האיש שיצר את הגולם מפראג-לודויג אוגוסט פרנקל

מיהו האיש שיצר את סיפור הגולם מפראג?

ומתי בדיוק עשה זאת ?

לשאלה זאת יש חשיבות :סיפור הגולם מפראג שנוצר בידי המהר"ל חכם יהודי מפורסם וסייע ליהודים כנגד פורעים הפך לחלק מהתרבות היהודית והצ'כית והגרמנית.

הגולם הפך לסמל מרכזי של העיר פראג כפי שיודע כל מי שמבקר שם.ויש שם הודות לסיפור פסלי ענק של המהר"ל והגולם.

הסיפור שימש כבסיס למאות (!)סיפורים רומאנים מחזות סרטי קולנוע וטלויזייה וסיפורי קומיקס.

למעשה זהו כיום הסיפור היהודי המפורסם ביותר אחרי סיפורי התנ"ך ( והברית החדשה).

בדרך כלל חושבים שזהו סיפור עם קדמון אולי מהמאה ה-17 או ה-18.

אז לא.

החקירות המפורטות שנעשו בידי חוקרים שונים בעשרות השנים האחרונות כאשר סיפור הגולם הפך לתופעה גלובאלית ידועה לכל הראו שמוצא הסיפור מתי שהוא בשנות השלושים של המאה ה-19 ולא לפני זה.

אבל מי יצר אותו אז ? ואיך ?

אני מציע כאן לראשונה את התשובה.

לדעתי היוצר האנונימי היה רב מפורסם מאוד במאה ה-19 גם בגלל מסעו לארץ ישראל שם הקים את בית ספר למל הידוע.

אברהם אלעזר ,לודויג אוגוסט פרנקל.

אבל דווקא הקשר שלו כיוצר לסיפור היהודי המפורסם מכולם נשכח לגמרי.

Ludwig August Frankl as an academic legionnaire in 1848 (after a painting by Joseph Matthäus Aigner

אברהם אלעזר הוא לודויג אוגוסט פרנקל 1810-1894

אולי היוצר האמיתי של סיפור הגולם מפראג

בספטמבר 2009 לפני 14 שנה פירסמתי בבלוג זה מאמר גדול בשם "מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג".

המאמר נכתב בעקבות צפייה בכנס גדול במכון ואן ליר בירושלים על הרב המפורסם מהמאה ה-16 המהר"ל מפראג שכלל גם דיון של חוקרים מחו"ל ומהארץ האם היה בסיס לאגדה המפורסמת על הגולם מפראג שכביכול נוצר בידי המהר"ל כדי להיאבק בפורעים.

שכמובן אין.

כפי שקוראים ותיקים של בלוג זה יודעים יש לי עניין עמוק אולי אובססיבי בסיפור הגולם על גילגוליו השונים ופירסמתי על כך מאמרים שונים ורבים .

קישורים אליהם תמצאו בסוף.

העניין הזה נובע גם בגלל העניין ברובוטים בסיפורי מדע בדיוני כמו אלו של אסימוב הסופר החביב עלי.

וגם בגלל שהאב של סב של סבה של סבתי הגאון מוילנה הוא הרב היחיד שידוע שניסה ליצור גולם כפי שהוא סיבר לתלמידו חיים מוולוזין .

והוא התבסס בכך על נוסחה שיצרו אבות משפחה ממשפחת קלונימוס יהודה החסיד ותלמידו אלעזר מוורמס.

מהצד השני של משפחתי עמנואל אקשטיין ( 1883-1946) גיסו של סבי אליהו בלנק שחי בעיר סיגט בטרנסילבניה הראה לראשונה בספר ב-1910 שהאגדות על הגולם והמהר"ל הם זיופים מאוחרים.

אבל של מי ? ומתי ? על כך אקשטיין לא ענה.

גם בכנס במכון ואן ליר הם לא שאלו שאלה שלדעתי היא חשובה איך בדיוק ומתי נוצרה האגדה.

והתייחסו אליה כאגדה קדומה שנוצרה בעל פה אולי מהמאה ה-17 או לכל המאוחר מהמאה ה-18.

אני במאמר בבלוג זה הראיתי שאין בסיס לכל הטענות והאגדה היא ככל הידוע מהמאה ה-19.

לא כל כך עתיקה.

למעשה פחות עתיקה מהסיפור על האדם המלאכותי פרנקנשטיין מ-1818 שכנראה קדם לסיפור הגולם מפראג בעשור או יותר.

מחבר הסיפור על הגולם מפראג אולי קרא את סיפור פרנקנשטיין בתרגום לצרפתית שכבר היה קיים מ-1821. אולי קרא אותו במקור האנגלי שפורסם במהדורה חדשה ומתוקנת ב-1831 .

בגרמנית הוא לא יכול היה לקרוא את "פרנקנשטיין" מאחר שהסיפור תורגם לגרמנית לראשונה רק ב-1912

לא מן הנמנע שיוצר סיפור הגולם מפראג ידע על סיפוריו של הסופר הגרמני ארנסט אמדיאוס הופמן " אוטומאטה" ( 1814) ו"איש החול "( 1816) על בובות מלאכותיות. ומן הסתם היכיר בלדה ידועה של המשורר המפורסם גתה על שוליית הקוסם שעלילתה מזכירה במקצת את עלילת סיפור הגולם מפראג.

