web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

צרפת בניחוח ישראלי :המפקח הצרפתי ז'אן לואי פיירו -סדרה בלשית ישראלית מתחזה לצרפתית

סיפורה של סדרת ספרי בלשים מצויינת על מפקח משטרה פריזאי מאת סופר בשם "ז'ק מרטל" לכאורה צרפתי או בלגי שבכלל הייתה סדרת ספרים בלשים מקוריים שכתב סופר ישראלי בשם מירון אוריאל.

העטיפה האחורית של הספר "עיר היצרים" הספר הראשון בטרילוגיית" "המפקח פיירו" מאת ז'ק מרטל הוא מירון אוריאל

ספרי הבלשים העבריים מקוריים הספורים, שיצאו לאור בראשית שנות השישים, היו רובם ככולם ספרים שהתחזו לספרים מתורגמים.

הסופר והמתרגם מירון אוריאל, בכמה שמות בדויים, היה אחראי לכמה סדרות שכאלו.

אחת משלוש סדרות הבלשים הבולטות שלו תחת השם הבדוי "איבי קוסטין" עסקה בבלש השמן האמריקני השוטר סלים מקדואל.

קיראו עליו ברשימה "שמן אבל חכם"

סדרה אחרת תחת השם הבדוי "ארצ'י ברמן " עסקה במאבקו של איש האף בי איי פו הרדי בארכי פושעים אל קפונה ודילינג'ר.

וקיראו על כך כאן

אבל הייתה עוד סדרה טובה עוד יותר.והיא התרחשה לא בארה"ב אלא דווקא בצרפת.

המפקח הצרפתי

סדרה "מתורגמת" נוספת לה אחראי מירון אוריאל היא טרילוגיית הספרים על המפקח הפריזאי ז'אן לואי פיירו, שהתחזו לספרים מתורגמים מצרפתית מאת 'ז'אק מארטל'. למרות שמדובר בשלושה ספרים בלבד, הם הופיעו במשך השנים בשמות שונים ובהוצאות שונות ואף נמנו על סדרות שונות.

המפליא הוא שכל אחד משלושת הספרים אם כי נכתבו בידי אדם אחד על דמות אחת ,שונה לגמרי משני האחרים.שלושת הספרים הם שונים מאוד זה מזה באופיים ובתכנם.כאן אין שום נוסחה עלילתית קבועה.כמקובל לספרי סדרות בלשים ואחרות.

כך תואר הסופר הצרפתי הבדיוני מרטל בעברית :

האספן נ. בובליל קבע "לטעמי אחת מהסדרות הנהדרות בפאלפ העברי, יצירה בלשית ".מקורית של מירון אוריאל בהשראתם של גארדנר ואגאתה כריסטי.

.

הספר הראשון בסדרה, טרף הנשים (יצא במהדורה שניה בשם ״עיר היצרים״) יצא בהוצאת ים סוף של נרקיס בסדרת הסטאלגים הממוספרת,

הסיפור הוא על חבורת נשים פושעות אלימות וסדיסטיות יפות ורצחניות שברחו מבית הכלא והשתלטו על מנהרות הביוב התת קרקעי של פריז.

הן חוטפות גברים מרחובות פריז ומביאות אותם לעולם הביוב התת-קרקעי על מנת לנצל אותם מינית ואחר כך לרצוח אותם אותם בדרכים מזעזעות.

עד שהכנופיה העליזה מתגלה בידי המפקח פיירו ורובן מוצאות את סופן בדרכים מזעזעות.

ספר משובץ תיאורים אירוטיים וגם סדיסטיים מזעזע למדי בשביל התקופה שלא במקרה הזכיר את ספרי הסטלגים של אותם השנים באותה ההוצאה "ים סוף".

אוריאל היה מחבר כמה מספרי הסטלגים הידועים.

מספר 1 בסדרת ספרי המפקח פיירו:

טרף הנשים (עברית: "מיכאל הדר" , הוצאת ים סוף, 1962),

שיצא גם תחת השם

עיר היצרים (ים סוף, 1964),

ת

עטיפות שתי מהדורות השונות של הספר הראשון בסדרת המפקח פיירו

תודה לאספן נ.בובליל.

בניגוד לשני הספרים האחרים בסדרה נרקיס לא פירסם מחדש את הספר הזה כעבור מחצית המאה. מן הסתם היגיע למסקנה שהזמנים כבר לא מתאימים עבורו.

ואכן הנשים הסקסיות והסדיסטיות של הספר לא היו מתקבלות בברכה בעידן הזה של העצמת הנשים ו"המי טו ".

שני ספרים נוספים בסדרת המפקח פיירו שהיו בלשים "קונבנציונאליים", כלומר ללא

"סקס והסדיזם" הכמו סטאלאגי של "עיר היצרים".

וככאלה שניהם היו מוצלחים ביותר.

ספר מספר 2 בסדרת המפקח פיירו :

סטריפ-טיז, שפורסם גם תחת השמות תעלומת רצח הסטריפ-טיז (החוברת הראשונה

בסדרה הבלש המסתורי בהוצאת ע. נרקיס, 1962, עברית: מירון אוריאל)

ותעלומת הרצח במועדון פלאמינגו (דפוס הספר החדש, 1964) .

