web analytics
קטגוריות
מקרא סיפורת היסטורית

נועדיה הנביאה האחרונה

לפניכם עוד מאמר בסדרה שלי שבה אני מתאר את ההופעות של דמויות תנכיות שונות ביצירות ספרות מודרניות בעברית.

וגם ניסיון לעמוד על קנקנה של אחת הדמויות הנשיות המסתוריות ביותר בתנ"ך אולי המסתורית מכולן

משום שכל מה שאנו יודעים עליה נמצא בפסוק אחד ויחיד. מסקרן ביותר.

במאמר אני מציע שהדמות הזאת הנביאה האחרונה המאוזכת בתנ"ך ( מכל מין) נועדיה ,הייתה חשובה יותר ממה שחשבו עד כה כיוצרת ומחברת או לכל הפחות נותנת ההשראה ל"מגילת רות" שכיום יש הסכמה כמעט כללית שנכתב בזמנה בימי עזרא ונחמיה.

ואני גם סוקר יצירות ספרות עברית שבהן היא מאוזכרת לאורך השנים של סופרים כמו יעקב כהן אהרון אשמן ,צבי לבנה ליברמן ,איתמר יעוז קסט, ואורנה בודרמן,

ומראה שמשום מה נשים כמעט לא עסקו בנביאה האחרונה וכאשר אישה אחת עושה זאת היא מתייחסת לנועדיה בצורה שלילית.

בניגוד לרוב הגברים שעסקו בנועדיה יצירותיהם כנביאת אמת אם גם מוזרה.

זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה וְגַם לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה וּלְיֶתֶר הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ מְיָרְאִים אוֹתִי

נחמיה פרק ו' פס' יד

בתנ"ך מוזכרות רק כמה נשים בודדות שהינן נביאות. ישנה מרים  אחות משה רבנו , ישנה דבורה אשת לפידות מימי השופטים.

ישנה "הנביאה" מספר ישעיהו שהיא כנראה אשת הנביא ישעיהו

וישנה חולדה הנביאה מימי המלך יאשיהו בספר מלכים.

וישנה גם הנביאה נועדיה.

ששמה הוא הנבואי ביותר.

שמותיהן של דבורה וחולדה מבוססים כידוע על שמות בעלי חיים

לא כך שמה של נועדיה שנשמע כאילו נועדה מלידתה להיות נביאה.

משמעות שמה היא "נועדת "נפגשת עם האל.

כדאי לציין שלפי המדרשים ישנן נשים נביאות נוספות בתנ"ך שלא הוגדרו ככאלה:

שרה אשת אברהם

חנה אשת אלקנה ואם שמואל הנביא

כלומר נביאה אם נביא שתפילתה השתמרה בספר שמואל

אביגיל אשת דוד שנותנת נאום ארוך לדוד שבו היא חוזה את העתיד לבוא.

ואסתר מלכת אחשורוש

נזכיר שהיו עוד נשים במקרא שקיבלו מסרים מכוחות שמיימיים בלי שיקראו נביאות :

רבקה אשת יצחק שקיבלה מסר ממלאך על ילדיה

רחב הזונה בספר יהושע שקיבלה מסר ממלאך

אימו של שמשון שקיבלה מסר ממלאך על בנה. ובמדרש קיבלה את השם הצלפוני.

יש את אימו של המלך למואל בספר משלי פרק ל"א שמלמדת חכמה את בנה.

על נועדיה אנו יודעים פחות מכולן.

נחמיה בן חכליה מסתובב בירושלים.ציור מאת גוסטב דורה.

בערכים אנציקלופדיים היא מתוארת בערך כך::

נועדיה הייתה נביאת שקר וסוכנת של יריביו של נחמיה בן חכליה של טוביה ושל סנבלט מושל שומרון ושל גשם הערבי ששיחדו אותה שתפיץ באמצעות הרטוריקה שלה שכנראה הייתה אפקטיבית ביותר עוינות לפחה נחמיה בקרב אנשי ירושלים ובכך יפגעו במאמציו לבנות מחדש את חומות העיר.

אבל נחמיה התעלם ממאמציה של נועדיה ושאר יריביו ובנה את חומות העיר בתוך 52 יום.

