איך ניצחתי את הישראלים: הגנראל גמאסי מרואיין בידי אהוד יערי

מושיר (פילדמרשל) מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי (בערבית: محمد عبد الغني الجمس

 الغني الجمسي; תעתיק מדויק: מחמד עבד אלע'ני אלגמסי; 9 בספטמבר 1921 – 7 ביוני 2003) 

לפניכם הראיון המקיף הכמעט יחיד שנעשה למיטב ידיעתי בידי עיתונאי ישראלי עם המפקד המצרי הבכיר של מלחמת יום כיפור.

הגנראל גמאסי למרות שהיה מומחה לצה"ל לא נודע כמי שמחבב במיוחד ישראלים. והוא סירב בכל תוקף שספרו על מלחמת יום כיפור יתורגם בעברית. (לבסוף פרקים מהספר תורגמו לעברית בידי חיל המודיעין באופן פיראטי).

אבל בשנותיו האחרונות הייתה לו חברה עיתונאית ישראלית ויש לקוות שהזוגיות עימה גרמה לו לראות את הישראלים באור סימפטי יותר.

ואולי לא.

גמאסי היה מפקד בצבא המצרי וידידם של נאצר וסאדאת וחבר באותו מחזור שממנו יצאו ביחד עם שאר הקצינים שנטלו חלק בהפיכה כנגד המלך פארוק.

הוא השתתף בלחימה המצרית כנגד מדינת ישראל ב-1948 כקצין מודיעין ויש להניח שלמד רבות על ישראל.

עם זאת הויקיפדיה הפולנית שהיא מפורטת מאוד על גמאסי וכנראה נכתבה בידי מזרחן פולני אובייקטיבי,טוענת על סמך מידע שאין במקומות אחרים שלא נטל חלק במהפכת 1952 ולא במיוחד תמך בשלטון נאצר.

לדברי הויקיפדיה הערבית הוא היה מורה בבית הספר למודיעין בהיסטוריה הצבאית של ישראל. דהיינו גמאסי היה אחד המומחים, ואולי המומחה הגדול ביותר של המצרים לגבי צבא ישראל.

מה שאין בו ספק הוא שהיה המפקדים הבכירים של מצרים במלחמת יום הכיפורים שהיה במידה רבה אחראי לתכנונו של תוכנית התקיפה נגד חישראל

הוא היה האחראי למבצע צליחת תעלת סואץ וכיבוש קו בר-לב. .למעשה היה מספר 3 בהירארכיה הצבאית הלאומית לאחר אנואר סאדאת המנהיג ולאחר שר הביטחון איסמאיל עלי.

גמאסי בישיבה עם סאדאת וקצינים בכירים מכינים את המלחמה.

Ahmed Ismail , Mohamed Ali Fahmy , Mohamed Saeed Al-Mahi . left of Sadat: El-Gamasy , Hosni Mubara

ויקיפדיה

בהכנות למלחמה עסק אל-גמאסי, בין היתר, בתיאום התוכניות עם הצבא הסורי. הוא עסק בכך במשך שלוש השנים שקדמו למלחמה. הוא היה אף מעורב בקביעת מועד פתיחת ההתקפה המשולבת של צבאות מצרים וסוריה. לטענתו, השיקול של קביעת יום ההתקפה ביום הכיפורים היה אחד מבין מספר שיקולים. גורמים נוספים היו: אורך היום, ונתונים מטאורולוגיים והידרולוגיים של זירת הלחימה. ההתקפה תוכננה היטב גם מבחינת הסיוע הלוגיסטי המתוכנן לצבא ולמשק האזרחי.

October War Operations Room: From the right: Hosni Mubarak , Al-Gamsi , Al-Sadat , Ahmed Ismail Ali , Muhammad Ali Fahmy , Muhammad Saeed Al-Mahi

ויקיפדיה.

. אל-גמאסי טען בספרו כי הישראלים קיבלו התראה מוקדמת אודות ההכנות המצריות באמצעות מידע שנאסף על ידי האמריקאים. ב-19 באוקטובר, לאחר שראש הממשלה הסובייטי, אלכסיי קוסיגין, הגיע לביקור במצרים ובידיו צילומי אוויר המוכיחים את היקף הכוחות הגדול שהצליחה ישראל להעביר לגדה המערבית של תעלת סואץ ולאחר שהרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי, ערך סיור בחזית, התקיים בקהיר דיון מכריע בהשתתפות סאדאת, איסמעיל עלי, א-שאזלי, אל-גמאסי, מובארכ ומוחמד עלי פהמי. א-שאזלי טען כי אסור היה להעביר שתי דיוויזיות משוריינות של הארמייה הראשונה, שהייתה בעורף המערך המצרי, בגדה המערבית של תעלת סואץ, אל הגדה המזרחית לסיוע בצעדים התקפיים וכי עתה חייבים להסיג יחידות חזרה אל מעבר לתעלת סואץ במטרה לבלום את התקדמות הישראלים.

גאמאסי בטלווזיה

(24 Jan 1974) General Abdel Ghani el-Gamasy of Egypt giving a press conference.

