והיה והנשק הסופי של ישראל יפול לידים הלא נכונות ?

הופיע בגרסה מקוצרת במגזין "האייל הקורא

.

ישראל היא אחת המדינות המועטות שבעולם שברשותן ,על פי מקורות זרים , יש נשק גרעיני.

אין זה ידוע כמה פצצות גרעיניות יש ברשותה של ישראל , אך יש המדברים על פוטנציאל של מאות פצצות , אטום , מימן וניוטרון  שהידע ליצור כולם קיים בידי ישראל מזה שנים רבות.

היסטוריה של הנשק הגרעיני המיוחס לישראל

הצורך בפיתוח נשק גרעיני לישראל נמצא בדיונים אצל מbמנהיגי המדינה , דוד בן גוריון , שמעון פרס ויגאל אלון עוד מראשית שנות החמישים. 

בשלב מסויים היגיעו מנהיגים של מדינת ישראל הצעירה כי עליה להשיג כוח גרעיני על מנת להרתיע את מדינות הערבים שהיקיפו אותה מלנסות להביא להשמדתה.

התומך הראשי של מדיניות הגרעין היה ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון שראה באופציה הגרעינית כמפתח לאי מילחמה ואולי גם לשלום. אם כי לטווח הארוך ולא הקצר שכן בן גוריון האמין שרק המשך מצב הלוחמה המתמשך עם הערבים יכול לאחד את הקבוצות השונות שהירכיבו את מדינת ישראל.

בן גוריון הבין שמדינת ישראל נימצאת ב"מילכוד " לעומת הערבים , בעוד שהערבים יכולים להרשות להפסיד בכול המערכות כנגד ישראל ולהמשיך להילחם הרי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד ואפילו באחת.

במילים אחרות : אבידותיהם של הערבים תהיינה תמיד שוליות בעוד שמפלה ישראלית תביא להיתפוררותה המוחלטת של החברה והמדינה הישראלית.

לאורך ימים , הבין בן גוריון ישראל לא יכולה למצוא שום אפשרות של עמידה קונבנציונלית ביפני עוצמתם המספרית של הערבים והפיתרון היחיד כנגדם יהיה השגת אופציה גרעינית כגורם מרתיע וכ"מוצא האחרון ".

בן גוריון סבר ( וככל הנראה בצדק) כי אם ישיגו הערבים פצצת אטום ראשונים הדבר יגרום להשמדת ישראל ולכן יש להשיג בכל מחיר  נשק גרעיני ליפניהם.

תפיסתו זאת של בן גוריון ניתקלה בהיתנגדות מצד יגאל אלון שלא האמין שאף איום הפצצה שבידי ישראל ימנע מהערבים להמשיך להיאבק בה והדבר רק עלול לחזק את מאמציהם   להשיג נשק גרעיני לעצמם שהם עלולים להישתמש בה כאשר ישיגו אותה.

אלון העדיף להשיג את יעדי ההרתעה של ישראל באמצעות מילחמות קונבנציונליות.

אלון ראה את הערבים כ"לא רציונליים" מעצם טיבעם  ולכן חשב שנשק גרעיני יעזור להם יותר מאשר לישראל. אלון חשש כי הסובייטים יתנו פצצה לערבים בתגובה לפצצה הישזראלית אם זו תפותח אי פעם.

כיום אנו יודעים כי לאמיתו של דבר הסובייטים היתנהגו בצורה רציונלית מאוד בנושא הפצת הנשק הגרעיני והקפידו ככול האפשר שלא להעביר את הידע גם לבעלות בריתם, סין הקןמוניסטית הישיגה את הידע הגרעיני שלה כנגד רצונם של הסובייטים. כך שספק אם הסובייטים היו מעבירים ידע כזה לערבים שהערכה שלהם כלפיהם לא הייתה שונה בהרבה מזו של אלון , אך אלון לא יכל לדעת זאת כמובן.

בסופו של דבר הייתה זאת דעתם של דוד בן גוריון ועוזרו שמעון פרס שגברה והתקבלה ההחלטה שעל ישראל להיות מצויידת בנשק אטומי שיעמיד אותה בדרגה אחת עם המעצמות הגרעיניות של העולם.

