אילו נוצחה ישראל במלחמת ששת הימים

בזמן שישראל חטפה מכה קשה ורצחנית מאירגון החמאס במלאת 50 שנה למלחמת יום כיפור…זה הזמן להיזכר ברומן מהז'אנר הנדיר מאוד בזמן פרסום הספר של היסטוריה חלופית שחזה מה עלול לקרות אם ישראל תפסיד במלחמה כנגד הערבים.

ספר קריאה רלבנטי לצערי לימים אלו של מלחמת שמחת תורה כשאנו נאבקים בחמאס ובחיזבאללה.

ספר שמתאר מה היה קורה אם חלילה היינו מפסידים במלחמת ששת הימים או במלחמת יום הכיפורים או במאבק כנגד הג'האדיסטים סונים ושיעים :

אילו נוצחה ישראל

במקור

 If Israel Lost the War Coward-McCann 1969

מאת: ריצ’ארד ז. צ’זנוף, אדוארד קליין,  (עיתונאי השבועון "ניוזוויק") ורוברט ליטל ( סופר ריגול ידוע ); (עברית: מ. דרומי וש. יונתן) שיצא לאור בהוצאת ספריית מעריב 1969 כמעט מיידית או ממש במקביל לאחר פרסומו המקביל באנגלית ,(דבר שהוא נדיר מאוד אז והיום ).

ספר זה שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים מתאר מציאות שבה ישראל הובסה במלחמה זאת ונכבשה,כתוצאה מכשלים שונים של מנהיגיה., המתאר תרחיש חלופי, בו הפסידה ישראל במלחמת ששת הימים.הספר ערוך בצורה כמו-דוקומנטרית, עם מפות ומעין-ציטוטים מעיתונים. הספר הפך לרב-מכר ושימש להסברת מתקפת המנע.

הספר הופיע בבמהדורה שהופיעה בהוצאת משרד הביטחון התלוותה לו הקדמה ארוכה של היסטוריון צבאי המסביר את חשיבותו של הספר לצה"ל ועד כמה יש להיות מודעים תמיד לחלופות. עיתון "מעריב", פרסם פרקים של הספר, לפני שתרגם אותו במלואו.^[1][2][3]

יש המשערים כי המחברים הושפעו ממאמר של אפרים קישון, בשם "איך איבדנו את אהדת העולם", המתאר היסטוריה אלטרנטיבית, בה לא יצאו בריטניה וצרפת למלחמת סיני, וכך חיזקו את המצרים, אשר כבשו ב-1957 את ישראל. המאמר הסיק כי טוב להתנצל בפני העולם על התקפה מוצלחת, מאשר לקבל את אהדתו עקב כיבוש. המאמר פורסם בעולם מייד לאחר מלחמת ששת הימים, בחוברת עם קריקטורות של דוש, עם הכותרת "סליחה שניצחנו".

בתקופה שלאחר ששת הימים ימי חגיגות ומשתאות ספר זה היה בגדר צל אפל וקודר. אבל פרטים שונים ממנו התגשמו בימי מלחמת יום הכיפורים.

ובימים אלו במלחמת שמחת תורה.

הספר מתאר את מלחמת ששת הימים, אבל במצב הפוך, שבו צבאות ערב מכים את המכה האווירית המקדימה, ובתוך שישה ימים ישראל מובסת במלחמה. עולה בספר טענה כי אילו ישראל תובס במלחמה, לא יהיה בעולם מי שייחלץ לעזרתה.

הספר כתוב בסיגנון חצי דוקומנטארי עם נקודות מבט של דמויות שונות ומגוונות לאורך הספר עם מפות מפורטות של איזורי קרבות וציטוטים בדויים שונים מכתבות בדויות באמצעי מדיה שונים .

הרעיון לספר נוצר לאחר ששלושת העיתונאים ראיינו את ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ושאלו אותה שאלות ביקורתיות על היחס של הישראלים לערבים במלחמה. ועל כך ענתה מאיר :תחשבו מה היה יחסם של הערבים לישראלים אם ישראל הייתה מפסידה במלחמה. וזה נתן לעיתונאים את הרעיון לעלילת הספר.

איך הערבים ניצחו

הספר פותח במכה המקדימה שהטיל חיל האוויר המצרי על חיל האוויר הישראלי, בעודו משמיד את מטוסיו על הקרקע (ההפך ממבצע מוקד שהיה בפועל). מייד לאחר מכן, פצחו כל מדינות ערב במלחמת בזק, וכבשו את כל מדינת ישראל בתוך שישה ימים.

האמריקאים, השקועים במלחמת וייטנאם, אינם נוקפים אצבע להצלת מדינת ישראל, למרות מחאות יהודי ארצות הברית. כך גם שאר ארצות העולם – למעט מטוסי סיוע רפואי מעטים שנשלחים מהולנד, ונאלצים לנחות בקפריסין, מחוסר מסלולי נחיתה.

מאחר שהפלסטיני סירחאן סירחאן חוזר לירדן לחגוג את הניצחון, נמנע הרצח של רוברט קנדי, והוא מנצח את ריצ'רד ניקסון בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1968.

זה לאחר שהוברט המפרי נהפך לנשיא לזמן קצר לאחר היתפטרותו של לינדון ג'ונסון בינואר 1968

התיאור בספר את השלטון הערבי האפשרי על מדינת ישראל הכבושה הכולל מעשי עינויים וטבח בשבויים מעשי אונס המוניים של נשים ישראליות ( זה התממש בדייקנות רצחנית בידי צבא הטרור של החמאס בחודש אוקטובר 2023 בישובי עוטף עזה) , ואת הוצאתו האכזרית להורג של משה דיין. את מינויים של פשועי מלחמה נאציים כדי לנהל את הימשטרה החשאית של הכובשים.

הפלסטינאים שלהם הובטח שיוכלו לחזור לשטחיהם נאלצים להישאר במחנות הפליטים שלהם ישראל מחולקת בין כוחות ערב הכובשים וחלהם אין מקום בחלוקה זאת.

הספר מסתיים עם יגאל אלון שמתכנן מרד בכוחות הכיבוש הערבי ,מרד שיהיה ארוך ואכזרי.

בשעתו, הספר גרם למארק גפן, העורך הראשי של ביטאון מפ"ם "על המשמר", לקרוא להחרים את "הספר. אורי אבנרי תקף אותו גם ב"העולם הזה" וגם במגזין האמריקאי "לייף".

אבנרי טען שנקודת המוצא של הספר היא לא הגיונית מאחר שאפילו עם חיל האוויר שלה מושמד ישראל לא הייתה מובסת כל כך במהירות ובשלמות כפי שזה מתואר בספר.

הוא הזכיר שלמרות שבמלחמת 1948 לא היה לישראל חיל אוויר והמצרים שלטו בשמיים הצבא הישראלי שזה עתה הוקם עדיין ניצח.

הוא התלונן שהספר גם עלול לעורר אשליות מסוכנות אצל קוראים ערביים.

לצערנו כל מה שתואר שם לגבי ההתעללות של הערבים באזרחים הישראליים התגשם במציאות וגרוע מזה באוקטובר 2023.

ביקורת אמריקנית על הספר

מומלץ מאוד לקרוא ביום הכיפורים לחשוב ולהפנים שאסור שזה יקרה ( שוב ).