הפרסום הראשון ולעתים היחיד "אי פעם" בדפוס של החלק הגדול של הפזמונים המושרים של שנת תש"ח ומלחמת העצמאות היה בשבועון "קולנע".
והנה כמה מהבולטים בהם של שנת תש"ח ביחד עם הביצועים המקוריים.

השבועון "קולנע "שהוקדש בדרך כלל לתיאור של הוליווד וסרטיה נהג לפרסם מידי שבוע ממאמצע שנות ה-40 ואילך מילים וגם לחן של פזמונים זרים מהסרטים לצד מידע על סרטים הוליוודיים ותקצירי סרטים.
"קולנע " היה שבועון ישראלי שעסק בבידור ובקולנוע ובמיוחד בקולנוע הוליוודי והתקיים תקופה ארוכה עד להדהים של עשרים וחמש שנים בין השנים 1938 ל-1963. ואז התאחד עם המתחרה המצליח יותר "עולם הקולנוע" (שנוצר רק שנים לאחריו ב-1951) .שהתקיים עוד עשר שנים נוספות ואז התאחד עם המגזין "להיטון".
הופעת השבועון החלה בשנת 1938 בתל אביב, ביזמת המוציא לאור גרשום קומרוב אשר ניסה את ידו במספר יוזמות בתחום העיתונות, לרבות הוצאת העיתון ידיעות אחרונות (אשר נקלע לקשיים כספיים, ונמכר למשפחת מוזס בשנת 1939). העורך היה י. קרקובסקי.
השבועון עסק במגוון נושאים הקשורים בקולנוע ובבידור אך במיוחד בהוליווד. והקולנוע הוליוודי, ופרסם כתבות רכילות על כוכבי הוליווד ותקצירי סרטים שהופקו על ידי האולפנים הגדולים בהוליווד באותה התקופה.
השבועון התבסס על כתבות שהתקבלו ממערכות יחסי הציבור של האולפנים בארצות הברית, וכמעט ולא היה לו צוות כותבים משלו. החומר, תמונות, רכילות, קטעי יחסי ציבור, פורסם במדורים כגון "חוזה בכוכבים" או "שמועות ומעשים מארץ הסרטים". לעיתים היה מפרסם העיתון סיפורים משל אגאתה כריסטי מיקי ספילאני אמברוס בירס ,לורד דונסאני ואחרים , ואף תשבץ שכונה "חידון מילואים", אך עיקר השבועון הוקדש לכתבות שעסקו בעלילותיהם של סרטים אמריקנים חדשים, מאמרים ורכילויות על כוכבי הוליווד , ומילות שירים פופולריים שהושמעו בסרטים אלו.
בדרך כלל המגזין התעלם מהקרבות הקשים שהתחוללו במקביל לפרסומו מתוך ידיעה שזה גם מה שקהל הקוראים והקוראות שלו רוצה :בריחה מהמלחמה הקשה בחוץ.
החל מ-1949 "קולנע" החל לפרסם גם מילות פזמונים מושרים ישראליים בעברית דבר שלא היה נהוג לעשות עד אז.
ולמיטב ידיעתי היה המגזין העברי הראשון שעשה זאת,ובוודאי ובוודאי באופן קבוע ובכך תיעד פזמונים שונים שבלעדיו אולי היו נשכחים לחלוטין.
בדרך כלל הפזמונים האלו גם לא נדפסו שוב בשום מקום לאחר מכן..
הפזמון הראשון מסוג זה היה "מוחמד יחא מוחמד" "

