אני חרושצ'וב -זכרונותיו המצמררים של שליט ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב

מ**נהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב על עטיפת מגזין "טיים" בעת משבר הטילים בקובה באוקטובר** 1962

שישים שנה מלאו למשבר הטילים בין ארה"ב וברית המועצות באוקטובר 1962 שהביא את העולם לנקודה הקרובה ביותר למלחמה גרעינית שהוא היה בה….עד כה.

ולציון זה אני אעלה כאן את זכרונותיו של מי שהיה מנהיג ברית המועצות בעת המשבר :ניקיטה חרושצ'וב ששלט במעצמת העל בין 1957 ל- 1964 שבהם הוא מספר בין דברים אחרים מצמררים ביותר כמו על החיים עם הרודן הרצחני סטלין ועוזרו הרצחני לא פחות בריה, גם על משבר הטילים מנקודת המבט שלו.

חרושצ'וב היגיע לשלטון העליון בברית המועצות לאחר מותו של הרודן סטאלין ולאחר מאבק ארוך ואכזרי בצמרת הסובייטית שבסיומו דאג להוציא להורג את יריבו הראשי ראש המשטרה החשאית המפלצתי לברנטי בריה.

את שאר יריביו כבר סילק בדרכים מתונות יותר הוא רק הוציא אותם לפנסיה מוקדמת.

ובמהלך תקופת שלטונו זאת היה האדם החשוב השני בעולם אחרי נשיא ארה"ב והיה מעורב בכל דבר שקרה. איפה שהוא.

בין השאר דיכא את המרידה שהייתה בהונגריה נגד השלטון הקומיניסטי הרודני/

הוא יזם את שליחת הלויין הראשון הספוטניק לחלל ובכך פתח את המירוץ לחלל ועידן חדש בתולדות האנושות.

וגם היה מעורב במשבר הטילים בקובה שבמהלכו ברית המועצות הציבה טילים גרעיניים באי קובה ובכך הביאה את העולם קרוב מאי פעם למלחמה גרעינית בין ברית המועצות וארה"ב בהנהגת הנשיא קנדי

עד שנסוג לבסוף.

ובזכרונות שתקראו למטה תיקראו את גירסתו על הפרשה כמו על דברים רבים אחרים.

ב-1964 הופל חרושצ'וב בידי קבוצה של עמיתיו ובהם בן חסותו מאוקראינה ליאוניד ברז'נייב. גם חרושצ'וב וגם ברז'נייב באו מהאיזורים באוקראינה שבהם מתחוללת כיום מלחמה מחוז דונבאס, וכיום זה אירוני לחשוב שתושבי המחוזות האלו שלטו בגורל האימפריה הסובייטית רק לפני כמה עשרות שנים

ברז'נייב ושותפו שהפך לראש ממשלת רוסיה קוסיגין זעמו על תפקודו של חרושצ'וב בפרשת משבר הטילים ובפרשיות אחרות והביאו להפלתו ולהחלפתו ,אבל הם לא הוציאו אותו להורג.

הם הירשו לו לפרוש בכבוד והוא חי את שארית חייו כפנסיונר של המפלגה הקומוניסטית.

אבל מכאן ואילך שמו לא הוזכר יותר בתקשורת הסובייטית.

כדי שיוכל להתגבר על השיעמום והתסכול החל השליט לשעבר להקליט ולהכתיב את זכרונותיו וזה היה עיסוקו העיקרי בשנות חייו האחרונות.

ליאוניד ברז'נייב בן חסותו לשעבר של חרושצ'וב ממחוז דונבאס באוקראינה שהפך לשליט ברית המועצות אחרי סילוקו של חרושצ'וב. התנגד לפירסום זכרונות חרושצ'וב למרות וכנראה גם בגלל שלא הוזכר בהם ולו במילה אחת ויחידה .

הזכרונות הטרידו מאוד את שליטי הקרמלין ובראשם ברז'נייב שכנראה הוטרד במיוחד מכיוון ששמו לא הוזכר כלל בזכרונות.

חברי ההנהגה זימנו את חרושצ'וב במיוחד לקרמלין לאחר שהתעלמו ממנו במשך שנים כדי לדרוש שיפסיק לכתוב את זכרונותיו.

