יש אוכל  בגלי צה"ל :שישים שנה לסדרת הרדיו "משפחת שמחון

עטיפת ספר תסכיתי סדרת הדרמה הרדיופונית הישראלית המפורסמת מכל "משפחת שמחון" ששודרה בתחנת הרדיו גלי צה"ל.על העטיפה הצוות הרדיופוני המקורי של שחקני הסדרה (מלמעלה למטה) :שמואל רודנסקי ,דפנה דן ,ניורה שיין, ועודד קוטלר. משום מה הכותר השוביניסטי של הספר מתעלם לחלוטין מבנות המשפחה. התסכיתים עצמם בכל אופן לא התעלמו.

שישים שנה לסדרת הרדיו משנות השישים "משפחת שמחון"אופרת הסבון הישראלית הראשונה. הסדרה הפופולארית ביותר בזמנה.

גם בגלל שעסקה אגב דיונים על בעיות במשפחה בנושאים שנויים ביותר במחלוקת כמו פרשיות שחיתות פוליטית וספרים מז'אנר "הסטלגים".

והיא גם סדרת הרדיו הישראלית היחידה ששימשה בסיס לסרט.

והנה סקירה עליה

וכבונוס אני מביא כאן בסיום קישורים להקלטות פרקים מהסדרה כולל את הפרק האחרון שמסביר הכל.

וגם את גירסת הסרט הקולנועי.

ובתוספת את הגרסה המודפסת של התסכית המפורסם מכל "מכת הסטלגים " ( הגרסה המוקלטת למרבית הצער לא נשמרה) ואת זכרונותיו של יוצר הסדרה.

ש

דף על הסדרה "משפחת שמחון" בספר של רפי מן וציפי גון גרוס, גלי צה"ל כל הזמן הוצאת משרד הביטחון, 2010.

שמחון : אין אוכל ?

צפירה : יש אוכל.

שמחון : בא דואר?

צפירה : לא בא דואר.

שמחון : נאוה בבית ?

צפירה :נאוה בבית .

שמחון :נו אז לאכול .

( שקשוק כלי אוכל )

( הפתיחה הקבועה לתסכיתי סדרת "משפחת שמחון " מאת משה בן אפרים בגלי צה"ל 1962-1964).

תסכיתים החלו להיות משודרים בגלי צה"ל עוד בשנות החמישים. ואלה כללו תסכיתים בנושאים צבאיים רבים של חינוך והסברה לחייל בנושאים שונים  ששודרו כמה פעמים בשבוע. ולצידם גם תסכיתים בנושאים "אזרחיים" מן הספרות הקלאסית והישראלית  .כך למשל   הושמע עיבוד  לרומן ההיסטורי המפורסם "מלך  בשר ודם" של משה שמיר שנעשה בידי שולמית הראבן ובו כיכבו מישה אשרוב ,לאה פורת נתן כוגן ומשה חורגל הפקה מיוחדת שזכתה לשבחים רבים מהביקורת . בתוכנית בשם "דגש קל" מגזין שבועי שודר כל יום שישי בעבר החל מ-1954 בהנחיית אורי סלע הושמעה בין פינות אחרות ,פינת תסכית השבוע ,סיפורים שעובדו על פי יצירות סופרים ידועים כמו מופסן ,צ'כוב וקרל צ'אפק. מיטב שחקני הבמה היו משתתפים בהקלטות של תסכיתים אלה.

אבל אולי לא במפתיע התחנה הצבאית הצעירה הראתה את כוחה בהתחרות עם "קול ישראל " לא בתסכיתים כבדים ורציניים אלא בסדרת תסכיתים קומית דווקא.שהיא שהעלתה את גלי צה"ל על המפה מבחינת הציבור הרחב.

 התוכנית

.

משפחת שמחון בהרכב מלא.בתמונה מתוך הסרט על פי הסדרה.אבל מההרכב המקורי ברדיו נשאר רק עודד קוטלר .