והנה אחד הביצועים :
https://www.youtube.com/watch?v=ErqwSk905yY
רוב הפזמונים שפורסמו ב"קולנוע" אכן נשכחו לחלוטין מאז ואין להם זכר כיום ברשת גם באתרים כמו "זמרשת" שתפקידו לתעד פזמונים ישנים ונשכחים.
רובם זניחים לחלוטין ונשכחו לתמיד ובצדק.
שירים רומנטיים על יחסים בינו לבינה שיכלו להיכתב בכל שנה ובכל תקופה ואין להם קשר מיוחד לזמן שבו נכתבו.
אבל היו כמה שלא נשכחו.
ואני מביא אותם כאן.
פלוס שניים שבהחלט לא נשכחו והיו צריכים להופיע בדפי המגזין אבל משום מה לא הופיעו.
וגם אחד מעניין שכן נשכח שלא בצדק למרבית הצער.
אני מוסיף גם את הביצועים המוזיקליים כשישנם קרובים ככל האפשר לזמן הביצוע המקורי בשנת תש"ח.
חוץ מלגבי אותו פזמון נשכח באופן מצער.
בתוספת ידיעה ראשונה בשבועון על קיומה של הצ'זבטרון

תחילה לזכרה של נעמי פולני שעזבה את העולם הזה ב-15 באפריל :2024 כמה משיריה הידועים ביותר מהלהקה הצבאית הצי'זבטרון

נעמי פולני בעטיפה הראשונה שלה אי פעם וכנראה אחת הבודדות במגזין "קולנע"
לצ'זבאטרון היה המנון מיוחד שאותו כתב חפר כבר בימים הראשונים להקמתו.

הביצוע :
אחד השירים הידועים ביותר שלה ,למעשה השיר הראשון שאותו שרה בשביל להקת
הצ'זבטרון "היו זמנים".שכתב חיים חפר ( פיינר באותה התקופה) והלחין משה וילנסקי.
השיר הפך לקלאסיקה של הזמר העברי.
"היו זמנים " בניגוד לפזמונים האחרים שמופיעים כאן פורסם כבר בדפוס בפעם הראשונה במוסף של ‘על המשמר’, ‘בשער’, ב־22 ביולי 1948.בידי פיינר שככל הנראה החשיב אותו (ובצדק ) הרבה יותר מהפזמונים האחרים שכתב.
באותו חודש החלה לשיר אותו להקת הצ’יזבטרון, שבראשה עמד חיים פיינר , במסגרת תוכניתה השנייה. הביצוע המקורי של השיר הושמע לראשונה ב־20 ביולי 1948 במופע הבכורה של הלהקה במחנה צריפין עם הסולנית נעמי פולני, יומיים לפני הפרסום בעיתון.
השיר פורסם שוב בדפוס ביחד עם הלחן במגזין “קולנוע ” במדור הפזמונים המיוחד “משירי החבריה” של גליון ה-15 לספטמבר 1949
וזה עד כמה שידוע לי היה הפזמון היחיד שפורסם ב"קולנוע " שפורסם כבר קודם לכן במוסף של עיתון יומי מכובד.


ראו עוד על הפזמון ההיסטוריה שלו ותרגומים לשפות שונות במאמרי במגזין "יקום
תרבות ":
"היו זמנים" שירו של חיים חפר בגירסה המקורית.
מוטי
עוד פזמון ידוע של חפר ופרשקו נעמי פולני ולהקת הצזבטרון היה "מוטי
שמתאר את הערצתן של נערות ללוחם שרמנטי
פזמון ששרה נעמי פולני עם בנות להקת הצ'זבטרון ב בתוכנית השנייה של הצ'זבטרון
הפרסום הראשון שלו בדפוס ( והאחרון למשך שנים רבות כמו מרבית הפזמונים האחרים כאן ) היה בכתב העת "קולנוע"

הג'יפ
.עוד פזמון של חיים חפר ושמואל הרשקו שנעמי פולני שרה עם ידידה שייקה אופיר שלדבריו הוא זה שהביא אותה לצ'זבטרון .( אבל לפי גירסה אחרת שנתקלתי בה נעמי פולני טענה שזה היה הפוך והיא זאת שהביאה את אופיר לצ'זבטרון).
השיר הידוע שלהם ביחד הוא "הג'יפ"
המתאר נסיעת לוחם ולוחמת בג'יפ באור רומנטי,
הפזמון הושמע לראשונה בתוכניתה השלישית של הלהקה: "הפלמ"חניק מחפש את המחר"מאוקטובר 1948
אז הנה הביצוע של שייקה אופיר ביחד עם נעמי פולני מ-1948.
וגם בפרסום הראשון שלו בדפוס בכתב העת "קולנוע" ששם החלו לפרסם פזמונים ישראליים במדור "שירי החבריה" ב-1949.
וכאשר פורסם ב-1949 הפזמון היה ידוע יותר בביצוע של אברהם ניניו ועדה טל ( טרייבמן )