בן גוריון היה זה שדחף להשגת האופציה הגרעינית, אך מרגע שהושגה יכולת זאת , הוא הבין כי יש למנוע מהערבים להגיע לכך ולפחות מטעם החשש שמנהיג מטורף כלשהוא אצלהם  ישיג את השילטון על מדינה בעלת יכולת כזאת, בן גוריון שדעתו על הרציונליות הערבית הייתה אפילו נמוכה מזו של אלון היה משוכנע שמנהיג כזה לא יהסס להשתמש בנשק הגרעיני כלפי ישראל.

בן גוריון חשש שבמיקרה כזה הערבים "ילכו על הסף " ומתוך הנחה שישראל "תתקפל" .

התנהגות ערבית של נטילת סיכונים עלולה להיות הרת אסון ולכן אסור לתת להם להגיע לנשק גרעיני וצריך למנוע מהם כול אפשרות להגיע לנשק כזה.

זאת בניגוד לתיאריות ההרתעה המערביות שקבעו שהימצאות הפצצה בידי שני הצדדים שומרות על מצב הסטטוס קוו. בן גוריון קבע שמצב כזה אינו מתאים למיזרח התיכון. מטרתה של ישראל לא צריכה להיות מאזן אימה כפי שהיה קיים בין שתי מעצמות המערב ולא השוואה שהרי היא עומדת ביפני הכחדה.

 בן גוריון העריך כי נשק גרעיני בידי ישראל יאלץ את הערבים בחוסר רצון להכיר  ולהשלים עם  קיומה.

אך הוא העדיף שלא להצהיר על נשק כזה מחשש שעצם ההצהרה כזאת תאלץ את הערבים לנסות להשיג פצצה משלהם.

הנשק הגרעיני נועד אם כך מלהרתיע את הערבים מלהכריז מלחמת השמד על ישראל אם מאזן הכוחות האסטרטגי היה משתנה באופן משמעותי לצידם. הפיתוח הגרעיני של ישראל גם נועד לשכנע את הערבים שאין להם סיכוי לנצח את ישראל ועדיף להם לנסות להגיע להסדר מדיני איתה.

שימוש נוסף שנועד לנשק הגרעיני וזה היה שימוש שעליו לא דיברו  הרבה אך תמיד היה קיים ברקע הוא להשתמש בנשק הגרעיני כנשק הסופי של ישראל לאחר שרוב צבאה הושמד ועצם קיומה הועמד בסכנה.

במקרה כזה האיום  הגרעיני אמור להרתיע את הערבים ממיתקפה סופית או המשך מלחמת שחיקה המעמידה את ישראל בפני שבירה.

וקיים כמובן גם השימוש האחרון שנועד לפצצה למקרה שישראל כבר נוצחה וחוסלה במלחמה , השימוש שנקרא "ברירת שמשון " השמדת הנקמה,  של המדינות האויבות  על סמך המודל של שימשון התנכי ששהשמיד את אויביו  ביחד איתו.   

הכור הגרעיני של ישראל בדימונה שם לפי מקורות זרים נוצר נשק גרעיני

וכך ישראל פתחה במבצע מדעי מסובך ועיקש מאוד להשיג ידע גרעיני מבצע מדעים ממש למדינה בגודלה של ישראל , מבצע שהחל בראשית שנות ה-50  בשיתוף פעולה של ממשלת צרפת שסיפקה לו מתקן להפרדת פלוטוניום ממרכיבי דלק משומש. ישראל הבינה מההתחלה שהדרך הטובה ביותר לייצר נשק גרעיני תהיה לבנות כור פלוטוניום שמשמש כחוחמר בקיע בכלי נשק אלה. ההחלטה להקים כור כזה הייתה הגיונית מאחר שבפוספטים שבנגב יש מספיק אורניום להפעלת הכור.

בן גוריון הודיע לראשונה בפומבי על כך שישראל בונה כור אטומי בנגב בדצמבר 1960 אם כי ידיעות על כך כבר דלפו לכלי התקשורת בעולם. הוא הסביר שזהו כור שנועד למטרות מחקריות בילבד שיהיה פתוח לחוקרים מכול העולם וכי אין לו כל מטרות צבאיות שהן.

