הסופר יעקב רבינוביץ'.באדיבות מכון "גנזים"
לפניכם מאמר ,שאני לפחות מוצא אותו כמעניין מאוד גם היום שכתב הסופר יעקב רבינוביץ' ( 1875-1948)
בכתב העת של אגודת הסופרית "מאזניים" באוגוסט 1932
בכמה חלקים ( כתב העת היה אז שבועון ! ) .
זהו מאמר "היסטוריוסופי " " דהיינו מנסה להסיק מסקנות לגבי העתיד מההסטוריה מהעבר.
כנראה בהשפעת ובהשראת ההיסטוריוסוף הגרמני אוסוולד שפנגלר בספר מפורסם בכמה כרכים "שקיעת המערב" שבו תיאר את ההיסטוריה העולמית כמורכבת מעלייתן שקיעתן ונפילתן של תרבויות וחזה את שקיעתה של תרבות המערב.
ספרו של אוסוולד שפנגלר שהשפיע מאוד על יעקב רבינוביץ' במאמר שלמטה.
פרקים מספר זה פרסם רבינוביץ' בתרגום חמש שנים קודם לכן בכתב העת הספרותי שערך עם שותפו אשר ברש "הדים"
ולאחר מכן בחוברת הערכה חדשה להיסטוריה / בתרגום אשר ברש תל-אביב : הדים, תרפז1927
וזהו אגב משום מה התרגום היחיד של ספרו המונמנטאלי המפורסם של שפנגלר הידוע לי לעברית.
בבירור הדברים של שפנגלר השפיעו על רבינוביץ' והוא כתב מאמר שלם ומעניין מאוד בהשראתו.
רבינוביץ מנסה להסביר בסיגנונו של שפנגלר לעצמו ולקוראיו בארץ ישראל המנדטורית של 1932 כיצד במזרח בארץ ישראל למשל אומות ותרבויות עלו ושקעו.
הוא מנסה להבין מה גרם לשקיעת התרבות היהודית אבל גם היוונית בארץ ישראל בסוף ימי האימפריה הרומאית המערבית והמזרחית בארץ ישראל .
הדוגמה הראשית שלו היא האימפריה הרומאית שהיא בבירור משל לאימפריה הבריטית השולטת בארץ ישראל המנדטורית. שבראשית תקופת שלטונה בארץ ישראל סייעה ליהודים שישבו שם .
ולאחר מכן לשבטי ערבים ונודדים שונים.
והמסקנה הסופית שלו :
ממלכה בעלייתה מבכרת תרבות על אי תרבות וכשהיא מגיעה לשלב שקיעה מבכרת היא פראות על פני תרבות.כך היה וכך יהיה.
מן הסתם רבינוביץ' חשב אם כי נזהר להגיד זאת במפורש מסיבות צנזורה על מה שנראה כתמיכה בריטית בערבים
המאמר פורסם שנתיים לפני שההיסטוריוסוף החשוב האחר של המאה ארנולד טוינבי החל לפרסם את ספריו בנושא בסדרת
A Study of History ב-1934.
סדרה שכרכיה המשיכו להתפרסם במשך שנים רבות.
יש להניח שרבינוביץ היה מודע לכרכי סדרה זאת ועקב אחריהם בעניין אבל אין להם השפעה על המאמר הזה שקדם להם.
שווה להזכיר בהקשר זה
שרבינוביץ' חיבר סיפורים מעניינים על העבר כמו :
באין שורש (יפו : דפוס א. אתין, תרע״ד 1914) סיפור היסטורי
על יהודי לוחם בימי מסעי הצלב.
נדודי עמשי השומר, ספור, ירושלים – תל אביב: מצפה, תר"ץ 1929.
סיפור על העבר הקרוב בארץ ישראל.
במוט עמים : ספור מימי ממלכת ישראל (תל-אביב : מ. ניומן, תש״ו 1946)
סיפור תנכי המתרחש בימי מלך ישראל מנחם בן גדי .
כל אלו מראים על עניין עמוק ונמשך בהיסטוריה .
ועניין זה היגיע לשיאו במאמר שלפנינו "בין רומי והמדבר" .
לא ידוע לי על מאמר אחר מסוג זה שכתב.
יעקב רבינוביץ מכון גנזים
מאמר זה הוא יוצא דופן ברוחב אופקיו ובמסקנותיו ולכן אני חושב שהוא שווה קריאה כמעט מאה שנה לאחר שפורסם.
המאמר פורסם בכתב העת הספרותי של אגודת הסופרים "מאזניים " בכמה חלקים
בחודשים יולי אוגוסט 1932 בשנת תרצ"ב. בערך כאשר אדולף היטלר היה עסוק בתכנון ההשתלטות על גרמניה הדמנוקרטית
והוא היה ונשאר יוצא דופן בכתב עת זה בתכניו ובעוז רוחו ההיסטוריוסופי להסיק מסקנות שונות מעידנים רחוקים לגבי העבר וגם לגבי העתיד.
האם מסקנותיו של רבינוביץ' עומדות במרחק הזמן והמחקר החדש 92 שנה אחרי ?
למען האמת איני יודע.
את זה מומחים בהיסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל צריכים לקבוע.
אבל המאמר מעניין ועדיין שווה קריאה 92 שנה לאחר שפורסם לראשונה..
המאמר פורסם גם בקובץ מאמרים של רבינוביץ
השגות: מאמרים ורשימות תל אביב: מצפה, תרצ"ה 1935
והנה הוא שוב בפרסום ראשון מזה כמעט תשעים שנה.
השארתי את המאמרים האחרים בעמודים שבהם פורסם מאמר זה כדי לתת רושם על מה שפורסם אז עוד בכתב העת "מאזניים".
בין רומי והמדבר :למה קרסה התרבות בארץ ישראל בסוף התקופה הרומאית .
יעקב רבינוביץ' יושב במרכז קבוצת סופרים
מפגש סופרים ומשוררים עבריים בירושלים, 1943. עומדים מימין: ירוחם לוריא, עזרא המנחם, ש"י פנואלי, יצחק עוגן. יושבים מימין: יצחק למדן, יעקב רבינוביץ, יוסף שכטר.