כל אלה סיפורים שבעבר נטען שנוצרו בהשראת סיפור הגולם מפראג.

אז אם הייתה השראה היא הייתה בדיוק בכיון ההפוך. יוצר סיפור הגולם מפראג היה זה שהושפע מגתה ומהופמן מאחר שיצר שנים אחריהם.

וראו דיון מפורט על כך כאן .

הטיעון הזה שהעליתי לראשונה במאמר בבלוג התקבל מאז במחקר.

ושאלתי את השאלה.מי יצר את המעשיה הזאת ?

והעליתי את האפשרות שהיוצר היה הסופר הגרמני היהודי ברטולד אוארבך שפירסם גירסה של הסיפור ברומן בשם "שפינוזה " ב-1837.

והיציג את סיפור הגולם מפראג כאגדה עתיקה.

טענתי שיש לראות בסיפור המצאה מקורית של אוארבך שפשוט השתמש בקונבנציה מקובלת של הזמן והיציג אותו בסיפור עתיק למרות שהיה פרי המצאתו.

כפי שעשה למשל מספר האגדות הדני אנדרסן באותה התקופה ועשו רבים אחרים ידועים פחות.

.חשבתי אז שזהו מאמר חשוב.

אבל למרבית הצער התברר שאני לא צודק.

שתי גרסאות "קדומות " יותר של סיפור הגולם מפראג התגלו זמן קצר לאחר פרסום אותו מאמר בידי בלוגר אנונימי בכינוי

Mississippi Fred MacDowell

בבלוג החשוב שלו על כל מיני מוזרויות של יודאיקה

הבלוגר האנונימי איתר שתי גירסאות קדומות יותר או איזכורים של סיפור הגולם מפראג משנים קצת יותר קדומות אחת מ-מ1836-

ושנייה אפילו יותר קדומה מ-1834!

במאמר מחקרי חשוב אחר בנושא של

Shnayer Leiman

אוזכרה גם גירסה לכאורה מ-1835 שבה הגולם נוצר בידי המהר"ל אבל שרידיו נמצאים בעיר פוזן ולא בפראג.

גירסה זאת מופיעה בדפוס לראשונה רק בשנת 1930 בספר זכרונות של הרב סמואל מוריץ גולנץ שיצאה לאור רק לאחר מותו בידי בניו שאחד מהם תירגם אותם לאנגלית והשני הוציא את הספר לאור.

.לפי ההקדמה בספר הוא החל לכתוב אותו בשנות התשעים של המאה ה-19.

S. M. Gollancz, Biographical Sketches and Selected Verses, London, 1930, pp. v and 50-55,

בספר הזכרונות מספר הרב ( ע' 50-55) ששמע את סיפור הגולם מפראג בעיר פוזן בנערותו בשנת 1835.

עם זאת ייתכן גם שהרב מרקוס שמע את הסיפור לראשונה רק שנים מאוחר יותר ולא ממש דייק בתאריכים.

לבסוף נאלצתי לאחר ויכוחים ברשת להגיע למסקנה שלא אוארבך הוא היוצר .

אם כי ככל הידוע לנו הסיפור אכן נוצר בשנות השלושים של המאה ה-19 וכנראה לא קודם לכן.

לדעתי אין זאת מקריות שהופיעו שלוש או ארבע גרסאות שונות של הסיפור במשך ארבע שנים בזו אחרי זו .

זה אומר כנראה שהיה מקור אחד ויחיד מאחורי כולן שהיכיר את שלושת הכותבים האחרים והוא סיפק את הפרטים שהשתנו קצת בכל פעם אולי בהתאם לגחמות של היוצר ליוצרי שלוש הגירסאות האחרות.

אם כך מי היה המקור הזה ? והיוצר הזה?

בנתיים ב-14 השנים האחרונות התעצם העניין הגלובאלי והמחקרי
בסיפור הגולם מפראג ובסיפורי הגולם בכללם, אך למרות עשרות רבות של מחקרים מפורטים מאוד על מקורות סיפור הגולם וספרים שנכתבו בנושא מאז שפורסם אותו מאמר שלי בבלוג לא נמצאו מימצאים חדשים בנושא שמקדימים את סיפור הגולם מפראג מעבר לשנות השלושים של המאה ה-19.

זאת למרות שבוצעו חיפושים יסודיים בנושא, במגוון המקורות הקיימים בגרמנית וביידיש באנגלית כמובן וגם בידי בשפה העברית.

עטיפת ספרה המחקרי המפורט של

Cathy S. Gelbin.

The golem returns :from German romantic literature to global Jewish culture, 1808-2008

מ-2011 על גילגולי סיפור הגולם מהמאה ה-19 ועד היום. למרות חיפושים רבים גלבין וחוקרים אחרים כמוני לא הצליחו למצוא איזכור של סיפור הגולם מפראג שקודם לשנות השלושים של המאה ה-19.

