בימי המלך מנחם בן גדי -הרומן "במוט עמים" מאת יעקב רבינוביץ

תמונה מודרנית של המלך הישראלי מנחם בן גדי מהמאה השמינית לפני הספירה.

סקירה על הרומן היחיד בספרות העברית כולה ( נכון ל-2024) שעוסק בימי המלך הישראלי מנחם בן גדי במאה השמינית לפני הספירה.

ובתוספת רשימה של הספרים הפואמות והמחזות המועטים (כ15- סך הכל ) בספרות העברית שעוסקים בממלכת ישראל במאה השמינית לפה"ס.

מודעת פרסומת לספר "במוט עמים " מכתב העת הספרותי "גליונות ".

ישנם סיפורים רבים ,אולי מאות על ימי דוד ושאול.וגם על שלמה במאה העשירית לפה"ס. .

ישנם סיפורים רבים על ימי אחאב ואיזבל במאה התשיעית לפה"ס.

ותוכלו לקרוא על כך כאן "שושלת בית עמרי בספרות בתיאטרון בקולנוע ובטלווזיה

אבל לעומת זאת…. יש מעט מאוד סיפורים וגם מחזות וגם פואמות על ממלכת ישראל במאה השמינית לפני הספירה.

רשימה מלאה של המעטים שיש תמצאו בסיום.

וזה כנראה כי המקור היחיד שיש לנו על תקופה זאת ,מחבר ספר מלכים שכתב במאה השביעית לפה"ס לא באמת ידע הרבה על ההיסטוריה של ממלכת ישראל במאה האחרונה שלה.

לדעתי המקור שעמד לרשותו "דברי ימי מלכי ישראל " כרוניקה מממלכת ישראל שיש להניח שמחבר ספר מל"מלכים " היהודאי איתר במאמצים רבים בממלכת ישראל לשעבר הכבושה בידי האשורים בזמנו, צימצם מאוד בפרטים על תקופה זאת.ומחבר ספר מלכים לא ידע דבר על תולדות ממלכת ישראל מעבר לכמה שורות שמצא על כל מלך בכרוניקה הזאת. .

אז הנה סקירה על אחד הרומנים המועטים מאוד שעוסקים בממלכת ישראל בתקופה נשכחת זאת .

במוט עמים : ספור מימי ממלכת ישראל (תל-אביב : מ. ניומן, תש"ו 1946)

בשנת תש"ו,1946 זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הופיע בהוצאת "ניומן" רומן היסטורי מקראי של יעקב רבינוביץ בשם "במוט עמים: סיפור מדברי ימי ממלכת ישראל ", שבו מתוארת תקופה חשובה שבתנ"ך מוקדשים לה משום מה רק פסוקים מעטים.

"הרומן "במוט עמים" הוא אחת מהיצירות הספרותיות הבודדות בעברית שנכתבו על ימי ממלכת ישראל.וכאמור למעלה אין רבות כאלו.

אפשר לספור אותן ממש על קצת יותר מאצבעות שתי ידיים.

עם כי שני הרומנים העבריים הראשונים במאה ה-19 של אברהם מאפו עסקו בדיוק בתקופה הזאת.

אבל מאז ….מעט מאוד נוספים.

""במוט עמים" הוא ככל הנראה הרומן העברי היחיד עד עצם היום הזה שעוסק בימי המלך מנחם בן גדי ששלט עשור שנים בממלכת ישראל ( 747-737 לפה"ס).אם כי הספר כולל פרקים של "פלאש באק" לימי המלך הגדול ירבעם בן יואש הוא ירבעם השני.

.מנחם בן גדי רצח את קודמו שלום בן יבש ושלט עשור בממלכה כשהוא שומר על יחסים תקינים עם האימפריה האשורית שלה שילם מס.

ציור מודרני של מנחם בן גדי בשומרון.

כשהוא עזב את העולם הזה עלה במקומו בנו פקחיה.

שנרצח כעבור זמן קצר.

