לציון המלחמה הארוכה בעזה הנה סיפור קומיקס יחיד במינו שראה אור בעברית בשבועון " הארץ שלנו" ב-1957 על מלחמה בעזה, ועל תושביה. הפרק המסיים בסדרת "גידי גזר" הידועה של יעקב אשמן.
ומצורפים לו שתי רשימות שכתב אשמן על עזה בעקבות ביקור בשם בעת מבצע סיני.
לצערנו ישראל נאבקת כעת ברצועת עזה.
אז הנה סיפור שניסה לדמיין מציאות טובה יותר עם עזה:
גידי גזר בעקבות אל-נטר", הארץ שלנו", כרך 7, תש"ז, 1957, חוברות 43-22, כתבה "מרים" וציירה נדל-לנדאו.
הגיבור הוא הפלמחניק הלוחם גידי גזר שאני טוען שהוא גיבור העל העברי הראשון שבארבעה סיפורים בהמשכים קודמים בסדרה היה מעורב בהעפלה ובקרבות מלחמת העצמאות .
שנים חלפו וגידי גזר עדיין בבית הוריו
בסיפור זה אין אקשן כלל, ידידיו הלוחמים של גידי מהסיפורים הקודמים נעלמים, ולעומת זאת אנו פוגשים את הוריו שאותם לא פגשנו בעבר.
יחסי יהודים וערבים נוטלים מכאן ואילך מקום מרכזי בסיפור זה. גידי יוצא בזמן מבצע סיני לעזה מחופש לערבי כדי למצוא אדם שאביו חייב לו כסף, במטרה להחזירו לו, ונתקל בבעיית פליטי רצועת עזה: גידי מסייר ברצועת עזה ופוגש בפליטים ובילדיהם שלבו יוצא אליהם.
הוא פוגש באל-נטור, שעמו הוא מקיים שיחה ידידותית שכמוה מעולם לא היתה בין יהודי וערבי בסיפור קומיקס ישראלי. הסיפור הסתיים עם פרידתם, כשגידי מבטיח לאל-נטר שמוצג כאדם טוב שמחלק את רכושו לעניים, שלא ינוח ולא ישקוט עד שישיג לו רישיון לחזור לישראל, ואל-נטור מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה.
סיפור זה היה יוצא דופן בכך שהפעם לכאורה לא כתב אותו אשמן והוא מתרחש שמונה שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים, אך גידי לא נראה בו כמי שהזדקן אפילו ביום אחד והמשיך לגור בבית הוריו (תופעה מקובלת היום אך בהחלט נדירה בתקופה שבה הסיפור פורסם). האם אשמן כתב את הסיפור הזה הפעם בשם הבדוי "מרים"? ייתכן בהחלט.יעזבו את עזה הכבושה.
יוצא דופן בסיפור הוא היחס האוהד לערבים. זאת הפעם הראשונה והיחידה בקומיקס העברי שיש תיאור מפורט של חיי הפליטים הערביים בעזה, והם אינם מוצגים כנציגי הרשע. יש גם מעין הסבר מדוע הם לא יוכלו לשוב לישראל, והמחבר אף מחווה את דעתו שיהיה אפשר להחזיר את מקצתם. השיחה החברית בין גידי לאל-נטר גם היא יוצאת דופן. לא הייתה שיחה כזאת קודם לכן בקומיקס העברי, נושא הפליטים לא היה זר לאשמן. הוא ביקר בעזה ובעקבות הביקור כתב כתבה שתיאר בה בצורה עניינית ומלאת אהדה את מצבם הקשה של הפליטים החיים ברצועת עזה, שדוכאו בידי המצרים ששלטו בהם.]
האם אשמן כתב את הסיפור? המאמר שכתב אשמן, גישתו האוהדת לפליטים וגם העיסוק הקודם שלו בפליטים בסיפור יאיר וידידו אביר, מחזקים, לדעתי, את הטיעון שאשמן הוא האיש העומד מאחורי השם "מרים". ]
אסתר קל, מזכירת המערכת, בשיחה עימי מדצמבר 2015 אינה זוכרת מחברת בשם מרים. היא זוכרת שאשמן כתב את כל סיפורי גידי גזר..
תחילה המאמרים שכתב אשמן בעת ביקורו בעזה ב-1956
יעקב אשמן, "ביקור בעזה הכבושה", הארץ שלנו, כרך ז, גיליון 13, 5 בדצמבר
י1956, עמ' 8 – 9
וגם רשימה שכתב על פתיחת הדואר בעזה.
בעקבות אל -נטור
מאת "מרים ") ( יעקב אשמן )
ציירה אלישבע נדל -לנדאו
הארץ שלנו כרך ז' גליונות 22-43
שישי לפברואר –שני ליולי 1957
עשרים ואחד פרקים.
ובכך מסתיימים עלילותיו של גידי גזר שלאחר סיפור זה נעלמים עיקבותיו .
עוד על עזה:
שמשון מאת זאב ז'בוטינסקי -פרק הסיום
הי דרומה- שיר על הפריצה לעזה ב-1956 מאת אוריאל אופק
קיראו עוד סיפור קומיקס על עזה:
