דאשיאל האמט בלש פרטי אמיתי שהפך להיות סופר סיפורי בלשים מפורסם .ויקיפדיה
לפניכם אחד הסיפורים הבלשיים הקצרים הבודדים שפורסמו בעברית של כותב סיפורי הבלשים האמריקני המפורסם דאשיאל האמט מי שנחשב למייסד של ז'אנר סיפורי הבלשים "הקשוחים " ששימש כבסיס לסירטי "הפילם נואר" של הוליווד . מה שהוא נכון רק חלקית ,אבל יש בו גרעין של אמת.
\דאשיאל האמט היה בלש פרטי אמיתי איש סניף סן פרנציסקו של סוכנות הבילוש האמריקנית "פינקרטון" שקיימת מאז המאה ה-19 וסימלה הוא עין כל רואה. וסמל זה הוא שנתן כינוי לבלשים בארה"ב של "עין פרטית " על שם הסמל של פינקרטון עם המשפט המפורסם "אנחנו לא ישנים " שהיה מוכר לכל.
על חייו של האמט כבלש שנתקל בפרשיה שכמו יצאה מהסיפורים שלו ( שאמנם כפי שהעיר האמט לימים לא היו מומצאים לחלוטין אלא התבססו בפרטים שונים על חייו של האמט וחיי אנשים שהכיר במציאות ) עשה הבמאי הגרמני וים וינדרס סרט קולנוע ידוע בשם "האמט "
סרט זה מבוסס על ספר בלשי יצירתו של סופר בלשים ג'ו גורס תושב סאן פרנציסקו ומעריצו הגדול של תושב העיר הזאת האמט הוא מומצא לא פחות מכל אחד מסיפורי הבלשים של גיבורו.ועם זאת.יש בו גרעין של אמת עובדתית לחיי האמט.
צפו במקדימון הסרט "האמט" על חייו של דאשיאל האמט כבלש פרטי
בשלב מסוים האמט עזב את הסוכנות והחל לכתוב סיפורים שאותם שלח למגזינים בפרוטה ובראשם "מגזין בשם "המסיכה השחורה" שבראש ובראשונה הודות לו הפך להיות מפורסם כמבצר סיפורי הבילוש האמריקניים.
סיפורי הבילוש האלו היו שונים מאלו של קונן דויל ואגתה כריסטי ( שהחלה לפרסם סיפורים שנתיים לפני האמט )בכך שלא תיארו פרשיות בילוש מסובכות שבלש מתוחכם פותר אותם בכוח הגיונו החריף,
אלה היו פרשיות בילוש כפי שהתרחשו בחיים האמיתיים בעיר האמריקנית והיו גדושים בסקס מרומז עד כמה שהתירה הצנזורה הקשוחה של התקופה ובאלימות בכלל לא מרומזת שעימה לא הייתה לצנזורה שום בעיה. הבלש בדרך כלל השתמש כלל לא בהגיונו אלא בעיקר באגרופיו ובכלי נשקו כדי לפתור תעלומות
.כפי שטען האמט היה במציאות.
דאשיאל האמט כימעט המציא את הז'אנר הבלשי האמריקני הזה. אבל רק כמעט ,משום שמעשה שטן , בדצמבר 1922 ,כמה חודשים בודדים לפני אוקטובר 1923 כשפירסם האמט את סיפורו הבלשי הראשון במגזין ה"המסיכה השחורה " שנחשב מאז למודל של הז'אנר הזה שלא היה קיים לפניו , הופיע שם סיפור של סופר נשכח לחלוטין ועלוב למדי שמוכר כיום רק למומחים לז'אנר בשם ג'ון קארול דאלי שבו הוצג בלש אלים המשתמש באגרופיו ואקדחו כדי לפתור תעלומה.והוא פירסם מאז עוד סיפורים רבים בז'אנר שהיו מצליחים מאוד לזמן מה אבל נשכחו לאחר מותו של דאלי.