"הג'יפ" לא נשכח.
יכול להיות שהיום תהיה מי שתראה את "הג'יפ" כשוביניסטי במקצת אבל דעתי שגם היום 76 שנים לאחר שהושמע לראשונה בהופעה ב-1948 "הג'יפ" הוא עדיין פזמון מקסים.
ציפ
מהתוכנית השלישית של הצ'זבטרון
הפלמ"חניק מחפש את המחר"מאוקטובר 1948
השיר עוסק בציפי, מושא חיזוריהם של לוחמי הפלמ"ח אשר נאלצים להדחיק את תשוקתם אליה ועושים זאת על ידי דימויה לכלי נשק שונים, כמו "מחסנית של ברן" (מחסנית פח עקומה) ותותח מסוג "דוידקה" (שהיה ידוע בכך שעושה רעש יותר מאשר פוגע במטרה).

היה עוד פזמון מפורסם של הצ'זבטרון שלא מצאתי אותו משום מה על דפי "קולנע" אבל הוא הופיע בכתב העת "במעלה." של תנועת "הנוער העובד" ב-גליון מספר 11 ב-17.6. 1949 , זמן קצר לאחר שהושמע לראשונה בידי הצ’יזבטרון.
פזמון העוסק בכיסופים לשלום

קיראו על פזמון זה עוד במאמרי מ"יקום תרבות "
"התקווה לשלום -הפזמון "הן אפשר"
שירים לא של הצ'זבטרון
אל נא תאמר לי שלום
מילים ולחן טולי רביב
שיר על אישה הנפרדת מהאהוב שיוצא למלחמה.


הוא יצא בליל סתיו
שיר על לוחם שנפל שנשכח ואין תיעוד ללחן שלו.
כתב יצחק נוז'יק שנפטר לפני פרסום הפזמון.
מוזיקה שמואל פרשקו

המנון חיל האוויר
מילים: יחיאר מוהר |
לחן: הרי צלנר |
ביצוע: גדעון ויהודית אלטשולר

סבתא בנגב
מילים ולחן: אבשלום כהן
אבשלום כהן מחבר ומלחין השיר, מספר על השיר: את "הסבתא בנגב" כתבתי בסוף 1947 כשהתגייסתי לצבא וראיתי בחורות אוחזות בנשק. התפעלתי כל כך ותיארתי אותן כשיהיו סבתות והנגב יהיה מיושב והן שם יספרו לנכדים את הימים במלחמת העצמאות.


והנה עוד פזמון לא זניח כלל
בשבועון "קולנע" של ה-27 באפריל 1950.
זהו הפרסום הראשון בדפוס של הפזמון של חיים גורי "באב אל ואד".
הפזמון כמובן כבר היה ידוע אז לכל בעל פה מהביצועים הקוליים השונים של יפה ירקוני ושושנה דמארי.
אבל זאת הפעם הראשונה שאפשר היה לקרוא את הפזמון שנחשב היום ליצירת מופת של הפזמונים העבריים.


ונסיים עם שיר נוסף של הצ'זבטרון "הרעות " שמעולם לא הופיע משום מה ב"קולנע"
הנה תצלום של שיר הרעות (חיים גורי) משירון שחולק לחיילי פלמ"ח במסגרת הופעה של להקת הצ׳יזבטרון ב-1949)
השירון נמצא בארכיון הפרטי של אהוד שילוני, בנו של שמחה שילוני, לוחם "חיות הנגב", ובהמשך סגן מפקד גדוד 9 במלחמת העצמאות.

קיראו גם את מאמרי :
הרעות -סיפורו של הפזמון
וכבונוס
ו