אין לבלבל : בהחלט קיימים בגרמנית ובשפות אחרות כמה סיפורים אחרים קדומים יותר על נושא הגולם ויצירתו בידי אישים שונים כמו אליהו מחלם והגאון מוילנה של יוצרים כמו יעקב גרים ב-1808 , וון ארנים ב-1812 , הרב חיים מוולוז'ין ב-1819 ואחרים.

אמנם מעטים.אפשר לספור אותם על אצבעות שתי ידיים ולא יותר.

אבל,אנחנו דנים כאן רק בסיפור יצירת גולם בידי המהר"ל מפראג.

בעניין הזה לא חל שום שינוי.

נכון לשנת 2023 לא נמצא בשום מקום באף שפה שום איזכור של סיפור הגולם מפראג שקודם לשנות השלושים של המאה ה-19.

וכאן אני מציע את המועמד העכשווי כיוצר הסיפור .

עד שיתגלו ממצאים חדשים לפחות .

כך שמאמר זה מייצג את מצב המחקר בנושא מקור סיפור הגולם מפראג ואולי ישאר כזה עד שיופיעו גלמים אמיתיים שאותם יוצרים כעת סם אלטמן וחבריו ( יש המעריכים זה יקרה בתוך חמש שנים בסביבות שנת 2029).

איור צ'כי של סיפור הגולם והמהר"ל מפראג. סוף המאה ה-19

מי יצר את סיפור הגולם מפראג ?

הגולם של המהר"ל מפראג בסרט גרמני משנת 1920

מתי ובידי מי נוצר סיפור המהר"ל מפראג והגולם

ובכן ..על סמך מחקרים שעשו כמה אנשים ובהם גם עצמי לא ברור שהאגדה נוצרה בפראג.

האיזכורים הקדומים ביותר של האגדה מאמצע המאה ה-19 ולא לפני כן הם בכלל מגרמניה ואוסטריה.

כאמור למעלה דעתי בעניין השתנתה כתוצאה מתגליות שונות שחייבו אותי לשנות את התיאוריה שלי לגבי יוצר הסיפור.

וכעת נשאלת השאלה ?

מה ידעו דוברי הגרמנית ,השפה שבה פורסם למיטב ידיעתנו סיפור הגולם מםראג לראשונה על המהר"ל מפראג בשנות השלושים של המאה ה-19?

לדברי החוקרת

Cathy S. Gelbin.

היה איזכור קודם לשנות השלושים של המאה ה-19 של המהר"ל בשפה הגרמנית באנציקלופדיה לאישים יהודיים מפורסמים שפורסמה בגרמנית בשנת -1817 בידי

M.P.Jung

שם היה על המהר"ל ערך קצר כאחד מני אישים יהודיים רבים שהוצגו לפי סדר האלף בית.

בכל אופן הערך באנציקלופדיה לא הזכיר את סיפור הגולם ,

ההיסטוריון החשוב יצחק מרדכי יוסט.לא שמע ולא ידע על סיפור הגולם מפראג כאשר פירסם את תשעת כירכי ההיסטוריה של היהודים שלו בשפה הגרמנית במהלך שנות העשרים של המאה ה-19.

היה גם את ספר ההיסטוריה היהודית המפורסם של יצחק מרדכי יוסט שפורסם בשפה הגרמנית בתשעה כרכים בשנים 1821 -1829 שעסק באחד מהם במהר"ל,בקצרה.

אבל גם הוא לא פירט ולא הזכיר שום גולם..

סיפורים אגדתיים ראשונים על המהר"ל בלי הגולם הופיעו למיטב ידיעתנו בגרמנית לראשונה רק ב1830 או -1831

בספרו של

Julius max schottky ( 1794 -1849) :

Prag, wie es war und wie es ist. 2 Bände, Prag 1830 -1831

העמודים הראשונים של הספר הראשון הידוע שהביא בגרמנית סיפורים על המהר"ל מפראג בשנים 1830-1831. אבל לא את סיפור הגולם מפראג

בספר הזה מזכיר המחבר את המהר"ל כנראה לראשונה בפירוט לציבור הגרמני המשכיל שעד אז לא ידע דבר על הרב היהודי מהמאה השש עשרה.

הספר תיאר לראשונה בדפוס אגדה עליו שהעלה לפני הקיסר רודולף את הטירה של הקיסר ברובע היהודי והיציג לפניו דמויות של גיבורים קדומים הודות לפנס קסם שהוא המציא.

במציאות ההיסטורית הקיסר לא היה צריך את המהר"ל שיציג בפניו את הטכנולוגיה הזאת

פנס הקסם אכן היה ידוע בימי רודולף והיה ידוע עוד מהמאה ה-15 כאשר תואר לראשונה בידי

Giovanni de Fontana,

ומוכר לו הודות לאסטרונומים טיכו ברהה וקפלר).

אבל מישהו לימים יצר סיפור על המהר"ל שמכיר את טכנולוגית פנס הקסם ומציג אותה בפני הקיסר.

אני משער שמי שיצר את האגדה על הגולם והמהר"ל היכיר את הספר הזה ויצר את הסיפור זמן קצר לאחר קריאתו.

