web analytics
קטגוריות
כללי

טרזן"האמיתי" בשפה העברית

לציון 110 שנים לפרסום של הספר הראשון על טרזן איש הג'ונגל בשנת 1914 הנה סקירה על חייו של יוצר טרזן אדגר רייס בוראוז שכתב אוריאל אופק בספרו "מטרזן ועד חסמבה.

וגם רשימת כל התרגומים של ספריו של בוראוז לעברית ספרי טרזן ( האמיתיים ! לא החוברות הישראליות על הדמות שנכתבו בידי סופרים ישראלים שונים שהן בגדר יקום אחר לגמרי ) וגם ספרי מאדים נוגה ופלוסידאר העולם התת קרקעי שלו שתורגמו לעברית

זהו חלק ראשון בסדרה שתכלול בהמשך סקירות על סדרות הקומיקס המתורגמות על טרזן שהופיעו בעברית בשנות השבעים

עטיפת ספרי על תופעת טרזן בשפה העברית.

אפשר להשיג אותם דרכי elieshe@inter.net.il

110 שנים מלאו לפרסום כספר של הסיפור הראשון על טרזן כספר בשנת 1914.

מהדורת הספר הראשונה על טרזן איש הקופים .1914

ומכיוון שכך הנה סדרה של מאמרים על הפרסומים

של הדמות של טרזן בשפה העברית המבוססת על המחקר שלי
"טרזן בארץ הקודש
".

כמה וכמה מאמרים הופיעו בבלוג הזה לאורך השנים על חוברות טרזן הישראליות ורשימה שלהם תמצאו בסיום.

ותחילה מאמר של אוריאל אופק על אדגר רייס בוראוז היוצר של טרזן מספרו "מטרזן ועד חסמבה:איך נכתבו ספרי ההרפתקאות ".הוצאת מסדה 1969

הספר כולו נמצא כעת ברשת באתר "פרויקט בן יהודה"

הוא שימש כמודל לספרי הידוע "מטרזן ועד זבנג" הוצאת בבל 2003

ובסיום רשימה של כל היצירות של כל היצירות של בוראוז שתורגמו לעברית כולל התמונות שלהן.

יצירות שיש להבדיל בינן ובין היצירות האחרות על איש הגונגל שפורסמו בעברית

שלעיתים קרובות ומרובות היו עבריות מקוריות.

ותחילה הנה הרשימה של אוריאל אופק שהיה בעצמו מתרגם של ספר טרזן של בוראוז לעברית על טרזן ועל בוראוז.

ד14.jpg

“עור לבן” בג’ונגל האפל    🔗

טרזן מלך הקוֹפים (1912)    🔗

הסופר מכתיב את טרזן    🔗

אֶדְגַר רַיְס בּוּרְאַוּז.    🔗

ד15jpg.jpg

יוצר דמותו של טרזן, נולד בשיקאגו ב־1 בספטמבר 1875. אביו היה איש־עסקים מצליח, ששירת לפני כן כקצין במלחמת־האזרחים. בילדותו למד אדגר בבית־ספר לבנות (בגלל מחלה), סיים את בית־הספר התיכון בהרווארד ואת האקדמיה הצבאית במישיגן. כשנתיים שירת בצבא באריזונה ועל גבול מכסיקו; אחר־כך היה לסירוגין בּוֹקר, שוטר, כורה זהב, חנווני, לבלר ופקיד. בעת עבודתו בפקידות היה בעל משפחה שקוע בחובות ונזקק בדחיפות לכסף. בהשפעתם של כתבי־העת להרפתקאות, שלח לאחד השבועונים־בפרוטה סיפור דמיוני בשם “נסיכת מאדים”, שנדפס מיד תמורת שכר נאה. מאז חיבר בוראוז כששים סיפורי הרפתקאות, שנמכּרוּ בעשרות מיליוני טפסים והכניסו לו הון רב: סידרות סיפורים על כוכבי לכת רחוקים, הרפתקאות בבטן האדמה ובמצולות הים, על ספורטאים ואנשי עסקים ועוד. אולם גיבורו הנודע ביותר הוא, כמובן, טרזן מלך היער: הספר הראשון – “טרזן בּן הקופים” – הופיע לראשונה ב־1912; מאז חיבר עוד 24 סיפורי טרזן, ששניים מהם נדפסו לאחר מותו.

ב־1917 השתקע הסופר באחוזתו ‘טרזנה’, בה יסד גם הוצאת־ספרים. במלחמת־העולם השניה שירת ככתב צבאי באוקיינוס השקט. זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא מת הסופר סמוך לאחוזתו ב־9 מארס 1950. עתה משמש ביתו כמוזיאון המרכּז את כל הקשור עם חייו ויצירתו. מבין 16 ספרי טרזן שתורגמו לעברית יוזכרו: “טרזן מלך הקוֹפים”, “טרזן חוזר לג’ונגל”, “בן טרזן”, “טרזן המציל”, “טרזן הבלתי מנוּצח”, “טרזן וזהב אוֹפיר”, “טרזן וחיתוֹ־יער” וכו'.

חלומות על מבצעים מרתקים    🔗

באחד מימי הסתיו הראשונים של שנת 1911 ישב פקיד כבן 37 במשׂרד הקטן של חברת “שאו ושות'” בשיקאגו וסימן בעפּרוֹן אדום מודעות שנדפסו בעמודיהן של חוברות־הרפתקאות בפרוטה. קשה לומר שרוחו היתה טובה עליו. בדירה הקטנה המתינו לו אשה בהריון ושני ילדים קטנים, והמשׂכּורת החודשית הזעומה אזלה כמעט כליל. גם העבודה שעסק בה היתה מאוסה עליו.

איפה הם חלומות־הנעורים הנלהבים – לשחר הרפתקאות גבורה נועזות כאביו, הקצין רב־המעללים וּשׂבע הקרבות במלחמת האזרחים? אה, איה הם אותם ימים נפלאים בבית־הספר הצבאי במישיגן, בהם דהר על סוס אבּיר בערבה האינסופית! איה הם אותם ימים, בהם לבש מדי צבא, ענד דרגות, דלק אחרי שבטי אינדיאנים באריזונה, ארב למבריחים בגבולות מכּסיקו…

אבל ימי השירות הצבאי נסתיימו חיש מהר, כאשר שוחרר מפאת גילוֹ הצעיר מדי, והוא יצא לשחר הרפתקאות חדשות. היה בוקר רוכב באַיידהוֹ, וגם אֵלה היו ימים לא רעים: “לא היתה כל אמבטיה ברחבי האזור כולו, והתהלכתי שלושה שבועות בלי להחליף בגדי ולחלוץ נעלי. כשצעדתי על המדרכה קשקשו הדורבנות למרחק שני מילין. אך, אלה היו ימים!”

