פוסטרים מרשימים במיוחד של הסרט מ-1959 "שלמה ומלכת שבא
בעת פרסום מאמר זה יש עוד מתקפות החותים התימניים על ישראל ועל המערב.
שבט החותים ( שהוא בעצם קואליציה של שבטים ) כמו שאר תושבי תימן רואה את עצמו מצאצאי ממלכת שבא הקדומה ששלטה באיזור בימי ממלכת ישראל ועל פי התנ"ך מלכת הממלכה ביקרה בירושלים של שלמה המלך.
וחפירות ארכיאולוגיות מצאו עדויות לקשרים שהיו בין ממלכות ישראל ויהודה ובין ממלכת שבא שבתימן.
היו יחסי מסחר טובים בין ישראל ותימן אז.
למרבית הצער הקשרים היום הם קשרים של מלחמה.
וכיום העתיקות של ממלכת שבא נמצאים באיזורים של מלחמת אזרחים ונפגעים קשה.
וצפו על כך בכתבה זאת :
אז כחובב מושבע והיסטוריון של סרטים שמבוססים על התנ"ך גם כדי להזכיר את מה שהיה פעם ואולי עוד יחזור בעתיד יחסים טובים בין ישראל ותימן ,אני אעסוק בבלוג שלי בכמה סרטים שנוצרו לאורך מאה השנים האחרונות החל מימי הסרט האילם ותיארו את סיפור המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא.
הסרטים האלו מצטיינים ביותר גרנדיוזיות ופאר מכל סרט תנכי אחר.
הנה עוד רשימה בסדרה של מאמרים העוסקים בביקור,במאה העשירית לפני הספירה של מלכת שבא מתימן האיזור שבו שולטים כיום החותים,בחצרו של המלך שלמה בן דוד , ומערכת יחסיה המסובכים עם ממלכת ישראל של שלמה בן דוד.מערכת יחסים המגיעה לכלל מלחמה.
מלחמה שבה נוטלת חלק המעצמה הגדולה של התקופה מצרים של פרעה שישק ( הוא ששונק הראשון המייסד של השושלת ה-22 במצרים
סרטים קודמים שבהם עסקה סדרה זאת היו :
מלכת שבא כאולטרה פמיניסטית :הסרט האבוד עךל שלמה ומלכת שבא מ-1921
הפלישה של ממלכת שבא לממלכת ישראל -הסרט "בלקיס מלכת שבא"מ-1952
סיפור אהבה נוסח ממלכת שבא : הסרט "שלמה ושבא " מ-1995
שלמה המלך והשמיר כנגד אשמדאי -ביקורת סרט מצוייר "אגדת המלך שלמה " מ-2018
והפעם סקירה על אחד הסרטים התנכיים המושמצים והשנויים ביותר במחלוקת "שלמה ומלכת שבא" מ-1959 סרט שהכוכב שלו מת תוך כדי הצילומים והלשונות הרעות במדורי הרכילויות טענו שבגלל חטאים מוסריים מהסוג שבהם מואשם המלך בסרט.
אבל בסרט זה יש גם את אחד הקרבות תנכיים הטובים ביותר שצולמו אי פעם והנוא דרמטי גם היום כשבמקום שבו הוא עוסק גבול ישראל מצרים מתרחשים קרבות גם בעת פרסום רשימה זאת.
קישור לסרט עצמו בסיום הרשימה.
תודה לספרנים של ספריית סינמטק תל אביב ומדור העיתונות בסיפריית בית אריאלה על החומרים הנדירים שברשימה זאת.
קריקטורה מהעיתונות הישראלית של עלילת הסרט "שלמה ומלכת שבא".
מלכת שבא שבתימן ( אם כי אתיופיה טוענת כיום שהיא שבא ואכן גבלה בה בזמן התנ"ך) היא בסך הכל הערת שוליים בתנ"ך שמקדיש לה כמה פסוקים ותו לא.
אבל היא עוררה את דמיון הדורות הבאים שיצרו סביבה ציורים ספרים וסרטים.