למעשה הייתה זאת אי אמת.  הכור האכן היה מיועד למטרות צבאיות. האמריקנים  שחשדו בכוונותיה של ישראל לגבי הכור ביקשה מידע לגביו. אך גם הם קיבלו תשובה כי הכור מיועד למטרות מחקר בילבד

נראה  שישראל החלה לייצר נשק גרעיני של ממש בסביבות שנת 1967 בדימונה החלו להפריד פלוטוניום ב-1966.

הנשק הגרעיני היגיע לטענת מקורות זרים לישראל בימי ראש הממשלה לוי אשכול.

ישראל יצרה עמימות ניכרת לגבי מצבה הגרעיני האמיתי שפעלה לגבי כמה צדדים. היא פעלה לצד של התומכת הראשית של ישראל ארה"ב שכלפיה הידגישה את מצבה הביטחוני המסוכן והמאיים ואת הצורך שלה לקיים שולי ביטחון רחבים ככל האפשר. היא הידגישה שאם תחוש כי מרוץ הנשק   הקונבנציונאלי פועל לרעתה ונוצר איום רציני על עליונותה בתחום זה , היא תיאלץ למצוא חלופות בתחומי הנשק הלא קונבנציונלי. הדילמה הגרעינית של ישראל הפכה לקלף מיקוח להשגת יתר נשק בעת דיונים עם ארה"ב להספקת נשק מצידה.

כלפי מדינות ערב פעלה העמימות כאמור בהרתעתן מפיתוח משק גרעיני משלהן. זכורה התנסחותו של לוי אשכול בשנות ה-60 כי " ישראל לא תהיה הראשונה להחדיר נשק גרעיני למזרח התיכון, אולם גם לא תהה השניה לעשות זאת ". כלומר אם מדינה ערבית תנסה לפתח נשק גרעיני הרי ישראל תמיד תוכל להקדים אותה.

החצי הראשון של משפט זה נשאר מאזד הנוסח הקבוע של מדינאים ישראליים בכל פעם שהתבטאו בנושא.

 מדיניות עמימות זאת זכתה בישראל להסכמה לאומית מקיר אל קיר ומדיניות ממשלות השמאל בנושא לא הייתה שונה כלל מזו של ממשלות הימין . המדיניות של ממשלות אלה הייתה שאין לסלק עמימות זאת.

יש לזכור גם שאם ישראל הייתה מודה רשמית שאכן יש  לה נשק גרעיני הדבר היה מסבך באופן רציני אעת יחסיה עם ארה"ב. זה היה מקשה על ארה"ב להמשיך לספק לישראל תמיכה כלכלית וצבאית של מילירדי דולארים בשנה והקונגרס היה פחות נילהב להמשיך לספק לישראל את כלי הנשק הקונבנציונליים החדשים ביותר ארה"ב הייתה חייבת לישם הסכם שהיא חתומה עליו נגד הפצת נשק גרעיניט והיית הנאלצת  שלא לספק לישראל כלי נשק. כמו כן ישראל רצתה להימנע מפיקוח הנציגי הסוכנות הבינלארומ ית לאנרגיה אטומית שמפקחת על המדינות חתומוות על האמנה הבינלאומית להפצת נשק גרעיני שדהן מרבית מדינות העולם וזאת הייתה סיבה נוספת לעמימות.

ידוע שבמלחמת יום הכיפורים מנהיגי ישראל שקלו בשלב מסויים אם להפעיל את הנשק הגרעיני אך בסופו של דבר החליטו שלא לעשות זאת, מכיוןן שהאיום על ביטחונה של ישראל עדיין לא נראה להם כ"קיומי" , וגם מהחשש שהסובייטים יעבירו בתגובה נשק גרעיני לידי הערבים.

 עצם קיומו של הנשק הגרעיני של ישראל נחשף "  רישמית " בידי מרדכי  ואנונו טכנאי לשעבר בכור הגרעיני בדימונה שהתנצר  ומכר את סודותיו לעיתון הבריטי "סנדי טיימס" עד שנתפס בידי המוסד וישב שנים רבות בבית הכלא בישראל.

