סקירה על סרט היסטורי מעניין שהוא גם סרטו הראשון של במאי המערבונים החשוב סרג'יו ליאונה,העוסק בפסל מפורסם מאוד שנחשב בימי קדם לאחד משבעת פלאי העולם ביחד עם הפירמידה הגדולה של גיזה ושימש כמקור ההשראה לפסל החירות האמריקני.
אבל בסרט הפלא העולמי משמש דווקא ככלי דיכוי בידי רודן רצחני.
היוונים הקדמונים דיברו על שבעת פלאי תבל אתרים קדומים ומרשימים שאין דומה לה.
האתרים האלו כללו את הפירמידה הגדולה במצרים.
שעל בנייתה נעשה לפני שבעים שנה הסרט הידוע "ארץ הפרעונים " שעליו פירסמתי לאחרונה רשימה בבלוג שלי.
פלאים נוספים כללו את הגנים התלויים בבל.
וגם את הקולוסוס של האי רודוס .פסל ענק באי רודוס של האל אפולו זכר לנצחונם של אנשי האי על הצבא המוקדוני הפולש,פסל שהפך מיידית למפורסם.
הוא התקיים רק זמן קצר יחסית כחמישים שנה לפני שנחרב ברעידת אדמה.
אבל זכרו נשמר בדורות הבאים.
וכעבור אלפי שנים שימש כמקור ההשראה לפסל החרות בארה"ב בנמל ניו יורק.
וגם לסרט שנוצר ב-1960.
ראו תחילה את המקדימון שלו :
הנה כמה ציורים של הפסל המפורסם לאורך הדורות.
הקולוסוס מרודוס.שחזור מודרני .ויקיפדיה
The Colossus as imagined in a 16th-century engraving by Martin Heemskerck, part of his series of the Seven Wonders of the World
הקולוסוס בתחריט מ-1580
versitätsbibliothek Salzburg, G 162 III (aus dem ehemaligen Wolf-Dietrich-Klebeband
Städtebilder ; alte Signatur: V.4.A.14);
www.ubs.sbg.ac.at
Louis de Colery . The Colossus of Rhodes. Before 1622. Oil on panel. Louvre, Paris
Athanasius Kircher, 1679
Engraving from the atlas
by A. M. Mallet "Description of the Universe". 1683
ngraving after a drawing
by J. B. Fischer von Erlach . "Project of Historical Architecture". 1721
הקולוסוס בתחריט מ-1745
שמעו של הקולוסוס היגיע אפילו ליפן :
The Colossus of Rhodes by Kunitora Utagawa,
Edo period .
Colossus of Rhodes, artist's impression, 1880
Artist's conception from the Grolier Society's 1911 Book of Knowledge
Salvador Dali's 1954
painting for the film "Seven Wonders of the World"
אותנו כאן בכל אופן הפסל מעניין כמקור ההשראה לסרט היסטורי שבו הפסל שנועד לשמש כסמל החרות הופך לכלי לשעבוד.
הסרט של סרג'יו ליאונה
אז הנה סקירה על הסרט המפורסם והקלאסי על בניית פסל ענק זה בעת מלחמה באי רודוס בידי לא אחר מאשר יוצר מערבוני הספגטי על האיש ללא שם בכוכבו של קלינט איסווד "בעבור חופן דולארים" ,"הצלפים" "הטוב הרע והמכוער" וסרטים ידועים אחרים כמו "היו זמנים במערב " היו זמנים באמריקה" ( על עידן הגנגסטרים בארה"ב ) ,קוראים לי אף אחד", סרג'יו ליאונה שנחשב כיום לאחד מגדולי הבמאים.של המא ה-20.
פוסטר של הסרט "הקולוסוס מרודוס"
העלילה של הסרט המתרחשת בסביבות שנת 280 לפה"ס בתקופה ההלניסטית.
הגיבור דאריו איש צבא הרואי ( רורי קאולהום) מבקר ברודוס יוצר קשר עם בתו של הפסל ( והדמות ההיסטורית ) קארס שהקים את הקולוסוס.
ברודוס הוא יוצא כנגד רודן מנוול שהשתלט על האי רודוס.
ברודוס סיימו זה עתה את בניית הפסל הענק של הקולוסוס, אבל הרודן מתברר מתכנן ברית עם הפיניקים האוייבים כנגד יוון.
דריו מתחבר לחבורת מורדים נועזים שנאבקים ברודן ובמזימותיו.
כמה מהקרבות המרשימים ביותר בסרט מתקיימים בתוככי הפסל הענק של הקולוסוס בנמל רודוס שמתברר שהוא לא רק פסל.
הקולוסוס של רודוס משמש גם כבית כלא עבור אוייבי הרודן(!)
למשל בקטע הזה:
איך יוצרים קולוסוס
הבמאי סרג'יו ליאונה
כמה פרטים על הסרט שהוא סרטו הראשון כבמאי של סרג'ו ליאונה.