סאדאת, שחשש מגילוי בהלה שצעד כזה עלול לגרום בפיקוד המצרי הגבוה, הדיח במקום את א-שאזלי בטענה שהוא עבר התמוטטות עצבים ומינה את אל-גמאסי לרמטכ"ל בפועל. להדחה ולמינוי לא ניתן פרסום פומבי. אל-גמאסי תיאר בספרו את הרוח שפיעמה בצבא המצרי במילים: "הקרב היה קרב של כבוד למצרים. היינו צריכים לעבור אותו כדי לשחרר את אדמתנו וכדי למחוק את החרפה של תבוסת 1967

ולאחר מכן מינה אותו סאדאת לראש הצוות המצרי במשא ומתן עם ישראל שהוביל להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל

גאמאסי בדרך לשיחות הקילומטר ה-101 כראש הצוות המצרי בדיונים. לאחר מלחמת יום כיפור.הספריה הלאומית

לדברי הויקיפדיה המצרית הוא התבלט בשיחות בכך שסירב להצדיע לקצינים הישראלים כמו אלוף אהרון יריב ולא היה מוכן ללחוץ את ידיהם.

גמאסי עם האלוף אהרון יריב.צילום איתן הבר. הספריה הלאומית

בויקיפדיה הישראלית לעומת זאת נטען כנראה על סמך זכרונותיו של אהרון יריב שבין גמאסי ובין יריב דווקא היה קשר טוב ו"כימיה".

מפגש קצינים ישראלים בראשות יריב ומצריים בראשות גמאסי בדיונים לאחר מלחמת יום כיפור .The photo is courtesy of El-Gamsy from General Enzio Silasvo, Commander of the International Emergency Force

שתי הגירסאות אגב אינן סותרות בהכרך.יכול להיות שגמאסי נדרש להתנהג בפומבי כפי שהתנהג בעוינות לישראלים ,ומאחורי הקלעים התנהג בצורה שונה.

 גנראל גמאסי עם הישראלים עזר ויצמן אליהו בן אלישר ואבא אבן. ויקיפדיה

לפי הויקיפדיה הערבית בינואר 1975 כאשר שר החוץ האמריקני קיסינג'ר הודיע לו שהנשיא סאדאת מאשר את נסיגתם של 70 אלף חיילים מצריים עם אלף טנקים מהגדה המזרחית של תעלת סואץ. גמאסי סירב וסירב להאמין שהתקבלה הוראה כזאת עד שיצר קשר עם הנשיא שאישר את ההוראה ואז גמאסי מחוסר ברירה ביצע זאת .

לפי גירסה אחרת הוא ביטא צער רב על כל המצרים שמתו באיזור הזה.

גמאסי עם הקצין הישראלי הבכיר יקותיאל אדם

לאחר מלחמת יום הכיפורים שימש כרמטכ"ל צבא מצרים, ובין השנים 1974–1978 היה שר המלחמה עד שפוטר בשישי באוק'טובר 1978 בידי סאדאת מספר שבועות לאחר חתימת הסכמי קמםפ דיויד בין ישראל ובין מצרים.

נראה שפוטר על רקע חששו של סאדאת להתנגדותו של גמאסי לקו האסטרטגי של סאדאת שהוביל את מצרים להסכם שלום עם ישראל ויש הטוענים ( מן הסתם על פי גרסת גאמאסי עצמו ) שזה היה לבקשת גמאסי עצמו.

לאחר מכן שימש כיועץ צבאי של סאדאת ואף הועלה לדרגת פילדמרשל עד שב- 11 בנובמבר 1980 הוא פרש מהצבא ושוב לטענת הויקיפדיה בערבית לבקשתו שלו.

הגנראל גאמאסי.ויקיפדיה

לאחר מכן שימש כיועץ צבאי במדינות שונות ונודע בתחום זה כיועץ צבאי לרודן עיראק סאדאם חוסיין במלחמת איראן עיראק

ב-1993 יצא לאור בקהיר ספר זכרונותיו של גאמאסי על המלחמה הסוקר את מלחמת יום כיפור מנקודת מבטו שלו.ספר זה עורר עניין רב בין מומחי מלחמה .

הספר תורגם במהירות לאנגלית ב-1994

–

"October War: Memoirs of Field Marshal El-Gamasy of Egypt"

הספר זכה לתרגום עברי נדיר שלא אושר בידי המחבר :

מלחמת אוקטובר 1973 :   זכרונות מרשל אלגמסי /    [ח"מ] :   חיל מודיעין, בית הספר למודיעין,   תשנ"ד 1994

כפי שמוסבר בספר בעברית :

"מספר מול"ים בישראל ביקשו לפרסם את ספרו של המרשל אלגמסי, אך המחבר לא העניק התר. הפרסום כולל פרקים נבחרים מן הספר, אשר תורגמו והודפסו במספר מצומצם מאוד של עותקים, כדי שישמשו מסמך היסטורי .

