סיפורה של מערכת היחסים שלי עם השיעים שהיגיעה לסוג של שיא או שפל כאשר מנהיג איראן חמינאי קרא מאמר שלי באיראנית ובעקבותיו הצטלם דורך על דגל ישראל ולאחר מכן הורה ליצור שעון שיספור את הדקות לחיסולה של ישראל בשנת 2040.
דגל המעצמה השיעית איראן
לאחר שחווינו בליל ה-13 באפריל 2024 מתקפה ישירה על ישראל עם מאות טילים מצד המעצמה המרכזית של עולם השיעה איראן.מתקפה שבוודאות תביא לחיסולם בתגובה של כמה וכמה שיעים בכירים באיראן.
בעבר כתבתי גם בבלוג זה אולי יותר מכל אחד אחר על אפשרות מלחמה עתידית בין ישראל ואיראן.
בעקבות כתבה כזאת , "מלחמה לפי הספר "שפורסמה בעיתון""מקור ראשון" מנהיג איראן האיטוללה חמינאי שקיבל תרגום שלה לאיראנית טרח להצטלם בפעם הראשונה וגם האחרונה מאז כשהוא דורך על רגל ישראל.
חמינאי דורך על דגל ישראל.
זמן קצר לאחר מכן הורה חמינאי להקים בטהרן שעון מיוחד שיראה את הדקות שנשארו להשמדת ישראל עד שנת 2040.
זה בעקבות מאמר אחר שלי שהוא קרא שבו אני מספר על אוטופיה שמתארת את ישראל בשנת 2040.
שעון בטהרן סופר את הימים השעות הדקות והשניות להשמדת ישראל בשנת 2040
כנראה חמינאי ההתעצבן מאוד מאותה כתבה.
אני נזכר מתי שמעתי לראשונה על עולם השיעה האיראני.
נתקלתי לראשונה במונחים "שיעים " ו"שיעה" מכל המקומות ,דווקא בספריו של סופר ההרפתקאות הגרמני מהמאה ה-19 קרל מאי ,על מסעותיו של גיבורו "קרה בן נמסי "( הידוע גם בכינוי "יד הנפץ " כשהוא שוהה במערב הפרוע של ארצות הברית ,וגם בשם "קרל מאי " כשהוא בגרמניה ,כשם הסופר שעימו הוא אמור להיות זהה.) בארצות המזרח הקרוב של האימפריה העותמאנית.של סוף המאה ה-19.
תמונה של הגיבור "קרה בן נמסי " במזרח הקרוב עם תווי הפנים של השחקן האמריקני לקס בארקר שגילם את הדמות בסרטים גרמניים.
את קרל מאי אפשר להאשים בכל האשמה של "אוריינטליזם "מבית מדרשו של אדוארד סעיד בתיאור "המתנשא " באופן יחסי שהוא מציג של עמי המזרח הקרוב כפי שהם נראים בעיני נוסע אירופי שהוא אכן מתנשא באופן מיוחד על המוסלמים וגם הנוצרים האורינטלים שהוא פוגש במסעותיו.
מאידך נראה שהמידע האתנוגראפי שמאי מביא בספריו היה תמיד מדוייק עובדתי ועדכני עד כמה שסופר גרמני יכול היה להשיג בסטנדרטים של סוף המאה ה-19.
גם היום לאחר שאדוארד סעיד הפך לדמות דומיננטית בתיאורו של השחצנות המערבית כלפי האיסלאם ,לא נראה לי שקרל מאי שגה בתיאור השנאה הרצחנית שהייתה קיימת ( ועודנה ) בין העמים השונים של האימפריה העותמאנית,ובראש ובראשונה כלפי אלה שאותם החשיבו כ"כופרים".
במהלך מסעותיו אלה נתקל קרה בן נמסי בכתות מוזרות שונות של המזרח הקרוב כמו היזידים "עובדי השטן " של כורדיסטן והנסטוריאנים הנוצרים , וגם …השיעים בעיראק בספר בעל הכותר הרלבנטי מאוד לאמונה השיעית "הנוקמים בערבות ערב".
אך לפחות בתרגום לעברית של הספרים של מאי לא נמסר הרבה על השיעים ואמונותיהם בניגוד משווע ליאזידים ,שבבירור עניינו את מאי או לפחות את מתרגמיו לעברית ,הרבה יותר.