אבל גם ימים אלה חלפו. אחר־כך היה שוטר מטיל אימה לאורך מסילת־הברזל של סוֹלט־לייק־סיטי, כורה זהב באורגון (הזהב היה של זולתו). זמן־מה ניסה את מזלו בעסקי מסחר כושלים בפוקאטלוֹ, ועתה הריהו פקיד עלוב בשיקאגו, החושש פן יסיים את חייו בכשלוֹן, כשריחיים תלויים על צוארו ודאגות פרנסה מעיקות על נשמתו…

איזה מין עבודה משעממת הטיל עליו ה’בּוֹס' – לבדוק מודעות אויליות או רעשניות, המקשטות אותן חוברות־בפרוטה. מוטב כבר להציץ ולקרוא בגניבה כמה מן הסיפורים המופיעים בחוברות אלו, הנקראות בשם “סיפורים מרתקים” או “מעשיות מרעישות”; אולי יצליח להפליג לשעה קלה על כנפי דמיונו למקומות מעניינים יותר ולקחת חלק בהרפתקאות שאהבה נפשו. והוא ישב וקרא – מעשה בגיבור עז־נפש שהדף יחידי כמעט התקפת אינדיאנים צמאי־נקם; מעשה במַלח שספינתו נטרפה והוא ניצל יחידי והוּטל על חופי אפריקה; מעשה בכנוּפיית שודדים שהטילה את אימתה על עיירה קטנה… הסיפורים היו מרתקים למדי, אבל תוכנם היה לרוב שיגרתי ונדוש וסגנונם פשוט וחסר ליטוש.

“אין ספק, אני עצמי הייתי מסוגל לחבר סיפורים לא פחות גרועים מאלה, ואפילו אולי יותר טובים”. אמר בוראוז בלבו. מאז ומתמיד אהב לנצל כל שעת־פנאי לקריאה; הוּא היה בולע הן ספרי הרפתקאות והן יצירות קלאסיות, מעלילות גיבורי הקדם ועד סיפּוּרי רוּדיארד קיפלינג. הוא היה משוכנע כי יצליח לחבּר בשעות הפנאי שלו סיפור שיסכון לאותן חוברות בפרוטה, במטרה להגדיל את הכנסתו החודשית ולפרוע אי־אלה חובות דוחקים.

כל אותו יום, וכן ביום המחרת, חיפש בוראוז נושא לנסיונו הספרותי הראשון – נושא שיהיה בלתי שגרתי ועם זאת יכבוֹש את לבות הקוראים. ובשבתו עם ערב ליד החלון, ובהביטו אל שמי האביב המכוכבים – חלף בלבו הרעיון: הוא יכתוב סיפור הרפתקאות המתחיל על כדור־הארץ והעובר אל אחד מאותם כוכבי־לכת; סיפור דמיוני בנוֹשׂאוֹ, אך משכנע בעלילותיו המרתקות.

למחרת ישב בוראוז שעה ארוּכּה בספריה העירונית של שיקאגו וריכז לעצמו חומר מדעי לסיפורו. ועוד באותו ערב התחיל מעלה על הכתב את סיפורו הראשון – “מתחת לירחי מאדים”: מעשה בגיבור עז־הנפש ג’ון קארטר, הנוחת על אדמת ‘בּארסוּם’ (הוא מאדים), מכניע את הרשעים, מציל את הטובים, עד לסיום המפתיע. עלילת הסיפור נראתה בעיניו כה נועזת ופרועה, עד כי חשש שמא יחליט העורך כי מחבר הסיפור דעתו נטרפה עליו; על כן חתם על יצירתו בכינוי “נוֹרמאל בּין” (“גם התביישתי מעט שברנש חזק ובריא כמוני יתעסק בכתיבה”, הוֹדה), ושלח אותו לכתב־העת “אוֹל סטוֹרי”. העורך התלהב מן הסיפור המקורי, העשוי להגדיל את תפוצת השבועון, וּשלחוֹ מיד לדפוס; אולם הוא החליט כי בשם ‘נורמאל’ נפלה כנראה פליטת־קולמוס, והוא תיקן את החתימה ל“נורמאן בּין”, בוראוז קיבל תמורת “ירחי מאדים” 400 דולר, והסיפּוּר נדפס בששה המשכים (החל ביולי 1912).

כבר בסיפורו הראשון יצר בוראוז סוג חדש של ספרות־הרפתקה – עלילות גבורה המתרחשות במרחבי החלל ועל כוכבים רחוקים. הסיפור הופיע אחר־כך בספר בשם “נסיכת מאדים”, והיו לו במרוצת השנים המשכים רבים (“אלילי מאדים”, “טוביה בת מאדים”, “הבריחה מנוֹגה” וכו' וכו'), וכן חיקויים רבּים מאת סופרים שונים.

אבל אנו עומדים עדיין בסופה של שנת 1911.

מעודד מהצלחת נסיונו הספרותי הראשון, ומשום שעדיין נזקק לכסף, החליט בוראוז לשבת ולכתוב סיפור נוסף.

“יש סופרים הכותבים משום שהם מרגישים צורך פנימי לכך, או משום שהם אוהבים זאת. לא כן אני”, אמר בוראוז בפרוס שנת 1912, “אני כותב משום שיש לי אשה, שני פעוטות ושלישי בדרך. אין לי כל רצון להשתייך לאלה האומרים כי העוני מוסיף כבוד…”

נסיונו השני של בוראוז היה סיפור היסטורי בשם “פורץ־החוק מִטוֹרָן”: מעשה בלורד גרייסטוק, המשתתף במלחמת הסאכסונים והנורמאנים. אך עד מהרה חש המחבּר כי לא תהיה תפארתו על הדרך הזאת. עליו למצוא גיבור חדש – גיבור הפועל בארץ לא נודעת, ואשר עלילותיו הנועזות יכבשו את לבות המוני הקוראים. הוא התחיל מעביר בדמיונו את גיבורי הסיפורים שקרא ואשר קסמוּ לו: גיבורי העבר – הרקולס… רומוס ורמולוס, מייסדי רומי, שינקו בילדותם מעטיני זאבה… מעשה זה מזכיר במעט את מוֹגלי הילד ההודי, גיבור סיפורו המצוין של קיפלינג, “ספר היער”… מוגלי גדל וחי אחר־כך בין חיוֹת היער… והנה, זה לא כבר קרא באחד מכתבי־העת מעשה במלח, שספינתו נטרפה בים, והוא ניצל יחידי והגיע לחופי אפריקה; שם אילף קופה שהיתה מסורה לו ונכרכה אחריו תמיד, עד רגע הפרידה, בו הוא עולה שוב לאניה ומשאיר את ידידתו בודדה על החוף.

כל ההרהורים הללו התרוצצו במוחו וסייעו לו לברוא את גיבורו החדש. הרעיון ניצת במהרה וכבש מיד את לבו: אכן, זהו גיבור כלבבו! מעשה בתינוק שנקלע אל הג’ונגל, נאסף על־ידי קוֹפה המטפלת בו, והוא גדל להיות שליט היער. תינוק זה יהיה, נאמר, בן למשפחה רמת־מעלה, והג’ונגל יהיה, כמוּבן, באפריקה הלא־נודעת.