Menachem paid tribute to Assyria to keep from being attacked. Judah was in control of the trade routes and was stronger than Israel by this time. Israel did not receive any income from the trade routs but needed to pay a high tribute to Assyria. This led to very high taxes. Pekahiah was killed by an anti- Assyrian coup by those who were upset by the taxes. The coup was supported by Rezin King of Damascus to get an ally against Assyria. Pekah ben Remalyahu became king. Promptuarii Iconum Insigniorum a Seculo Hominum is a collection of short biographies of historical figures with fanciful portraits in the form of coins, published by Guillaume Rouillé (1518?-1589) in Lyon in Menachem & Pekahia

אפשר לאמר שימיו של מנחם היו התקופה השקטה האחרונה של ממלכת ישראל.

תמונה של המלך מנחם בן גדי שבתקופת שלטונו מתרחש הרומן "במוט עמים ".ויקיפדיה .

— Promptuarii Iconum Insigniorum (1553)

המחבר

יעקב רבינוביץ היה סופר ומסאי חשוב בימי הישוב.

היום הוא זכור הודות לרומן הגדול שלו נדודי עמשי השומר : ספור (ירושלים : מצפה, 1929) על ארץ ישראל בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה.

החוקרת נורית גוברין כתבה מאמר גדול ומרתק על ספר מרתק זה ותוכלו למצוא אותו בבלוג זה כאן.

. רבינוביץ' גם ידוע כמתנגד גדול של הסיפורים בלשיים וסיפורי הריגול של התקופה ( אם כי לדעתי היה קורא גדול שלהם בסתר ).

מצד שני היה חובב גדול של היסטוריה ושל רומנים היסטוריים.

הוא התעניין מאוד בחקר התנ"ך וכתב על כך מאמר גדול בשם תורתו של ולהויזן, תחת השם הבדוי " לא תאולוג" ,‫ תל אביב: הדים, תרפ"ח. שבו סיכם בעברית את תורתו של חוקר המקרא הגרמני המפורסם.

הוא כתב סיפור היסטורי על ימי סוף האימפריה הפרסית בארץ ישראל בשם "בהר" סיפור שמבטא לראשונה את הרעיונות של האידיאולוגיה שתיקרא לימים הכנענית.

לדעתי הייתה לו השפעה על יונתן רטוש הצעיר.

ותוכלו לקרוא אותו בבלוג זה כאן ."

הוא פירסם ב-1914 רומן בשם "באין שורש" על ימי מסע הצלב הראשון ועל צלבן שמגלה שהוא בעצם יהודי.נושא שחזר והופיע בסיפורת העברית ובקומיקס העברי מאז.

הוא כתב מאמר היסטיוסופי גדול ברוח אוסוולד שפנגלר שממאמריו התרשם מאוד שבו הסביר למה קרסה התרבות העירונית בארץ ישראל בימי סוף האימפריה הרומנית ביזנטית

בין רומי והמדבר שתוכלו לקרוא בבבלוג זה. .

מעבר לכול הוא היה אידיאולוג של רומנים היסטוריים.

הוא כתב כמה מאמרים גדולים בנושאי ספרות שבהם קרא להחייאה של הרומן ההיסטורי העברי.

ניתן למצוא אותם בקובץ המאמרים שלו

מסלולי ספרות, ערך: ישראל כהן, תל אביב: מ’ ניומן, אגודת הסופרים, 1971.

תחיית העם, הסביר, זוהי שלילת ההווה והעבר הקרוב לשם יצירת עתיד על יסוד העבר הרחוק( "לתולדות הספרות העברית החדשה-סוגיו והערכות ")

התחייה עברית טבועה בגעגועים אל החיים הקדמונים ושאיפתה היא לחזור ולשזור את החוט ההיסטורי ממקום שנפסק מימי המלכים והנביאים. לסיפור ההיסטורי קבע רבינוביץ במאמר מ-1930 שבו התלונן מדוע אין כמעט סיפורים הסטורים בעברית (" על הסיפור העברי" 1930) יש לו עתיד אצלנו.הארץ התנ"ך הגעגועים אלח גיבורים אמיתיים והיצירה הגדולה אינם יכולים לבלי הסב את תשומת הלב אל העתיד הרחוק.