כילד צפיתי במועדון סרטים גם בסרטים על פי ספרים אלו של קרל מאי.
צפו בסרט על מסעותיו של קרה בן נמסי במדבר ומפגשיו עם השיעים ואחרים מ-1958
צפו במקדימון של סרט על קרה בן נמסי מ-1965 בגילומו של לקס בארקר במסעותיו במדבר ובכורדיסטן ובמפגשיו עם אנשים שונים כולל שיעים
צפו בסרט המלא:
מידע נוסף מעט מפורט יותר על אמונותיהם של השיעים מצאתי בספר "מלך ההר "( 1895 תורגם מאיטלקים בידי מנחם הרטום ב-1949) מאת הסופר האיטלקי אמיליו סלגרי שהיה בגדר המקביל האיטלקי הכמעט מדוייק של קרל מאי בסיפורי ההרפתקאות המצליחים שכתב על מקומות אקזוטיים במיוחד באמריקה ובמזרח הרחוק.
"מלך ההר " שנכתב אגב ממש בזמן שבו כתב קרל מאי את ספריו המקבילים שצויינו למעלה היה סיפור חצי היסטורי או בדוי מלב לחלוטין על מרד בפרס של סוף המאה ה-18 על מנת להפיל רודן תופס שלטון ולהחזיר שליט חוקי לכיסאו.
בספר זה נמצאת הגירסה היחידה בעברית לילדים של סיפור הבסיס והיסוד של האמונה השיעית על מאבקו של נכדו של הנביא מוחמד ,חוסיין ,באנשי שושלת אומיה השולטים בסוריה ומותו הנורא בידיהם.
פרט לספרים אלו היה עד סוף שנות השבעים מעט מאוד בעברית על השיעים ,בוודאי עבור ילדים.בבירור השיעים עוררו ענייין מועט מאוד אצל היהודים והישראלים אפילו בהשוואה לדרוזים כת שיצאה במקורה מהשיעה.
ומן הסתם כך זה היה נמשך אלא שב-1979 השתלט כוהן הדת השיעי חומייני על איראן והשליט שם את השיעה הקיצונית ,ורק אז החל להתגלות עניין רב בשיעה ששוב לא נראתה כמו עוד אמונה אקזוטית מרוחקת כפי שהייתה בספריהם של קרל מאי ואמיליו סלגרי ,אלא דת עויינת רצחנית בעלת פוטנציאל גנוסיידי ברור כנגד היהודים.וזאת אם כי הסיבות לא היו באמת ברורות שהרי לאורך הדורות היו באופן יחסי מעט מאוד קשרים לטוב ולרע בין שיעים ובין יהודים. באופן כללי השיעים ראו ביהודים מיעוט טמא ונמנעו ליצור עימם קשרים ופה ושם ביצעו בהם פוגרומים ומעשי טבח ובכך פחות או יותר הסתכמו הקשרים בינהם.
עד שזה השתנה בשנים האחרונות.
וכיום איראן השיעית היא האוייב הראשון במעלה של ישראל .ואכולה כלפיה שנאה רצחנית.
שנאה שעלולה להביא להשמדתה של איראן השיעית.
השיעים הובסו בהיסטוריה הארוכה שלהם שוב ושוב ושוב .ושוב בידי אויביהם הסונים.
ואם נצחו זה היה תמיד רק לזמן קצר.
איך שהוא הם תמיד הכשילו את עצמם .
ונראה שכך זה הולך להיות גם בעתיד.
אני מקווה שהשיעים או יותר נכון הפרסים צאצאיו האציליים של כורש ידעו להשתחרר מתי שהוא מהמלכודת של ההיסטוריה השיעית ולצאת לחופשי ולהגיע לידידות עם ישראל והיהודים.
ראו גם :
תגובה אחת על “השיעים ואני”
שם מפקד חטיבת בית הספר למפקדים בשריון היה עופר כרמל(!) נאום הפתיחה שלו נשמע כך:
אתה עומד חשוף בצריח, בלוריתך מתנפנפת ברוח. מימינך הרי הלבנון משמאלך הים התיכון, ומעליך שמים תכולים. לפתע התקפה. טיל בדרך אליך, מתאבד שיעי לפניך, סודני על הצריח. הקרב בידך. אתה מפקד בצבא ההגנה לישראל…