למה זוכרים את חנה סנש ואת ישראל קסטנר ולא את המחתרת היהודית בהונגריה?-שיח בין פרופסור עמירה ערן וביני

תכתובת שהתקיימה ביני ובין חוקרת הפילוסופיה היהודית והסופרת

פרופ' אמריטה למחשבת ישראל עמירה ערן.

על השאלה מדוע זוכרים לגבי פרשת השואה בהונגריה יותר מכל את חנה סנש ולא את חברי המחתרת בהונגריה.

וכיצד יש לזכור את קסטנר בעניין.

אז ברשות הפרופסור אני מפרסם את התכתובת גם כאן כבעלת עניין לציבור

חנה סנש

עמירה ערן :

לד"ר אלי אשד שלום רב,

אני מקווה שאתה מחזיק מעמד בימים מאתגרים אלו.

אני שבה וכותבת לך, כי שבתי וקראתי את הרשימה המעניינת והמחכימה שלך – שאמנם נכתבה כבר מזמן – על חנה סנש ועל אתוס הגבורה שנקשר לה( ) ויוצר פער עם דמותה במציאות: "הצנחנית שלא שבה : חנה סנש במציאות ובספר הילדים של עודד בצר". חזרתי לכתבה המצוינת שלך בעקבות "זכרון בסלון" שהקדשתי לאמי, שהייתה חברה פעילה ונועזת במחתרת הציונית ההונגרית שפעלה בבודפשט ב-1944.

לא ארחיב על פעילות המחתרת הזאת (שיוחד לה אתר

https://machteret1944.org

ומספר לא קטן של פרסומים.

אף על פי כן ,מבצעי ההצלה

של למעלה מ- 40,000 יהודים, אם באמצעות מסמכים מזויפים, אם באמצעות אספקת מזון ותרופות, אם באמצעות מתן מחסה בבתים מוגנים וב"בית הזכוכית" המפורסם ואם באמצעות גניבת הגבול לרומניה (כל עוד היה הדבר אפשרי) – נותרו עדיין חסויים באפילה.

עלה בדעתי שאחת הסיבות המכריעות לכך היא גבורת היתר המיוחסת לחנה סנש בתודעה הישראלית, כך שמסתמן כחסר טעם לדבר על הצלה באותם אמצעים שחנה סנש הייתה אמורה להוביל בהם (אף כי למעשה לא הספיקה לקיימם), ואילו אותם יהודים שהצטיירו בעיני מנהיגות היישוב כ"נבעאכים" גלותיים, שאינם מסוגלים לפעול בכוחותיהם – הם אלו שבפועל עשו את המלאכה. כיוון שהדבר מרוקן מתוכן את פועלה של סנש, הוצנעה פעילותן של תנועות הנוער הציוניות. יהודית תידור באומל עומדת על יצירת האתוס של חנה סנש בספרה "גיבורים למופת" שאף אותו סקרת בכישרון רב,

"ב"איך ליצור ולהרוס גיבורה לאומית ") תוך הטעמת שברו של המיתוס,

ולפיכך רציתי (לשאול אותך שוב, האם תסכים להנחה שהאדרת היתר של חנה סנש היא הסיבה המכרעת להערכת החסר של תרומתה של המחתרת הציונית בבודפשט (בנוסף אולי לעובדה שהיא מתה מתוך התמסרות לרעיון, ועל כן צברה מעריצים נלהבים, כפי שקרה עם המשיח הנוצרי, ואילו גורלם של אמי וחבריה, שהאמצעי הרווח שלהם היה כסות בזהות נוצרית – "אריזציה" דמה לגורלו של המשיח היהודי שהתאסלם.

> אני ערה לכך שבתרבות הישראלית מיתוס חנה סנש מתמזג יחד עם אתוס הלחימה עד הכדור האחרון, הגבורה של מורדי הגיטאות כפי ששרטט אותה אבא קובנר בכרוז המפורסם, ואילו פעולות ההצלה רחבות ההיקף נדחו כחלק מהדחיה של היהודי הגלותי האמיד המוכן לעסקה של "סחורה תמורת דם", כנוסח המושמץ שהתקבע במשפט קסטנר ותרם את שלו לייצוג שלילי של המחתרות.

> שורה תחתונה: הייתי מבקשת ממך תשובה אינטואיטיבית שאינה תובעת מחקר מפרך לשאלה האם אתה תומך בסברה שהאידיאליזציה של שליחותה של סנש היא שהאפילה על פעולות ההצלה של המחתרת הציונית בהונגריה שהצליחה להגיע למספרים של ניצולים שלא ראו כמותם בכל אירופה.

אני מצפה לתשובתך ומודה לך על הקשב,

עמירה

תשובתי :

שלום עמירה.

אני לא חוקר מומחה של הפרשה ושל התקופה.אם כי חקרתי את הפרשה של קסטנר שהיה מקורב למשפחתי.