שוב ישב בוראוז שעה ארוכה בספריה הציבורית, ריכז לעצמו חומר רב על אפריקה, הג’ונגל, הקופים ושאר חיות־הפרא; וב־1 בדצמבר 1911, לאחר שובו מן המשרד, ישב בחדרו והתחיל כותב את סיפּוּרוֹ – הסיפור העתיד להנחיל לו עושר רב, ואשר גיבורו עתיד לכבוש את ליבותיהם של מיליוני ילדים ומבוגרים, ושמו עתיד ליהפך למוּשׂג בעשרות לשונות. טרזן.

בוראוז בחר להעניק לסיפורו צביון אותנטי ועל כן בנה אותו (בדומה לרבים מסיפוריו האחרים) בצורת סיפור־מסגרת: קורותיו של טרזן מסוּפרוֹת לו על־ידי מספר אלמוני, שאינו מוּכּר לוֹ ולקוֹראים:

סִפּוּר רַב־הַרְפַּתְקָאוֹת זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּי אָדָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כָּל עִנְיָן לְסַפְּרוֹ לִי, אוֹ לְכָל אָדָם אַחֵר. תְחִלָּה חָשַדְתִּי בּוֹ כִּי הוּא מְבֻסָּם בְּמִקְצָת, אַךְ הוּא הִרְגִּיש בַּחֲשָׁדִי וְהִגִישׁ לִי כְּתַב־יָד יָשָׁן שֶׁל מִשְׂרַד־הַמּוֹשָׁבוֹת הַבְּרִיטִי, הַמְאַשֵּׁר אֶת אֲמִתּוּת דְּבָרָיו. וְזֶה אֲשֶׁר סִפְּרוּ הַתְּעוּדוֹת וְדַפֵּי הַיּוֹמָן הַבָּלִים: –

במאי 1888 הפליג לורד גרייסטוק22, איש משרד־המושבות הבריטי, יחד עם אליס כלתו לאפריקה, כדי לחקור שמועות על מסחר עבדים של מעצמה אלמונית. ליד חופי סנט־הלנה טבעה האניה, אולם הזוג הגיע לחוף מיוער; הם בונים בקתה, מוצאים מזון וחיים חיי רוֹבּינזון קרוזו. אליס יולדת בן וזמן־מה לאחר מכן מתה. יום אחד, בעוד האב שקוע בכתיבת יומנו, פורצים לבקתה קרצ’ק מלך הקופים הגדולים והקופה קאלה, שאיבדה את תינוקה. תוך כדי המאבק נהרג הלורד, ואילו קאלה חוטפת את הפעוט הבוכה ונמלטת אתו ליער. שם ניתן לו השם טר־זן (“עוֹר־לבן” בשפת הקופים).

מחצית השנה נמשכה כתיבת הסיפור, אותו קרא “טרזן בּן הקוֹפים”. הוא כתב בשעות ערב ובימי מנוחה, בכתב־יד גדול וחפוז על צדם האחורי של דפי מכתבים רשמיים ושאר ניירות ישנים. לא פעם היו ילדיו הקטנים מטפסים על ברכיו ומפריעים לכתיבתו. אולם הדאגה לרווחתם של ילדיו (בוראוז היה כל ימיו אב מסור למשפחתו) דירבנה אותו להמשיך בכתיבה גם כשהללוּ יושבים על ברכיו. על כן התגנבה לעתים אל הסיפור המרתק רגשנות של אב רחום:

שָׁם, בֵּין הָעֲנָפִים הַגְּבוֹהִים שֶׁל עֵץ עֲנָקִי, אִמְּצָה קַלָה אֶת הַפָּעוֹט הַצּוֹוֵחַ אֶל חֵיקָהּ, וְאַט אַט נִרְגַּע הַתִּינוֹק. הָרָעָב סָגַר אֶת הַפַּעַר בֵּין הַשְּׁנַים, וּבְנוֹ שֶׁל לוֹרד בְּרִיטִי וְשֶׁל לֵידִי אַנְגְּלִיָּה הִתְחִיל יוֹנֵק אֶת חֲלָבָהּ שֶׁל קַלָה, הַקּוֹפָה הַגְּדוֹלָה…

ד20.jpg

אֶדגר רייס־בוראוז (במרכז) מבקר על בימת צילומי “טרזן” ונפגש עם הבמאי ועם כוכב הסרט ג’וֹני וַייסמילר.

טרזן הפך להיות בן הג’ונגל. הוא חי בין הקופים, עבר בילדותו סכנות רבות, מהן הוא ניצל הודות לקאלה ‘אמו’. אחר־כך הוא מגלה את הבקתה ולומד את סוד מוֹצאוֹ. הוא מוצא שם ספר תמונות ולומד לפענח את משמעותו של הכתב. בבקתה הוא מוצא גם את הסכין של אביו, לומד להשתמש בה והסכּין הופכת להיות לנשקו שלו. טרזן גדל, נעשה לגבר רב־עוצמה, זריז ונבון. הוא מנצח את החיות המתנפלות עליו, ואחר־כך הוא הורג את קרצ’ק ונעשה למלך הקופים.

… ויתר עלילותיו ומעשי גבורותיו של שליט היער הלא הם כתובים בעשרים וחמשת ספרי טרזן לאדגר רייס בוראוז, שלא להזכיר את עשרות החיקויים והעיבודים האחרים שבאו בעקבותיהם.

אחוזה ושמה “טרזנה”    🔗

ב־14 במאי 1912 סיים בוראוז את כתיבת “טרזן בּן הקופים” ושלח את כתב־היד לעורך “אוֹל סטוֹרי”. אם בשל ההפרעות הרבות בכתיבתו, או משום שהרקע היה חדש לוֹ לחלוטין, לא היה המחבּר בטוח כי הסיפור אמנם טוב וראוי לדפוס. אבל המו"ל, בּוֹבּ דייוויס, התלהב כל־כך מטרזן, עד שהחליט להדפיסוֹ מיד ובבת־אחת ושילם לבוראוז סכום כפול כמעט מאשר בעד סיפורו הראשון – שבע־מאות דולר! 23

אז האמין בוראוז כי הוא מסוגל למכור כל סיפור שיחבּר. הוא נטש את עבודתו המאוּסה עליו והחליט להקדיש את כל זמנו לכתיבה.

הוא לא התכוון כלל להמשיך ולחבּר סיפורים חדשים על טרזן. הרי בפרק האחרון מגיע מלך הקופים לארצות־הברית, ולאחר שמתברר כי דם אצילים זורם בעורקיו הוא מתעתד לשאת את ג’יין פורטר לאשה. הנושאים לסיפוריו הבאים נולדוּ עתה בזה אחרי זה בדמיונו הפורה, והוא רשם אותם במחברת אחד לאחד: הרפתקאות בבטן האדמה, סיפורים מחייהם של גיבּוֹרי הספוֹרט, עלילות חדשות על נוגה ומאדים… אבל דווקא “טרזן” – הסיפור שלא היה בטוח בטיבו – זכה להצלחה עצומה. איש־היער הנועז, הנאבק בסכין פשוטה עם חיות־טרף, אוכלי אדם וציידים חמושים ברובים, כבש מיד את לבותיהם של הקוראים, והם תבעו סיפורים נוספים על מלך הקופים.