סרג'ו ליאונה כבר היה ידוע בעולם הקולנוע האירופאי לפני סרט זה כמומחה לסרטים היסטוריים כעוזר במאי וכתסריטאי של סרטים שעסקו בימי קדם " , קו ואדיס","הלנה מטרויה, "בן חור","סדום ועמורה", "שבא והגלדיאטורים".ואחרים.
הוא השלים את הסרטת הסרט "ימי פומפיי האחרונים" שהחל בו במאי אחר שחלה.
אבל "הקולוסוס מרודוס " הוא הסרט הראשון שהוא חתום עליו כבמאי מההתחלה ועד הסוף.
והוא גם אחד משבעת (!) התסריטאים.
מספר גדול כל כך של תסריטאים זה תמיד סימן לא טוב. אם כי סרטים הם מטבעם פרוייקט קבוצתי תמיד.
הסרט כנראה כתוצאה הוא לא הרבה מעל לבינוני.
הסרט נעשה ב-1960 אולי בהשראת ספרו של סופר המדע הבדיוני הפנטסיה והרומנים ההיסטוריים ספראג דה קאמפ על אותו נושא שיצא לאור ב-1960 ,אבל לא כעיבוד ישיר שלו.
וחבל זה היה רומן היסטורי מעולה מסוגו.
אין ספק שהסרט מוצלח הרבה פחות מהרומן שהוא מהטובים ביותר מסוגו אם כי לדעתי יש בסרט קטעים מרשימים.
המרד
ליאונה קיבל לביים את הסרט כדיוק כשהתחתן והוא השתמש בו למימון ירח הדבש שלו בספרד.
הסרט התגלה כפרוייקט קשה ביותר.
אין שום תיאור ויזואלי של הפסל ששרד מימי קדם כך שאיננו יודעים כיצד נראה. לליאונה הייתה יד חופשית לחלוטין בעיצוב הויזואלי של הפסל כרצונו.
הוא יצר מודל של הפסל כדומה לפסלים האטרוסקיים (עם קדום שחי באיטליה ) הקדומים שהשתמרו של האל אפולו.
במקור ליאונה התכוון לתת משמעויות פוליטיות ברורות ביותר לסרט עם יצירת פרצוף לפסל שהוא העתק של הרודן הפשיסטי בניטו מוסליני.
דבר שהוא בעל משמעויות אירוניות מדהימות כשאנו זוכרים שזה הפסל ששימש כהשראה לפסל החרות האמאריקני.
אך למרבית הצער ליאונה וויתר על כוונה פוליטית ברורה זאת.
במקום זה בחר מטאפורה פוליטית ברורה פחות של פסל שהזכיר את הפסלים שנוצרו תחת השלטון הפשיסטי באיטליה.
אבל הפרוייקט התגלה כקשה ומסובך ממה שליאונה העלה על דעתו כאשר מצא את עצמו עומד בפני מרד כנגדו בעת הצילומים.
בהתחלה היה אמור לככב בסרט השחקן האמריקני הידוע אז ג'ון דרק.
אלא שדרק מיד רב עם ליאונה הבמאי חסר הניסיון והתערב בהוראותיו.הוא רצה לביים את הסרט בעצמו ( ולימים יביים בעצמו סרט על איש הג'ונגל טרזן בכיכובה של רעייתו בו דרק,סרט גרוע ביותר ) אך ליאונה שהיה לו ניסיון רב כבמאי משנה נתמך בידי רוב אנשי הצוות והתגבר על המרד ודרק החליט שעם כך הוא עוזב.
או שהועזב בידי ליאונה.
לא ברור מה קרה בדיוק והיו על כך גרסאות שונות והיה על כך משפט.
דרק הוחלף בשחקן ידוע פחות רורי קלהון שהתפרסם בעיקר במערבונים. ליאונה חשב לימים שהוא התאים יותר לתפקיד משום שהכניס למשחקו איכות קומית שדרק לא היה מסוגל לה.
גם בלי המרד של דרק עשיית הסרט הייתה מסובכת ביותר. רוב השחקנים היו צרפתים וספרדים כי זאת הייתה הפקה משותפת איטלקית צרפתית והסרט הוסרט כימעט רק בצרפתית אם כי כל הכותבים היו איטלקיים כולל הבמאי. ליאונה שלא ידע צרפתית נאלץ במהלך הסרט להיעזר במתורגמן.
איך הסרט כיום ?
בהחלט לא מרשים כמו המערבונים של ליאונה.סרט בינוני ביותר כצפוי מסרט ראשון של רוב הבמאים.
אבל עדיין ..יש בו קטעים טובים בראש ובראשונה אלו הקשורים לפסל הקולוסוס בעיקר הקטעים של החדירה לתוך הפסל והמאבקים בתוכו בין תומכי הרודנות ומתנגדיה.
ועצם הנושא של המאבק למען החרות כנגד רודן הוא תמיד רלבנטי.
בגלל הדברים האלו הסרט ראוי לצפיה.
והנה הסרט לפניכם לצפייתכם
המקדימון
הסרט המלא
קיראו גם על גיבורו של סרג'יו ליאונה :