למעשה פרט לפסוק  אחד ויחיד בספר נחמיה שבו היא מוזכרת כאויבת מסוכנת ביותר של הפחה נחמיה שליח שליט האימפריה הפרסית איננו יודעים על נועדיה דבר וחצי דבר.

נחמיה מפקח על בניית חומת העיר ירושלים

Nehemiah rebuilds the walls of Jerusalem. Illustration from the Bible Encyclopedia.

כל שאפשר להבין מהפסוק הוא שנחמיה בן כחליה הפחה של ירושלים שהוא גם המחבר התנ"כי היחיד המוכר לנו באמת בשמו ( אם נתעלם מהנביאים שכתבו ספרים בשמם שלהם) ראה בנועדיה יריבה ביחד עם נביאים אחרים שהטילו עליו את אימתם ומן הסתם ניבאו כנגדו.

והוא ראה בה כמסוכנת לו יותר מכל אותם נביאים אחרים שאף אינו טורח להזכיר בשמם.

ברור שיש כאן סיפור שלם שפשוט איננו יודעים מהו.

חז"ל אינם מטילים אור רב על מי ומה הייתה נועדיה.

יש להם רק דבר אחד ויחיד להגיד עליה:

שהיא בכלל הייתה גבר (!)

הם מזהים את נועדיה עם שמעיה בן דליה המוזכר בפסוקים קודמים כנביא שנשכר כנגד נחמיה

וַאֲנִי בָאתִי בֵּית שְׁמַעְיָה בֶן דְּלָיָה בֶּן מְהֵיטַבְאֵל וְהוּא עָצוּר וַיֹּאמֶר נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל וְנִסְגְּרָה דַּלְתוֹת הַהֵיכָל כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ וְלַיְלָה בָּאִים לְהָרְגֶךָ. יא וָאֹמְרָה הַאִישׁ כָּמוֹנִי יִבְרָח וּמִי כָמוֹנִי אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַהֵיכָל וָחָי לֹא אָבוֹא. יב וָאַכִּירָה וְהִנֵּה לֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי וְטוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט שְׂכָרוֹ. יג לְמַעַן שָׂכוּר הוּא לְמַעַן אִירָא וְאֶעֱשֶׂה כֵּן וְחָטָאתִי וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע לְמַעַן יְחָרְפוּנִי.

גם תרגום השבעים למקרא טוען שנועדיה היה בכלל גבר.

וכך למשל פרשן המקרא אברהם בן עזרא קובע :

הסכמת המפרשים שהוא שמעיה בן דליה וקראו כן, בעבור שאמר נועד אל בית האלהים ומלת הנביאה – באה על דרך תיבת נועדיה שהיא כטעם נקבה בדבר ואיננה על דרך הענין, כטעם אמרה קהלת ולאמר כי נועדיה היתה אשה, התנבאה עליו שקר הוא הקרוב וסרו כל הטענות.

ומלת וגם לנועדיה – לרבות על שמעיה וזה הנכון.

אולם הזיהוי דחוק.

עם נחמיה מזכיר את שמעיה בן דליה מדוע שיזכיר אותו שוב כשם של אישה ?

בדורות הבאים בהתיחסויות המעטות לנועדיה רואים בה כמובן מאליו כנביאת "שקר".

לפי חז"ל ובעקבותיהם רש"י ופירוש מצודת דוד, נועדיה הנביאה קיבלה שכר מסנבלט. רש"י פירש: "גם לנועדיה הנביאה – היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחבריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם"(רש"י על נחמיה ו יד.)]   

אולם נחמיה עצמו בניגוד לדורות הבאים אינו מגדיר את נועדיה כנביאת שקר.

הוא ככל הנראה חושב עליה כעל נביאת "אמת" מה שזה לא יהיה.

אפשר גם להסיק מההתיחסות הבודדת אליה שהיא היתה אישה בודדה,אלמנה או גרושה או רווקה. שכן שם בעלה אינו מוזכר בניגוד לנשים נביאות אחרות דבורה וחולדה במקרא.