במאמרו "מגמת ההרחבה של הספרות העברית" ( אחדות העבודה תרפ"א )קובע רבינוביץ:"התנ"ך ,זה שנידון לגניזה בתקופת חובבי המשנה והמדרש והווי העיירה תנ"ך זה שב בארץ ישראל לתחייה. אין הוא רק עניין של עבר ולא של חלום, תור –זהב..כי אם עניין חיוני .ירד ארבה על השדות ,והרי ספר יואל שב לתחייה,נודדים יהודים למצרים בעת המלחמה (מלחמת העולם הראשונה כוונתו )והרי ירמיהו שב ונהיה ממשי.מתנקשים בבניינינו ,והנה מליץ יושר אנגלי מקריא בפרלמנט פרקים מעזרא ונחמיה .ההיסטוריה הקדומה נהיית קרובה יותר לנפש ומובנת מזו הקרובה לנו קירבת זמן.והשאיפה ליצירת סיפור היסטורי מתקופות קדומים –נובעת כמעט מתוך ערכים חיוניים.יש רצון לראות את העבר ההוא בעיניים חדשות .והמילה התנכית חודרת יותר ויותר לדיבור ולספרות .ותחיית התנ"ך היא גם תחיית ספרות ההשכלה.כמובן שאין אני מקטין בזה את ערך ציוריי ההוואי שבמשנה וחיי הנשמה שבמדרש ,אלא שמי שסוגר את עיניו לבלי ראות את תחיית התנ"ך בלשוננו –הוא עיוור וחרש.בגלות יכול אדם לחייות מחוץ לאווירת התנ"ך –בארץ ישראל לא ייתכן דבר כזה. "

כל המחשבות העלו עומדות בבסיס הרומן התנ"כי הגדול שלו .

בשנת תש"ה 1945 הופיע בהוצאת "ניומן" רומן היסטורי מקראי של יעקב רבינוביץ שם "במוט עמים", שבו מתוארת כמציין במודעת הפרסומת על הספר " תקופה סתומה, שבתנ"ך מוקדשים לה רק פסוקים מעטים. שורה שלמה של אנשים ונשים מישראל ומעמים קרובים ושכנים קמים ברומן זה נגד עינינו. מאורעותיו ואנשיו משמשים במדה מסוימת ל"מעשה אבות סימן לבנים".

""במוט עמים" יונק מהמסורת הספרותית של מאפו שרבינוביץ היכיר היטב ואהב. אבל גם מסיפורי הסופר הסקוטי ולטר סקוט על הספר הסקוטי בעבר הקרוב.

מצד שני יש בו נהייה אל האקסוטי והקמאי בחיי הערבים וההווי הערבי העירוני והבדווי שגם אותם היכיר רבינוביץ כמסתבר.

הוא חשב שחיי הבדווים הם מקבילים לחיי ישראל בבית הראשון. והבעיות הפוליטיות של ממלכת ישראל במאה השמינית לפה"ס מוצגים בהקבלה לבעיות של הישוב היהודי בשנות השלושים של המאה העשרים כשרבינוביץ כתב את הספר ופירסם פרקים ממנו במגזינים ספרותיים שונים.

רבינוביץ הושפע מדברי הסופר היהודי גרמני יעקב וסרמן שקרא בספרות היהודית לא לעסוק בתקופת הגלות אלא בתקופה הקדומה בלבד כי רק אז היו היהודים חופשים.

ורק על בסיס שיבה אליה תיווצר תרבות עברית גדולה

מאפו בספריו "אהבת ציון" ו"אשמת שומרון" היה מופת לרבינוביץ כשכתב את ספרו. אבל בניגוד למאפו שכתב את ספרו בליטא רבינוביץ שאף השראה ישירה בכתיבה מהנופים הארץ ישראליים.כפי שהוא מציין בהקדמתו טיוליו בארץ ובקרב אנשי הארץ עזרו לו בכתיבה.הסיפור טבוע בחותם הווי הבדווים מושגיהם מוסרם ,רגש הכבוד המפותח שלהם סכסוכיהם וקתטותיהם .