חרושצ'וב שיש להניח שזימון זה רק עודד את רוחו סירב וטען שיש לו זכות חוקית ( מחוק שהוא עצמו חוקק בתקופת שלטונו ומעולם לא בוטל ) לכתוב את זכרונותיו.

בזימון נוסף הוא אף צעק על המזמינים בכירים בקרמלין ( ואנשי חסות שלו בעבר הקרוב ) והאשים אותם בהתדרדרות המצב הכלכלי בברית המועצות לעומת תקופתו.

הוא המשיך להעלות את זכרונותיו על הכתב. ועשה זאת עד ימיו האחרונים.

הק.ג.ב אירגון הביון והבטחון הפנימי של ברית המועצות היה מודע כמובן לזכרונותיו של חרושצ'וב דרך נציגיו שביצעו מעקב קבוע אחרי חרושצ'וב ונציג שלו עיתונאי שבדרך כלל עבד באנגליה בשם ויקטור לואיס דאג להעברתם למערב.

ויקטור לואיס ,עיתונאי רוסי וכנראה גם סוכן "דיסאינפורמציה" של הק.ג.ב. דאג להעברת זכרונות חרושצ'וב למערב באישור ראש ה.ק.ג.ב לאחר שהוכנסו בהם שינויים שונים

ויקטור לואיס היה סוכן ק.ג.ב ועיתונאי רוסי במערב שהיה מפרסם כתבות שונות על ברית המועצות שהיו בגדר דיסאינפורמציה ( מידע מזוייף ברוסית ) מתוחכמת וגם היה האחראי לפירסום של אישים ידועים מברית המועצות במערב. הוא עצמו היה חלק מהאליטה בברית המועצות אבל חי רוב ימיו באנגליה והיה נשוי לאישה אנגליה.

בין השאר הוא דאג לפרסם במערב את ספרה של בתו של סטלין ,סווטלנה, שחשף על סטאלין מידע אישי ומשפחתי לא ידוע עד אז במערב. אבל הספר עבר עריכה בידי לואיס ושולחיו ,עריכה שסווטלנה סטלין כלל לא אישרה.

הוא האחראי לפרסום זכרונות מנהיג ברית המועצות לשעבר חרושצ'וב .זכרונות שהיו אמיתיים בהחלט אם כי נכתבו כנגד רצון מנהיגי ברית המועצות אבל מאחר שלואיס הוא זה שדאג לפרסומם לבקשת משפחת חרושצ'וב שכנראה,וזה באמת מפתיע , לא ידעו אז על קשריו ההדוקים עם הק.ג.ב ( זה התברר להם בהמשך )הם עברו על ידיו ועל ידי הק.ג.ב עריכה כלשהיא ומן הסתם גם עיבוד שחרושצ'וב לא אישר.

יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב ומנהיג ברית המועצות לעתיד. אישר את העברת זכרונות חרושצ'וב לפרסום במערב לאחר שעברו שינויים מסויימים בידי אנשיו אם כי זה היה כנגד רצון המנהיג ברז'נייב.

כיום ברור שלואיס לא היה מעביר את הזכרונות לפרסום במערב ללא אישור של ראש הק..ג. ב דאז ומנהיג ברית המועצות לעתיד, יורי אנדרופוב שכנראה בעניין הזה לא הייתה לו בעיה להתנגד לרצונו של ברז'נייב.

כנראה החליט שאין בזכרונות סכנה מיוחדת לברית המועצות ואישר את העברתם למערב.

בשינויים מסויימים כמובן.

וכך החומרים האלו עברו תחילה קריאה של ראש הק.ג.ב יורי אנדרופוב ועוזריו ( לואיס אגב בשיחה עם בנו של חרושצ'וב טען שהוא היציע לראש הק.ג.ב לקרוא וזה סירב באדיבות אבל הסיפור הזה לא נשמע אמין ) ויש להניח שהם אישרו את הפירסום במערב לאחר שהכניסו עיבודים ושינויים שונים בזכרונות .שאותם קיבלה משפחת חרושצ'וב מחוסר ברירה.

לואיס העביר את החומרים לפרסום במערב בשליחות משפחת חרושצ'וב כי היה ברור שבברית המועצות אי אפשר לפרסם אותם והוא קיבל עליהם תשלום גבוה מהמולים המערביים .

