שני שירים על איך לכתוב מדע בדיוני מאת יצחק אסימוב

123 שנים להולדתו של סופר המדע הבדיוני יצחק אסימוב ולציןן זה שני שירים שכתב אסימוב במקור האנגלי ובתרגום לעברית שבהם הוא מסביר איך יש לכתוב סיפור מדע בדיוני ואיך לכתוב סדרה כמו סדרת "המוסד" המפורסמת שלו.

העטיפות המקוריות של שלושת ספרי המוסד שאותם פירסם אסימוב זמן קצר לפני שתי הפואמות שמופיעות כאן.

לציון 103 שנים להולדתו של סופר המדע הבדיוני יצחק אסימוב בינואר 1920 הנה שתי פואמות שכתב אסימוב על איך להיות סופר מדע בדיוני, הראשונות שפירסם אם כי לא האחרונות ובאופן ספציפי אחת מהן מסבירה לכאורה איך כתב את סדרת "המוסד" הידועה שלו." "יסוד ההצלחה".

שבאנגלית יש בה לשון נופל על לשון ל"מוסד"

הפואמה פורסמה ב-1954 זמן קצר לאחר שאסימוב פירסם את שלושת סיפרי סדרת "המוסד" בשני\1951-1953 והיא מבוססת על השירים של צמד כותבי האופרטות גילברט וסאליבן המפורסמים מאוד באנגליה ובארה"ב.

הקורא העברי שאינו מכיר את אופרטות האלו לא יראה את הקשרים אבל אסימוב שהיה חובב גדול מאוד של אופרטות אלו ולימים אף כתב כתב ספר על השניים שבו פירש את האופרטות שלהם , התבסס עליהן בחריזה

ספר פרשנויות של אסימוב לאופרטות של גילברט וסוליבן

אין לאמר שהפואמות הן מרשימות במיוחד כשירה ,במיוחד אם אינך מכיר את האופרטות של גילברט וסאליבן שעליהן הן מתבססות בקריצת עין.

אבל אותי לפחות הן מעניינות בגלל מה שהן חושפות על אסימוב כסופר המדע הבדיוני המסביר את מלאכתו.

ובראש ובראשונה ההסבר שלו על איך ומדוע כתב את סדרת "המוסד" סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי מכל.

הפואמה הראשונה פורסמה לראשונה

 The Magazine of Fantasy and Science Fiction in October 1954.

בעברית הפואמה הופיעה

ב-גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין

ושוב

כתבי אייזק אסימוב כרך 1,

בתרגומו של רמי שלהבת

יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009,

אני מביא כאן את הפואמה באנגלית

ובתרגום חיים גליקשטיין

Isaac Asimov – The Foundation Of S.F. Success

– The Foundation of S.F Success

(with apologies to W. S. Gilbert)

If you ask me how to shine in the science-fiction line as a pro of luster

bright, I say, practice up the lingo of the sciences, by jingo (never mind if not

quite right). You must talk of Space and Galaxies and tesseractic

fallacies in slick and mystic style, Though the fans won't understand it, they will all the same demand it

with a softly hopeful smile.

And all the fans will say,

As you walk your spatial way,

If that young man indulges in flights through all

the Galaxy, Why, what a most imaginative type of man that type

of man must be.

So success is not a mystery, just brush up on your history,

and borrow day by day. Take an Empire that was Roman and you'll find it is at home in all the

starry Milky Way. With a drive that's hyperspatial, through the parsecs you will race, you'll

find that plotting is a breeze,

Copyright © 1954 by Fantasy House, inc.

With a tiny bit of cribbin' from the works of Edward Gibbon and that Greek, Thucydides.

And all the fans will say,

As you walk your thoughtful way,

If that young man involves himself in authentic history,

Why, what a very learned kind of high IQ, his high IQ must be.

Then eschew all thoughts of passion of a man-and-woman fashion from

your hero's thoughtful mind. He must spend his time on politics, and thinking up his shady tricks, and

outside that he's blind. It's enough he's had a mother, other females are a bother, though they're

jeweled and glistery. They will just distract his dreaming and his necessary

scheming with that psychohistory.

And all the fans will say As you walk your narrow way, If all his yarns restrict themselves to masculinity, Why, what a most particularly pure young man that pure young man must be.

1954

והנה פואמה שנייה שאותה כתב אסימוב על הקושי להיות סופר מדע בדיוני של סיפורי הרפתקאות בחלל ובו בזמן להתמודד עם החיים האפורים והיבשים .

published in Science Fiction Quarterly, May 1957

ושוב ב:

–גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין

ושוב

כתבי אייזק אסימוב כרך 1,

בתרגומו של רמי שלהבת

יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009,

The Author's Ordeal

(with apologies to W. S. gilbert)

Plots, helter-skelter, teem within your brain;

Plots, s.f. plots, devised with joy and gladness; Plots crowd your skull and stubbornly remain,

Until you're driven into hopeless madness.

When you're with your best girl and your mind's in a whirl and you don't

hear a thing that she's saying; Or at Symphony Hall you are gone past recall and you can't tell a note that

they're playing; Or you're driving a car and have not gone too far when you find that you've

sped through a red light, And on top of that, lord! you have sideswiped a Ford, and have broken your

one working headlight; Or your boss slaps your back (having made some smart crack) and you stare

at him, stupidly blinking; Then you say something dumb so he's sure you're a crumb, and are possibly

given to drinking.

When events such as that have been knocking you flat, do not blame supernatural forces; If you write s.f. tales, you'll be knocked off your rails, just as sure as the stars in their courses.

For your plot-making mind will stay deaf, dumb and blind to the dull facts of life that will hound you, While the wonders of space have you close in embrace and the glory of star beams surround you.

Castor, And has found to its cost that it seems to be lost in a Galaxy like ours, but

vaster. You're a little perplexed as to what may come next and you make up a series

of creatures Who are villains and liars with such evil desires and with perfectly horrible

features. Our brave heroes are faced with these hordes and are placed in a terribly

rucial position, For the enemy's bound (once our Galaxy's found) that they'll beat mankind

into submission. Now you must make it rough when developing stuff so's to keep the yarn

pulsing with tension, So the Earthmen are four (only four and no more) while the numbers of foes

are past mention.

Our four heroes are caught and accordingly brought to the sneering, tyrannical leaders. "Where is Earth?" they demand, but the men mutely stand with a courage

that pleases the readers.

But, now, wait just a bit; let's see, this isn't it, since you haven't provided a

maiden, Who is both good and pure (yet with sexy allure) and with not many clothes

overladen. She is part of the crew, and so she's captured, too, and is ogled by foes who

are lustful; There's desire in each eye and there's good reason why, for of beauty our girl

has a bustful. Just the same you go fast till this section is passed so the reader won't raise

any ruction, When recalling the foe are all reptiles and so have no interest in human

seduction. Then they truss up the girl and they make the whips swirl just in order to

break Earthmen's silence, And so that's when our men break their handcuffs and then we are treated

to scenes full of violence. Every hero from Earth is a fighter from birth and his fists are a match for a

dozen,

ראו גם :

יצחק אסימוב ואני

עטיפת המגזין האחרון שפירסם סיפור מוסד של אסימוב בימי חייו ב-1992 עם אסימוב בדמות גיבור הסדרה הארי סלדון