:" חוקר האמנות גדעון אפרת רואה את נועדיה בצורה סימפטית יותר מגברים בני דורות קודמים מגדיר אותה כך

אני, בדמיוני, רואה את נועדיה כאישה כריזמטית, אישה אמיצה, בעלת כוח רטורי ומצוידת באידיאולוגיה מוצקה, אישה חופשייה שמשמיעה את קולה ואינה יראה מפני בעלי סמכות".

את התנגדותה לבניית החומה אני מבין כסירוב לחציצה בין היהודים השבים מגלות-בבל לבין תושבי הארץ הלא-יהודים: מדינת כל אזרחיה… סביר גם, שהייתה מיסטיקאית ש"שמעה קול", ובתור שכזו, הייתה מקובלת כנביאה. נועדיה, אני אומר, הייתה אישה משכמה ומעלה, אישה מיוחדת הראויה להיזכר כאחת ממבשרות שחרור-האישה.

עד כאן עפרת.

ונשאלת השאלה במה הייתה נועדיה איום גדול כל כך על נחמיה המושל שנשלח מטעם השליט הפרסי ?

:

האם כתבה נועדיה את מגילת רות ?

לכאורה מה שנועדיה עשתה הייתה להשמיץ את נחמיה הפחה ואולי גם את עזרא הסופר בלי סוף.

למה ?

ספק אם זה היה בגלל בניית החומה מסביב לירושלים. איזה עניין יכול היה לנועדיה הנביאה להתנגד או לתמוך בכך ? זה היה עניין משני עבורה.

כנראה התנגדותה לנחמיה נבעה בגלל עניין הפרדת הנשים הנכריות מבעליהם היהודים שלו הטיף עזרא ופעל ליישם נחמיה דבר שפגע בנשים רבות.

ויש להניח שלנועדיה כאישה היה עניין בו.

אולי היא אישית או מקורבים או מקורבות לה נפגעו אישית מחוק חדש זה.

אבל אם כך אני מציע שפעולתה הייתה נרחבת בהרבה

אני מציע כאן לראשונה שנועדיה היא הכותבת של הספר המפורסם מגילת רות שכיום ישנה הסכמה כמעט כללית בין החוקרים שהיא נוצרה בימי עזרא ונחמיה כתגובה לחוקי עזרא ונחמיה ,כסיפור להפצת מסרים כנגד גירוש נשים נכריות.

ואולי זאת הייתה "הנבואה" דהיינו התעמולה שהטרידה והרתיעה כל כך את נחמיה.
מגילת רות  שתקפה את מדיניותו של נחמיה מן הסתם זכתה לתפוצה גדולה.והתפשטה בין אנשי הקהילה ביהוד ובתפוצות והיה בה מסר תעמולתי חזק כנגד מדיניות נחמיה לגרש נשים נכריות.

אני מציע שהדמות הראשית במגילה של האישה הזקנה והחכמה נעמי מבוססת על זאת של הנביאה נועדיה כותבת הספר המשוערת.

נועדיה בכל אופן היא האישה היחידה ששמה מוזכר במקרא בתקופה זאת שיכלה לכתוב את הספר הזה.

האם זה מקרה ששם הגיבורה נעמי מזכיר את השם נועדיה?

אני מציע שלא.אם כי השם גם התבסס בחלקו על שמה של נעמה העמונית אשת המלך שלמה ואם המלך הראשון של יהודה רחבעם.

על מה מספרת מגילת רות?

: זהו סיפורן של שתי נשים נעמי היהודאית ורות המואביה שחוזרות לארץ יהודה לאחר מות בעליהם. ושם ביהודה בעיירה בית לחם מסדרת נעמי  האלמנה החכמה לרות נישואים עם בועז שהוא אבי סבו של דוד המלך.

כיום יש הערכה מקובלת מאוד שהספר שהוא אחד הבודדים במקרא שבו יש נשים בתפקיד חשוב נכתב בידי אישה כותבת בימי עזרא ונחמיה .

על האפשרות כי כותבת מגילת רות היא אישה עמדו כמה חוקרות פמיניסטיות של המקרא (ולפניהן כבר ההיסטוריון הוותיק שלמה דב גויטין), ולכך אף התייחסה אורית אבנרי בספרה "עומדות על הסף; שייכות וזרות במגילות רות ואסתר" (  ירושלים : מכון שלום הרטמן, תשע"ה 2015.).