הסרטים הם תמיד עם עלילות בדויות לחלוטין שהקשר שלהם למסופר במקרא הוא קלוש.
זה מחוסר ברירה כי התנ"ך לא מספר כמעט כלום על הביקור.ועלינו החובה להרחיב ולפתח את מה שהתנ"ך לא מספר.
וזה הסרט אולי המפורסם מכולם .
זהו אחד הסרטים התנכיים הגרנדיוזיים והידועים ביותר אם כי לרוב למרבית הצער לשמצה.
הסרט הזה נכלל ברשימות הסרטים הגרועים ביותר שנעשו לא בצדק לדעתי.
וזה מצער מאוד כי לדעת הבמאי קינג וידור , שזהו סרטו האחרון הוא יכול היה להיות דווקא אחד הסרטים התנכיים הגדולים מכולם ..אם…. השחקן הראשי לא היה מת באופן טראגי במהלך ההפקה.
הוא כולל את סצינת הקרב המעניינת ביותר בסרט מקראי וגם תיאור מפורט של בית המקדש של שלמה דבר נדיר ביותר בסרטים קולנועיים.
אבל מאחוריו יש סיפור מעניין ביותר.
הסרט זכה לסיקור מפורט בשבועוני הקולנוע של ישראל "קולנוע" ו"עולם הקולנוע". בעת שנעשה. גם בגלל שנראה כמחזק את תדמיתה של ישראל בעולם.נעקוב כאן אחרי הסיקור הזה כדי לספר על האירועים שמאחורי הפקת הסרט.
קישור לסרט המלא בסיום.
מוות בגלימת שלמה המלך
השחקן טיירון פאואר כשלמה בן דוד
הסרט אמור היה להיות מוסרט בישראל אבל בגלל מחסור בסוסים חיוניים לעלילה המלחמתית של הסרט (נזכיר שבימי שלמה ישראל הקדומה הייתה מרכז של גידול סוסים ) ומכיוון שהתברר שישראל היא מדינה מודרנית מידי עבור צורכי סרט על רקע תנכי.
הסרט הוסרט בספרד (שעימה אולי היו לשלמה ההיסטורי קשרים מסחריים דרך העיר תרשיש )..את הלוחמים המצרים והישראלים גילמו חיילים של צבא ספרד שהושכרו להסרטה בידי פרנקו רודן ספרד במקום החיילים של צה"ל כפי שתוכנן במקור .
טיירון פאואר בצילומים מהסרט ובציור על פי דמותו.
בתפקיד הראשי של שלמה הופיע טיירון פאואר שחקן ידוע,הוא הסריט את רוב הסצינות שתוכננו עימו והכל נראה כהולך על מי מנוחות להשלמת הסרט.
טיירון פאואר כשלמה עם מלכת שבא
טיירון פאואר בן ה-45 הכוכב שכבר ראה את סיום הצילומים כמתקרב הספיק להתראיין על הסרט למגזין קולנוע ישראלי לראיון ראשון ובלעדי על הסרט.
וגם אחרון בהחלט.
למעשה הראיון האחרון בחייו.
ואז יום או יומיים לאחר שהתראיין למגזין הישראלי הצטלם פאואר לסצינת הקרב הסופית עם אחיו המקנא והמרושע בסרט אדוניה ( הוא ג'ורג' סנדרס שבעבר התפרסם כמנהיג הפלישתי הסרן של עזה בסרט "שמשון ודלילה" )הוא קיבל התקף לב לאחר הסצינה הקשה ומת כשהוא לבוש בגלימת שלמה המלך.
ידוע שהוא קיבל שבוע קודם לכן התקפה של מחלת הדיסנטריה שהחלישה מאוד את גופו.
עטיפת הגליון הבא של כתב העת "קולנוע" שפורסם שבוע לאחר הקודם שהובא למעלה.
פורסמו הספדים על השחקן המפורסם :
מיד לאחר המוות המפתיע נוצרו כל מיני שמועות שהוכחשו אז ומאז בתוקף שפאואר היה עסוק בכל מיני רומנים עם נשים בספרד שם צולם הסרט וכתוצאה מעיסוקיו המיניים הגדושים היה עייף וחלש.