ואנונו הפך ל"קדוש מעונה " בעיני מיתנגדי החימוש הגרעיני בעולם וגם בארץ ומספרם של אלה הולך וגודל בהתמדה ועיתם גם הביקורת העולמית על המדיניות הגרעינית של ישראל. 

מתי תתקוף ישראל גרעינית ?

עד היום לא ידועים פרטים בסיסיים ביותר על נושא הפעלת הנשק הגרעיני של ישראל : לדוגמא האם רק לראש הממשלה יש את הסמכות להפעיל את הפצצה או גם לשר הביטחון ? (לא שזה משנה כאשר אותו האדם משמש בשני התפקידים) 

האם יש לראש הממשלה "מזוודה גרעינית " עם הקודים להפעלת הפצצות   שאותה נושא השליש שלו  לכל מקום כפי שעושים  נשיאי ארה"ב ורוסיה?

מהי בדיוק המדיניות  למיתקפה הגרעינית על הערבים במקרה שמגיעים למסקנה שישראל אכן עומדת לפני השמדה , האם יותקפו רק המדינות שנימצאות במצב מילחמה ישיר עם ישראל או גם מדינות ערביות שעוזרות להם?

התוכניות לאפשרות של מיתקפה גרעינית של ישראל קבורות מן הסתם  בכספת בבונקר בקריה ( ואין ספק בעיני שיש תוכניות כאלה, אינך בונה נשק כמו הפצצה ההגרעינית מבלי שתיהיה לך תוכנית  כיצד להישתמש בה במקרה הצורך).

ניתן  רק להעריך מה יש בתוכם.

עטיפת ספר על המדיניות הגרעינית של ישראל

אם  ננסה להעריך בצורה הגיונית מתי תישתמש ישראל באמצעים גרעיניים , הרי זה יהיה באחד משני המיקרים הללו:

א. כאשר היא עומדת לפני שלב התמוטטות צבאית מוחלטת , אך עדיין לא היגיעה  אליו.  במקרה כזה המיתקפה הגרעינית תכוון מין הסתם כנגד איזה שהוא בסיס צבאי מרכזי  אחד או יותר של האוייב באיזור מידברי או בכל אופן אזור  שאינו מיושב בצורה צפופה  מידי וכמובן לא קרוב מיד לישראל עצמה , זאת כדי לאותת לאוייב/ים כי ישראל  אכן מוכנה ללכת עד הסוף עם הנשק הגרעיני, אבל גם נמנעת  (כרגע) מלגרום את הנזק שאותו היא יכלה לגרום, וכך משאירה פתח למו"ם.

ב. כאשר ברור כי ישראל אכן התמוטטה כישות. כאן המיתקפה הגרעינית תהיה  אמצעי של נקמה וסביר למדי שהיא תכוון כנגד מרכזי אוכלוסיה של האוייב, במקרה קלאסי של "תמות נפשי עם הפלישתים".  ויש לזכור במקרה כזה אין זה משנה כלל אם האוייב יגיב במתקפת נקמה גרעינית משלו.     

לפי ההערכות בידי ישראל יש בסביבות -100 ראשי חץ גרעיניים.  זה בהחלט מספיק כדי להפוך את המזרח התיכון כולו לשממה רדיואקטיבית .אלא אם כן יחליטו  מראש להיות רחומים כלפי הדורות הבאים ולהשתמש רק בפצצות ניוטרון  שמשמידות את האוכלוסיה החייה אבל משאירות את איזור הפגיעה "נקי " כך שאפשר יהיה לישב אותו בדורות הבאים.

(נעזוב כאן ברגע  את אפשרות השימוש בכלי נשק כימיים וביולוגיים , הם נושא למאמר ניפרד ).

האמת היא שאם כי היו סיבות טובות מאוד להכניס את השימוש לנשק הגרעיני לישראל ,

הרי יש גם סיבות טובות לחשוש מימנו.