לפי הצעתה של אבנרי, את סיפור המגילה יש לקרוא בצורה מורכבת: את הסיפור הנשי החתרני היא רואה כמוצב בתוך מסגרת פטריארכלית, כאשר "המתח בין האפשרויות השונות הוא שיוצר את המנגינה המיוחדת" של הספר., מנגינה מיוחדת זו נוצרת גם כתוצאה מהיות המגילה "סיפור נשי" – סיפור המסופר על ידי אישה מנקודת תצפיתה הספציפית.

חוקרת הספרות טובה כהן טוענת שעיון בסגנונה הספרותי המיוחד של מגילת רות יכול להעיד כי היא נכתבה על ידי אישה. הרמזים הספרותיים והרעיוניים הטמונים בה אולי אף מכוונים לזהותה של המחברת.

לדעתה זוהי חנה אימו של הנביא שמואל שהוא המחבר לפי חז"ל של ספר שמואל ומגילת רות.

דעתי שונה.

לדעתי המגילה אכן נכתבה בידי אישה אולם בתקופה מאוחרת בהרבה מימי שמואל בימי עזרא ונחמיה ובתגובה לאירועי הזמן: החקיקה כנגד נשים זרות.

לדעתי אפשר לשער שהמחברת היא הנביאה נועדיה המאוזכרת בצורה עויינת בידי נחמיה בן חכליה.

ובכך השאירה חותם חזק ביותר על המקרא ועל התרבות היהודית והעולמית מאשר הפסוק היחיד בנחמיה שבו היא  מוזכרת מציע.

ואותה קבוצת נביאים שאותם מזכיר נחמיה בלי לציין את שמם היו אנשי קבוצתה של נועדיה שהפיצו את מגילת רות.

וזאת הייתה התעמולה ואלו היו "הנבואות" שהפחידו כל כך את נחמיה.

נועדיה בספרות העברית החדשה

רישום מודרני של נועדי

כיום הנביאה נועדיה כמעט שאינה ידועה וממעטים מאוד לכתוב עליה.

.

אבל היתה תקופה בהיסטוריה של הישוב היהודי בארץ ישראל שנועדיה הנביאה עוררה עניין בקרב יוצרים ספרותיים.לא פחות מארבעה מהם במשך כמה שנים בודדו

כולם אמנם גברים.

והם כתבו עליה בפירוט ודמיינו את מוצאה את אישיותה ונבואותיה.

ואחד או שניים מהם באינטואיציה הסיקו שיש לה קשר למגילת רות.

הראשון שעסק בנועדיה בספרות העברית החדשה היה הסופר וחוקר התנ"ך דב קמחי

(1889-1961)

שנהג לחבר סיפורים היסטוריים שונים על ימי התנ"ך.

והוא עד כמה שידוע הראשון בספרות העברית שהתעניין בדמותה של נועדיה.אולי בגלל שנמשך ביצירותיו כמו "ניקסו" ו"בית חפץ " המפורסם לדמויות של נשים יצריות חזקות ולא קונבנציונאליות.

כמו נועדיה.

הסופר דב קמחי הראשון שהתעניין בדמות של הנביאה נועדיה בעידן המודרני.

הרומן אמש   (   "כתובים",   (תרפ"ז 1927 )., רומן עכשווי מימי ראשית העלייה השלישית, ובו מביא קמחי גירסה של מחזה שכנראה באמת כתב על ימי נחמיה .

מופיעה בו דמותה של הנביאה נועדיה, ונוכחותה כדמות חשובה נותנת לסיפור אופי נשי יותר.

ברומן זה, הסופר מנחם קרול (בן דמותו של קמחי) מקריא את דרמה על הנערה מימי נחמיה ניקסו לדמויות הנשים זינה לויטן וסוניה לבוב, שדמויותיהן מבוססות על הדמויות של ניקסו ואיה בנובלה. נרמז בסיפור שזינה לויטן שואבת כוח והשראה מדמותה של ניקסו המזכירה אותה.]