הלשונות הרעות בספרד במדורי הרכילות במקומות אחרים טענו שטיירון פאואר בא על עונשו כמו שלמה התנ"כי שנודע בנשיו ופילגשיו הרבות.
טיירון פאואר אכן נודע באורח חייו המופקר לאורך השנים לא פחות וגם לא יותר ממרבית כוכבי הוליבוד גברים ונשים. זמן לא רב לפני הסרט הוא התחתן עם אישה צעירה ממנו בהרבה.
בדיעבד כשאנו יודעים את עלילת הסרט השמועות האלו מקבלות משמעות חדשה לכאורה השחקן שגילם את המלך בסרט נענש כמו המלך בסרט על אותו פשע בסרט פשע מיני.
לאחר המוות הפתאומי והמזעזע מפיקי הסרט היו בדילמה מה לעשות: האם לנטוש את הסרט שחלק גדול ממנו לא פחות משלושה רבעים או שישים אחוז כבר צולם ? או לקחת שחקן אחר שיחליף את פאואר ולצלם עימו מחדש את כל הסצינות על שלמה שעדיין היו מרובות מאוד?
כהערת אגב נציין שאם היה הבמאי קינ ויעדור ( במאי מצליח ופורה ביותר שידוע גם הודות למערבון המפורסם שלו מ-1946 "דו קרב בשמש ") מצלם תחילה את כל הסצינות הקשורות לפאואר ורק לאחר מכן את הסצינות ההמוניות יכול להיות שהסרט היה מושלם עם טיירון פאואר בתפקיד הראשי. ואולי כך זה קרה במציאות חלופית כלשהיא.
קינג וידור הבמאי חשב שהמשחק של פאואר היה מצויין ואם הוא היה משלים את הסרט זה יכול היה להיות סרטו הטוב ביותר…
לבסוף התברר שדמי הביטוח על הסרט מאפשרים לשכור שחקן חדש שיגלם את דמות שלמה.
השחקן שנבחר היה יול ברינר שהתפרסם כפרעה רעמסס השני מלך מצרים הנאבק במשה רבנו בסרט "עשרת הדברות" של ססיל דה מיל..
ברינר קיבל את התפקיד לא בשמחה גדולה.הוא הודיע שנמאס לו לגלם מלכים שאותם גילם כבר בסרטים "אנה ומלך סיאם" וב"עשרת הדיברות" ולהופיע בסרטים תנכיים.אבל הוצע לו כסף רב והוא היה זקוק אז לכסף..
ברינר צפה בכל מה שהוסרט בידי פאואר והודיע שיעשה זאת בדרכו שלו.הוא הביא תסריטאים חדשים ליצור דיאלוגים חדשים עבור שלמה כפי שיול ברינר ראה אותו. אדם השולט בכל מצב ולא כפי שפאואר והבמאי קינג וידור ראו אותו: כאיש צעיר ולא בטוח בעצמו שיש בו קונפליקט פנימי .
בין ברינר ובין הבמאי וידור נוצר כתוצאה קונפליקט על הדמות של שלמה שבהחלט לא עזר לגירסה הסופית של הסרט.
שני הכוכבים יול ברינר וטיירון פאואר בסצינות שונות ומקבילות של "שלמה ומלכת שבא"
טיירון פאואר עדיין בולט בכמה צילומים מממרחק רב בסרט הקיים של הדמות של שלמה.
חבל מאוד שמה שפאואר כן הסריט לא הוצא לקהל בגירסה מיוחדת של הסרט.
תיאורטית אפשר לעשות זאת גם היום ולהשלים את הסצינות החסרות באנימציה.
הבמאי קינג וידור לא התלהב ממשחקו של יולי ברינר בסרט בניגוד לזה של טיירון פאואר. ואי אפשר אלא להצטער על הסרט שיכול היה להיות אילו …
המלך שלמה הצעיר והלא כל כך חכם
כאן יול ברינר מגלם תפקיד הפוך לזה שגילם ב"עשרת הדיברות
" מלך עברי הנאבק בפרעה מלך מצרים.ועבור הסרט הזה באופן יוצא דופן גידל שער ,שהרי לא יעלה על הדעת שלמה קרח משל היה פרעה מלך מצרים.