יש מקום לחשד שיוצרו האמיתי של הסיפור לא היה מספר עממי כל שהוא בעיר פראג וגם לא נניח איזה שמש מהמאה ה-18 בבית הכנסת של העיר פראג שאהב לספר סיפורים למבקרים בבית הכנסת, אלא היה זה סופר מקצועי אדם בעל ידע עצום ביהדות שהשתמש בידע העצום שלו כדי ליצור "מהשרוול" סיפור כביכול עממי את סיפור המהר"ל והגולם.ועשה זאת כל כך טוב שהוא שיכנע את כול קוראיו ואת כל הדורות הבאים ב"אותנטיות העממית" של הסיפור .
מישהו כמו למשל הסופר היהודי האוסטרי

לודויג אוגוסט פרנקל.

Ludwig August Frankl, painting by Leopold Pollak

היום אני נוטה להאמין ( ואין לי הוכחות חותכות כרגע וזוהי הסיבה שמאמר זה מופיע בבלוג ולא בכתב עת אקדמאי ששם יש להביא הוכחות חותכות ) שהיוצר האמיתי של סיפור הגולם מפראג היה הרב הרופא והסופר והמשורר לודויג אוגוסט פרנקל שהתפרסם לימים בביקורו בארץ ישראל והקים בירושלים בית ספר ידוע " למל" שגירסה שלו של הסיפור פורסמה בעיתון באוסטריה בנובמבר בשנת 1836.

פרנקל כבר התפרסם כמחבר בלדות פופולאריות על נושאים פטריוטיים מעבר האומה הגרמנית והיהודית .

בשנות ה-40 הוא נהפך לעורך של כתב עת ספרותי חשוב בשפה הגרמנית שם פירסם כעורך לראשונה סיפורים ידועים של מחברים אחרים כמו קומפרט על נושא הגטו היהודי.

לאחר מכן נעשה מזכיר הקהילה היהודית של וינה דהיינו דמות מרכזית בעולם היהודי האוסטרי.

הרב הרופא והסופר לודויג אוגוסט פרנקל בצעירותו כאשר ככל הנראה יצר את סיפור הגולם מפראג.

שלט בוינה לזכרו של פרנקל

לדעתי פרנקל המציא ( דהיינו יצר מדמיונו ) את הסיפור בסביבות 1832 לאחר שקרא את קובץ סיפורים על העיר פראג משנת 1831 בו הופיע לראשונה בדפוס עד כמה שידוע סיפור על המהר"ל כמשתמש ב"פנס קסם " קדום.

וזה אני משער אולי נתן לו את הרעיון להמציא סיפור על המהר"ל כממציא טכנולוגיה פנטסטית כל שהיא. הוא בחר בסיפור של המהר"ל כיוצר גולם והשאר ידוע והפך לתופעה עולמית.

ואולי זה היה הפוך ?

אולי פרנקל הצעיר שעסק בכתיבה מסוף שנות העשרים היה מי שהמציא כבדיחה את הסיפור על המהר"ל ופנס הקסם והעביר אותו למחברי הספר על העיר פראג?

לא ידוע לי שום איזכור של סיפור כזה על המהר"ל לפני אותו ספר גרמני משנת 1830.

אם כי היו סיפורים כאלו על המכשף פאוסט ואולי הם המקור של הסיפור .

פרנקל המומחה לענייני יהדות ידע כבר מן הסתם הרבה על נושא הגולם.

יש כל סיבה להניח שהוא היכיר סיפור בגרמנית שהתבסס על מקור יהודי של יעקב גרים על הגולם של הרב אליהו מחלם.

ורומן היסטורי ספרותי על אישה גולם שנוצרת במאה ה-16 בידי יהודי שכתב הסופר וון ארנים מאבות האנטישמיות המודרנית.

מקור השפעה נוסף לסיפור היה לדעתי היתקלותו של פרנקל במאמר של הרב חיים מוולוז'ין משנת 1819 שסיפר על כך שמורו הגאון מוילנה סיפר לו שניסה ליצור גולם.

הגאון מוילנה ( גילוי נאות הוא אבי סב סבה של סבתי ) הוא האדם היחיד שידוע לנו שניסה ליצור גולם.

והוא השתמש לשם כך בשיטה מפורטת שיצר אבי אבות אבותיו הרב יהודה החסיד במאה ה-13

ציור של הגאון מוילנה האדם היחיד שידוע שניסה ליצור גולם במציאות.

תיאורטית השיטה זמינה לכל מי שיש לו גישה לכתבי יד מסויימים של יהודה החסיד ושל אלעזר מוורמס.

,ותיאורטית כל אחד יכול ליצור עימה גולם.לא רק המהר"ל מפראג או הגאון מוילנה.

זה רק קשה מאוד מאוד מאוד. עד כמה שידוע אף אחד לא הצליח חוץ מבאגדה על המהר"ל מפראג.

היום זה כבר לא רבותה כאשר הגולם האמיתי נוצר בידי סאם אלטמן וחבריו שיש להניח שהם מכירים היטב את סיפור הגולם מפראג.