**"עטיפות גליונות המגזין "לייף**
" **שבהם הופיעו זכרונות חרושצ'וב. הזכרונות הפכו לרב מכר ענק במערב.**

משפחת חרושצ'וב לא ראתה רובל אחד מפרסום הספר במערב ( הספר הפך לרב מכר ותורגם ל-16 שפות שונות כולל כמובן עברית ) גם בגלל התנגדותו של חרושצ'וב עצמו לקבל תשלום מקפיטליסטים מערביים ..

לויקטור לואיס איש הק.ג.ב שחי ברמת חיים גבוהה מאוד ברוסיה לעומת זאת לא הייתה בעיה לשלשל את הכסף המערבי לכיסו,והמדובר היה בהרבה כסף כי הספר הפך לרב מכר ופורסם בכל רחבי העולם אם כי יש להניח שהתחלק איתו עם מי יודע מי מהק.ג.ב.

אולי גם עם ראש הק.ג.ב אנדרופוב.

לאחר שפורסמו פרקים מהזכרונות במערב גורמים בברית המועצות שנראה שייצגו את ראש המפלגה ברז'נייב הכחישו שאלו זכרונות אותנטיים של חרושצ'וב , הם טענו שזהו זיוף מערבי ( היו כבר דברים כאלו) וכפו על חרושצ'וב הזקן להתכחש לספר.

ככל הנראה היו כאן חילוקי דיעות בין גורמים בכירים שונים במשטר הסובייטי וביתר דיוק בין ליאוניד ברז'נייב ובין יורי אנדרופוב ראש הק.ג.ב, לגבי מה אפשר לחשוף במערב על ימי סטלין וחרוצ'וב

יש לציין שבזכרונות עצמם כפי שאנדרופוב מן הסתם שם לב היטב כשקרא אותם אין שום דבר שתוקף את ברית המועצות והשלטון הקומוניסטי.

יש שם התקפות קשות מאוד ותיאורים מצמררים ממש על הרודן הרצחני סטאלין שחרושצ'וב בצעירותו היה ממעריציו הגדולים והנאמנים ביותר (וסטאלין בעל החושים המחודדים חש בכך היטב) אבל שינה את דעתו בעניין לאורך השנים ככל שהכיר את סטלין טוב יותר ולמעשה הפך לאחד האנשים שהיכירו אותו הטוב ביותר.

ואת זה אנחנו למדים היטב מהספר.

יש בספר גם התקפות קשות על בריה ראש השירות החשאי של סטלין שחרושצ'וב היה זה שהביא לחיסולו.

וגם התקפות על מקורבים כמו כגנוביץ' שהיה האיש שבחסותו היגיע חרושצ'וב לדרגות הבכירות ( והוא מת שנים לאחר חרושצ'וב עצמו וייתכן מאוד שקרא את מה שהיה לחרושצ'וב שסילק אותו מהשילטון להגיד עליו.אבל לא הגיב בכתב עד כמה שידוע ). בדברים אלו ואחרים הספר ככנראה עבר עיבוד מסויים.והוכנסו בו דברים שחרוצ'וב לא באמת אמר אותם. שאולי שיקפו את דיעותיו של אנדרופוב בעניינים שונים.

אבל כאמור היו גורמים בשילטון הסובייטי שייצגו כנראה את השליט ברזנייב שהתנגדו לפרסום בכלל.

בלחץ הרשויות נאלץ חרושצ'וב לפרסם הצהרה שמה שפורסם בשמו במערב היה "זיוף". וההצהרה פורסמה ב"פרבדה" העיתון הסובייטי שטרח בכך לאזכר לראשונה את עצם קיומו של חרושצ'וב מזה שנים רבות.

אבל הזכרונות בעיקרם היו אמיתיים ולרוב ( לא תמיד ) אמינים בהחלט.

לראשונה חשף מקורב של סטאלין תיאור מלא של פשעיו של הרודן וגם נתן תיאור פורט של אישיותו ושל אירועים שונים שהיו קשורים בו ובאנשים אחרים .