 התוכנית הפופולארית והזכורה מכל  של גלי צה"ל בשנות השישים הייתה   סידרת התסכיתים הקומית   "משפחת שימחון " סדרת תסכיתים  פרי עטו  של  משה בן אפרים  על הרפתקאותיה הקומיות של משפחה ישראלית ממוצעת.אבי המשפחה נח   דמות שמזכירה מאוד את דמותו של ארצ'י באנקר " מהסדרה אמריקנית "הכל נשאר במשפחה" משנות השבעים  אב  נרגן קולני ומלא תלונות על כל דבר שמתגעגע "לימים הטובים שחלפו" של החלוצים וההגשמה,שלטענתו בנה את הבית הראשון שהוקם בעיר תל-אביב, עובד במפעל שלא ברור של מה הוא וצורח כל הזמן על ילדיו ,  אישתו הפולניה  המקילה והמגוננת על הילדים מפני הצעקות והתלונות של האב (  והילדים נאוה הבת הצעירה המתבגרת רודפת הבילויים    והבן החייל גבי שהוא מרכז היציבות והשכל האמיתי במשפחה.

והנה מאמר מהמגזין "עולם הקולנוע" של התקופה על הסדרה.

והנה קטע מהתסכית המפורסם ביותר של הסדרה שבו תפס האב הנדהם את בתו קוראת "סטלגים"  ספרים פורנוגראפיים על סקס וסאדיזם במלחמת העולם השניה וזה החל ויכוח על התדרדרות הטעם של הדור הצעיר לעומת זה של קודמיו.לא הרבה השתנה מאז מסתבר.

ספר מז'אנר שעמד במרכז הדיון של בני משפחת שימחון בפרק מפורסם של הסדרה.

שמחון ( פונה אל נאווה ) : מה את קוראת שם מתחת לשולחן בזמן האוכל ?

נאווה: ספר .

שמחון : גם אני רואה שזה ספר ולא המגילות הגנוזות . איזה ספר?

נאווה  מה זה חשוב . אני כבר מפסיקה.

שמחון : רגע רגע תראי בבקשה את הספר . איזה ציור! . גוועלד!! . סטלג  340!!!(קורא בספר ) " היא הצליפה בו  עם הפרגול כששדיה חשופות " אני רוצה לדעת מי נתן לך את הספר הזה?

נאווה : ק…ק..ניתי אותו .

שמחון : בכסף שלי ? בכסף שאני עובד וטורח להשיג אותו , את קונה שמלג עם שדיים חשופות ?

נאווה: אבל אבא , כולם קוראים את זה .

.מתוך התסכית "מכת הסטלאגים " בסדרת הרדיו "משפחת שמחון " ).

כבונוס: התסריט של הפרק במלואו מובא למטה

שמואל רודנסקי שחקן תיאטרון ידוע. גילם את מר נח שמחון.

כל פרק נפתח עם קולו העמוק של שמואל רודנסקי ששאל " אין אוכל ? בא דואר? נאווה בבית ? אז לאכול !" ונפתח הסיפור שלרוב עסק בקונפליקט בין ההורים והילדים הבוגרים למדי שעשו להם צרות צרורות

הפרקים היו קצרים.כל אחד באורך של 10 עד 12 דקות. הם שודרו שלוש פעמים בשבוע בין 17:50 ל-18:00.והביאו את סיפורה של משפחה ישראלית טיפוסית :האב נח שמחון ( שמואל רודנסקי ,שחקן בעל קול חזק במיוחד ) וותיק בארץ ציוני מסור ופועל בנשמתו איש העלייה השלישית שייבש ביצות וסלל כבישים ועתה בשנות השישים הוא איש עסקים תל אביבי.אבל עדיין זוכר בנוסטלגיה את הימים שהיה חלוץ ואת עמיתו חלוץ נערץ שהפך לחלק מהפנתיאון הלאומי.מרבה להתלונן ולקטר על תלאות החיים ועל השחיתות והריקנות הפושות בארץ

ניורה שיין בת זוגו של רודנסקי במציאות וגם בסדרת "משפחת שמחון" שבה "גילמה את "צפירה שמחון.ויקיפדיה.

האם צפירה שמחון( ניורה שיין ,רעייתו בחיים של רודנסקי )  ,עקרת בית המטפלת היטב בביתה בבעלה ובשני ילדיה

• מסורה לבעלה ולילדיה, בת-זוגו הנאמנה של נוח מימי ההתיישבות והחלוציות, אך מציאותית פי כמה ממנו בראיית עולמה הבורגני העכשווי, משוחררת מן הנוסטלגיה לאותם ימים רחוקים וקשים של פעם.