נזכיר  תחילה  את הסיבות הטכניות לחשש מהכור עצמו :  הכור בדימונה שבו נוצרות הפצצות הוא כבר ישן מאוד בעולם מקובל שכור גרעיני לארחר שהוא פועל מספר מסויים של עשרות שנים , הוא נסגר כלא שמיש יותר. האזסור שבו פעל הכור הופך ללא ראוי למגורי אדם והמדובר על תקופה של מאות אלפי שנים.

הכור שלנו הוא אחד הותיקים בעולם שעדיין פעילים  לכורים הגרעיניים יש אורך חיים אם יצליחו מוגבל , ובאיזהו שלב יצטכו לסגור אותו.  

האם יצליחו  למצוא אתר חלופי לכור?

מסופקני,

עם כל הבעיות שהיו ועדיין יש למציאת אתר חלופי למזבלה בחיריה  ספק  אם ימצא בארץ הקטנה והצפופה  שלנו מקום שהיה מוכן ל"קבל" כור "גרעיני סביבתו,  לא עם המודעות הגוברת לסכנות מהקרינה האטומית . 

ונניח שתהיה רעידת אדמה בסביבה של הכור? ( דבר שאיננו בלתי אפשרי אם נזכור שהאזור קרוב לשבר הסורי האפריקני המועד לרעידות אדמה) במקרה כזה אם הכור יפגע הדבר עלול להביא לחורבן כללי . ואפילו אם לא רעידת אדמה אלא רשלנות כלשהיא. ראינו כמה (אי) אפשר לסמוך על הרשויות במקרים כמו הגשר של המכביה ומקרים אחרים. ורשויות הכור עצמם לא התגלו כזעירים במיוחד בפרשת ואנונו.

עד כמה אנו יכולים לסמוך עליהם שהם אכן מתחזקים את הכור היטב כפי שהם טוענים ? 

 נעבור  כעת לפצצות האטום ( ווהניוטרון)   שבידי ישראל . ההנחה של בן גוריון ופרס ושל שאר העולם היתה וכנראה עדיין הינה שבניגוד למנהיגי הערבים המנהיגים הישראליים הם אנשים רציונליים שישתמשו בפצצות רק כאמצעי אחרון ומחוסר כל ברירה , כאלתרנטיבה להשמדתה הפיזית של ישראל ( או כנקמה צודקת לאחר חיסולה של ישראל ). 

האומנם אנו יכולים לסמוך על הנחה זאת ? רק לשם השוואה ארה"ב ידידתנו הגדולה שמנהיגה את העולם ושמנהיגיה אמורים להיות אנשים רציונליים מעין כמוהם ביגלל האחריות העצומה שבידיהם. ובכן בראשה עמד בשנות ה-80 שחקן לשעבר בשם רונלד ריגן.

ריגן דנן, היה כפי שמסתבר היום,  אדם שהאמין בלב שלם בכול הנבואות האפוקליפטיות של המטיפים האמריקניים  על מלחמת גוג ומגוג ( ומרוב הבחינות הוא נשלט בידי אישתו שנישלטה בידי האסטרולוגית שלה)  . הוא היה התומך נאמן ביותר של ישראל מכיון  שחשב שנבואות סוף העולם  יתקיימו דרכה.

הוא האמין שברית המועצות היא גוג ומגוג של הנבואות התנכיות  וכינה   אותה "אימפריית הרשע ". הוא יצר את מערכת כלי הנשק החללית של ארה"ב שלה קרא "מלחמת הכוכבים"  על שם אותו סרט מדע בידיוני על מלחמת בני אור בבני חושך שהבסיס האידיאולוגי שלו תאם מאוד את ההשקפה האפוקליפטית של ריגן   על מלחמת גוג ומגוג שצפויה בעולם מילחמה שבה תהיה ישראל שדה הקרב המרכזי. היום ידוע שהעולם התקרב בתקופת ריגן כחוט השערה לשואה גרעינית כתוצארה מהחשדנות העמוקה ששררה בין המעצמות.

ואם אדם כזה היגיע לשלטון בארה"ב אז למה לא בישראל ?

בישראל שבה שלט כבר ראש ממשלה שלא היה מסוגל לתפקד מבחינה נפשית ( בגין ) ושני ראשי הממשלה שחשודים בעבירות מסוגים שונים.