חרושצ'וב שהיה הקומיסאר של המפלגה בעיר סטלינגראד שבה התחוללו קרבות שהביאו להכרעת המלחמה לטובת הרוסים נתן תיאור חי של המלחמה שם שאמנם תוארה גם בידי אנשים אחרים כמו המפקד במקום צ'וייקוב והמפקד שהכריע את המלחמה ז'וקוב.

הוא מתאר בפרטות אם כי כנראה לא בצורה מלאה את הפלתו של המנהיג הרצחני בריה .

והוא מתאר גם את תקופת שלטונו שלו אם כי נראה שהתיאור שלו לגבי אירועים שונים שבהם היה קשור כמו דיכוי המרידה בהונגריה הוא לא אמין. ועדיין יש בתיאור שלו מידע חשוב עבור חוקרי התקופה.

האם היו זכרונות חרוצ'וב מנהיג ברית המועצות לשעבר אותנטיים ? או בדיה של הק.ג. ב. ?

בשנות השבעים כשהזכרונות פורסמו במערב וגם בישראל היה ויכוח גדול על כך,

וראו על כך במאמר מ"דבר השבוע" המופיע למטה כנספח.

מה עוד שחרושצ'וב נאלץ להצהיר בפומבי שהזכרונות הם מזוייפים.מאחר שההנהגה הסובייטית של יורשו ברז'נייב התנגדה לפרסום הזכרונות.

היום אנחנו יודעים שהזכרונות היו אמיתיים ואותנטיים אם כי ,כנראה שאירגון הביון והביטחון הפנימי הסובייטי הק.ג.ב שהוא זה שדאג להעבירם למערב הכניס בהם שינויים שונים ועריכה.והשינויים האלו שיקפו ויכוחים שונים שהיו בצמרת הסובייטית לגבי נושאים שבהם דן חרושצ'וב בזכרונותיו.

אבל העיקר היה אמיתי.

אני מצרף כנספח גם מאמר שפורסם במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" "דבר השבוע " ב-1971 שדן בשאלה האם הזכרונות הם אותנטיים או לא.

ומגיע למסקנה (שגוייה) שהם לא אותנטיים.

.ומשקף את הדיון הסוער שהיה בשאלה זאת.

ב-1999 הזכרונות פורסמו בגירסה מלאה מתוקנת ומדוייקת בידי בנו של חרושצ'וב סרגיי ברוסיה שהייתה כעת חופשיה יותר כעת וככל הנראה ללא העיבודים שהוכנסו בידי הק.ג.ב

לאחר מכן שלושת הכרכים הגדולים פורסמו גם בתרגום לאנגלית עם הנוסח המלא של זכרונות חרושצ'וב.

לפני שהם פורסמו במערב כספר קטעים נבחרים מהם פורסמו בכמה גיליונות של המגזין הפופולארי "לייף" וכך היגיעו לידי קהל עצום כפי ששאף חרושצ'וב. הספר הפך לרב מכר עולמי.

עטיפות גליונות המגזין "לייף
" שבהם פורסמו זכרונותיו של חרושצ'וב

לפניכם נוסח מקוצר של הזכרונות כפי שפורסם בהמשכים במוסף סוף השבוע 7 ימים " של העיתון "ידיעות אחרונות "

לאחר מכן הזכרונות פורסמו כספר

חרושצ'וב מעלה זכרונות / עם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו ; ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט ; תרגם מאנגלית: אביעזר גולן. מהדורת "ידיעות אחרונות" הוצאת עדי 1971

לימים "7 ימים" פירסם טקסטים מהכרך השני של זכרונות חרושצ'וב .והוא כבר לא פורסם כספר בעברית.

ואני מביא גם אותם.

כבונוס אני מביא גם מאמר נספח שפורסם במקור במוסף סוף השבוע של העיתון "דבר" ,"דבר השבוע" שעוסק בויכוח שהיה במערב האם המדובר בזכרונות אותנטיים של חרושצ'וב או בזיוף מוחלט של הק.ג.ב.

היום אנו יודעים שהזכרונות היו אותנטיים עם שינויים והשמטות.של הק.ג.ב

כנספח נוסף אני מביא מאמר גם הוא מ"דבר השבוע " על האיש שהביא את הזכרונות למערב. סוכן הק.ג.ב ויקטור לואיס.