יש בו תמונות של תחרויות סוסים מנהגי הכנסת אורחים שיחות רעים ודרכי ניהול משא ומתן.הגיבורים בני שבטי עמון וארם שותים משקה חריף וחם שאמנם אינו קפה שכלל לא היה קיים אז אבל בהחלט מזכיר אותו ומפטמים את מקטוריהם בעשב ריחני שמזכיר אך הוא לא הטבק הקיים בזמננו.

העלילה של הסיפור מתמקדת בימי המלך מנחם בן גדי באיזור הספר הצפוני מזרחי של ממלכת ישראל בסביבות מקדש דן ובגבול ארם.

באיזור מסוכן ומסוכסך זה נלחם הגיבור המרכזי ברד נגד שבטי עמון ארם ובני קדם.המתפרצים לשטח ממלכת ישראל ששלטונה התרופף מאז ימי המלך הגדול ירבעם השני בן יואש.

הסיפור אינו עוסק במאורעות הפוליטיים הגדולים של התקופה שהם יחסי ישראל והאימפריה האשורית אלא ביחסי שבטים בפילוגים שבינם ובבריתות בינם ובדיפלומטיה שבטית המבוססת על עורמה ותחכים וכחש.

הפוליטיקה הגבוהה של יחסי ישראל אשור נרקמת בשומרון הבירה בידי מנחם בן גדי ועוזריו והיא רק מהדהדת ברקע הסיפור בלבד.

אין בסיפור מערכות גדולות ומכריעות אלא רק קרבות ביניים פשיטות לילה מלחמת גרילה התנגשויות זעירות בין שרי צבא יחידים.שמייצגים על פי רוב ,אינטרסים אישיים.

בדומה לסיפורי וולטר סקוט מקור השפעה ברור שהתמקד ביודעין באירועים היסטוריים צדדיים ועסק באווירת הספר ולא בתיאור המרכז בערים.

העלילה עוסקת בפרשת ההתחרות בין ברד מפקד וותיק ולמוד קרבות הדבק בערכים הישנים של הימים הטובים ההם שהיה נציב ישראל בארם בימי יואש מלך ישראל לבין ראש כנופיה ארמי בשם תחש.הסיבה לסכסוך שני הגברים מתחרים על חסידה של אישה אחת.והיא מתפתחת על יסוד פולקלוריסטי של נקמת דם.בנו של ברד גדל במחנה תחש ועובר למחנה של אביו. בסיום הטראגי ברד נעזב לנפשו כאשר הוא הופך לדמות מיותרת והוא נופל בקרב בבדידות טראגית אך בלי לאבד את גאוותו. .על פי עדות המחבר רבים מהמוטיבים ביצירה שאובים מסיפורי המדבר ששמע מהבדווים.

האם זהו ספר טוב ? כילד מצאתי אותו כמעניין כמבוגר זוהי יצירה די נחותה.אבל עדיין …מעניינת.

הספר פורסם לתשומת לב מועטה מאוד.מצאתי רק מאמר ביקורת אחד עליו ולאחר מכן נשכח.

והנה ההקדמה של רבינוביץ:

לנשמת אברהם מפו

לא רק בגלל היות ספורי תנכ“י בתכנו ובלשונו הקדשתיו למפו, כי גם בהיות מפו לו למופת בדרכי תפיסתו. לא רומנים ביאוגרפיים כתב הראש והראשון למספרינו ההיסטוריים, ואין אנשי התנ”ך גבורים ראשיים אצלו. גבורי ספוריו הם אנשים שלא נזכרו בתנ“ך או שזכרם בא בו דרך אגב. אנשי התנ”ך המפורסמים: מלכים, גבורים, כהנים ונביאים – ממלאים בספוריו תפקידים שניים ושלישיים במעלה. ומפו גם לא הפך את ספוריו למוזיאונים ארכיאולוגים. האטמוספירה הרוחנית והנפשית והטבע המקיף את אנשיו הם אצלו יסוד ותכלית.

ובדרכיו אלו אחזתי גם בספורי הקטן העתיק: “בהר”, וגם בספורי הרחב הזה. בשניהם גם חתרתי לעמוד על יחסי ישראל ויהודה לשכניהם הזרים.