,הבן גבי ( שחקן צעיר וידוע מאוד לעתיד עודד קוטלר )קצין בצבע הקבע בשנות העשרים המאוחרות שלו

השחקן עודד קוטלר בימי "משפחת שמחון"

• מתקרב לגיל 30, אך עדיין גר בבית ומחליף חברות חדשות לבקרים. מעורה היטב בחיים ואינו שותף לרטינות של אביו ולביקורתו המתמדת. מנסה לחנך את אחותו קלת הדעת.

דפנה דן.השחקנית הראשונה שגילמה את נאווה שמחון ברדיו.( והיא זאת שמופיעה על עטיפת הספר "מר שמחון ובנו")

יעל דרויאנוב.אחת משתי השחקניות שגילמו את נאוה ברדיו

והבת נאווה ( שאותה גילמו דפנה דן ואחריה יעל דרויאנוב )תיכוניסטית כבת 16 תוססת ,אוהבת בילויים וקצת או הרבה פחות אוהבת ללמוד.בלונדית יפה, אוהבת בילויים, בנים ובגדים חדשים ואיננה מתלהבת מלימודים ושאר חובות של בנות גילה. שרויה בוויכוחים מתמידים עם אביה, הדורש ומטיף לבתו ה"ריקנית" את ערכי הציונות והחלוציות, החסכנות והעבודה הקשה, ללא תוצאות של ממש.

נוסף לארבעה אלה הופיעו בפרקי התסכיתים דמויות מתחלפות: החברות של גבי, החברים של נאווה, שכנים, שותפים וחברים לעבודה ועוד, מהם בפועל ומהם באזכור בלבד.

נושא הערצתו של נוח שמחון היה חברו מאותם הימים הרחוקים פועל סולל כבישים ופעיל פוליטי ואידיאולוג של תנועת העבודה, יוסקה שולמן, ועל כל ויכוח היה מוסיף "מה יוסקה שולמן היה אומר?".

דוגמה אופיינית לפרק בסדרה: נאווה משתתפת בתחרות מלכת הגבינה הצהובה ונפתח ויכוח בשאלה, אם ראוי שבתו של נוח שמחון (שייבש ביצות, סלל כבישים וכו') תופיע בבגד ים בתחרות ריקנית כזאת, גבי מביא הביתה את חברתו החדשה, דוגמנית יפה אך מטומטמת למדי ונוסף לכך, הזוכה בתחרות מלכת הגבינה הצהובה (תואר שנשלל מנאווה משום שהודתה, שאיננה אוהבת גבינה צהובה) ומשפחתו איננה מרוצה. צפירה מכריזה על דיאטה ונאווה מנבאת, שבקרוב ישאלו מי האישה הצעירה והיפה, שהולכת עם שמחון הזקן ונוח המודאג נשלח לעבודה עם סנדביץ' גזר בלי חמאה ומאיים להתעלף מאפיסת כוחות.

פרק נוסף "מכת הסטלגים " יובא בשלמותו בדפוס בסיום.

השחקנים קיבלו את החומר לבתיהם ימים מספר לפני ההקלטה, קראו בו וערכו חזרות. בדרך כלל הכיר כבר כל שחקן את הטיפוס שהוא מייצג בתכנית, ו"נכנס כבר לעורו", כך שלא היה צורך בחזרות רבות. ההקלטה נערכת אחת לשבוע בשעות הבוקר, ואז הקליטו כמה קטעים בבת אחת.

בני משפחת שמחון הפכו מיד לגיבורי תרבות ישראליים כאילו הם אנשים אמיתיים .שיחותיהם זה עם זה ,הריבים המשפחתיים שלהם,והעלאת נושאים אקטואליים תוך כדי הארוחות הביאו את התוכנית לשיאים רדיופוניים. חסרי תקדים של האזנה

הסדרה הירבתה לעסוק בתופעות אקטואליות שהעסיקו את הציבור של אותו הזמן. ".משפחת שימחון" אמנם   עסקה לכאורה רק  בחייהם  הפרטיים של  בני משפחת שימחון , אבל פה ושם שורבבו בה גם רמזים אקטואליים ברורים כפיל.

