תשעה פנים לחתולה -סיפורה האמיתי של הסוכנת הכפולה לילי קארה בשירות הנאצים שנידונה למוות אבל נפטרה לבסוף בגיל כמעט מאה

בראשית שנות השישים וזה לא ברור מתי בדיוק יצאה לאור בהוצאה של עזרא נרקיס סידרה בשם "ריפיפי סדרת רומנים קצרים " מאת מחברים לכאורה זרים שונים .

אלו כללו סיפורי בלשים בסדרת "סלים מקדואל שוטר ניו יורקי " של "איבי קוסטין " שם בדוי של סופר ישראלי מוכשר סיפורים של הוראס מקקוי לכאורה סופר בלשים אמריקני ידוע ואמיתי בהחלט ( אבל הסיפורים שפורסמו בסדרה זאת בעברית תחת שמו אם כי היו מפורסמים באמת כלל לא היו שלו אלא של סופרים אחרים אמנם ידועים פחות )

ועוד סיפורים רובם כנראה יצירה ישראלית של המחבר מירון אוריאל וחלקם סיפורים מעובדים עלידיו ממקורות זרים.

רןבם ככולם בדיות טהורות .ובכמה מקרים אף סיפורי פנטסיה ומדע בדיוני מוקדמים

לכן נראה היה לי תמיד שגם אחת החוברות יוצאות הדופן בסדרה זאת חוברת מספר 6 ""פנים כפולים לחתולה" מאת " רוג'ר די בואה" "סופר מתח ידוע"( אין עדויות לקיומו של סופר מתח בשם זה)"בתרגום "א. רודן "( שם בדוי קבוע למירון אוריאל שכנראה כתב את החוברת) הוא עוד סיפור בדוי על מלחמת העולם השנייה ז'אנר פופולארי בעברית בראשית שנות השישים.

הסיפור עסק במישלן קארי לוחמת יפה של ההתנגדות בצרפת וחברה באירגון ביון צרפתי פולני שאסף מידע על פעילויות משטר הכיבוש הנאצי שקיבלה את שם הקוד "החתולה". במהלך הסיפור היא נלכדת בידי הנאצים מאויימת בעינויים קשים הופכת לסוכנת כפולה מטעמם לאחר שהיא מקיימת יחסי מין עם הממונה הנאצי עליה ומעבירה להם מידע חשוב ביותר מאנגליה על פעולות הרסיסטאנס הצרפתי ומסגירה לידי הנאצים את רוב חבריה.

עד שהיא נלכדת בידי הבריטים החשדניים.לאחר המלחמה היא מועמדת לדין בצרפת בסיפור ונידונה למוות אבל מצליחה להינצל מהגרדום. היא נידונה למאסר עולם שממנו השתחררה ב-1959 כנראה זמן לא רב לפני התאריך הלא ידוע של פירסום הסיפור בראשית שנות השישים.

כאשר קראתי את הסיפור לראשונה למרות שהיה כתוב בסגנון של סיפור עיתונאי הינחתי שהמדובר בעוד בדיה פרי דמיונו הפורה של מירון אוריאל כפי שעשה בספרי הסטלגים שלו על מלחמת העולם השנייה.

אז לא.

רק זמן רב לאחר קריאת החוברת במקור גיליתי שהפעם הוא דווקא לא רק התבסס אלא תיאר בפירוט על סיפור אמיתי בהחלט של אישה בשם

לילי קארה

Mathilde Carré

אמנם קשה לדעת זאת מהחוברת עצמה שמלאה בסממנים של סיפורים "כמו סטלגיים" כולל תיאורים מפורטים למדי עבור ראשית שנות השישים של יחסים מיניים בין הדמויות ( ככל הנראה אכן היה במציאות קשר מיני בין המרגלת והממונה הנאצי עליה ) ותיאורים מפורטים של עינויים בידי הנאצים. .

אבל התברר לי שהיה סיפור אמיתי מאחורי החוברת

-1957 יש להניח שהמחבר מירון אוריאל התבסס "בין השאר" על ספר באנגלית עם שם זהה לזה של סיפורו מ-

על הפרשה פורסמו לאורך השנים ספרים רבים :

כולל ספר זכרונותיה של האישה עצמה שבו היא כמובן מכחישה כמעט הכל.

האישה שנידונה למוות נפטרה לבסוף בשנת 2007 בת 98 (!) ולאורך חייה נכתבו עליה ספרים לא מעטים ונעשו עליה כמה סרטים.

בשנות החמישים אפילו פורסם ספרו של איש הביון הנאצי

Hugo Bleicher (1899–1982)

שהיה אחראי על "החתולה" וכנראה היה גם מאהבה שדווקא לא הכחיש כלום מעברו בעת שהפעיל כמה סוכנים כפולים עבור הנאצים. לאחר המלחמה הוא הפך לבעל חנות טבק אהב להתראיין ולספר על חייו כסוכן ריגול נאצי בכיר.

ואולי מירון אוריאל קרא גם אותו

פורסמו גם ספרים רבים אחרים בצרפתית ובאנגלית

פורסמה עליה ב-1967 כתבה גדולה במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות " שבע ימים " .

ואפשר להגדיל אותה עם העכבר.

הסיפור האמיתי הובא בגליון של מוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות "7 ימים מ-1967 כמה שנים טובות לאחר שהחוברת שלמעלה פורסמה

עד כמה שידוע לי בחוברת יש את התיאור המלא היחיד של הפרשה בעברית אם כי סביר

להניח שהיו כתבות על הסיפור האמיתי בעיתונות ישראלית בשנות החמישים שאולי גם עליהם התבסס המחבר )

בסיפור יש לכאורה כמה שגיאות אם כי אין זה ברור כלל אם המחבר מירון אוריאל אכן שגה או שפשוט שנטל לעצמו חרות אמנותית לצרכי הסיפור : נמסר על הגיבורה"מישלן קארי " שהיא נולדה באלגי'ר .לפי ערך הויקיפדיה עליה היא נולדה בצרפת ורק עברה לאלג'יר בבגרותה לפני שחזרה לצרפת עם מות בעלה שנהרג במלחמה בצבא הצרפתי ושם חזתה בנפילת צרפת בידי הנאצים .

ויש עוד כמה עיוותים לא באמת חשובים כאלו.

אבל בכללותו הסיפור נראה מדוייק עם כל החרות הדמיונית שהמחבר הוא מירון אוריאל מרשה לעצמו.

לא מן הנמנע שלפני כתיבת הסיפור הוא צפה בסרט אחד או שניים שנעשו בצרפת זמן קצר לפני פירסום החוברת בעברית. והיגיעו לישראל.

תקציר סיפור הסרט מהמגזין "קולנוע"