המלך שלמה הוא יול ברינר בעימות עם אדוניה המגולם בידי סנדרס.
הבמאי של הסרט קינג וידור האמין כאמור שיול ברינר היה הרבה פחות טוב בתפקיד מאשר השחקן הקודם שהיציג שלמה שונה פחות בטוח בעצמו מזה שגולם בידי יול ברינר לדעתו הסרט בכיכובו של טיירון פאואר היה יוצא טוב יותר.
(המלך דוד עם בניו שלמה ( יול ברינר "( ואדוניה
פוסטרים יפניים של הסרט
את תפקיד מלכת שבא מגלמת השחקנית האיטלקיה ג'ינה" לולובריג'ידה.על פי הדיווחים היה לה קשר הדוק עם טיירון פאואר ומותו פגע בה מאוד.אבל יול ברינר לפי הפרסומים תיקשר איתה היטב לאחר שהופיע וכך העבודה על הסרט התקדמה במהירות.
.
בסרט היא מגלמת את מלכת שבה המפתה את שלמה בן דוד בשליחות פרעה מלך מצרי( שישק כככל הנראה אם כי שמו של הפרעה לא מצויין ) שלמה מתאהב במלכת שבא והמתחיל לעבוד את האל שלה ראגון ( אל בדיוני מומצא לצרבכי הסרט בשבא הם עבדו את עשתר או אתר במציאות )והיא גורמת לשלמה להשתתף באורגיה המונית שבסופה יש סופת רעמים שמראה את זעמו של האל על הדברים שנעשים על האדמה.
עבור הסצינה של האורגיה דווח שנשכר מומחה ידוע לאורגיות גרנהויל היטווי שפיקח על הפקתה.האורגיה עלתה 1000 דולאר ובויימה בידי ראש תיאטרון הבלט של ברן בשוויץ.
באורגיה לולבריג'דה רוקדת ריקוד פתייני שעבורו השחקנית התכוננה במשך חודש ומבצעת מופע חשפנות ואז יול ברינר עוקב אחריה אל השיחים ושם הוא עושה איתה את מה שהוא עושה ומכניס אותה להריון.
ברקע עמדו 150 רקדנים משומנים בשמן על גופם מותחים את שריריהם.
". מבקר כתב" "אי אפשר לתאר את הסצינה הזאת עליכם לראות אותה כדי להאמין.
אכן.לצד סצינת הקרב הסופית עם הצבא המצרי זאת הסצינה הזכורה ביותר מהסרט.
הסרט מציג את ההדונים והפגניזם של שבא לעומת המונותאיזם והצניעות של ישראל .אם כי אין להגיד ששלמה בגילומו של יול ברינר מצליח להציג דוגמה של מנהיג צנוע באמת.
הסרט פותח בהקראה" זהו הגבול בין ישראל ומצרים כיום כמוש היה אלף שנה לפני הולדת ישוע מנצרת עמוס בלחימה בלתי נפסקת ". אכן.
עלילת הסרט היא בניגוד לרוב הסרטים התנכיים שנעשו בדיונית לחלוטין ובעצם אין לה קשר רב למסופר בתנ"ך על שלמה. הסרט מתאר את מאבקו של שלמה :"מלך שמלמד שכל האנשים הם שווים ואין אף אחד מהם שהוא עבד".
בכל אופן הסרט מציג סצינה אחת ויחידה הלקוחה מהסיפור התנכי המראה את חכמתו של שלמה שהיא הסצינה הידועה בכל סרט על שלמה: סיפור שתי הנשים והתינוק שהמלך מגלה מיהי אימו האמיתית לאחר שהוא פוקד לחתוך אותו לחלקים.שאמנם לדעתי לא מראה על חוכמה גדולה במיוחד אלא על אכזריות מלכותית שיפוטית.
