ספר שקניתי בשבוע הספר וקראתי בעניין רב הוא ספרו משנת 2020 של ד"ר ארז כסיף סוציולוג ומשפטן ומתברר גם מומחה בהיסטוריה הקדומה של העם היהודי הוא "יהדות תרגיל בניהול פינאנסי :הפטישיזציה של הגוויל "בהוצאת "אידרא' המעולה העוסקת בספרים בחקר הדתות והמיסטיקה היהודית.
כסיף פירסם עד כה כמה ספרים בנושאים שונים מאוד .בין השאר כתב ספרי בגרות במדע המדינה ובסוציולוגיה
ערך את הספר
לחלק את הארץ : על שיטת החלוקה האזורית ועל אודות צדק חלוקתי / ירושלים : כרמל, תשס"ט 2008.
את ספר ההיסטוריה :מדוע 'באמת' הוקמה מדינת ישראל / ירושלים : כרמל, תשע"א 2011.
את הספר חלומות ונציאניים : הרצל – אגדה: אם תרצו ואם לאו / בהשתת]ות חיגאך ורדי [ישראל] : שכפ"ץ, תשפ"א 2021.
הספר הנוכחי הוא יוצא דופן ביצירתו ובבירור הוא עוסק בדיסציפלינה אחרת מזאת שבה הוא עוסק בדרך כלל, היסטוריה קדומה של היהדות ושל ארץ ישראל.
התזה בספרו מתוארת כך בתקציר הספר
"על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי (אחמני) הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון".
ובמילים שלי :
התורה שאנחנו יודעים שהופיעה לראשונה כקובץ מגילות מקודשות במאה החמישית או הרביעית לפני הספירה נוצרה בימי האימפריה הפרסית עבור הפרובינציה של יהוד והשומרונים שתי קבוצות שקידשו את התורה , כמיזם רשמי של האימפריה הפרסית האחמנית.לדעת המחבר סוכני הפרסים ( היהודים עזרא ונחמיה וצוות כותבים ) כתבו את התורה על פי הוראות ההנהגה הפרסית לפי רוח הדת הזורואסטרית מסיבות של האימפריה הפרסית.
ד"ר כסיף מביא נימוקים שונים וידע עמוק של מחקרים קודמים בנושא.
אציין שהרעיון לא באמת חדש ( אם כי זה גם לא באמת חשוב).
כבר החוקר הבריטי פיליפ דיוויס טען זאת בספר מ-1992 שעורר אז תשומת לב רבה .
In Search of "Ancient Israel": A Study in Biblical Origins
שבו טען דיוויס חוקר מקרא בריטי שנוי מאוד במחלוקת שהתורה היתה תוצר של פרוייקט אימפריאלי פרסי שבעבורו הועסק צוות של סופרים לתת זהות חדשה והיסטוריה חדשה ליוצאי בבל ( שדיוויס רומז בצורה ברורה שבכלל לא היו יהודאים במקורם אלא סתם בבלים מדורי דורות )שהיגיעו לארץ ישראל על פי הוראה של השלטון הפרסי כסוכני השלטון.
הספר הזה עורר דיונים לא מעטים ומאז במאה ה-21 פחות או יותר הפסיקו לעסוק בתזה שלו בספרות המחקרית אם כי אין לאמר שהוא נשכח.
עד שכסיף עורר את הרעיון שוב בספרו מ-2020
היתרון של הרעיון שהוא מסביר בצורה יחסית משכנעת איך שתי קבוצות עוינות תושבי יהוד והשומרונים קיבלו שתיהן כקדושים את חמשת ספרי התורה למרות שלכאורה היו מסוכסכים בינם בכל דבר.
זה הגיוני אם נניח שהאימפריה השלטת כפתה על שתי הפרובינציות לקבל את חמשת ספרי התורה כדברי קודש.
מלבד זאת האם הרעיון משכנע באופן כללי ?
לא.