הספר השני היה שונה מאוד. לא היו בו תיאורים סדיסטיים או אף אירוטיים למרות שעסק בנושא לכאורה אירוטי מאוד עולם מועדוני הלילה של החשפנות בפריז.

עולם שתואר כמציאות קודרת ומנצלת ולא רומנטית כלל.

.זה היה ספר ".פשע ובילוש משטרתי "בלי חוכמות". מזכיר במקצת את ספרי הפרודצדורה המשטרתית של הסופר האמריקני אד מק באין על תחנת המשטרה של רובע ה-87 בעיר גדולה חסרת שם ( שהיא ניו יורק) סדרה שהייתה קיימת משנת 1956 .

אמנם הספרים של מק באין עדיין לא תורגמו בשנות השישים לעברית אבל ייתכן שהמחבר אוריאל היכיר אותם במקור האנגלי.

נראה שבספר זה ובזה שאחריו בסדרת הבלש המסתורי,הוו"ל נרקיס ניסה לחקות את הצלחתה של סדרת ספרי המסתורין המתחרה של הוצאת מזרחי.

ומירון אוריאל עושה זאת בהצלחה גדולה.

ה היה מישל, הרקדן ממועדון פלאמינגו. פיירו זיהה אותו בו ברגע שירד מהמכונית" "וראה את הגוויה המעוותת שלו מוטל באור זרקורי המצלמות…ידיו היו פשוטות לצידי "גופו, כמו בתנועת מחול אחרונה.

( קטע מהספר )

בסיפור המפקח פיירו מתחקה על עקבותיה של כנופיית מבריחי סמים מתוחכמת ביותר אגב חקירת שתי רציחות מסתוריות של רקדן ורקדנית סטריפ טיז "חשפנות " ( התפשטות לערום תוך כדי ריקוד ) ידועים במועדון חשפנות שבו רקדו שמתברר שהוא קשור מאוד לפעילות הכנופיה.

הריקוד החשפני היה תחום פופולארי במועדונים בשנות השישים ובעצם מהמאה ה-19 אבל כיום במאה ה-21 בעידן אחר שמרני הרבה יותר משנות השישים כמעט שלא קיים.

המועדונים שהיו בישראל שעסקו בכך נסגרו במאה ה-21 בטענות של זנות וניצול נשים.

כך שכיום הספר עושה רושם של שריד היסטורי מתקוםה אחרת.

בספר זה אנו נתקלים לראשונה במודיע העבריין של פיירו "הפישפש". דמות משנית לחלוטין בספר.

הפשפש הפך לדמות מרכזית למדי בספר השלישי והמסיים בסדרה שעסק בתעלומת רציחתו.".

הספר הוצא לאור בידי נרקיס שוב בשנת 2011 כמעט חצי מאה לאחר הפרסום המקורי בעידן חדש שבו הסטריפטיז הפך למשהו לא לגיטימי מהעבר הרחוק.

=2011. הרצח בפלאמינגו (נרקיס, ספריית ריגול ופלילים

ספר 3 בסדרת "המפקח פיירו

הפשפש

תעלומת מותו של הפשפש או "הפשפש"

(החוברת השלישית בסדרה הבלש המסתורי בהוצאת ע. נרקיס, 1

הטוב שבספרים אלו ואחד מספרי הבלשים הטובים ביותר מכל סוג שהופיעו בעברית

המפקח פיירו חוקר את רציחתו המסתורית של העבריין הקטן והמודיע המשטרתי החשוב "הפשפש" ( שהופיע גם בספר הקודם בסדרה ) כשהוא שוכב חסר אונים במיטתו בבית החולים ונאלץ לזמן אליו את העדים והחשודים השונים. במקביל פיירו חוקר תעלומת רצח אחרת. גופתה של נערה יפה המוכרת בחוגים רבים נמצאה מרוטשת על החוף

האם יש קשר בין שני המקרים ?

כמובן שכן. .

זהו ספר בלשי ממש שאין בו אלימות כלל. המקביל ליצירות של אגתה כריסטי . ושל גוזפין טיי ( שחיברה ב-1951 רומן בלשי מפורסם "בתו של הזמן " שבו מפקח המרותק למיטה בבית חולים חוקר תעלומה היסטורית מימי הביניים אגב זימון מומחים שונים למיטת חוליו. יש להניח שאוריאל היכיר את הספר הזה והוא נתן לו את הרעיון לעלילה אם כי עדיין לא תורגם אז לעברית.).

הופיע גם בכמה שמות

הפישפש,

תעלומת מותו של הפשפש הוצאת ע.נרקיס תשכ"ב 1962

גופה על החוף דפוס הספר החדש, 1964)

וגם הוא יצא לאור במהדורה כחדשה אחרי חצי מאה.

המפקח פיירו חוקר (נרקיס, 2013),

מלבד השלושה האלו לא היו ספרים נוספים על פיירו וחבל.

הוא היה אחד הבלשים הישראלים הטובים למרות שהיה צרפתי.

ראו גם :

בעקבות הבלש העברי -הסוגה הבלשית בספרות הישראלית

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × 1 =