web analytics
קטגוריות
ריגול

פרשת הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי:פרק מהרומן האמריקני רב המכר

שבעים וחמש שנה מלאו להוצאתו להורג על לא עוול בכפו של מאיר טוביאנסקי שנחשד כמרגל. שרק לאחר מותו גילתה חקירה של בן גוריון שהיה חף מפשע.
ובימים אלו נקרא על שמו ושם אישתו שהביאה לפתיחת הבדיקה בעניינו לאחר מותו, רחוב בירושלים.
אז לציון זה הנה פרק מרומן אמריקני על הפרשה שהפך באנגלית לרב מכר של הניו יורק טיימס.
ושפורסם בעברית מכל המקומות במגזין "רימון" שמומן בידי הש.ב. שהוציא להורג את טוביאנסקי

עטיפת רומן רב מכר באנגלית שהתבסס על פרשת ההוצאה להורג שלא כדין של מאיר טוביאנסקי באשמת ריגול.

שבעים וחמש שנים מלאו להוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי ב-30 ביוני 1948

בכיר בחברת החשמל − רב סרן (בצבא הבריטי) מאיר טוביאנסקי, שהיה אף מפקד שדה התעופה − נאשם בכך שהעביר לסוכן בריטי במהלך קרבות תש״ח את רשימת המטרות האסטרטגיות של צה״ל בירושלים המופגזת. טוביאנסקי הוצא להורג במשפט שדה  בחודש יוני 1948, זאת לאחר שבין מעצרו לאחר שיצא מסרט ביחד עם אשתו ( חייו הסודיים של וולטר מיטי עם דני קיי)להוצאתו להורג חלפו בערך ארבע שעות (!)

כפי שהתברר לימים, הואשם טוביאנסקי והוצא להורג על לא עוול בכפו..

זה התברר רק לאחר שאלמתו של טוביאנסקי שלא ידעה מה קרה לבעלה שנעלם לאחר שצפו בסרט ביחד. שלחה מכתב בעניין לבן גוריון.

בן גוריון הודיע לה את הבשורה המרה על הוצאתו להורג של בעלה ופתח בחקירה משלו בעניין.

וגילה שטוביאנסקי הוצא להורג על לא עוול בכפו.

בימים האחרונים התקיים בירושלים טקס על קריאת שמו של רחוב על שמם של מאיר ואישתו הלנה טוביאנסקי בו השתתפו ראש עיריית ירושלים, משה ליאון ויעקב (86) בנם של טוביה ולנה טובינסקי .

בטקס נכחו גם בנם, יעקב (86) ובני משפחה נוספים.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון ויעקב טוביאנסקי בטקס חנוכת רחוב על שם מאיר ולנה טוביאנסקי בירושלים (צילום: עיריית ירושלים)

ראש העירייה אמר : "קריאת הרחוב על שמו תורמת, ולו במעט, לתיקון העוול ההיסטורי שנעשה למאיר, לאשתו ולבנו יעקב".

בביתי − ביתו של איש חברת החשמל, צבי אשד, שעסק כל ימיו בחקר ותיעוד תולדות חברת החשמל − פרשת טוביאנסקי הייתה בגדר נוכחת קבועה לאורך עשרות שנים. אבי הכיר את טוביאנסקי וידע הכול על הפרשה. הוא חיפש וקרא כל חומר אפשרי לאורך השנים,  וכשהיה מגיע לשוחח עם חבריו − אנשי חברת החשמל וותיקי היישוב − לדיון בפרשה, דבר שהתרחש לפחות פעם-פעמיים בשנה, הייתה  השיחה עולה לטונים גבוהים עד צעקות ולעתים עד לקללות נגד אנשים ששמותיהם היו מוזרים עבורי, כמו גיבלי ובארי, שהוצגו כאבות כל הטומאה וכחלאת המין האנושי.

הפרשה לא עברה בימים ההם בשקט  מוחלט . נתן אלתרמן כתב על הפרשה את אחד מטורי “הטור השביעי” המפורסמים ביותר שלו, “אלמנת  הבוגד” שיר שמצמרר עד היום (פורסם ב”דבר”, 8 ביולי 1949)

בשיר האשים אלתרמן את ה"חקירה" המפוקפקת של הצבא ואת ההוצאה להורג שבאה בעקבותיה וגם את דעת הקהל שהצדיקה את המעשה הנחפז:

חסימת תמונה
חסימת תמונה

כאשר כונס השיר הזה לספר"הטור השביעי " , הוסיף אלתרמן מתחת לכותרת 'אלמנת הבוגד…' את המוטו הזה:

"הודות לאישתו שנאבקה, שנה תמימה לטיהור שמו של בעלה אשר נידון למוות והוצא להורג ב-30 ביוני 1948 בעוון בגידה במולדת. בהודעה רשמית מיום 5 ביולי 1949 נמסר מטעם משרד הביטחון כי "אחרי חקירה יסודית על ידי הפרקליט הצבאי, גביית עדויות ועיון בחומר המשפט, התברר כי מאיר טוביאנסקי היה חף מפשע"

זָ

אלתרמן חזר לפרשת טוביאנסקי, 10 שנים מאוחר יותר, ב-13.6.1958, בשירו "עשר שנים לפרשת טוביאנסקי". הוא הדגיש שאין למנות מקרה זה בין "פַּכִים קְטַנִים" שכן העניין הוא "מִן הַסּוּג הֶעָשׂוּי לְהַרְעִיד מְדִינוֹת" ועל שנעשה הוא אמר "אוֹתוֹ דִין קַטְלָנִי וְנִמְהַר וְאָטוּם וְיָהִיר.

על הפרשה פרסם עורך הדין ראובן  נוחימובסקי  ספרון של 59 עמודים “יירא העם וישפט! – משפט בארי בבית-דין הגבוה לצדק”[תל אביב] : דפוס מל"ן, תש"י [1949]..

בהשפעת הפרשה כתב המחזאי והסופר יגאל מוסינזון, עוד בראשית שנות החמישים, מחזה על אודות הפרשה (“אם יש צדק”) אך לא מצא שום תיאטרון שהיה מוכן להעלות את ההצגה הזאת, בניגוד  למחזותיו האחרים. כפי הנראה, איש לא רצה להסתבך יותר מדי עם הממסד בעניין הזה, והמחזה פורסם לבסוף רק בדפוס בשנת תשי”א  1950.

ואפשר לקרוא אותו ברשת בפרויקט בן יהודה.

שנים לאחר מכן, בשנת 1981, הופק בעקבות הפרשה סרט הטלוויזיה “משפטו ומותו של מאיר טוביאנסקי” על ידי יהודה קווה.

נוסף על אלה קיים, כמובן, ספר של  הביוגרף האחר של בן גוריון,  שבתאי טבת, “כיתת יורים בבית ג’יז − על מה הוצא טוביאנסקי להורג?” (“איש-דור”, 1992),   אחד משני ספרים של טבת העוסקים בתפקיד האפל של גיבלי בפרשיות שונות, שהביאו לבסוף להפלתו של ראש הממשלה דוד בן גוריון.

את הספר ניתן לקרוא ברשת בפרויקט בן יהודה.

על הפרשה נעשה סרט קולנוע עלילתי "טוביאנסקי "של הבמאי ריקי שלח על פי תסריט של מיכאל בר זוהר.

צפו במקדימון "טוביאנסקי " כאן :

ותוכלו לקרוא עליו ביקורת כאן.

ואיך שהוא שמעה של הפרשה התגלגל לארה"ב שם שימשה כבסיס לרומן רב מכר של סופר יהודי יוסף פירטל.

Joseph Maurice Viertel

( 1915-2008 )

פירסם בשנת 1955 רומן על הפרשה

THE LAST TEMPTATION

והספר הזה הפך לרב מכר בארה"ב.

עטיפת אחת המהדורות בכריכה קשה של הספר המצליח בארה"ב על פי פרשת ההוצאה להורג של טוביאנסקי.

ג'וזף פירטל. איש עסקים יהודי אמריקני מצליח שסיפור ההוצאה להורג של טוביאנסקי התגלגל לאוזניו מאי שם וכתב עליו ספר רב מכר באנגלית

פירטל היה איש עסקים מצליח, הבעלים של חברת בנייה "שפירו ובניו ", ומהצד כתב גם ספרים.

ספרו הראשון היה גם המצליח ביותר

הספר הופיע ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס

עטיפת מהדורת ספר הכיס של הספר .

'לאחריו כתב פירטל שהפך לאורך השנים מצליח יותר ויותר כאיש עסקים וגם עסק בזכויות האזרח עוד ארבעה ספרים שלא זכו לאותה הצלחה. אחד מהם עסק במאבק שבו היה מעורב על זכויות האזרח בשנות השישים. ספרו האחרון פורסם ב-2002.

אף אחד מהם לא תורגם לעברית.

ספרו הראשון המפורסם תורגם ופורסם מיידית בעברית אם כי משום מה לא זכה להצלחה מיוחדת בישראל ונעלם.

הפיתוי האחרון / תרגם ה. יחיאלי ; ערכה זיוה   תל-אביב :   לדורי,

1956.

הסיפור מספר על גילגוליה של משפחה יהודית מצ'כיה בשואה עד עלותם לארץ ישראל  ששם ראש המשפחה מוצא להורג כמרגל על לא עוול בכפו.