כיום עם ההתעצמות של  כוחם של זרמים קיצוניים בחברה הישראלית, זה לא בילתי אפשרי להעלות על הדעת שבעתיד ישלוט בישראל ראש ממשלה בעל דעות אפוקליפטיות מסוגו של ריגן , או  ראש ממשלה שישלט בידי מנהיג דתי מסוג כלשהו בעל תפיסה מיתית של המציאות תפיסה של "מלחמת בני אור בבני חושך"  שישאף להביא למילחמת גוג ומגוג ולימות המשיח  , ואיזה דרך טובה יותר להביא לכך מאשר שימוש  מכוון בנשק גרעיני?

והיה ונשק גרעיני יפול לידי הימין הקיצוני בישראל

אני אעשה ספקולציה קיצונית במכוון :יש ביהדות זרם קבלי קיצוני שרואה בכל הגויים את "בני השטן " שחובה להשמידם או לשעבדם. זרם זה נוצר במאה ה-16 בידי המקובל חיים ויטל בצפת  ( אם כי ניתן למצוא את התפיסה הזאת גם אצל כת מדבר יהודה בימי בית שני ) ולרוב היה בשוליים , אך כיום הוא הולך ותופס תאוצה בחוגים שונים.

נניח שמנהיג דתי כל שהוא  שמחזיק בתפיסה המטורפת הזאת  לא ישאר כמקובל נחבא אל הכלים  בצפת אלא   יגיע לכלל השפעה לאומית ואף לעמדת שליטה ? אני חושב שבמקרה כזה הנשק הגרעיני של ישראל שוב לא יהיה בידיים "טובות " ויש חשש רציני שישתמשו בו. גם ללא פרובוקציה מספיקה מצד הערבים , ישראל עלולה להיהפך למדינה "מטורפת" בדיוק כמו המדינות שבהם היא נאבקת, ובמקרה כזה אני בהחלט יכול להעלות על דעתי שישראל תופצץ בחזרה בנשק גרעיני בידי המעצמות. הנשק הסופי של ישראל אכן יביא לסופה.

אינני חושב שדבר כזה אכן יקרה רוב הפוליטיקאים והמנהיגים  החרדיים ,כיום,   הם אנשים רציונלים ומפוכחים ביותר לא פחות ולעיתים אף יותר ממקביליהם החילוניים

זה אינו נכון לגבי פוליטיקאים מהמחנה הלאומני דתי.

האפשרות קיימת.

כדאי שהציבור ידע מה עומד על הכף :

אם קבוצה דתית קיצונית שעוסקת בשריפת כפרים תשים את ידה על נשק גרעיני ישראל תיהפך למדינה מקוללת עוד יותר מאיראן.

לאיראן תיאורטית "אין " נשק גרעיני.

לישראל לפי מקורות זרים יש .

ואם קבוצה משיחית שמה את ידה על הנשק הזה זה יכפה על ארה"ב ועל סין לעשות הכל כדי להביא למצור על מדינה זאת

על איראן זה קשה לצור.על צפון קוריאה זה קשה.

אבל על ישראל זה יהי קל מאוד. ואפשר יהיה למוטט אותה כלכלית בתוך זמן קצר.

אז הנהגה דתית קיצונית יכולה אז לאיים על השכנות עם הנשק הגרעיני וגם על אירופה.סטייל פוטין וצפון קוריאה.

במקרה כזה ישלח נשק לשכנות ללבנון לירדן ולסוריה כדי להתחיל לפגוע שוב ושוב בישראל בידי גורמים לא מזוהים.

המיטוט במקרה כזה גם הוא יהיה קצר.

עדיף לא להגיע למצב הזה.

אפשרות של שימוש לא מבוקר בנשק גרעיני  דווקא מהצד שלנו מצמררת אותי וכדאי 

שתצמר גם אותכם.

    קיראו גם:

איך ליחצן את הנשק הגרעיני של ישראל

מה לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן

המלחמה הבאה עם איראן

נקודת האל חזור-המאבק הגרעיני בין ישראל ואיראן