משום שאם הבירוקרטיה הפרסית יצרה פרויקט כזה אז מדוע עשתה זאת רק בשומרון וביהודה ?
למה לא יצרה תורה פרו פרסית זורואסטרית גם נניח עבור האדומים על סמך ספרים קדומים שלהם של היסטוריה אדומית שמן הסתם היו ? ועבור הנבטים? ועבור הפיניקים? ושאר העמים הכבושים על פי קווים דומים.
עד כמה שידוע לנו שום פרויקט מקביל כזה לא נעשה במקומות אחרים באותה התקופה.
ואם מקבלים את התזה של דייויס- כסיף לא ייתכן שזה היה פרוייקט חד פעמי ויחיד במינו של הבירוקרטיה הקיסרית הפרסית.
בירוקרטיות לא פועלות בצורה כזאת.
אם חשבו על פרוייקט כזה עבור פרובינציית יהוד ועבור פרובינציית שומרון היו חושבים על זה באותה מידה בעבור מקומות אחרים.
אבל לא ידוע לנו על שום דבר כזה.
יכול ד"ר כסיף לבוא ולטעון בתגובה שהאימפריה האחמנית מצאה שהפרויקט הוא כישלון בניסוי הראשון שלו ביהודה ובשומרון ועברה לדברים אחרים.
אבל עד כמה שידוע לנו הפרויקט אם היה כזה לא נכשל כלל.עובדה התורה הפכה לספר הקדוש מכל של השומרונים ושל היהודים תושבי יהוד.
אם זה היה ניסוי של האחמנים היתה להם סיבה טובה לחשוב שהוא הצליח ולעבור לעמים אחרים עם הניסויים מקבילים.
ועד כמה שידוע הם מעולם לא עשו זאת.
למה לא ?
מישהו ויותר נכון מישהם אכן יצרו את קובץ התורה וכנראה בתקופה הפרסית. מי אלה היו ? אנחנו לא באמת יודעים עדיין.
אולי עזרא ונחמיה ? אולי גורמים בבבל? , אולי גורמים בבית המקדש בירושלים ,אולי השומרונים בבית המקדש בהר גריזים.
אבל כנראה לא מתוך פיקוח של בירוקרטיה אימפריאלית אחמנית.אלא באופן עצמאי.
בכל אופן רעיון מעורר מחשבה.גם אם לא משכנע.
קיראו גם
5 תגובות על “התורה: פרוייקט של האימפריה הפרסית ?”
שאלה מעניינת – האם הספר אינו אלא עיבוד עברי של המקור האנגלי מ-92', עם קצת תוספות של המחבר.
כי על פניו זו דרך קלה מאוד לכתוב ספרים – לוקחים מקור ומעבדים אותו (מסכמים כמו בשיעור), מעבים קצת והופ – יש ספר 'מחקר'.
אגב יהדות, על כך נאמר 'האומר דבר בשם אומרו, כאילו הביא גאולה לישראל' – ציטוט המקור חשוב מוסרית, כמו הבאת הגאולה. אבל נראה שהמוסר קצת פוחת…
הספר אינו עיבוד של ספרו של דיויס שהוא מאוד ידוע וזכה למהדורות עד שנת 2015. הספר של דיויס כעתוב בצורה קלילה יחסית לספר אקדמאי כמעט בהומור.ומשום כך נתקל בזעם רב עד כדי האשמות באנטישמיות.הוא נחשב לאחד הספרים מכוננים של אסכולת "המינימליזם " בחקר המקרא " שטוענת שהרוב המוחלט ואולי כל מה שמסופר במקרא הוא סיפורת היסטורית פנטסיה שהומצאה בתקופה הפרסית או ההלניסטית או החשמונאית.דיויס בעצם טען שרוב המקרא זה המצאה של כמה סופרים שכירים של האימפריה הפרסית.אני מוצא את התיאוריה הזאת כמופרכת מהסיבה שהוסברה למעלה.
