנועות גוף שיראו משכנעות וברורות גם לצופי הסרט.
הסרט גם מהסיבה הזאת של מה שנראה כדייקנות והקפדה חסרות תקדים בתיאור האדם הקדמון כפי שהיה במציאות הפרהיבסטורית האותנטית לפני כשמונים אלף שנה זכה לשבחי המבקרים. ובמספר פרסים כולל: פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר, פרס באפט"א לאיפור ועיצוב השיער הטוב ביותר, ובפרס סזאר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר. בטקס פרסי הג'יני הרביעי, הסרט היה מועמד בשבע קטגוריות וזכה בחמש (השחקנית הטובה ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, עריכת הסאונד הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר)
למיטב ידיעתי אף סרט אחר על האדם הקדמון לא זכה לכמות כזאת של פרסים.
פוסטר של הסרט
מאמר עבור כתב העת American Anthropologist, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת בראון פיליפ ליברמן תיאר כ"אבסורדי" את התערובת של רמות שונות של קידמה בין שבטים שונים החיים בסמיכות. ליברמן ציין כי "זה יהיה הכי לא סביר לפני 80,000 שנה" שבני אדם עדיין יציגו מאפיינים דמויי קוף; בנוסף הוא ציין ששבט 'איוואקה' תואר כבעל "תרבות כפרית שהייתה צפויה לפני 10,000 שנה".
בסרט יש יחסי מין בין מינים שונים של האדם. קבוצה שמייצגת את ההומו ספיאנס וקבוצה שמזכירה מאוד במראה החיצוני את האדם הניאנדרטאלי.
.האם אכן היה דבר כזה?
בתקופה שבה נוצר הסרט היה על כך ויכוח גדול.
היו חוקרים שחשבו שכל הזדווגות כזאת בין בני מינים שונים של האדם הייתה בלתי אפשרית.
היום התשובה נוטה בבירור לכיוון כן.
יוצרי הסרט אכן צדקו.
מחקרים גנטיים מראים מעבר לכל ספק שהייתה אכן התערבבות בין בעלי גנים ניאנדרטאליים ובעלי גנים של הומו סאפיאנס.
כלומר הם קיימו יחסי מין והולידו זה מזו.
ההנחה היא שהיו בינם מאבקים וקונפליקטים אבל זה בעצם ..לא בטוח. אין לזה הוכחות .אולי מערכות היחסים היו של שלום וכבוד הדדי דווקא, כמה שזה נראה היום בלתי סביר.
וייתכן שהיתה גם התערבבות כזאת בין בני מינים נוספים של האדם שחיו באותה התקופה. והיום אנחנו יודעים שחיו במקביל לא רחוק זה מזה במשך מאות אלפי שנים.
.
סך הכל הסרט שנועד לתת סיפור טוב לא נועד להיות סרט תיעודי מדויק מבחינה מדעית של נקודה מסוימת בפרה-היסטוריה. .אבל היום מעניין מקובלת במדע הסברה של הסרט שהיא הסברה של הסופר רוני ושל מקורותיו שהיו בעבר מינים שונים של בני אדם שקיימו אינטראקציה של יחסי שכנות טובה והזדווגות.
צפו בסרט המלא.
המקדימון
צפו בסרט המלא:
נספח: מיכה פרנקל על רוני הבכור והחיפוש אחרי האש ממהדורת מ.מזרחי של המלחמה לאש:
J.-H. Rosny senior. Detail of the front page of
L'Illustration of Saturday August 1, 1896, No. 2788 (54th year) depicting the eight members of the Goncourt academy.
קיראו גם
הרפתקאות איקולו האדם הקדמון :סיפור על התקופה הפרהיסטורית מאת הארכיאולוגית רינה הברון
הקרב בחורבות סטלינגראד : סקירה על סרט נוסף של ז'אן ז'ק אנו :"אוייב בשער"
עטיפת מהדורה בשפה זרה של "המלחמה לאש".