אמנם לכאורה גירסה של סיפור הגולם והמהר"ל מפראג מופיעה לראשונה עד כמה שידוע לנו בדפוס ב- 1834 בהערת שוליים.

בספר הזה

"גיל בלאס היהודי "של ג'וזף זליגמן כהן

,Joseph Seligmann Kohn (1803-1850)

Joseph Seligmann Kohn, Das ju¨ dische Gil Blas (Leipzig, 1834), 20–22,

אפשר לטעון שהערת שוליים זאת היא עדות חותכת לכך שהיה סיפור כזה בעל פה.

אם כי אינני משוכנע לחלוטין ונהלתי על כך ויכוחים ברשת בשאלה האם ההערה אכן מופיעה במהדורה הראשונה של הספר משנת 1834 או במהדורה שנייה מסוף שנות השלושים של המאה ה-19.

ענין שיש לו חשיבות מהותית.

אם ההערה מופיעה רק במהדורה מ-1837 הרי זה מעיד רק שהכותב קרא את סיפורו של פרנקל על הגולם מ-1836 ותו לא.

מגלה הספר וההערה בלוגר המקפיד לשמור על אנונימיות משוכנע שההערה הופיעה במהדורה הראשונה מ-1834 וזאת על סמך ביקורת ללא ספק מ-1834 שמתייחסת לספר וגם לקטע שבו על המהר"ל.

אינני קורא גרמנית אבל גם מהטענות שמביא החוקר מתברר שהביקורת לא מתייחסת לנושא הספציפי של המהר"ל והגולם.

ואם כך ייתכן שהעניין הזה לא הופיע אחרי הכל במהדורת 1834.אלא רק נוסף כמה שנים מאוחר יותר.

בכל אופן גם אם האיזכור אכן הופיע במהדורת 1834 …..

אני מציע שיתכן שמקור ההערת השוליים הוא בלודויג פרנקל שהעביר את הסיפור שאותו גילגל במוחו ממש בזמן זה, אולי בעל פה, אולי במכתב למחבר הספר"גיל בלאס היהודי " כבדיחה.

פרנקל היה בשנות ה-30 ועוד יותר בשנות ה40 דמות מוכרת ומשפיעה בחוגי הסופרים והאינטלקטואלים היהודים ויש להניח שהוא הפך סוג של "מאגר מידע " בנושאים יהודיים.

ייתכן אם כך שהיה גם מקור המידע על סיפור הגולם והמהר"ל באיזכור של הרב הבריטי מרכוס גולנץ שבספר זכרונות שלו Biographical Sketches and Selected Verses שפורסם רק לאחר מותו ב-1930 סיפר ששמע את סיפור הגולם מפראג בעיר

פוזן בנערותו בשנת 1835.

הוא שמע ששרידי הגולם של המהר"ל מפראג נמצאים בעיר פוזן שממנה היגיע המהר"ל לפראג.

יכול להיות שבאמצע שנות השלושים פרנקל הפיץ גרסאות שונות של הסיפור שיצר לאנשים שונים כסוג של מתיחה.וזאת הייתה אחת הגירסאות שהפיץ.

לודויג אוגוסט פרנקל פירסם לבסוף גירסה מודפסת משלו, סיפור מוקדם על הגולם בנובמבר 1836

הסיפור פורסם במסגרת סידרה של "סיפורי עם מהעולם הדובר גרמנית" בשם "סיפורים ואגדות מארץ האב"

וזוהי לדעתי הגירסה המקורית של סיפור הגולם מפראג.

הגירסה הראשונה וככל הנראה המקורית של סיפור הגולם מפראג מאת הרב פרנקל בכתב העת הוינאי בגיליוןה-16 בנובמבר 1836

Oesterreichische Zeitschrift für Geschichte- und Staatskunde

Digital copy of the Bavarian State Library .

והנה תרגום לאנגלית של הסיפור ממאמר מחקרי בנושא

Under the roof of the oldest synagogue in Prague (the Altneuschul),
because of the belief that misfortune would meet the workers, there is
preserved, in its primeval form and color, a piece of trunk-like clay,
which is known by the name ‘‘Golem.’’
A wise rabbi (still called High-Reb Leb by the Jews), who diligently
occupied himself with the Kabbalah on every secret, silent night, formed
a human-like figure and put a secret name (‘‘Schem’’) of God under its
tongue. Thus it was brought to life and performed the duties of a servant. But when the first three stars appeared in the sky on Friday
evening, and the beadle (Schames, usually called Mulassim by the peoples of the Orient) announced the Sabbath, the rabbi, because even
the damned spirits (only the Lord God creates a blessed one) are permitted to rest on the Sabbath, took the secret name of God from under
his servant’s tongue, so that he became again a lifeless piece of clay.
Once, it is told, the rabbi suffered the pain of the loss of his beloved
son and forgot to de-animate his servant, when the beadle again proclaimed the peace of the Sabbath. Then this one was seized as if by
madness; his eyes rolled and burned like flaming wheels, his breath
was visible and sparkled with wonderful colors, and he began a terrible
destruction in the house. Everyone was very terrified and cried with
anxious horror for the rabbi. However, he was not in any condition to
restrain the creature in order to take the secret name from under his
tongue. So he spoke a deep-cutting curse, and the servant became
again what it was before, a piece of clay. The rabbi never dared again
to practice the secret science.

