אסטוריוס איש סבסטה הארץ 1.1.1943
אחד הסיפורים האחרונים שפירסם טשרניחובסקי על ימי בית שני.
כנראה ימי המלך אגריפס הראשון.
והנה הוא שוב כחלק מפרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי
הסיפור הוא סיפור שיחה בין נציב רומאי ופילוסוף יווני שמחווים את דעתם על היהודים של העבר ושל זמנם.
כנראה אמצע המאה הראשונה לאחר הספירה, ערב המרד הגדול של היהודים ברומאים.
ומוצאים שעם כל חוקיהם המרובים שהם בחלקם הגדול חוקי הבל ( "ביצה שנולדה ביום טוב")הם לא יהיו מסוגלים לבנות אימפריה."
מי ששקע באלה ויתר לחלוטין על ממלכה ועל ממשלה ועל ארצו " קובע הנציב אסטרטוס בשיחה".
תכונה נוספת שאינה מאפשרת לעברים יכולת לנצח היא דרכם ליבנות על הקיים במקום ליצור יש מאין,קו אופייני להם עוד מימי קדם שלהם "תקופת המקרא בפינו".
"מקום חדש אינם בונים ,ערים חדשות אינם מייסדים" .תמיד בונים רק על חורבותיהן של ערים משכבר. אינם מייסדים ערים כמונו".
בנו רק עיר חדשה אחת ויחידה , את יריחו .
ודעתם הלעגנית על היהודים היא כנראה דעת המחבר.
כנראה המחבר חשב להציב את הסיפור כחלק מרומן היסטורי שיפרסם.
אבל הוא עומד לחלוטין בפני עצמו.
מעולם לא פורסם שוב לאחר פרסומו המקורי.
השלושה האחרים הם :
בכרמי אגריפס" סיפור על אגריפס הראשון.
שפירסמתי בבלוג זה גם בתרגום נדיר מאוד לאנגלית בידי שולמית שוורץ כפי שהופיע ב-1958 ,
והנה הוא שוב לפניכם באדיבות מכון "גנזים " ותודתי להם .
אפשר להגדיל את הדף עם "העכבר"
קיראו גם