לתקופה של ספורי מוקדשים בתנ“ך מספר פסוקים. אחד הגדולים במלכי ישראל, ירבעם בן־יואש, פוטר בקטע קצר ב”מלכים", ובאיזו נקודות בספרי הנביאים. על המספר הוטל אפוא להקים את בנינו באפס חומר מוכן. שבתי בארץ וטיולי ונדודי בה עזרו לי לא רק בתיאורי־טבע ואנשי שבטי ישראל ובני העמים סביבם, כי גם במאורעות. מעשי־בנים סימן לאבות.

ומובן שלמספר ניתן החופש ביחס לפרטים היסטוריים וגיאוגרפיים. והכותב לא נמנע מיחס לחכמי אומות ושבטים זרים חכמת־חיים והעברתה מעם לעם. בזה שמשו לו מופת ספורי התנ"ך על חוזה ארמי גדול ועל חכמי שבטי־מדבר. וכן יש אשר האנשים בו מוסרים בשיחותיהם פרטים סותרים זה את זה על אנשים ומאורעות, כיד הדמיון המזרחי הטוב עליהם, ולפי הצורך הרגעי והמצב שבו הם נמצאים.

שמות האנשים מישראל הם בהתאם לשמות שבטיהם ב“דברי הימים”, וכן גם שמות הארמים מתאימים לשמות בני־עמם בכתבי־קדשנו, אם כי אין הם אלה האנשים וגם לא בני זמנם.

ספורי זה נכתב לפני יותר משתים־עשרה שנה, ולכן לא הושפע ממאורעות השנים הסוערות והאיומות שאחרי כן. שינויים פנימיים מחוץ לתיקונים לא חלו בו.

פרקים בודדים שלו באו ב“גליונות” משנת תרצ“ה והלאה ופרק גם ב”דבר“. שלשת הפרקים: ט‘, י’ וי”א שבאו ב“גליונות” בשם משותף: “בין אהלים” – הוקדשו שם “לזכר מתתיהו שוהם, איש התנ”ך והקדומים“, בתוך חוברת מוקדשת למשורר המנוח, שדרמותיו התנ”כיות עתידות להיות מקור השראה ויצירה לדורות יבואו, ושבתי־חזיון עבריים יתגאו בהצגתן בהגיע הזמן והאוזן העברית תבחן בטוי ושירה תנ"כיים כראוי.

תל־אביב, י“ג אדר א', תש”ו.

והנה סקירה על הספר שהופיעה בכתב העת :"גליונות " שבו כבר פרסמו פרקים מהרומאן.

"במוט עמים: סיפור מימי ממלכת ישראל " הוא כיום ספר נדיר ביותר .אבל אפשר לקרוא אותו ברשת בפרוייקט בן יהודה".

כאן.

נספח:

רומנים ומחזות על המאה השמינית לפני הספירה

הסופר העברי המודרני הראשון אברהם מאפו

חיבר שני רומנים על סוף המאה השמינית לפני הספירה, שאחד מהם עוסק בימיה האחרונים של ממלכת ישראל .

אהבת ציון,1853

אשמת שומרון 1865

שמעון גינצבורג אהבת הושע : פואימה / תל אביב : דביר, תרצ"ו 1935.

פואמה ענקית על חיי הנביא הושע במאה השמינית לפה"ס.

יהושע בר יוסף ירח ימים על שלום בן יבש ירושלים: משכן, תרצ"ח 1938

מחזה על המלך שקדם למנחם בן גדי וחוסל על ידיו .

יצחק שנברג -שנהר

לילה בשומרון פורסם לראשונה במאזניים י’ח תש”ד 1944, ולאחר מכן בקבצי סיפוריו של שנהר “מאז ומקדם” (שוקן, תש”ז), ובקובץ כל סיפוריו, “סיפורי יצחק שנהר, הכרך השני” (מוסד ביאליק, 1960).

סיפור על ימיה האחרונים של ממלכת ישראל וכיבושה בידי אשור.