כשרמזו ב"משפחת שימחון " על פרשיית שחיתות פוליטית התקשרו לתסכיתאי בן אפריים ממשרד הבריאות ומחו על שילוב הפוליטיקה  בתוכנית , שכן אלה היו הימים שבהם "פרשת רפאל " הסעירה את הציבור.

הסדרה הוציאה את גלי צה"ל מאלמוניותה היחסית לצד "קול ישראל ". עכשיו כל אחד ואחת מאזרחי ישראל דיברו על התחנה ועל המשפחה המפורסמת ביותר במדינה.

 כרגיל  ככל שהפופולאריות של הסדרה  הייתה גדולה יותר כן נקטלה יותר  בידי הביקורת.המבקר של "הארץ " כתב :"זהו אולי ניסיון להעתיק את אחת התופעות האיומות ביותר של הרדיו האמריקני –אופרות הסבון.סיפור אין-סופי בהמשכים על חייה של משפחה טיפוסית בעיותיה "שמחותיה עיצבונה".האב הקפדן המגוחך קצת ,האם המקילה והמגוננת ,הבת הצעירה המתבגרת הרודפת בילויים עליזים ,והבן החייל שהוא מרכז היציבות והשכל במשפחה".

  " אני צופה עתיד גדול לתוכנית " כתב המבקר בועז עברון . " היא תימשך שנים על גבי שנים ,מר שימחון  ומשפחתו לא יתבגרו לעולם ,ואותם ויכוחים דביליים ימשכו בין האב וילדיו" וסטודנטים מ"בצלאל " כתבו מכתב תלונה כי "רמתה נמוכה עד שטחיות וגישתה אינפינטילית עד גיחוך".

לציבור לא היה איכפת מתלונות הביקורת. שימחון   ומשפחתו  היו "אנחנו".

   משפחת שימחון שברה את  כל שיאי ההאזנה שהיו אי פעם לגלי צה"ל  ולתוכנית רדיו בכלל , עשרות אלפים האזינו לעלילות המשפחה. הכל האזינו לעלילות המשפחה הממוצעת כל כך גם הילדים בגיל הגן וגם הגננות, צעירים עם זקנים. היו טענות שמבוגרים וילדים סירבו ללכת לישון עד שהשידור השבועי של משפחת שימחון יסתיים ( טענה קצת מוזרה לאור העובדה שהסדרה שודרה בשעה מוקדמת למדי . בין 17:50 ל-18:00.).ואנשים דנו בעלילות המשפחה בכל מקום ,כפי שיתרחש לימים בשנות השבעים והשמונים בטלוויזיה עם עלילות סדרות כמו "דאלאס"   ודינסטיי " ואופרות הסבון הדרום אמריקניות והתורכיות.   

ה

מאיליו מובן שהתלוו אליה גם שערוריות :למשל כאשר התברר שהמוזיקה הקבועה היתה אהובה מאוד על הנאצים כפי שציינו מאזינים נזעמים  , דבר שהביא להחלפתה.

עם סידרה זאת היכו "גלי צה"ל לראשונה שוק על גבי ירך את שיאי ההאזנה ל"קול

ישראל  בתוכניות הידועות ביותר שלו "שלושה בסירה אחת "( 1956-1959 ) ו"מחפשים את המטמון"( 1961-1966) ואפילו את סדרת תסכיתי המתח "פול טמפל" של "הגל הקל".

כה מצליחה הייתה הסדרה  שהיא רצה במשך שלוש פעמים בשבוע  כשנתיים מ-1962 עד 1964   ( זמן ארוך מאוד אז )   וחלק מתסכיתיה יצאו כספר בשם "מר שימחון ובנו".

למה שונה בספר שם הסדרה להתייחסות רק לזכרים והתעלמות מבנות המשפחה ? זה לא ברור. ללא ספק זה מראה על השוביניזם של התקופה

בספרו האוטוביוגרפי עודד קוטלר כוכב "משפחת שמחון " הרדיופונית והקולנועית ממעט להזכיר את הסדרה להוציא סיפור אחד.