ואז, שנה בדיוק לאחר שהתחיל כותב את “טרזן בּן הקופים” ישב בוראוז לחבר את “טרזן חוזר”: לאחר הרפתקאות שונות חוזר טרזן אל הג’ונגל, לוחם לצדם של בני שבט ואזירי, מגיע לעיר לאופיר, מגלה אוצר, ולבסוף הוא חוזר לאניה “ליידי אליס”, ועל סיפונה הוא נושא את ג’יין לאשה. הכומר המקדש את הזוג אינו אלא אביה של ג’יין, הפרופיסור המפוזר ארכימדס פורטר.

גם את כתב־היד של “טרזן חוזר” שלח בוראוז ל“אול סטורי”; אולם כאן אירע דבר מוזר: כתב־היד נפל לידיו של סגן־העורך, והלה החליט משום־מה להחזירו למחברו, מבלי שהעורך הראשי יעיין בסיפור. ללא היסוס שלח בוראוז את כתב־היד לשבועון המתחרה, “ניוּ סטוֹרי מגאזין”, שם נדפס “טרזן חוזר” במשך כל המחצית השניה של 1913.

עתה, האמין בוראוז, באו הקוראים על סיפוקם: טרזן וג’יין יחיו בשלוה ובאושר באמריקה (או באנגליה) עד סוף ימיהם – והוא יוכל להתפנות לכתוב הרפתקאות חדשות. ואמנם, בפברואר 1913 ישב הסופר לחבּר את סיפורו הראשון בסידרת “פֶּלוּסידאר”, על הרפתקאות בבטן האדמה.

אבל לא כן סברו הקוראים: הם רצו דווקא את מלך הקופים; הם תבעו עוד ועוד סיפורים על טרזן. וכך, בדומה לסופר האנגלי קוֹנן דוֹיל, שנאלץ לספק לקוראיו עוד ועוד סיפורים על הבלש שרלוק הולמס, נאלץ היה בוראוז לחזוֹר שוב ושוב אל טרזן. ובין סיפורים על “הארץ שכוחת הזמן”, “איש המערות” או גיבורי מאדים ונוגה, הוא נאלץ להחריד עוד עשרים ושלוש פעמים את טרזן משלוותו ולהעבירוֹ בהרפתקאות מסוכנות ומסמרות שׂער בג’ונגל ובמקומות אחרים: הוא מציל את יהלומי אופיר, נלחם עם אנשי־הנמלים, מאלף את ארי־הזהב, חודר אל הממלכה האבודה ואל בטן־האדמה, נאבק עם איש־האריות ועם אנשי הנמר, מגלה תרבויות עתיקות ואֶת שבט המדינים; מאוחר יותר הוא נלחם נגד הגרמנים, מצטרף ללגיון־הזרים ונלחם ביפּאנים, ספינתו נטרפת והוא עולה על חוף מאיה, וכן הלאה וכן הלאה, עד שנת פטירתו של בוראוז.

אבל אנחנו עומדים עדיין ערב מלחמת־העולם הראשונה.

עד כה נדפסו סיפורי טרזן בשבועונים־בפרוטה בלבד, אולם בוראוז שאף לראותם גם בין כריכות ספר ממש, נמכרים בבתי־מסחר לספרים ועל מדפי ספריות. נוסף על כך, תמורת הדפסה בשבועון קיבל תשלום חד־פעמי בלבד, ואילו לאחר הופעת הספר הוא עתיד לקבל אחוזים מהכנסות המכירה. הוא הציע, איפוא, לכמה וכמה הוצאות־ספרים להוציא לאור את סיפורי טרזן – אך נדחה. המו"לים ראו פחיתות כבוד לעצמם להוציא שוב אותם סיפורים שנדפסו תחילה בחוברות־בפרוטה.

אך המציאות היתה חזקה מן המו“לים. מחודש לחודש הלכה הפופולאריות24 של טרזן ונתעצמה. עתונים יומיים נכבדים פנו אל הסופר בהצעה לפרסם מעל דפיהם בהמשכים את עלילות טרזן. שמו של גיבור הג’ונגל הפך להיות למוּשׂג בפי ילדים ומבוגרים, ואף נכנס למילון. ואז נכנעה הוצאת “מקלורג” (שתחילה דחתה את פנייתו של בוראוז); המו”ל עצמו פנה אל הסופר והודיע על נכונותו להוציא לאור את עלילות טרזן בסידרת ספרים נאים.

“טרזן בּן הקופים” הופיע לראשונה בחלונות־הראוה של בתי־המסחר לספרים ביוני 1914. בספר הוכנסו עריכות סגנון אחדות וכן כמה תיקונים עובדתיים. בגירסה הראשונה נכתב כי טרזן נאבק עם נמרים; לאחר שנודע לבוראוז כי אין באפריקה נמרים (tigers) הוא שינה בכל מקום את הנמר לפנתר או ליאופרד.

אולם חלומו של בוראוז לראות את כרכי טרזן בספריות־ההשאלה לא נתגשם בחייו. מרבית הספריות הציבוריות באמריקה הטילו חרם על הרפתקאותיו של גיבור הג’ונגל, אם משום שלדעת הספרנים זוהי ספרות “זולה”, או בגלל נימוקים אחרים, כגון שטרזן וג’יין חיו בצוותא מבלי לבוא בברית הנישואים (נימוק מופרך מעיקרו, שהרי עוד בספר השני הם נתקדשו זה לזו לפי כל כללי הדת)25. אולם חרם זה לא פגע כלל בתפוצתם של ספרי טרזן, ושאר ספריו של בוראוז: עוד בחייו נמכרו ברחבי העולם כארבעים מיליון טפסים מיצירותיו, בחמישים ושש לשונות, – תפוצה ששום סופר אמריקני לא זכה לה לפניו. אפילוּ בברית־המוֹעצוֹת הקוֹמוניסטית זכה איש הג’וּנגל להערצה נרחבה ביוֹתר.

נכון, סרטי הקולנוע הרבּים על טרזן עזרו במידה עצומה לפירסומו של גיבור הג’ונגל. הסרט הראשון – “טרזן בן הקופים” – הופק עוד בשנת 1917, בכיכובו של השחקן־הספורטאי אֶלמוֹ לינקולן. מאז הופקו עוד עשרות סרטים בסידרה זו, בכיכובם של חמישה־עשר שחקנים שונים; אולם “טרזן” הידוע ביותר, וגם המוצלח ביותר היה, כמובן אַלוף־השׂחיה היהודי ג’וֹני ויסמילר ששאגתוֹ הקסימה מיליוני צופים צעירים (אגב, הסרטים שונים במידה ניכרת מן הספרים, הן בפרטי העלילה והן בדמותם של הגיבורים הראשיים; אך עריכת השוואות תגזול מקום רב מדי). אפילוּ בסין הוּפק סרט וּשמוֹ “הרפתקאוֹת טרזן הסיני”.