בדרמה שמספר קרול מוצב משולש אהבה טראגי: הכוהן מנשה הפוסח על שתי הסעיפים; שתי הנשים –אהובתו איה ואידתו ניקסו וכבילת מנשה בידי ניקסו, אשתו, שנותנת לו בית מקדש חדש שבו כיהן ככוהן.

באמש מופיעה לראשונה בספרות העברית החדשה גם דמותה של נועדיה, נביאה שפורצת אל בית ניקסו ובשורה בפיה:

א הא הא, היא צוחקת בפה פעור ושיניים לבנות וגדולות – הא הא הא! וניקסו יודעת כי נפל דבר מה". נועדיה מספרת לניקסו כי הוא, נחמיה הסריס, השליך היום את כליו של טוביה מלשכתו שבבית המקדש, "והיא גוחנת ומתרפסת ומנשקת את קצה בגדה של ניקסו ולוחשת לאזנה כי גם את מנשה בעלה גירש הסריס. הא הא הא!"]

( עמודים 153-154 בספר)

נועדיה, הנביאה האחרונה המוזכרת בתנ"ך, הייתה בבירור דמות חשובה בגרסה של המחזה שעליה חשב אז דב קימחי.

אך אינה מוזכרת בגרסה המודפסת של הסיפור ניקסו.שאותה פירסם קמחי כעבור שנה.

 קמחי, דב, .    ניקסו.    ירושלים :   זוטות,   תרפ"ח 1928 חוברת של נו עמודים. במקביל  הופיע בכתב העת  לילדים "מולדת " שנערך בידי קמחי כרך יא תרפ"ח – חוב' ‫ א' ע' 10-. 24

והופיע גם ב" מבחר סיפורי דב קמחי ( אחיאסף 1955) עמוד 270-274 '

תוכלו לקרוא את "ניקסו" בגרסאות שונות בבלוג זה כאן.

ובסיפור חשוב זה אעסוק במאמר גדול בעתיד.

נועדיה אינה מאוזכרת משום מה גם במחזה על אותו נושא ואותן הדמויות נחמיה וניקסו בת סנבלט ומאותה התקופה שבו התבקש שתופיע:

א.א. קבק "בת סנבלט " דרמה היסטורית בשלוש עלילות בכתב העת ביתר שנה ב' ירושלים תרצ"ד 1934 ע' 470-495

קבק היה ידידו של קמחי וכתב את הביקורת על "אמש" אבל החליט משום מה לא לאזכר את נועדיה בגירסה שלו של אותו הסיפור.

אבל נועדיה חוזרת ומופיעה בתוך שנים בודדות בשתי יצירות ספרותיות , מחזות שאמנם מעולם לא הוצגו על הבמה של שני סופרים שונים שפורסמו סמוך זה לזה בשנים 1935 ו-1938 ..

והם פורסמו לאורך השנים בגירסאות שונות

הנביאה מבית לחם

האחד מחזה של הסופר החשוב מדור ביאליק יעקב כהן שכתב יצירות מרובות על רקע תנ"כי.

.המחזה נדפס תחילה בשם

"נחמיה : בקובץ כנסת ספר ג' דברי תרצ"ה 1935 ע' 109 -181

ושוב כ"

עזרא ונחמיה :מחזה מימי שיבת ציון בחמש עלילות" בכתבי יעקב כהן כרך חמישי ועד היובל תש"ה 1945 /

משום מה המחזה לא נדפס שוב במהדורה הסופית של כתבי יעקב כהן בכרך המחזות התנכיים וההיסטורייים שלו שפורסם ב-1964.

במחזה זה נועדיה מוצגת כאישה אלמנה ששני בניה מתו והיא חיה בעיר בית לחם .

ויש לה אובססיה למשיח בן דוד.

יעקב כהן לא מזכיר את מגילת רות.

אבל אני חושב שהוא כיוון לכך באינטואיציה ורמז לטענה שאני מביא במלואה לראשונה שישנו קשר בין נועדיה והדמות של נעמי האלמנה ששני בניה מתו וחיה בעיר בית לחם.

והיא אם משפחתו של דוד בן ישי.