למרות הפרסום וההצלחה בראשית שנות השישים עודד קוטלר כוכב הסדרה והסרט בספרו האוטוביוגרפי  ימים רבים לא יכסו (עורך: אלי שאלתיאל. עם עובד, 2016)כמעט אינו מאזכר סדרה זאת להוציא סיפור אחד שהוא מביא :

איך ערב אחד עבר חוויה מינית טראומטית עם אישה שמנה מאוד שהוא מתאר בפירוט ולאחר מכן הלך לדירתה של השותפה שלו לסדרה ( אחת משתי השחקניות שגילמו את "אחותו" בסדרה נאוה)

הוא נכנס אליה שיכור ולמרות שלא היה בינם קשר מיוחד קודם ( אבל הוא בהחלט העריך מרחוק את יופיה ) והשניים קיימו קשר מיני חסר המשך.

ובכך מסתכם מה שיש לו להגיד על "משפחת שמחון.

והנה מאמר מ"עולם הקולנוע" על סיום הסדרה ברדיו:'

ב-1964 לאחר שהסדרה היגיעה לקיצה ברדיו נוצר על פיה  סרט קולנוע שאותו ביים

יואל זילברג, על פי תסריט של בן אפרים ,ליאו פילר וזילברג.

היה זה הסרט העברי היחיד שנעשה אי פעם על פי סדרת תסכיתים והוא זכה להצלחה גדולה.

אבל מהרביעיה הרדיופונית שגילמה את הדמויות שרד בסרט רק אחד עודד קוטלר

הופיע מאיר מרגלית בתור שימחון במקום שמואל רודנסקי  האלמותי , הלה היה בחו"ל ולא יכול היה להשתתף הצילומים .

או אולי לא היגיע לעמק השווה עם מפיקי הסרט.

וגם ניורה שיין שהייתה בחו"ל עם רודנסקי בעלה הוחלפה בשושנה ברנע .

וגם שתי השחקניות שגילמו את נאווה הוחלפו ברינה גנור שהיתה השלישית והאחרונה שגילמה את הדמות. ( היא תופיע לימים בסרט ההוליוודי "הטל צל ענק" על חייו של האלוף מיקי מרקוס)

מאמר מ"עולם הקולנוע:" על הסרט משפחת שמחון

והנה קטע שבו יומני הקולנוע "גבע -כרמל" מתארים את ההסרטה:

https://jfc.org.il/news_journal/59872-2/97338-2/

סיפור הסרט:

נח שמחון (מאיר מרגלית) הוא בעל משרד ליצוא ויבוא. בכל יום בשובו מהעבודה הוא נוהג לשאול את אשתו צפירה (שושנה ברנע): "אין אוכל? (תשובה – יש אוכל), בא דואר? (לא בא דואר), נאוה בבית? (כן), נו אז – לאכול."

בעבר היה נח בעל אידיאלים והיה בגדוד העבודה, סלל כבישים וייבש ביצות והיה מוקסם מהמנהיג שלו, יוסקה שולמן, שתמונתו תלויה בדירתו.

לנח שני ילדים: גבי (עודד קוטלר), סגן בצה"ל, ג'ובניק שעדיין גר בבית הוריו ולווה כספים מהחנווני מנדל (ליאון קסבינר) כדי לממן את בילוייו, ונאוה רינה גנור תלמידת תיכון שאורי בעל הווספה (חנן גולדבלט) מחזר אחריה.

הזוג שמחון נוהג לשחק קלפים אצל יחזקאל צווירן (זלמן לביוש) ואשתו דבורה (עדנה פלידל). נח ויחזקאל הם חברים מימי גדוד העבודה וחברי מפלגה (מפא"י). יחזקאל מבקש מנח שימליץ עליו במפלגה לשליחות באפריקה שם הוא רוצה לדבריו להיות בגלל "אידאולוגיה" ובעיקר בגלל רווח כספי. בתמורה יעזור לו לקבל מכרז ליבוא מכונת דפוס עם רווח גדול בצד. כן מצדד יחזקאל בדעתה של צפירה כי נח צריך לעבור לדירה יותר גדולה ומרווחת.

גבי מחזר אחרי הדוגמנית גלינה (יעל אביב) וכן גם צלם האופנה מר קליק (שלמה צפריר). כשהם מבלים במועדון לילה מצטרפים אליהם מר קליק ואשתו סילביה (אליס בונפילד). מר קליק לוקח את גלינה וגבי נאלץ לרקוד עם גב' קליק.