לאחר הצלחת הסרט הראשון החליט אדגר רייס בוראוז לעבור עם משפחתו אל בית משלו. הוא קנה מן הגנרל אוֹטיס חלקת אדמה גדולה ושוממה במדינת קליפורניה והקים עליה את אחוזתו, לה קרא בשם “טרזנה”. האחוּזה הוּקפה בגדר של גפן־בר, וצמחי ג’וּנגל רבּים ניטעוּ בּה. שלושים וחמש שנה גר הסופר בביתו הנאה, בו חיבר את מרבית ספרי הרפתקאותיו. לאחר מכן אף יסד הוצאת־ספרים פרטית משלו (“הוצאת בוראוז בע”מ"), ובכך היה לסופר האמריקני הראשון, המוציא בעצמו את יצירותיו. בינתיים גדל ג’ק, בּנוֹ הצעיר של הסוֹפר, והיה לצייר מחוֹנן; אז התחיל הוּא מעטר רבּים מספרי “טרזן” – והעסק הפך להיות משפחתי.

טרזנה גדלה במהירות מאחוזה קטנה לעיירה בת 16,000 תושבים, ובה מרכז מסחרי משלה, מוסדות ציבור ואף משרד־דואר, המחתים את המכתבים היוצאים ממנו בחותמת הנושאת את המלים “טרזנה, קליפורניה”. אחוזתו הפכה להיות בית־חרושת להרפתקאוֹת, כשהסופר מכתיב את יצירותיו לצוות של קצרניות ומזכירות, ומאוחר־יותר – למכונת־הכתבה.

משנה לשנה הלך וגדל פירסומם של טרזן ובוראוז, עד שהגיע לִמְמדים מדהימים. 160 עתונים התחילו מדפיסים עמודי קומיקס מצויירים על עלילות איש היער (שיצאו גם בחוברות מיוחדות); סופרים רבּים חיברו חיקויים שונים לטרזן: “בּומבּה בן הג’ונגל”, “קספה בן האריות”, “שִינה נערת הג’ונגל”, ואף טרזן בשמו המפורש. חבורות של נוער ומבוגרים הקימו מועדוני טרזן, “שבטי טרזן” או מועדוני בוראוז, והסוֹפר היה לחבר־כּבוֹד מס' 1 שלהם. הם חיברו המנון והוציאו במשך שנים אף בטאונים המוקדשים לסופר וליצירותיו (למענם חיבר בוראוז בשנת 1939 את “המדריך הרשמי למעריצי טרזן”). חברוֹת מסחריוֹת הצמידוּ את השם ‘טרזן’ לצעצוּעים, פגיוֹנוֹת, ממתקים, אביזרי לבוּש ואפילוּ משקאוֹת. ועד כדי כך גדלה פופולריותו של מלך־היער, עד כי במלחמת הבחירות של שנת 1932 התנוססה בערים רבות בארצות־הברית סיסמת־ענק: “טרזן לנשיאות!!!”

בשנת 1942 שהה בוראוז באיי הוואי וחזה במו עיניו את הפצצת פרל־הארבור (נמל הפנינים) בידי היפאנים. למחרת היום התייצב הסופר בן ה־68 במשרד הגיוס ותבע כי יגייסוהו לצבא. הקצינים ניסו להסביר לו כי אין מגייסים קשישים כמותו, אך הוא לא נכנע. כיוון שכך נכנעו הגייסים, ובוראוז נשלח לשרת ככתב צבאי באוקיינוס השקט; הוא היה אחד המגוייסים הקשישים ביותר בצבא ארצות־הברית וכן חביבם של כל החיילים הצעירים, שכּינוּהוּ, פּשוט, אֶדי. בתקופת שירותו במזרח הרחוק כתב בוראוז את ספרו האחרון – “טרזן ולגיון הזרים” (נדפס סמוך למותו). הסופר הביא את גיבורו שאינוֹ־מזדקן־לעולם אל המקום שבו הוא נמצא בעת הכתיבה – סוּמאטרה וסביבתה. עתה, לאחר שלושים שנות כתיבה “טרזנית”, הרשה בוראוז לעצמו לטפל בּגיבּוֹרוֹ במעט הומור לגלגני. הוא מכניס אותו אל הבסיס הצבאי, לבוש מדים; אבל החייל גֶ’רי מכּירוֹ מיד ומכריז בתדהמה:

– הלא… הלא זה טרזן מלך הקופים!

למשמע קריאת־ההפתעה מרים הסַמל שרימפ את עיניו ושואל:

– מה… ג’וני וייסמילר נמצא כאן?

מקורות:

John Harwood: The Literature of Burroughsiand, Baton Rouge 1963.

Richard A. Lupoff: Edgar Rice Burroughs, Master of Adventure, New York, 1965.

Robert W. Fenton: The big Swingers, N.Y., 1967.

אדגר רייס בוראוז. “טרזן מלך היער”, תרגם ג. בן חנה, 1938.

עד כאן אוריאל אופק.וכעת לרשימה עדכנית יותר של ספרי בוראוז שתורגמו לעברית..

( לא כולל את חוברות טרזן בעברית מאת ידיים אחרות שמהם יש למעלה מאלף

9

ספרי וחוברות טרזן המתורגמים

אלה הם ספריו של יוצר טרזן אדגר ריס בוראוז שתורגמו לעברית

לכל ספר אני מצרף, גם אם ישנה , קישור לגירסה מוסרטת שלו אילמת או מדברת.

וגם גירסת קומיקס או המשך קומיקס אם קיים בעברית.

1. . TARZAN OF THE APES ( 1912)

הספר הראשון בסדרת טרזן תורגם 5 פעמים לעברית.

א. תחת השם  "טרזן בין הקופים"  תרגם ועיבד  א. דרך,   הופיע בכתב העת לילדים  "עיתוננו"  כרך ד'  בשנת תרצ"ה, 1935. חוב'  א-לג-לד (ע-קב-קג). ב29- חלקים.

ב. תחת השם "טרזן מלך הקופים"  תרגם ועיבד  ג. בן חנה (גדליהו אמיתי)  בהוצאת  "מפיץ הספר" ב1938-. (זהה לתרגום ב"עיתונינו").

ג.  תחת השם הכולל  "טרזן איש היער"    חוב'   9-15 בסדרת " הרפתקאות טרזן"  בהוצאת דעת תש"א, 1941, תרגם ועיבד  שאול קנצלר.

תרגום עיבוד של הספר הראשון בסדרה "טרזן מלך הקופים" תחת השם הכולל "טרזן איש היער".

9. בחיקה של אימא יער.

10. תגרות בג'ונגל.

11. החיה באדם.

12. טרזן אל היער.

