
בעקבות מאמר קודם בבלוג זה "ארוכה הדרך משילה" שבו עסקתי במקדש הקדמון בשירה שבו אולי נוצר מה שאנו מכירים כיום כ"ישראל" בסביבות שנת 1100 לפה"ס הנה סיפור היסטורי על המקדש בשילה הקדומה שכתב הסופר והמחנך אליעזר שמאלי.
שמאלי נודע בעיקר בסיפוריו על ההווה והעבר הקרוב כמו "אנשי בראשית " המפורסם סיפור חייה של משפחה מיוחדת ואמיצה בימים של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל המבוססת על משפחתו של השומר האמיתי אלכסנדר זייד.
. אבל כתב גם פה ושם סיפורים על ימי התנ"ך והידוע בכולם הוא ספרו ויהי המבול על הארץ : גילוי יומן תיבת נח,( רמת גן: מסדה 1972 )

אליעזר שמאלי סופר ומחנך 1901-1985
שילה הייתה אתר פולחני קדמון שלפי החפירות הארכיאולוגיות היה קיים מימי תקופת הברונזה התיכונה.
אולי הייתה בראשית האתר פולחן לאל הכנעני "אל".
בכל אופן במאה ה11 לפה"ס גם כן על פי החפירות היא הפכה לאתר פולחן של מה שהפך להיות "ישראל " ושם היה ארון הברית
אז הנה סיפור על שילה הקדומה.
אליעזר שמאלי היה ידיד טוב של סבי מצד אבי הסופר המורה והגנאלוג יוסף זונדל וסרמן.
סבי היה זה שהראה לי את הסיפור שלמטה "בת-קול באוהל מועד"(לא כותר מוצלח ..) בכרך של השבועון "דבר לילדים" ואף הקריא לי אותו.
והסביר אותו על פי דרכו.
אבל היה דבר אחד בסיפור שעיצבן אותו מאוד, הוא זעם על הייחוס המופיע בסיפור של משפחת הכוהנים של עלי לאהרון.
ייחוס שאכן אינו בתנ"ך.
לדעתו הייחוס האמיתי היה למשה עצמו.
וזה היה חשוב לו מאוד משום שהוא חשב שבני משפחתה של אישתו הם צאצאי בית עלי והכוהנים משילה דרך משפחתו של שפן הסופר מהמאה השביעית לפה"ס.
אני משער שהיה לו ויכוח בנושא עם שמאלי עצמו שאותו כאמור היכיר היטב.
שווה לציין שלפי המחקר המודרני משפחת הכוהנים של אהרון היא מאוחרת מאוד ואין שום סימן ושום רמז שהיייתה קיימת לפני ימי בית שני.
אולי צצה מאי שם כמשפחה חשובה רק מהמאה השישית או החמישית לפה"ס.החוקרים מניחים כיום שרק אז אותה משפחה החלה לייחס את עצמה למי שטענה שהיה אחיו של משה.
עד אז משפחת הכוהנים החשובה הייתה משפחת צדוק שידועה מימי דוד .
לא ידוע מה היה מוצאם של בית צדוק לפני ימי דוד.
אולי הם צאצאי הכוהנים בעיר יבוס לפני שהפכה להיות ירושלים.
וראו על כך כאן.
ןמי ומה היה היה אהרון הכהן אחיו של משה? האם הוא היה אחיו של משה?
אז הנה הסיפור שוב במסגרת "פרוייקט הסיפור התנ"כי ההיסטורי שלי
הסיפור הוא אחד הבודדים שעוסקים בנביא שמואל כנער צעיר בלילה מצמרר במיוחד באוהל -מועד שילה .
דוגמה מפורסמת אחרת היא שירו הידוע של אברהם שלונסקי "התגלות "
הסיפור פורסם בדבר לילדים כרך לד 7 ביוני 1964
בדיוק שישים שנה לפני פרסומו בבלוג זה.
הסיפור הארוך למדי עבור סיפור בגליון של "דבר לילדים" הוא אולי רק חלק מסיפור גדול יותר שתיכנן שמאלי לכתוב כפי שמראה סיומו הקטוע.
למעשה הסיפור נקטע ממש באמצע ללא כל הסבר. אולי ההמשך לא מצא חן בעיני העורך אפרים תלמי.
אבל אם כך הוא לא הושלם או לא פורסם לעולם בגירסתו המלאה יותר.
.




הנער שמואל בלילה בשילה בציור מודרני
תגובה אחת על “לילה בשילה : סיפור מאת אליעזר שמאלי”
Yaakobi Oded בפייסבוק :
Eli Eshed
הכי סביר שכהני שילה היו מבני חובב הקיני חתן משה, או לפחות צאצאי חבר הכהנים הקינים שעלו איתו מהגילגל שבאדם העיר, יחד עם האוהל הקיני-מדיני המקודש שלהם, והתישבו בשילה בימי יהושע (הוא אולי כינוי לחובב עצמו)… ואולי הוא שנאמר "וייטוש משכן שילו אהל שכן באדם (העיר)"… השם "עלי" בהחלט נשמע שם ערבי – מתאים לכהנים שמקורם בצפון חצי האי ערב…
ממש כמו המוטציה *J1c3d שמוצאים היום על כרומוזום ה-Y של 50% מבני משפחת כהן (וגם אצל בני משפחת יהושע השומרונית), שמוצאה בחצי האי ערב (מריצים בגוגל ומקבלים מפת תפוצה)…
הסופר היבוסי שפונה לעלי (בשם איש האלוהים, כמובן) ואומר לו "הגלה נגלתי לבית אביך במצרים" כנראה מתייחס כבר לנרטיב מאוחר של הכהנים הקינים שייחסו לאל המאוחד "יהוה = אל" את הוצאת ישראל ממצרים, ובאותה הזדמנות גם טענו שיהוה הבטיח לאבותיהם את הכהונה (למרות שבפועל יהוה הקיני לא היה קשור במקור ליציאת מצרים, אשר נקשרה במקור ל'אל' בעל תועפות הראם ודמות השור/עגל)…