סבי ד"ר אליהו בלנק הכיר את קסטנר כשקסטנר עוד היה ילד והכניס אותו לעולם התקשורת ולפעילויות התנועה הציונית בעיר סיגט ששם היה המנהיג הציוני ולמעשה קבע את מסלול חייו כפעיל ציוני.

אז לגבי קסטנר אני יודע.אבל זה עניין שונה לחלוטין ממה שאת שואלת

לגבי חנה סנש ..נראה לי שאכן היה לה יתרון על אחרים .

היא הייתה נאה.

היא כתבה כמה שירים יפים.

לא ידוע לי על האחרים שכתבו יצירות ספרותיות ברמה כזאת.

היו יוצרים שדאגו לקדם את זכרה כי היכירו אותה היטב. אהרון מגד ואביגדור המאירי ועודד בצר.

,לאחרים לא היו סוכני זיכרון כאלו.ולכן לא זכו לפרסום כזה.

נראה לי שגם לא הייתה דרמה ידועה כלפיהם כמו שהייתה לגבי חנה סנש ומשפטה.

ולכן לא זכו לפרסום כמו חנה סנש.

אני מקווה שזה עונה על שאלתך.

אלי

עמירה

שלום ד"ר אלי אשד,

קראתי בעניין רב את תשובתך. הצדק אתך. לחנה סנש היה יתרון רב על פני האחרים, מכל הסיבות שמנית. כשרונה הספרותי ומוניטין המשפחה בה צמחה תרמו לשימור זיכרונה וליצירת אתוס של גבורה נשית המוכנה להסתער קדימה בכל מחיר.

אין לי התנגדות כמובן שתפרסם את התכתובת בינינו.

לגבי פרשת קסטנר שהזכרת במכתבך – אם אין זה דורש ממך עמל רב – הייתי שמחה לשמוע את דעתך על הסברה שהרעש השלילי שנלווה למשפט זה תרם אף הוא את שלו להתרחקות מכוונת של הפעילים הפוליטיים של מפא"י ובכללם חברי הקיבוצים (ברובם של מפ"ם, אך לא רק) שנמנו על עיקר שדרתה של המחתרת ההונגרית הציונית. הכול העדיפו להתרחק ממנו ומן הקשרים הברורים שהיו למחתרת עם ועדת ההצלה שבראשה עמד.

בהערת אגב אוסיף, שבנוגע למשפטו של קסטנר נהוג לחשוב שעדתה של קטרינה סנש בנוגע להתעלמותו המכוונת (ביחד עם האנזי ברנד) תרמו תרומה משמעותית להשחרת פניו של קסטנר בציבור ולהאשמה הקשה שהוא התעלם משליחותה של חנה במכוון והפקירה למותה, הן ברגע הסגרתה והן מתוך כך שהפנה עורף להפצרותיה של קטרינה סנש לעזור לה לבקר בכלא בו הייתה אסורה בתה או לשלוח לה חבילה.

תוכל לזרוע קצת אור על דברים אלה מנקודת קרבתך?

שלך, בתודה ובהערכה,

עמירה ערן

פרופ' אמריטה למחשבת ישראל

אלי

אפשר.

מאמר שלי בנושא יש כאן.

"האמת על פרשת קסטנר"

מנקודת המבט שלי : קסטנר לא היה מנהיג חשוב בהונגריה.הוא בא מסיגט שבטרנסילבניה שבה אכן היה פעיל חשוב אבל זה לא היה הונגריה אלא רומניה.

למעשה מעמדו בהונגריה לא היה כה חשוב כי די זלזלו ביהודים של טרנסילבניה

הוא עשה את מה שיכל וגם תוך כדי פגיעה באנשים כדי להציל אחרים.

צדיק הוא לא היה והוא ביצע עסקאות אפלות עם הנאצים כדי להציל מקורבים וקרובים . אבל כך היה עושה כל אדם נורמאלי. אנשים מצילים תמיד את הקרובים להם ומי שיכחיש זאת משקר.

הוא כן ניסה להציל יותר מאחרים .

האשימו אותו שידע מה הולך לקרות .

הוא לא ידע הרבה יותר מאחרים. ואני מניח שבליבו הוא לא באמת האמין. ולמעשה רוב המנהיגים וגם רוב יהודי הונגריה ידעו בדיוק כמוהו.

למה תקפו אותו כל כך בישראל אנשי מפאי? כי עשה שגיאה גדולה כשהגן על נאצי בכיר שכנראה היה חייב לו הרבה..

עמירה:

שלום ד"ר אלי אשד,

תודה על התשובה המהירה ומשוללת העכבות שבדרך כלל מתלוות ליחס לקסטנר, הגם שבדבריך יש אמפטיה אל האיש.

אני מבינה שלדעתך ההתקפה של פעילי מפלגת מפא"י עליו נובעת מעדותו לטובת קורט בכר ולא בהכרח מעצם העסקה עם אייכמן ונציגיו בעניין רכבת המיוחסים.

הרבה תודות על תשובותיך.

עמירה

ציור ערן וולפובסקי