גבי מתאהב בסוף באורנה (תקוה מור) מזכירת המשרד של אביו וחושב על חתונה.

גידי צווירן (ישראל פוליאקוב) הוא נער שעשועים וגם הוא מחזר אחרי נאוה. הוא לוקח ללא רשות את רכב הוולוו של אביו ומסיע את נאוה במהירות מופרזת כששוטרים רודפים אחריו עד שהוא נתקל בעמוד ונעצר. נח ויחזקאל מוזעקים למשטרה כדי לשחרר אותם ומתחילים לריב על מי מוטלת האשמה.

בינתיים שולח יחזקאל את ידידו המתווך מאיר פיינר (שרגא פרידמן) שמצליח למכור לנח דירת פנטהאוס יקרה בצפון תל אביב. הוא שולח לו גם את מעצבת הפנים היוקרתית אריקה (אלישבע מיכאלי) לעצב את הדירה.

נח המרוגז לא ממליץ במפלגה על יחזקאל ומשום כך אינו זוכה במכרז ונכנס לחובות כבדים. הוא סובל מסיוטי לילה בהם נגלה אליו יוסקה שולמן שהיה חסיד ההסתפקות במעט.

צפירה מצליחה לשכנע את החנווני לקנות את דירת הפנטהאוס ונח נרגע אם כי תמורת זאת הוא חייב לעשות "רמונט" לדירה הישנה.

תמונה מהסרט "משפחת שמחון" "עם מאיר מרגלית עודד קוטלר שושנה ברנע ורינה גנור .עודד קוטלר היה היחיד ששרד מהצוות המקורי ברדיו.

לאחר הסרט נעלמה משםפחת שמחון מהמסכים ומהרדיו.

לאחר סדרה זאת בן אפרים שוב לא היה קשור לפרויקט חשוב ברדיו.

נשמעו טענות שנעשתה גם גרסה טלויזיונית קצרת ימים לסדרה. אך לא ידוע לי על כך.

ייתכן שנעשו נסיונות להפוך את סדרת הרדיו לסדרת טלויזיה שלא הצליחו.

בן אפרים עוד חיבר עוד שני ספרים כמעט לא ידועים

אחד מהם עסק בישראל בשנות החמישים.

השני המעניין יותר הוא תחזית של העתיד הקרוב והיא מצמררת בדיוקה.ואדון בה בהמשך.

זהו "גוג ( ירון גולן ,1998)

האזינו לפרק מקורי ממשפחת שמחון

האזינו לעוד תסכיתים בסדרה

משפחת שמחון נוסעת לקפריסין: משפחת שמחון אורזת לקראת הטיול לקפריסין ומדברת על הרגלי החופשה של הישראלים, קניות ושמלות ערב.

משפחת שמחון -ריכולים :נאוה מרכלת בטלפון עם חברתה, וכמו תמיד העניין הופך לדיון משפחתי; האם לרכל זה דבר מוסרי?

משפחת שמחון -שלום ומלחמה קרה -המשפחה משוחחת על המלחמה הקרה ועל מוסר העבודה של הפועלים הישראלים.

משפחת שמחון – ספיישל פרידה– הפרק האחרון -גלי צה"ל נפרדת מהמשפחה האהובה לאחר שנתיים בהם ההיא ליוותה את החברה הישראלית, בספיישל מיוחד ומרגש הכולל קטעים נבחרים מהתוכנית ועוד הפתעות.

ביקורת על הסרט "משפחת שמחון" מאת מאיר שניצר בספרו "הקולנוע הישראלי".

צפו בסרט הקולנוע "משפחת שמחון :

בונוסים

ההקדמה של משה בן אפרים לספר "מר שמחון ובנו " שבה הוא מתאר לראשונה וגם לאחרונה את יצירת הסדרה:

דנו בספר זה במשפחת שמחוןו"

תסכית של "משפחת שמחון "

מכת הסטלגים .

ההקלטה של תסכית זה אבדה ככל הנראה.

שחזור שלו בהקראה של מקריאים מודרניים מוצג בסרט התיעודי של ארי ליבסקר "סטלגים -שואה ופרונוגרפיה בישראל ":

והנה הוא שוב לקוח מהספר "מר שמחון ובנו".

ראו עוד

ימי הרדיו בישראל