מודה לאלי על החשיפה. הנה אני בדרך לרב מכר…
על ספרו של דיוויס מעולם לא שמעתי. מקל וחומר לא קראתי. ככה זה. לא ניתן לקרוא את הכל. אני מניח שישנם פרסומים דומים, לא רק בשפה האנגלית. מודה לאלי על העידכון בעניין דיוויס.
בכל מקרה, אלי הציג את התיזה שלי – עסקינן בתיזה, לא באמת יצוקה – בצורה חלקית וחסרה מאוד. אשלים, בקיצור נמרץ:
הפנייה להשקת דת הגוויל שיקפה את המציאות המיוחדת ואת התנאים הגיאו-פוליטיים באמצע המאה החמישית לפנה"ס, ובעיקר את הבעיה של מצרים המורדת והצורך לגיוס האוכלוסיות המקומיות על גבולה – יהודאיות ואחרות – שאולי לא נתקיימו במקומות אחרים. מעבר לכך, אין לנו אפשרות לדעת מה עשתה האימפריה (או לא עשתה) במקומות אחרים, בין היתר כי לא נותר בידינו איזה מסמך שהתקדש, דוגמת המקרא, שהוא המקור העיקרי לידיעותינו, ככל שהן מדוייקות, ושעניינו, למרבה הצער, פחוות עבר הירדן לבדה.
עניין חשוב נוסף הוא התמריץ למעבר לכלכלת מטבע שגם הוא מוסבר בתנאים המיוחדים ביהודה של התקופה: המרד במצרים, תצורת הפולחן המיוחדת בבית המקדש ועוד. אופתע אם דיוויס התייחס לעניין מצרים המורדת, ובעיקר הצורך במעבר לכלכלת מטבע (שניתן היה לתמרץ אותו גם באמצעים אחרים, כמובן), אבל הכל אפשרי…
מעבר לכך, אפשר שמדובר בפרויקט של אימפרטור ספציפי על העדפותיו ושגיונותיו. כאמור, הכל אפשרי.
בברכה!
המחבר.
אכן דיוויס ואחרים באסכולת שפילד-קופנהגן הואשמו ביצירת תיזה בהשפעת מניעים פוליטיים.
סביר שהשלטון הפרסי היה מעוניין בטיפוח האוטונומיה של יהוד כגורם נאמן בדרך למצרים. והדבר גם משתקף מכתב המינוי של עזרא בין שהוא אותנטי ובין שהוא עיבוד או יצירה של הסופר היהודאי.
המונותאיזם היהודי התגבש ככל הנראה בהשפעת הזורואסטריות הפרסית, אבל תוך שינוי וזיקוק הדואליזם הזורואסטרי לאל אחד שהוא בורא אור ויוצר חושך גם יחד, כדברי ישעיהו (השני).
ספרות התורה רבת רבדים ומסורות, כך שאפשר לדבר על גיבוש ועריכה ותוספות ןכו' תחת שלטון פרס, אבל לא על יצירה חדשה.
נקל למשוך תשומת לב בהליכה אל הקצוות ויצירת תיאוריית קצה!
מקוה שהוזכר. אי-איזכורים היא מכה די כבדה בכל מיני מחקרים נחשבים יותר ופחות.
ההבדל לעומת עמים אחרים היה די ברור – להם לא היה קורפוס כזה מרשים של חומר כתוב עתיק (מימי חורבן בית ראשון); בלי קורפוס כזה לא היה מה ליצור לספר אחד, עבה משמעותית מכל אחר שידוע מהתקופה.
מצריים היתה בשלבי ההיחלשות שלה – לא יצאה מהשלטון הפרסי, ועברה ליווני (אח"כ יורשי אלכסנדר – בית תלמי) עד לכיבוש הרומאי. לא היה חשש מרידה וממילא תושבי יהודה לא אומנו להגן מפניה.
לא יודע על מטבעות.
האלמנטים הזורואסטריים – מופיעים בכמה מקומות מאוחרים בתנ"ך (עם שמות וביטויים פרסיים).