אבל לא כך חשבו קוראי הסיפור במשך אלפי שנים שהתפעלו מחכמתו כביכול של שלמה בפרשה זאת.
שלמה נאבק באחיו אדוניה מנהיג צבאי רצחני שחוטף הלקאה בשוט בידי מלכת שבא בעת שהיא רוכבת במרכבה במדבר ונשבע לנקום ובפרעה מלך מצרים הזומם כנגדו.
פרעה שולח את אדוניה זועם על שלא נבחר למלך בידי אביו דוד לכבוש את ממלכת ישראל מידי שלמה.
מעניינים סמלי המגן דוד שמופיעים בכל מקום כסמלי הממלכה הישראלית.וכך היה גם בסרט "דוד ובת שבע " של גרגורי פק מ-1951.
במציאות מגן הדוד הוא סמל שהחלו להשתמש בו כסמל יהודי אולי רק במאה ה-16 ואילך בעיר פראג.
שלמה מובס בתחילה בקרב בגבול ישראל מצרים, אי שם יד עזה כנראה. אבל מתעשת ובקרב גדול נוסף הוא מראה את חכמתו המפורסמת( שאין לה הוכחות רבות בסרט עצמו ) צבאו הקטן גובר על הצבא המצרי באמצעות תחבולה: הפיכת המגינים למראות מסנוורות את הלוחמים והסוסים המצריי.
אני מוצא את הקרב הסופי הזה בין כוחות ישראל ומצרים כקרב הטוב ביותר שראיתי בכל סרט תנכי גם בגלל הסיום הדרמטי באמת שלו של שימוש בתחבולה ערמומית כדי להביס את האוייב.
הסרט מסתיים עם חזרתה של מלכת שבא לארצה כמאמינה אדוקה ביהווה.
הדמות של מלכת שבא היא באופן כללי לא מוצלחת ולא סימפטית.הצופה הזה בהחלט הבין את שאיפתו של אדוניה להביא לחיסולה לאחר שהילקתה אותו בשוט ללא כל סיבה ,דבר שמראה יותר מכל על טימטומה של מלכת שבא ומצאתי את זה כמצער שהיא שרדה את הסיפור בהצלחה.
הסרט זכה לביקורות קשות ביותר אם כי הצליח בקופות .
בישראל נעשתה בהשראת הסרט תחרות יופי לבחירת ישראלית יפה כמו מלכת שבא.
על פי הסרט נעשו עיבוד לספר של ג'י ויליאמס וחוברת קומיקס.
הייתה גם גירסת קומיקס היא צויירה עוד לפני שהפקת הסרט הושלמה על פי התסריט וכתצוצאה פני שלמה הם פניו של טיירון פאואר ולא של יול ברינר המופיע על העטיפה.
בישראל עקבו בתשומת לב רבה אחרי הפקת הסרט והנה כמה מהכתבות שפורסמו עליו
סיפור הסרט במגזין "קולנוע"
והנה כמה ביקורות מהעיתונות הישראלית של התקופה:
הסיכום שלי
הסרט שווה צפייה בגלל כמה סצינות מרשימות ובראשן הקרב הסופי בין צבא ישראל הקטן וצבא נמצרים הגדול.
צפו בו גם אתם:
קטע מסיום הסרט
ביקורת של הסרט
מאמר ביקורת על הסרט בכמה חלקים :
חלק 1
חלק 2
חלק 3
קיראו גם
בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע העולמי
תגובה אחת על “המלך שלמה נגד אדוניה הישראלי פרעה שישק המצרי ומלכת שבא התימניה : הסרט שלמה ומלכת שבא" מ- 1959"”
Yuval Welis בפייסבוק:
עשו שם תערובת… אבל זה אולי האיזכור הקולנועי הראשון לשישק, לפני 'שודדי התיבה האבודה'
(לאחרונה מצאתי עוד מקור אפשרי של הארכיאולוג – הרפתקן אמריקאי בשם מק'גוברן, שנעשה אקדמאי וכתב בזמן מלחמת העולם השניה ספר נחשב, על הקשר בין לותר הפרוטסטנטי לנאצים).