רוב הסיפור הוא בדיוני לגמרי אולם נראה שהמחבר התבסס על פרטים מדוייקים שאותם הישיג מאי שם בתיאור פרשת ההוצאה להורג.

המחבר אף המשיך ותיאר את גורלה של המשפחה בהווה של כתיבת הספר.

ונשאלת השאלה אם הפרטים שהוא מתאר כאן בתיאור גורלו של הילד של המשפחה הם מדוייקים.

יכול להיות שכן.

והנה פרק מהספר שפורסם במגזין "רימון "גליון 14 ב-31 באוקטובר 1956. שהוא למעשה הסיום.

מקום הפירסום הוא מעניין ואירוני.

ימון" היה מגזין מומן בידי הש.ב. הישראלי שהיה האחראי להוצאתו להורג של טוביאנסקי.

אולם האיש שעמד בראשו כעת איסר הראל התנגד בכל תוקף להוצאה להורג ולמעשה קודם לתפקיד ראש האירגון כתוצאה מפרשה זאת שהפילה את קודמו "איסר בארי.

ולימים ניהל וירכוח בעיתונות לגבי הצורך בהוצאתו להורג של טוביאנסקי.

241

והנה הפרק המתאר את התעללותם של הילדים בבית הספר בבנו של המוצא להורג.

האם הוא מדוייק?

את זה רק בנו של טוביאנסקי ידע לענות כיום.

אפשר להגדיל עם "העכבר"

241

קיראו עוד :

פרשת טוביאנסקי -סרט הקולנוע

האזינו להסכת על הפרשה עם יצחק נוי

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

3 תגובות על “פרשת הוצאתו להורג של מאיר טוביאנסקי:פרק מהרומן האמריקני רב המכר”

לפחות העוולה הנוראה הזו תרמה לתיקוני חוקה ומנהל. אפילו גבלי עצמו הודה בפני (בביוגרפיה הגנוזה) שהיה זה משגה קשה להוציא את טוביאנסקי להורג.

גדעון טישניק כתב לי :
העביר לי חבר את הטור המעניין שפירסמת על פרשת טובינסקי‬

חידשת לי על פרסום הפרק ב"רימון".

איני יודע אם אתה יודע אך הארוע בירושלים וקריאת הרחוב על שמו הם חלק ממאבק ותהליך תיקון שהחל לפני כשבע שנים, ובמסגרתו אשתקד חברת החשמל קראה לתחנת הכח במושבה הגרמנית על שמו.

במבט חד בתמונה תוכל גם לראות את דמותי על הפודיום מאחורי ראש העיר ויעקב בנטוב.
הנחיתי את הארוע כמי שיזם גם את הפניה לראש עיריית ירושלים וגם את כל מהלך התיקון אליו הצטרפו נוספים.

בהמשך למה שכתבת על אביך-האם אביך עבד בירושלים? הכיר את טובינסקי?
מסקרן אותי לדעת מה חשב, ידע וסיפר אביך על הפקידים בחברת החשמל שעמדו מאחורי ההלשנה המכוערת על טובינסקי שהביאה להוצאתו להורג.

כתבת יפה מאד והקפת היבטים רבים, שרוב האנשים לא מכירים אך ברצוני גם להציע לך גם כמה תיקונים/תוספות:

א. לא טוביאנסקי
אלא
טובינסקי

ללא א'

ב. טובינסקי לא "הלך לסרט עם אשתו" . הוא היה אמור ללכת לסרט באותו ערב בתל אביב עם אחיו ורעייתו של אחיו.

ג. ראוי להזכיר גם את חלקו החשוב והמרכזי של עו"ד אשר לויצקי , שליווה את האלמנה במהלך התיקון.

ד. אני מניח שאתה מכיר שאת הטענה שטובינסקי העביר את "רשימת האתרים החיוניים"- מידע "סודי" לכאורה- העביר לגיבלי עובד חברת החשמל בירושלים.
ראוי גם לציין שגם כאן כנראה שהיו מניעים נוספים.
בקיצור- מעניין אותי לשמוע עוד מה ידע אביך לספר.

שלום גדעון.
תודה על התגובה. לא ידעתי שיזמת את האירוע.
אבי היה איש חשמל גם באיזור ירושלים והיכיר את טובינסקי שהיה ממונה עליו.
אבל לא הכרות קרובה,טובינסקי היה סוג של מנהל על ואבי אחד העובדים הזוטרים הצעירים.
אבי דיבר על כך אך לצערי כשה יתי ילד קטן ולא הבנתי על מה מדובר ולא שמעתי אותו בבגרותי מדבר על כך.
חבל .
אבי תרם כל מיני חומרים היסטוריים לארכיון חברת חשמל אבל לא על טובינסקי פשוט כי לא הייתה בינם הכרות קרובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

eleven − ten =