13. האדם הקדמון.

14. מעני אדם.

15. האוצר האבוד.

ההוצאה הודיעה  שחוב'  מס' 16 תצא  בשם "טרזן והאיש הענק"  אך משום מה היא לא יצאה בשם זה

סדרה  אחרת של חוברות טרזן בהוצאה זאת בשם "הרפתקאות טרזן"  שהתבססה על "טרזן מלך הקופים " הספר הראשון בסדרה. התאריך המדוייק של ההוצאה אינו באמת ידוע אך ריבוי השגיאות מרמז שאולי היה זה ניסיון ראשון מסוגו כנראה מסוף שנות השלושים או מראשית שנות הארבעים.

סדרה זאת היא נדירה מאוד כיום ואין למצוא אותה אף בספריה הלאומית

  1. שם לא ידוע .
  2. שם לא ידוע
  3. שם לא ידוע
  4. שם לא ידוע
  5. ז"ין פורסטר בשבי . יש צילומים כאיורים  .

(וכנראה היו גם חוברות נוספות המשך שמספרן ושמן אינו ידוע לי )

דוגמאות של עטיפות סדרת
הרפתקות טרזן" מסריה שאינה מוכרת לי ואיני יודע איזה ספר טרזן הם מייצג
ים.

ד. תחת השם "טרזן מלך הקופים"  תרגם אריה חשביה בהוצאת מ. מזרחי

, 1972.העטיפה לקוחה ממהדורת הוצאת "באלאנטיין" של הספר.

צייר  .

Robert Kennedy Abbett (January 5, 1926 – June 20, 2015)

הצייר של רוב העטיפות בהוצאת ספרי מזרחי חוץ מהאחרונה בהן.

ה. תחת השם "טרזן מלך הקופים" בחוברת הראשונה (והלא ממוספרת )של "טרזן עתון

הרפתקאות לילדים"  בהוצאת ש. אור,1972 . קיצור ועיבוד מעורב עם סיפורי קומיקס שונים.

ו.טרזן מלך הקופים :אלבום המדבקות.1973

כולל מדבקות על סיפור ילדותו של טרזן

ועוד שני סיפורים :

טרזן והפיל

טרזן והעמק המסתורי

משום מה שני התרגומים החדשים ביותר והמלאים של הסםר יצאו כמעט בו זמנית בשנת 2010

ז. טרזן איש הקופים .מאנגלית יונתן בר. עורך קובי קמין. קמין הוצאה לאור וינשוף

 הוצאה לאור. 2010. תרגום עדכני ומלא לספר

כולל העטיםפה הלקוחה ממהדורת הספר המקורית ב1914

העטיפה האחורית של טרזן איש הקופים" בהוצאת ינשוף

ח.טרזן בן הקופים, תרגם יונתן יבין, אייר גלעד סליקטר, סדרת הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה, הוצאות מודן ואוקיינוס, 315 עמודים, 2010

הסרט המצוייר של וולט דיסני על טרזן אמור להיות מבוסס על ספר זה, כך שטכנית כל

העיבודים שלו בעברית הם גם עיבודים של הספר הראשון, למעשה אין כמעט כל דמיון בין הספר והסרט.יותר משיש מחוברות טרזן הישראליות לספרים המקוריים של בוראוז.

ולכן אינני מונה כאן תירגומים לספרים על פי הסרט המצוייר של וולט דיסני.

הנה עיבוד נאמן למדי של הספר הראשון על טרזן .הסרט הראשון על טרזן בכיכובו של אלמו לינקולן מ-1918.

TARZAN OF THE APES

אחד הסרטים האילמים המועטים הבודדים ששרדו. הרוב המוחלט אולי תשעים אחוז לא שרדו. אבל סרט טרזן הראשון כן שרד.

2. .THE RETURN OF TARZAN (1915)

א. תחת השם "טרזן חוזר לג'ונגל"  עיבד מא,  (גדליה אמיתי) הופיע ב"עיתוננו" כרך חמישי תרצ"ו, 1936. חוב'  קחז'-קמג'  ב16- חלקים.

ב. תחת השם "טרזן חוזר לג'ונגל"  תרגם ועיבד ג. בן חנה ( גדליה אמיתי ) בהוצאת "מפיץ הספר", 1939 . התרגום זהה כנראה לזה שב"עיתוננו".

ג. תחת השם "טרזן חוזר לג'ונגל" תרגם אריה חשביה בהוצאת מ. מזרחי,1973.

סידרה בהמשכים שמבוססת חלקית על החלק השני של הספר "טרזן חוזר לג'ונגל "ועל סיפור המסע הראשון לעיר המסתורית "אופיר" הוסרטה ב-1921 בכיכובו של אלמו לינקולן

אפשר לצפות בשחזור חלקי שלה כאן :

The Adventures of Tarzan

סרט טלוויזיה המבוסס חלקית על ספר זה נעשה ב-1996

אבל העולם האבוד שמתגלה בו הוא לא העיר אופיר אלא הארץ התת קרקעית פלוסידאר

תוכלו לצפות בו כאן :

3. THE BEASTS OF TARZAN (1914)

תחת השם "טרזן וחיתו יער"  תרגם ועיבד  ג. בן חנה (אמיתי) ב1941- בהוצאת יוסף שמעוני.

ב. תחת השם "טרזן וחיות הג'ונגל" תרגם אליעזר כרמי בהוצאת מ. מזרחי, 1973.

4. THE SON OF TARZAN (1917)

א. תחת השם "טרזן ובנו" חוב'  1-8 בסדרת "הרפתקאות טרזן"  (ראה רשימה למטה ) בהוצאת  "דעת" תרגם ועיבד צבי  קנצלר  ,תש"א , 1941.

שמונה החוברות הראשונות בסדרה הן תרגום/עיבוד של הספר  "טרזן ובנו" שמשום מה הופיע לפני הספר הראשון בסדרה בניגוד לכל סדר הגיוני.

1. קוף ענק נוסע ללונדון.

2. בן טרזן בג'ונגל.

3. קורק הרוצח.

4. טרזן מושל החיות.

5. הציד,צבא הפביאנים.

6. גיבור הרוכבים.

7. אבדול קמק בן המדבר.

8. נקמת טרזן.

ב. בשני חלקים  תחת השמות  "טרזן ובן טרזן"   בשנת 1942 ו"בן טרזן" ב1944-, תרגם ועיבד ג. בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

ג. תחת השם  "טרזן ובנו" ,  תרגם אריה חשביה בהוצאת מ. מזרחי 1974.

סדרה בהמשכים נאמנה באופן יחסי על פי הספר נעשתה ב-1920.

היא הפכה לסרט בודד.

The Son of Tarzan

צפו בו כאן.

חלקו הראשון של סיפור קומיקס שהתבסס חלקית על המתואר בספר זה תורגם גם לעברית בסדרת
טרזן -עיתון הרפתקאות " בהוצאת ש.אור "

ותמצאו אותו בבלוג זה.