והנה קטעים רלבנטיים מהמחזה:

לוחמת למען בית דוד

שלוש שנים לאחר יעקב כהן פירסם מחזאי אחר אהרון אשמן ( 1896-1981) דודו של הסופר הקומיקסאי והעורך יעקב אשמן שאני מרבה להזכיר בבלוג זה וכתבתי עליו בספר, גירסה משלו על הנביאה נועדיה גם כן במחזה.

אהרון אשמן התפרסם במחזות שכתב על רקע תנ"כי ואף הוצגו על הבמה וזה היה הראשון מהם .

אם כי מחזה זה התפרסם פחות מהטרילוגיה שכתב אשמן לימים על נשותיו של דוד המלך.

המדובר על המחזה

"החומה חזיון בשלוש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה הוצאת יבנה

תרצ"ח 1938.

או בגרסה שנייה שלו "

 חומת ירושלים : מחזה מתקופת שיבת-ציון בשתי מערכות.

שעלה על הבמה ב-1965

חומת-ירושלים :חזיון-חג בשני חלקים וסיום /מאת א. אשמן; מוסיקה מאת מ. לברי

ויצא לאור סופית בכרך בשם "מחזות " בהוצאת יסוד ,1973

בגירסת אשמן הדמות של נועדיה היא צעירה יפה וכריזמטית שמציעה לנחמיה לחדש את גדולת ימי בית דוד ביחד עימה כבת זוגו.

נחמיה מסרב בתוקף.

והנה קטעים מהמחזה:

241
241

נועדיה מופיעה בפעם אחרונה אצל אשמן בסצינה הזאת:

נועדיה נביאת הצדק

למיטב ידיעתי ההופעה המפורטת ביותר עד כה של נועדיה בספרות היא כאן :

בספר של צבי לבנה ליברמן _( 1891-1985) שהתפרסם הודות לספרו -שהפך לסרט העברי הראשון "עודד הנודד" בסיפוריו לבני הנוער על תקופת התנ"ך סיפורים כמו "אברהם העברי " משה" "דוד ועמינדב" מבבל לירושלים "" ורבים אחרים.

צבי לבנה -ליברמן  1891-1985    

נחמיה :   סיפור היסטורי /    ערוך בידי א. ל. פאיאנס תל-אביב :   עם עובד,   תש"י 1950

לבנה נותן את התיאור המפורט והמשכנע ביותר של נועדיה בספרות העברית :

היא בתם של איש יהודה ושל אישה מואביה בשם הלא מקרי בכלל של "נעמה" ( כשם אישתו הזרה של שלמה המלך אם בנו יורש הממלכה) שמשום כך סובלת מיחס משפיל למרות כישוריה הגדולים והופכת לנביאה הנערצת בידי רבים.

ואינה נביאת שקר כלל.

אלא בדרכה שלה נביאת אמת וצדק.

וייתכן שכך היה גם במציאות ההיסטורית.

וכמובן יש כאן רמיזה ברורה ביותר שיש קשר בין נועדיה ובין סיפור מגילת רות על אישה מואביה שמתחתנת עם איש יהודה. שהוא אבי שושלת בית דוד.

והנה קטעים מהספר של ליברמן המציגים את נועדיה כפי שלא הוצגה מעולם:


24

241

241
241
241

241
241

241

241

המיסטיקנית

נועדיה חזרה לספרות העברית עוד פעמיים בעשור הראשון של המאה ה-21 .

פעם אחת בשנת 2008 .

ברומן היסטורי יחיד במינו של המשורר איתמר יעוז -קסט ((1934-2021

יעוז -קסט משורר ועורך מוערך מאוד התפרסם בעיקר בכתיבת שירה מיסטית ויצירות על ימי השואה וסיפורים אוטוביוגרפיים.

זהו הרומן ההיסטורי היחיד שחיבר.

איתמר יעוז-קסט. משורר מיסטי

כינור שחור מבבל :נובלה על רקע היסטורי .

תל-אביב : עקד, תשס"ח, 2008.

זהו סיפור על נער אחיין של נחמיה המושל שמגיע ליהודה.ובין שאר הרפתקאות קטנות פוגש את נועדיה.