למיטב הבנתנו ושיפוטנו לא פגענו בזכויות היוצרים של המחבר מאחר והחומר נועד לשמש מסמך למחקר והוא לא מופץ ברבים,

לא ידוע לי אם גמאסי ידע על התרגום הלא מאושר הזה של ספרו לעברית.

חברתו הישראלית של הגנראל המצרי

תמר גולן עיתונאית מומחית לאפריקה. חברתו הישראלית של הגנראל גאמאסי

העיתונאית תמר גולן, שהייתה מעורבת בתהליך שקדם לשיחות השלום בין ישראל ומצרים, סיפרה בראיון כי היה לה רומן עם גמאסי בשנים שלאחר פיטוריו ( אישתו נפטרה ב-1979).

לטענתה, שירותי הביטחון של ישראל ומצרים ידעו על יחסיהם ^].

והנה קטע מכתבה של יוסי מלמן על כך :

"גמאסי היה אחד הקצינים המצרים הבכירים הראשונים שקציני צה"ל ומנהיגי ישראל פגשו. ומכל פגישה הם יצאו כשבפיהם רק מחמאות לגבר דק הגזרה והמנומס.

גולן, אז בשנות הארבעים לחייה, היתה, כמו במקרים רבים אחרים, אחת מראשוני העיתונאים הישראלים שהגיעו לזירת ההתרחשות. גמאסי היה מבוגר ממנה ביותר מעשר שנים. בספרה "אפריקה אפריקה" יש כמה התייחסויות להיכרות ביניהם. המשפטים החידתיים שבספר מקבלים כאשר יודעים במה מדובר משמעות אחרת.

"הפגישה פנים אל פנים עם איש זה נסכה בי מידה של עצבנות", כתבה. "אחרי הכל הוא היה מראשי צבאה של מצרים במלחמה שבה הוכה צבאה של ארצי, ושגבתה ממנו מחיר עצום ומכאיב של קורבנות… למן אותה שיחה בגינת ארמון הבאראג', היתה שורה רוח של ידידות מיוחדת ביני לבין גמאסי". ובהמשך: "אם היתה ידידותנו עד כה פרי של ניצוצות פגישות קצרות, באה עתה שעתה של העמקה". ולאחר שהנשיא סאדאת הדיח בקפריזה אופיינית את הקצין הפופולרי הכפוף לו, "גמאסי היה מגיע לעתים לאירופה ואז הייתי מתראה עמו. לבי נחמץ למראה האיש היפה, הגא והצנוע הזה, המקבל את דחיקתו הצדה בהשלמה שקטה".

העיתונאי יוסי מלמן שאל אותה:

זה היה בוודאי מעשה נועז מצדך. מה היתה תגובתם של גורמי הביטחון בישראל שנוטים לחשוד במי שמתרועע עם הצד השני? במיוחד את, שהכרת את ראשי המודיעין ומערכת הביטחון?

תמר גולן ענתה :

"גורמי הביטחון היו מודעים לקשר שלנו. אבל לזכותם ייאמר, גם לזכות המצרים, שהם נהגו בג'נטלמניות. הם ידעו לעשות את ההפרדה".

שמו של גמאסי זכור בתרבות הפופולארית הישראלית הודות לציטוטים המפורסמים מהסרט הקומי-סאטירי "גבעת חלפון אינה עונה", כאשר ויקטור חסון (שייקה לוי) עולה בטעות על ג'יפ שעליו חיילים מאובקים וכהי עור. הוא סוקר את פניהם ושואל בחיבה ובהערכה: "גולני, אה?" והם מהנהנים בראשיהם ועונים: "גמאסי".

המזרחן העיתונאי והמומחה לכוזרים אהוד יערי הוא למיטב ידיעתי הישראלי הכמעט היחיד שהצליח לשכנע את גמאסי להתראיין אצלו ראיון מקיף. ( עוד אחד היה עודד גרנות ב"מעריב" ב-13 באוקטובר 1987 וראו קישור אליו למטה. ).

והנה הראיון הקלאסי שלו עימו שהופיע בגליון שהוקדש לעשור למלחמת יום כיפור שבו הוא חושף מה באמת חשב על הגנרלים הישראליים השונים.

מוניטין גיליון 61 ספטמבר 1983

אפשר להגדיל עם העכבר

לגמאסי לקח 11 שנים לפרסם את ספרו באנגלית שמוזכר כאן כבהליכי כתיבה.

הוא סירב לאשר את פרסומו בעברית וחבל.

למרות שהיתה לו חברה ישראלית למרות שהיה אדם מתון ופתוח לישראלים לא היה מוכן להיות מזוהה יותר מידי עימם בתרגום ספרו לעברית.

אבל לפחות נתן את הראיון הנדיר שלמעלה.

ראו גם :

ראיון נוסף בעברית עם גמאסי של עודד גרנות מ-1987

ספרו של גמאסי בעברית

גמאסי בויקיפדיה

דף הפייסבוק של אהוד יערי

גנרל-גמאסי-בדרך-לאוהל-המו"מ-להסכם-בסוף מלחמת יום כיפור. התמונה: אתר צה"ל. שם הצלם אינו מוזכר]