כמה חודשים לאחר פירסום גירסה זאת היא עובדה בידי הסופר הגרמני יהודי ברטולד אוארבך לספרו "שפינוזה"( 1837)ששם סיפור הגולם מפראג מסופר לשפינוזה בידי אומנת כסיפור יהודי עתיק".

ובמשך שנים חשבתי שאוארבך הוא יוצר הסיפור האמיתי עד שהתגלתה הגירסה שלמעלה.

אבל הוא לא.

לדעתי כאמור ישנה אפשרות שהרב פרנקל הממציא של הסיפור שלוש שנים קודם לכן.ההשערה נובעת מכך שלאורך השנים שנראה שהוא האיש שעוסק המספר הרב ביותר של פעמים עם הסיפור ובמספר גירסאות ושפות

עובדה הוא פירסם בימי חייו כמה גרסאות שונות של סיפור הגולם מפראג בגרמנית שדאג שיתורגמו לעברית.

אבל זה רק לאחר שפרנקל חזר ממסע מפורסם מאוד לארץ ישראל שהיו לו השלכות מדהימות.

ספרו של פרנקל על מסעותיו לארץ ישראל

בשנת 1856 נסע פרנקל לארץ ישראל בשליחותה של אליזה הרץ מווינה, בתו של האציל היהודי-אוסטרי שמעון אדלר למל.

לודויג פרנקל .ציור באנציקלופדיה היהודית.

ומטרת השליחות הייתה הקמת בית ספר יהודי מודרני ראשון בירושלים, שבו ילמד הנערים מקצועות כלליים נוסף על לימודי הקודש. בית ספר שהתקיים שנים רבות בשם "למל".

בית ספר למל כיום .

במהלך המסע הסתכסך פרנקל עם מנהיגי הקהילה הפרושיית ליטאית בירושלים הרב יוסף זונדל סלנט סב סבו של סבי והרב ישעיהו ברדקי שהיה מקורב לבני משפחתי שהתנגדו לכל הרעיון של לימוד לימודים חיצוניים.הוא מזכיר אותם לא לטובה אם כי באוביקטיביות יחסית בספרו

בעת שהותו בירושלים פרנקל שסך הכל רק בא לסייע לתושבים הושמץ בלי סוף הופצו סיפורים שקריים על כך שלא מל את ילדיו ( לא היו לו אז ילדים )והופצו נגדו פשקווילים שונים ואפילו הוטל נגדו חרם .

והנה כתב החרם :

כתב החרם נגד הרב פרנקל בירושלים .מתוך ספרו "ירושלמה"

עם שובו לאוסטריה פרנקל כתב ספר מסעות בן כמה כרכים

ירושלימה : ספר המסע לארצות יון, אזיא הקטנה סיריען ולאדמת הקודש / 1858 וויען : ‫ בית מסחר הספרים של יורשי י. קנאפפלמאעכר, [תר"ך] 1860

ספר מסעות שהפך לאחד הידועים מסוגו במאה ה-19 .

בספר זה פרנקל פירסם סיפור ששמע בירושלים על רב קלונימוס שהקים לתחיה מת בשיטה דומה ליצירת הגולם בידי המהר"ל מפראג.

הסיפור הזה יוחס לימים לסב סב סבי יוסף זונדל מסלנאט שפגש את פרנקל בירושלים.

סבי יוסף זונדל וסרמן לימים נתקל בסיפור זה ושילב אותו בספרו "מיקירי ירושלים " כסיפור על יוסף זונדל מסלנט סב סבו.

וקיראו על כך בבלוג זה כאן :

"חוקרי המתים "

איך הופץ סיפור הגולם מפראג?

הזיהוי הזה של היוצר האמיתי של סיפור הגולם מפראג נותן מענה לשאלה שעד כה הייתה קיימת ולא פתורה לגבי סיפור הגולם של המהר"ל מפראג.

סיפור הגולם מפראג הוא כידוע לכל מי שביקר בעיר פראג אחד הסיפורים היהודים הידועים ביותר לאחר סיפורי התנ"ך בלבד.

וכיום עם עליית הבינה המלאכותית ידוע מאי פעם בכל העולם.

הגולם ויוצרו בסיפור המהר"ל הפכו לסמלים של העיר פראג.

אלא שהמחקר מראה שהסיפור ידוע ולמעשה קיים רק משנות השלושים של המאה ה-19.

אף אחד לא שמע עליו קודם לכן.לא בקהילה היהודית ולא אצל הנוצרים.

אבל מרגע שהסיפור צץ באמצע שנות השלושים של המאה ה-19 בתוך כמה שנים בודדות בלבד הסיפור ידוע לכולם.

. גם לאנשי קהילות יהודיות שונות ברחבי העולם.

וגם לסופרים נוצריים שונים בגרמנית ובצ'כית שמספרים אותו מחדש ושוב ושוב ושוב.