יעקב רבינוביץ' במוט עמים :סיפור על ממלכת ישראל ,1946

יצחק מטיסיס הושע : מחזה בשלוש מערכות עם פרולוג ואפילוג / אביחיל : חפר, תש"י 1950

יעקב כהן הושע : דרמה בארבע מערכות / תל-אביב : מסדה, 1955
‬

Patai, Irene The Valley of God : a Biblical novel. New York : Popular Library, 1956.

סיפור רב מכר בארה"ב על הנביא הושע בממלכת ישראל במאה השמינית לפה"ס
שכתבה אישתו של החוקר הידוע רפאל פטאי

משה חייקיס יומו הגדול של הנביא עמוס,אורות 1961

שרגא גפני

. ספורי הנביאים . 1966.

יונה במעי הדג, 1966?

צבי ברמאיר פרקי תרשיש " בקובץ "כמו אבוקה דולקת :עיטורים היסטוריים, רושלים : הוצאת אגודת "שלם", תשכט 1969

סיפורים על חיי יונה הנביא

רינה הברון הברון ,רינה מסע האריות ספריית דן חסכן ,איורים גיורא כרמי ( הוצאת עם עובד, 1973)

נער מבקר במוזיאון רוקפלר ירושלמי ושומע את סיפוריהם של עשרת האריות המוצגים שם מאריה הבזלת בבית שאן ועד אריה חותם עבד ירבעם השני במאה השמינית לפה"ס במגידו .

משה שמיר בשיתוף גבריאל ברקאי מלכי ישראל : מפילוג עד גלות (תל-אביב : ספרית מעריב, 1978) <י

סקירה ספרותית מפורטת על תולדות ממלכת ישראל במאות התשיעית והשמינית לפה"ס.

אחרית ישראל ויהודה ספר מספר 31 בסדרת "התנ"ך שלי בתמונות",עורך אוריאל אופק , הוצאת רביבים 1978

דן צלקה המסע השלישי של האלדבראן 1979

רמי,נער יוצא למסעות בזמן. במסעו הראשון הוא מגיע ליום בראשית המאה השמינית לפה"ס שבו כובש יואש מלך ישראל את ירושלים, בירת יהודה,.

ריקי קלר ( ראובן קריץ) עוזאי ספרי גת ,1983

על ימי המלך עוזיהו ביהודה.

עמוס מוקדי צמא מפרש , 1987"

ספור נעורי הנביא עמוס . נכלל גם בספר חיי נביא

עמוס מוקדי חיי נביא

ירושלים : כרמל; תשנ"ה 1995

על ימיו של הנביא עמוס.

בקר, אמנון, סיפורי בעל ואהליבה / תל-אביב : י. גולן, תשס"ג, 2003

כולל סיפור על עמק יזרעאל בימי הושע במאה השמינית לפה"ס.

יואב בצלאל –מיתרים של אור שמש

חדרה : מוסא חאן; תש"ע 2010

סיפור על חיי הנביא הושע בממלכת ישראל במאה השמינית לפה"ס.

הדסה קלוש שלהי קיץ בת עין 2016

סיפור על הימים האחרונים של ממלכת ישראל

חננאל מאק :דברי ימיהם א ,הוצאת ידיעות 2023

,emhr:דברי ימיהם א' מתיימר לתת פתחון פה לרבים ממלכי ישראל המושתקים ולבני תקופתם. המלכים ירבעם בן נבט, אחאב, יהורם, יהוא, ירבעם בן יואש ועוד, כמו גם הנביאים והדמויות השונות שחיו סביבם, זוכים למונולוגים בגוף ראשון החושפים את נבכי נפשם ואת כמיהותיהם, יצריהם וחלומותיהם. הספר הוא מעין קובץ זיכרונות שכתבו כביכול גיבורי העלילות שסביבן נעים הפרקים השונים. עיקרי ה"זיכרונות" מבוססים על הנאמר והמסופר במקורות, אבל יש בהם גם מידה של חופש, דמיון ויצירתיות.

דברי ימיהם א' מפגיש אותנו עם עולמם הלא ייאמן של מלכי ישראל הגדולים ועם סיפורי התנ"ך המוכרים מזווית מקורית ומאלפת.