היא מתגלה לא כנביאה הכריזמטית של היצירות הקודמות אלא טיפוס מאוד לא מרשים של מיסטיקנית זקנה שלה יש מזכיר,מן הסתם מהסוג של הקבליסטיות שיעוז -קסט פגש בהווה של כתיבת הסיפור.

והנה העמודים הרלבנטיים בספר:

305

305
305
305

נועדיה הנוכלת

הסיפור האחרון ,נכון לכתיבת שורות אלו ב-2023 שעסק בדמותה של נועדיה הוא היחיד עד כה שנכתב על הנביאה האחרונה בידי אישה.

ולמרות זאת או בגלל זאת הוא העוין ביותר לדמות והיחיד שמציג אותה כנביאת שקר ללא ספק.

זהו רב מכר לבנות הנוער הדתיות לאומיות שאותו כתבה הסופרת החוזרת בתשובה אורנה בורדמן שידועה כמחברת פופולארית של רומנים היסטוריים לנערות דתיות בהוצאת "ידיעות אחרונות " הנחשבת מאוד.

ז'אנר ספרותי שזוכה לצמיחה אדירה בעשורים האחרונים בקרב קהל זה.

אורנה בורדמן .מחברת סיפורים היסטורים לנערות דתיות

:בין השאר אורנה בורדמן חיברה את

בודדה במערכה    (תל-אביב :   משכל,   2008) סיפור על נערה צעירה שנחטפת ליוון בימי מרד החשמונאים."

מלכה בעל כורחה ( ידיעות אחרונות ,2014)

רומן היסטורי על אסתר המלכה המקביל בזמן התרחשותו לספר שבו נעסוק כאן והוא מעין המשך שלו.

רואים רחוק" ( הוצאת ידיאות אחרונות ,2015) על התאוששות שבט בנימין מפרשת

הפילגש בגבעה בראשית תקופת השופטים.

כולם רבי מכר בקרב הנערות הדתיות.

אותנו מעניין כאן הספר שהוא אולי רב המכר הגדול ביותר של בורדמן

היינו כחולמים. /[הפקה והבאה לדפוס: בתיה בודנר; עריכה: עפרה גלברט-אבני].  סדרת פרוזה עשרה ,תל-אביב : ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2010.

והנה הקטע הרלבנטי בספר על נועדיה כנביאת שקר וכנוכלת :

305

אני מוצא את זה כמצער שדווקא האישה היחידה שכתבה על נועדיה מוצאת אותה כנוכלת ללא ספק.

הסופרים דב קמחי ,יעקב כהן, אהרון אשמן וצבי ליבנה- ליברמן במחצית הראשונה של המאה ה-20 בכל אופן כולם חשבו שנועדיה הייתה דמות נבואית אותנטית כריזמטית חשובה בזמנה.

וכך גם אני חושב. וכפי שהם רמזו אני חושב שיש לראותה כמחברת או כנותנת ההשראה לספר חשוב במקרא "מגילת רות". שבה הדמות של נעמי ואולי מי יודע גם הדמות של רות מבוססת ישירות על זאת של נועדיה ההיסטורית.

הסופרים המאוחרים יותר שכותבים בראשית המאה העשרים ואחת איתמר יעוז קסט ואורנה בורדמן רואים את נועדיה כנביאת שקר. מן הסתם בגלל התנסויותיהם עם חוזים ונביאות מקובלים ומקובלות של ניו איג' בישראל המודרנית.

מצער שעד היום אין אישה שכתבה על הנביאה האחרונה מנקודת מבט נשית סימפטית יותר מזאת של בורדמן .

האם צפויה מישהי כזאת בעתיד?

קיראו גם :

גדעון עפרת על נועדיה

https://claudemariottini.com/2013/09/30/noadiah-the-prophetess/
https://claudemariottini.com/2013/12/16/the-seven-prophetesses-of-the-old-testament/

סרט על נועדיה

3 תגובות על “נועדיה הנביאה האחרונה”

"ביתר" היה כתב עת שרץ במשך שנתיים בשנים 1933 -1934 והמוציא לאור שלו היה בן ציון נתניהו אביו של ראש הממשלה כיום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 × four =