כולם מתארים אותו כ"אגדה עממית קדומה".

בתוך כמה שנים בודדות לסיפור הבלתי ידוע עד שנות השלושים של המאה ה-19 יש עשרות איזכורים בכתבי עת וביצירות שונות של יהודים ונוצרים .

וכעבור עשרות שנים יש מאות איזכורים.

הכיצד ?

איך זה שהסיפור הבלתי ידוע עד שנות השלושים של המאה ה-19 התפרסם כל כך גם בקרב יהודים וגם בקרב הנוצרים במהירות גדולה כל כך?

יותר מכל סיפור יהודי אחר אי פעם מאז ימי הברית החדשה.

העניין הזה היה חידה במחקר ובעצם לא הייתה לו תשובה.

עד שהתגלתה זהות יוצר הסיפור.

וכעת הפיתרון לחידה ברור והוא די פשוט.

יוצר סיפור הגולם מפראג לודויג פרנקל היה במשך 40 שנה מזכיר הקהילה היהודית של וינה.

דהיינו האדם השלישי או הרביעי בהיררכיה של הקהילה.אחד האחראיים הראשיים על הכספים שמוציאה הקהילה.

בתפקידו כמזכיר הקהילה הוא גם ארכיונאי הקהילה והאיש שאחראי למאמרים ולספרים שיתפרסמו מטעמה.הוא זה שכותב אותם או מקציב כספים לאחרים שיכתבו אותם על פי נושאים שהוא קובע.

לודויג פרנקל הוא האיש שקבע איזה מאמרים יתפרסמו למשל בעלונים ודפי המידע שמחולקים בבתי הכנסת בוינה. ולא רק בוינה אלא גם בקהילות בערים אחרות באימפריה האוסטרו הונגרית שלמעשה כפופות לקהילת וינה כמו פראג.

בכל המקורות האלו דאג שיתפרסמו באופן קבוע גירסאות שונות של סיפור הגולם מפראג.

כתוצאה מזה הפרסום הפתאומי,בתוך כמה שנים בלבד , של סיפור הגולם מפראג בקהילות היהודיות של האימפריה האוסטרו הונגרית וגם מחוץ לגבולותיה.

ואיך הסיפור התפרסם כל כך בקרב סופרים גרמניים יהודים ולא יהודיים במקביל ?

במקביל להיותו מזכיר הקהילה היהודית של וינה פרנקל עורך גם כתב עת ספרותי משפיע בגרמנית בוינה.

ויש לו קשרים הדוקים עם אנשי ספרות שונים באוסטריה ובגרמניה יהודים ולא יהודים.

ולהערכתי הוא מפיץ אצלהם את הסיפור בעל פה בעיקר.

וזאת כנראה אחת הסיבות להפצה המהירה של הסיפור בעולם הספרות האוסטרי הגרמני והצ'כי.

כמובן סיפור הגולם מפראג לא היה מופץ במהירות כזאת אם לא היה דרמטי ובעל משמעויות אינסופיות כפי שהתברר לימים אבל ההשפעה האירגונית והתקשורתית של יוצר הסיפור תרמה תרומה עצומה להפצתו.

היו עוד סיפורים שפרנקל הפיץ על תולדות יהודי וינה ופראג אבל אף אחד מהם לא היה דרמטי כל כך כמו סיפור הגולם מפראג ש"תפס" את עניין הציבור והוא נשאר מפורסם עד היום.

הגולם בשנת 1862

שנת 1862 היא שנה חשובה ביותר בשביל סיפור הגולם מפראג .

זאת השנה שבה הופיע לראשונה בשפה העברית סיפור הגולם מפראג בכמה גירסאות שונות של שני מחברים שונים.

גירסה אחת של סופר בשם לודויג פיליפסון שיר סיפורי בשם "הגולם" בתרגומו ובעיבודו של י. לאעוו ( אולי יעקב הירש לאעוו ? )פורסמה בגליון כ"ח של כתב העת העברי "כוכבי יצחק " בעריכת מנדל שטרן בוינה.הפואמה שעוסקת בגולם ובאישה שבוגדת בבעלה (!)

גירסה זאת הופיעה במקור בגרמנית ב-1841

בשתי גרסאות שונות בשני כתבי עת שונים .

Der Golem und die Ehebrecherin. Eine Prager Legende. Gedicht, 1841.

קיראו אותה בבלוג זה כאן.

ייתכן לדעתי שהפרסום של התרגום של גרסת פיליפסון בכוכבי יצחק גרם למישהו לפעול במהירות.

מישהו שלדעתי נתקף בכעס על שיצירה של סופר אחר על הנושא שלו פורסמה בשפה העברית.

ב-1862 פורסמה בעברית עוד יצירה על הגולם של לודויג אוגוסט פרנקל כאמור לדעתי היוצר המקורי של הסיפור.

היצירה תורגמה לעברית בשנת 1862 בידי שני מתרגמים שונים והופיעה בשלושה ספרים שונים כי אחד התירגומים פורסם פעמיים .