5. TARZAN AND THE JEWELS OF OPAR (1918)

א. תחת השם  "טרזן וזהב אופיר"  תרגם אמציה ברלס עבור כתב העת  "עיתוננו",  כרך שישי תרצ"ז 1937 חוב'  קמד-קסט ב23- חלקים.

ב. אותו התרגום יצא כספר בהוצאת "מפיץ הספר"   בשנת 1939 .

ג. תחת השם  "טרזן ואוצרות אופיר" , תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי,1975.

סדרה על פי הספר נעשתה ב-1928

TARZAN THE TIGER (1929)

פרק בסדרה "ההרפתקאות האפיות של טרזן" מ-1996 מבוסס חלקית על החלק השני של "טרזן חוזר לג'ונגל" ועל ספר זה

TARZAN AND THE PRIESTESS OF OPAR

6. JUNGEL TALES OF TARZAN (1919)

א. תחת השם "טרזן והילד הכושי",  תרגם ועיבד  ג. בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני ב1941-.

ב. תחת השם "טרזן והילד הכושי" כחוברת השניה והלא ממוספרת ב"טרזן עיתון הרפתקאות לילדים", בהוצאת ש. אור,1972 . עבוד וקיצור של הספר משולב בסיפורי קומיקס.

ג. תחת השם "טרזן בעלילות הג'ונגל "  תרגם אריה חשביה הוצאת מ. מזרחי,1976.

העטיפה לקוחה ממהדורת הוצאת "באלנטיין" של הספר וצויירה בידי רוברט אבט.

7. TARZAN THE UNTAMED (1920)

א. בשני כרכים  תחת השמות  "מלחמת טרזן בגרמנים"   ( חלק א'  ) 1944 ו"טרזן  הבלתי מנוצח"           (חלק ב') , 1945 , תרגם ועיבד ג. בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

העטיפות נראות כלקוחות מפוסטרים של סרטים אילמים של טרזן בכיכובו של אלמו לינקולן.

עטיפת הספר "טרזן הבלתי מנוצח" בהוצאת שמעוני. באדיבות עדו סבן.

ג. תחת השם   "טרזן הבלתי מנוצח"   תרגם אריה חשביה בהוצאת מ. מזרחי,

1982.

העטיפה לקוחה ממהדורת הוצאת "באלאנטיין " של הספר מ-1969 וצויירה בידי רוברט אבט.

8. TARZAN THE TERRIBLE (1920)

א. תחת השם "טרזן הפרא הכובש" (בכריכה "טרזן הכובש הפרא" )  תרגם אריה חשביה בהוצאת מ.  מזרחי ,1983. ( ספר זה היה היחיד מבין 10 הספרים הראשונים בסדרה שמשום מה לא הופיע בתרגום ישן יותר, אם כי זהו אחד הספרים הטובים בסדרה).

העטיפה לקוחה ממהדורת הוצאת "באלאנטיין " של הספר מ-1969 והיא צוירה בידי רוברט אבט.

חמש חוברות הקומיקס הראשונות על טרזן בהוצאת מ.מזרחי היו המשכים לספר זה על הרפתקאות נוספות של טרזסן בארץ פאלאודון .

9. TARZAN AND THE GOLDEN LION (1923)

א. חוב'  17-23 בסדרת  "הרפתקאות טרזן"   תרגם ועיבד שאול  קנצלר תחת השם הכולל  "טרזן והאריה זהוב השער"  .בהוצאת דעת,

.

16. טרזן והאריה זהב -השער.

17. בעקבות הג'ונגל.

18. הקרבן לאל השמש.

19. הבגידה.

20. האוצר הגנוב.

21.המפה המסתורית.

22.אוצר היהלומים.

23.הכפר הבוער.

חוברות  24 -31  בסדרה שכללו סיפורים  כמו  "הטייס האמיץ"  ו"המחנה בלהבות  אש" היו של סיפורים שאינם קשורים לטרזן אם כי הסדרה המשיכה להשתמש בשם  "הרפתקאות טרזן".

לחוברות אלו לוו כרטיסים עם צילומים שונים מסרטי טרזן ,עם רשימת החוברות בסדרה בצידם האחורי .

  ב. בשני כרכים תחת השמות  "טרזן וארי הזהב" ,1954  ו"טרזן ואוצר היהלומים", 1947, תרגם ועיבד  ג. בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

אם לסמוך על רישומי הספריה הלאומית בעניין משום מה החלק השני בסיפור יצא מספר שנים לפני הראשון דבר שבודאי בלבל את הקוראים.

( אבל יותר סביר שהספר אכן יצא בחלקיו כהלכה בשנות ה40- והחלק הראשון פשוט לא השתמר ..)

ג. תחת השם  "טרזן וארי הזהב", תרגם אליעזר כרמי בהוצאת מ. מזרחי, 1983.

העטיפה לקוחה ממהדורת הוצאת באלנטיין של הספר של רוברט אבט

הספר הוסרט בגירסה נאמנה יחסית לקולנוע ב-1927 עם ג'ימס פירס בתפקיד טרזן

הסרט נחשב כאבוד שנים רבות. אבל גירסה שלו היתגלתה בשנות התשעים והוא שוב זמין .

צפו בו כאןו

Tarzan and the Golden Lion (1927)

10. TARZAN AND THE ANT MEN (1924)

א. בשני כרכים תחת השמות  "טרזן והננסים"  (חלק א'), תרגם ב. גילאי 1954 , ו"טרזן במכלאות העבדים",  תרגם ב. גילאי 1955 בהוצאת יוסף שמעוני.

איור העטיפה של "טרזן במכלאות העבדים" העטיפה המוצלחת ביותר של הוצאת שמעוני המוכרת לי בוצע בידי המאייר והסופר  הידוע

אהרון אבדי.

תמונה של "טרזן במכלאות העבדים " שצייר אותה אהרון אבדי מאייר ידוע ומחבר חוברות רפי צור שלדעתי היא אולי תמונת הטרזן הטובה ביותר של מאייר ישראלי כלשהו.

הדמות נראית כמבוססת על ג'וני וייסמילר אבל יכולה להיות גם מבוססת על השחקן לקס ברקר שגילם את טרזן בשנות החמישים כשהתמונה אויירה.

ב. תחת השם  "טרזן ואנשי הנמלה", תרגם אליעזר כרמי בהוצאת מ. מזרחי ,

1984.

סיפור קומיקס שהוא המשך לספר זה נכתב וצוייר בידי ראס מאנינג תורגם לעברית.

ופורסם בסדרת חוברות טרזן -עיתון הרפתקאות" בהוצאת "ש.אור" בשנות השבעים

ותמצאו אותו בבלוג זה כאן.

11. TARZAN LORD OF THE JUNGLE (1928)

א. תחת השמות  "טרזן והבדווים" (חלק א' ) ,1950, ו"טרזן המציל" (חלק ב')  1950, תרגום ועיבוד  ג' בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

( יתכן שספר טרזן עליו הודיעה הוצאת  "דעת" בשנות ה-40  כי בכוונתה להוציא  "טרזן מושל הז'ונגל". היה תרגום  של ספר זה , אך ניראה כי כוונתה זאת לא יצאה אל הפועל ).

