אילו היינו מנצחים -שיחה בין סופר המדע הבדיוני אריק נורדן עם שר החימוש הנאצי אלברט שפאר

אילו הנאצים היו מנצחים ,הדברים על פני השטח היו נראים כנורמאליים לחלוטין".

החלבן היה ממשיך להביא את החלב כמידי יום,השוטר היה ממשיך לכפות את החוקים על האזרחים,הרופא היה ממשיך לרפא פציינטים,אנשים היו ממשיכים לחשוש לגבי הג'ובים שלהם,ולריב עם נשותיהם,ולחסוך כסף עבור מכונית חדשה.

אבל הם היו חיים בסיוט,קבורים בבית קברות של תקוות האדם והכבוד האנושי ,לכודים בגיהנום שהם לא היו מסוגלים לזהות,ועוד פחות מכך להעמיד בסימן שאלה.הלילה הארוך החל ,והם אפילו לא היו מסוגלים לזכור את האור. "

אלברט שפאר שר החימוש הנאצי לשעבר בקטע מהראיון עם אריק נורדן שלמטה.

IF the Nazis had won, of course, things on the surface would eventually have settled down to an appearance of normality. The milkman would deliver his milk in the morning, the policeman would enforce the law, the doctor would cure the sick, people would still worry about their jobs, fight with their wives, save for a new car. But they would be living in a nightmare, buried in a graveyard of human hope and dignity, trapped in a hell they would never recognize, much less question. The long dark night would have begun, and finally man would not even remember the light."

Albert Speer interview with Eric Norden for Playboy in 1971.

לפניכם הגרסה העברית של ראיון ענק ומפורסם שקיים הנאצי אלברט שפאר ,שר החימוש של היטלר , ששהה בכלא במשך קרוב ל18 שנה.

ולאחר ששוחרר כתב ספר רב מכר על חוויותיו בשם "בתוככי הריך השלישי-זכרונות". ספר שתורגם לשפות רבות וגם לעברית בידי עדנה קורנפלד בהוצאת "בוסתן" ב-1979.

לקראת פרסום הספר במהדורה האנגלית שלו קיים שפאר ראיון גדול עם סופר המדע הבדיוני אריק נורדן ,שבו היסביר שפאר לנורדן מה היתה גרמניה הנאצית ומה זה היה להיות אדם מקורב לאדולף היטלר.

והסביר מה היה קורה אילו היו הנאצים מנצחים.

הראיון התקיים בידי הסופר אריק נורדן שהיה אז מראיין בכיר עבור פלייבוי לאחר שפירסם ראיונות מפורסמים כמו "ילדי הכוכבים " עם הבמאי סטנלי קובריק על הסרט אודיסיאה בחלל הראיון החשוב ביותר אי פעם עם סטנלי קובריק על סרט זה ( שאותו תוכלו לקרוא בבלוג זה

נורדן היה ידוע אז כמומחה לתיאוריות קונספירציה לגבי רצח קנדי נושא שעליו כתב מאמר גדול וידוע מאוד אחד הראשונים מסוגו וראיין עליו חוקרים ומומחים שונים ומומחה לסטנלי קובריק וסופרים וחוקרים כמו מרשל מקלוהן וגור וידאל אותם ראיין.

ולימים ראיין בראיון מפורסם במיוחד את סופר האימה סטיבן קינג.

אבל הוא היה מומחה גם למלחמת העולם השנייה.הוא פירסם ב-1968 סיפור בשם "הפיתרון ההתחלתי " The Primal Solution"

שבו תיאר יהודי בשנות החמישים בישראל שמנסה לחזור לעבר לתקופה שבה היטלר היה צעיר ולחסל אותו אז.ללא הצלחה.

ואת הסיפור הזה "הפיתרון ההתחלתי " תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

נורדן נסע לביתו של שפאר ליד הידלברג בגרמניה ושהה שם במשך עשרה ימים שבהם ראיין את שר החימוש לשעבר.

התוצאה הייתה רעיון ענק ומפורסם של 26 אלף מילה עם שפאר שהפך לקלאסי ונחשב לראיון הטוב ביותר עם שפאר

. ובו שפאר מתאר בפרטנות את עבודתו עם היטלר. ואם כי כדרכו שיקר והמעיט את חשיבות תפקידו האמיתי בחיסול היהודים עדיין אמר הרבה דברים שהיו אמיתיים בהחלט.

בהשראת הראיון הזה כתב נורדן ב-1973 רומן מפורסם של היסטוריה חלופית על מה היה קורא אילו המשטר הנאצי היה משתלט על ארה"ב.וזה נחשב לרומן המצמרר ביותר בז'אנר זה .,והוא נכתב לחלוטין בהשראת דבריו של שפאר בראיון.

עטיפת הרומן המצמרר של אריק נורדן "הפיתרון הסופי " על ארה"ב הכבושה בידי הנאצים שנכתב בהשראת הראיון שלו עם אלברט שפאר

בביוגרפיה של יואכים פסט על שפאר שתורגמה לעברית מסופר שידיד נאצי קרוב של שפאר ,זעם עליו בתכתובת פרטית על שהציג את עצמו הן בספר והן בראיון עם נורדן כפושע אם גם "מחוסר ידיעה" כביכול ועל שהוא "משמיץ" ומטיל האשמות בעמיתיו הנאצים הזוטרים יותר. שפאר ענה לו במכתב בביקורת על נורדן שלטענתו "שיכתב" פסקאות שלמות מהראיון או הוסיף עליהן דרמטיות יתרה שלא הייתה מצויה בהן מכלתחילה. אבל ,הוא גם קבע ," הראיון ככלל משקף נאמנה את עמדותי". ( יואכים פסט "שפאר -ביוגרפיה " ע' 396-397)

במסגרת הראיון אמר שפאר לגבי היהודים :"

"לא שנאתי אותם.הייתי אדיש כלפיהם. הפשע שלי היה חמור יותר בגלל שלא הייתי אנטישמי בניגוד לגבלס והימלר שבאמת שנאו יהודים וחשבו שהם האחראיים לכל העוולות בעולם. אני לא חשבתי כך,אבל ידעתי שבחברה של זמני אדם שרוצה להתקדם צריך לשנוא יהודים .. מצפוני פשוט הלך וכהה.כמובן הוא לא נעלם ביום אחד אלא פשוט הלך וכהה לאורך שנים. ככל שהסביבה הנאצית הקיפה אותנו ,מעשי הרשע שלה הפכנו לבלתי נראים -משום שאנחנו הפכנו לחלק מהם".

I did not hate them: I was indifferent to them. My crime was far worse because I was not an anti-Semite. … My conscience was progressively calloused and blunted. Of course, one’s conscience does not just cease to exist overnight; it is slowly eroded over the years, eaten away day by day, anesthetized by a multiplicity of little crimes. … As the Nazi environment enveloped us, its evils grew invisible — because we were part of them.

Albert Speer 1905-1981) German architect, government official, author, war criminal

Interview by Eric Norden, Playboy (Jun 1971)

הנה כמה עמודים מהגליון המקורי של "פליבוי " שבו הופיע הראיון המפורסם :