וזאת הייתה פעם ראשונה שאירוע כזה שספר בגרמנית מתורגם במקביל לפרסומו לעברית בידי שני מתרגמים שונים בשתי הוצאות שונות התחולל בתולדות הספרות העברית .

וגם עד כמה שידוע לי פעם אחרונה.

הגולם מפראג בשנה זאת בהחלט חילץ את עצמותיו.

למה זה בעצם קרה?

אני משער שפרנקל שחזר רצוץ מהמסע לארץ ישראל ומהעימותים עם אנשי הקהילה הפרושית בירושלים והיה עסוק בהתאוששות מהשלכותיו גילה בנתיים כנראה לתדהמתו שבשנים שהוא היה עסוק בעניינים חשובים בארץ ישראל סיפור הגולם מפראג שאותו יצר כסוג של בדיחה פרטית כמעט שלושים שנה קודם לכן הפך לידוע ופופולארי בגרמנית ובצ'כית ,מוכר לכל למעשה , וכל מיני אנשים מפרסמים אותו בגירסאות שונות תחת שמם.

הוא גילה למשל שבכתב העת העברי שפורסם בוינה כוכבי יצחק מישהו פירסם בעברית תרגום של פואמה גרמנית על הגולם מפראג.

אני משער שהעניין לא מצא חן בעיניו.

אבל הוא לא יכול היה כעת לפנות אל אל כל אותם אנשים ולתבוע אותם על פגיעה בזכויות היוצרים שלו.

הוא לא יכול היה כעת כרב מכובד ומנהיג קהילה להופיע ולטעון שהסיפור שפירסם

כיצירה פולקלורית ב-1836 היה המצאה שלו.

( ובכל מקרה לא היו אז חוקים על פגיעה בזכויות יוצרים )

לאחר שהתאושש מההפתעה הראשונית החליט לחזור אל הסיפור שיצר כלאחר יד בצעירותו והפעם לפרסם אותו תחת שמו בצורה אמנותית כמו שצריך ולדאוג שיהיה ידוע גם בשפה העברית.

והחליט לדאוג לפרסומו ממש במקביל לפרסום בגרמנית תחת שמו גם בעברית בידי מקורבים ולרמוז בכך שהוא הוא המחבר של הסיפור אם כי נמנע מלציין שהוא המציא אותו מכלתחילה.

הגירסה החדשה של סיפור הגולם הופיעה ב-1861 בספר שנקרא בגרמנית

Der Primator. Gedicht in sieben Gesängen. („Leopold Kompert / Dem Dichter der Geschichten ‚Aus dem Ghetto‘ / Dem geehrten Freunde / gewidmet.“) Prag 1861;

זאת הייתה גרסה ספרותית אמנותית של הסיפור שונה מאוד מהגירסה הקצרה והפשוטה של 1836 שהוצגה כסיפור עממי ותו לא.

פרנקל כלל שם גם גירסה חדשה פואטית ספרותית ומאוד לא פולקלורית של סיפור המהר"ל והגולם וגם סיפור נוסף על מותו של המהר"ל לאחר מפגש עם מלאך המוות .

פרנקל דאג אז שהספר יתורגם לעברית לא בידי אדם אחד אלא בידי שניים בו זמנית בשני ספרים שונים בשמות שונים שהופיעו ביחד עם המהדורה הגרמנית.

עבור כל קוראי העברית שבעולם.

וזה מראה כנראה שהעניין היה חשוב לו מאוד.

התרגומים לעברית היו :

לספר "נשיא העדה" שנקרא גם בשער מיוחד בשם:

נשיא בישראל : שיר מספר נוראות ונצורות מימי קדם "

כולל את "אחרית דבר " על הגולם מפראג.

המתרגם היה המשורר העברי הידוע מאיר הלוי לטריס 1800-1871)

מקורבו של פרנקל.

ספר זה פורסם במקביל כנספח לספר "ממצרים " ככרך השלישי בספר על מסעותיו של המחבר בארץ ישראל ובמזרח התיכון.

פרנקל לא הסתפק רק בתרגום הזה.

הוא דאג שבו זמנית יהיה תרגום נוסף לעברית של ספרו ושל סיפור הגולם :

ראש העדה: מליצה מסֻפרת בשבע מחלקות אשר שר אברהם אליעזר הלוי המכונה לודוויג אוגוסט פרנקל ונעתק ללשון עבר מאת יעקב פישער [=פִישֶר], וינה: יאזעף האלצווארטה, תרכ"ב

כולל את "שיר נוסף –הגולם" סיפור הגולם.

והנה חלקים ממנו :

חלקים מתרגומו של פישר לפואמה של פרנקל על הגולם בתרגומו ל"ראש העדה".

בסיום הספר פירסם המתרגם לעברית פישר התנצלות על כך שהטקסט שלו שונה בפרטים מסויימים מהמהדורה של המחבר בגרמנית מאחר שהמחבר פרנקל שינה אותה ממש במהלך התרגום.

וכוונתו היא לסיפור הגולם ששונה בפרטים מסויימים בגירסאות השונות של פרנקל.

בבירור פרנקל חזר אליו שוב ושוב.