בניגוד לכל שאר הספרים לא יצא   תרגום חדש יותר של ספר זה בהוצאת מ. מזרחי.

12. TARZAN AND THE LOST EMPIRE (1929)

 א. תחת השם "טרזן והקיסרות האבודה",  תרגם א. חשביה בהוצאת מ. מזרחי,1997.

צייר העטיפה הוא

Boris Vallejo

עיבוד חלקי של ספר זה נמצא בפרק של "ההרפתקאות האפיות של טרזן " מ-1996

Tarzan and the Lost Legion

13. TARZAN AT THE EARTE`S CORE  (1930)

תרגום של ספר זה  הוכן בידי שרגא גפני עבור הוצאת מזרחי , אך לא יצא לאור ואין זה ברור אם יצא אי פעם לאור.

14.

Tarzan the Invincible (1930–1931)

הספר שבו חוזר טרזן בפעם הרביעית והאחרונה לעיר המסתורית אופיר.ובעצם עימו אפשר היה לסיים את הסדרה.

שאמנם נמשכה עוד עשרה כרכים נוספים.

לא תורגם לעברית.

15.  .TARZAN TRIUMPANT (1932)

תורגם תחת השם "טרזן המנצח ושודדי ההרים" ,  תרגם ועיבד  בן אריה (אוריאל אופק)  הוצאת "דעת" תש"א 1940.

טרזן מגלה עיר אבודה של נוצרים קדומים.

מתרגם הספר אוריאל אופק נמנע מלחשוף במאמר למעלה שהוא עצמו תירגם ספר של בוראוז על טרזן . .

הוצאת "דעת"  הודיעה שתוציא ספרים נוספים בסדרה כמו  "טרזן  מושל הג'ונגל" ו"טרזן ואיש  הנמר"  אך נראה שהם לא יצאו לאור.

.

כן תורגמו  לעברית  ספרים נוספים של בוראוז שאינם שייכים לסדרת טרזן

A PRINCESS OF MARS (1912)

הספר הראשון שלו , מסדרת "ג'ון קרטר ממאדים " על איש כדור הארץ שעובר הרפתקאות שונות בכוכב מאדים  האקזוטי והמלא בנסיכות יפיפיות ומפלצות מרושעות. הופיע בהמשכים במגזין "מעריב לנוער" בתרגום משה דור.

"דז'ה –תוריס נסיכת המאדים " הופיע ב"מעריב לנוער " של שנת 1958 חוברות 52-59 בין ה-27.5 ו=15.7.1958.

לפרקים התלוו ציורים קריקטוריסטים של "זאב"פרקש.

החלק הראשון של התרגום הוא מלא למדי , אך בהמשך הוא נעשה מקוצר מאוד ודומה שהעורך החליט לקצר אותו מכיוון שהחליט שקהל הקוראים אינו מתעניין דיו בסיפור. אם כי  בסוף הסיפור הופיעה הבטחה שבעברית יופיע ספר נוסף על הרפתקאות ג'ון קרטר במאדים.

ספר זה לא הופיע מעולם , וגם התרגום הנ"ל בהמשכים מעולם לא יצא בתור ספר.  

תוכלו לקרוא את התרגום הזה ברשת ב"יקום תרבות " כאן. 

משה דור מספר על התרגום

ג'ון קרטר ממאדים ואני

"נסיכת המאדים יצא לאור לבסוף בעברית בתרגום מלא בידי עמנואל לוטם בהוצאת סיאל בשנת 2014

לא יצאו לאור ספרים נוספים בסדרה.

הספר הוסרט ב-2009.

צפו במקדימון :

AT THE EARTH`S CORE (1922

PELLUCIDAR (1923

שני הספרים הראשונים בסדרת "פלוסידאר"  על  הרפתקאותיו של דיויד אינס בעולם שורץ יצורים קדמונים ומפלצות בתחתית האדמה.

שני הספרים תורגמו כספר אחד  בתרגום/עיבוד ג. בן חנה.

הסיפור הופיע תחילה בכרך החמישי של "עיתונינו" ב-1936 חוב'  א-ב-כח תחת השם "בעולם  אגדי (במעמקי האדמה )"   בעיבוד מ.ה, 

באותו הכרך הופיע גם "טרזן חוזר  לג'ונגל"   כך שהיו בו שני רומנים של בוראוז  תופעה  יוצאת דופן לסופר מתורגם).

התרגום יצא שוב  כספר  "השבויים בארץ פלוסידר", הוצאת יבנה , 1942.

אף אחד מחמשת הספרים הנוספים בסדרה לא תורגם לעברית פרט לספר "טרזן במעמקי האדמה " ששייך לשתי הסדרות ותורגם בידי שרגא גפני , אך כאמור הוא לא הוצא לאור בידי הוצאת מ. מזרחי שהזמינה את התרגום.

על פי ספרים אלו נוצר סרט ב-1976.

צפו במקדימון :

טרזן פוגש את המאהרים מפלוסידר בפרק מ"טרזן הההרפתקאות האפיות מ-1996

Tarzan and the Mahars 

THE PIRATS OF VENUS (1934

הספר הראשון בסדרה על הרפתקאות של איש כדור הארץ, קרסון נייפיר   בכוכב הלכת ונוס הוא נוגה .

לעברית תורגם הספר תחת השם "טיסת הפלאים"  בידי דן סואן ב-הוצאת "תבל",

1952.

אף אחד מארבעת הספרים הנוספים בסדרת "ונוס"  לא תורגם לעברית.

פרק בסדרת ההרפתקאות האפיות של טרזן מ-1996 מביא את טרזן לוונוס ומפגיש אותו עם קרסון נייפיר

Tarzan and the Amtorans

ואלו הם ספריו של אדגר רייס בוראוז בעברית.

עוד מאמרים על טרזן ועל בוראוז.

חוברות טרזן בעברית בהוצאת מ.מזרחי

מאמר גדול שלי על טרזן  ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".

עוד סיפורים על טרזן :

טרזן במערת הכרישים 

טרזן במרתף האימים :סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

ארבעת העוזרים ואריאציה של גבריאל מוקד על איש הג'ונגל 

עוד כתבות על טרזן :

אני טרזן את לה -האישה האחרת בחייו של איש הקופים 

עלילות טרזן בארץ הקודש

טרזן בפירסומת העברית 

עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין

טרזן נגד המלך הבלגי -מחשבות על הסרט "האגדה של טרזן "

איך הידרדר מעמדו התרבותי של טרזן 

סיפורי טרזן הישראליים

טרזן ככנעני: סיפורי טרזן של עמוס קינן

פנחס שדה כותב טרזן 

Tarzan in the holy land 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

2 תגובות על “טרזן"האמיתי" בשפה העברית”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two × 5 =