דאשיאל האמט שממש אז כתב את סיפוריו הראשונים אולי קרא את הסיפור הזה של דאלי ואולי לא. זה לא ממש ברור ויש בכך חשיבות אבל כנראה במכוון הוא מעולם לא ענה על שאלה ספציפית בעניין.
גם אם קרא האמט את הסיפורים של דאלי ( והוא כנראה קרא אותם שכן קרא אז בקביעות את המגזין שבו דאלי פורסם ) ספק רב אם הושפע ממנו במיוחד.שכן סיפוריו הושפעו על התנסויותיו שלו כבלש בניגוד לסיפוריו של דאלי שהיו מומצאים והיו פשוט העברה של ז'אנר המערבון לעיר האמריקנית.
. אבל מכאן ואילך הוא יכול היה להיחשב רק כסופר השני של בלשים בסיגנון האמריקני ולא כממציא הבלעדי של הז'אנר כפי שיכול היה להיות אם היה מזדרז יותר בכתיבת ובמשלוח הסיפור הראשון שלו לכתב העת.
זה לא באמת משנה עוד ועוד סיפורים של האמט התפרסמו תחילה על בלש חסר שם " איש "הסוכנות היבשתית " שהיא שם בדוי לסוכנות פינקרטון ,שבבירור התבסס על האמט עצמו ועל עמיתיו מהסוכנות.
הסיפורים האלו זכו להצלחה ולפרסום בקרב קוראי המגזין שזיהו אותם "אותנטיים" בניגוד לסיפוריו הבדויים לחלוטין של דאלי והם נחשבים עד היום כקלאסיקות אמתיות של הסיפור הבלשי האמריקני .
על בלש חסר שם זה הוא כתב יותר סיפורים מכל דמות אחרת שיצר.
הוא כתב שני רומנים ידועים על הבלש חסר השם :
"קציר הדמים " שלימים שימש כמודל לסרט הסמוראים יוג'ימבו של אקירה קורסאווה ומערבון הספגטי הראשון בעבור חופן דולארים של סרג'ו ליאונה בכיכובו של קלינט איסטווד שגיבורו הוא אקדוחן חסר שם ( סרט שאותו האשים קורסאווה לימים באופן לא מוצדק לחלוטין בפלגיאט בגלל סרט זה ) כפי שגיבורו של האמט היה בלש חסר שם על אדם אחד שמסכסך בין שתי כנופיות ששולטות בעיירה ומביא לנפילתן ולחיסולן.
גם האמט אגב לא המציא את הסיפור הזה. הוא התבסס על סיפור אמיתי שאירע ועליו כתב לא אחר מאשר מייסד הסוכנות שלו אלן פינקרטון שהוא זה שהשתלט על עיירה לאחר שהביא לחיסול שם של שתי כנופיות אבל לא לבדו אלא עם כמה מאנשיו ולו זכויות היוצרים שאינה שייכת לא להאמט לא לאקירה קורסאווה ולא לסרגיו ליאונה.
ספר נוסף ופופולארי מאוד על הבלש חסר השם היה "קללת בני דאין
" .
ולאחר מכן ב-1930 את רומן הבלשים האמריקני המפורסם והאהוב מכל "הנץ ממלטה"
על הבלש שהפעם יש לו שם והוא איש סוכנות בילוש קטנה משל עצמו ולא של סוכנות בלשית המתפרשת על כל ארה"ב ,סאם ספייד.
ספר שהפך לבסיס לסרט הקלאסי הנצחי של ג'ון יוסטון " בכיכובו של האמפרי בוגרט כסם ספייד"
האמט עצמו הוכר כסופר חשוב ומבריק של הז'אנר ושלח הספרות האמריקנית והפך לתסריטאי בהוליווד ומכיוון שנמאס לו הפסיק לכתוב סיפורי בלשים.
סיפור הבלשים האחרון שלו "האיש הרזה " היה אולי ספרו המצליח ביותר מסחרית תיאר בלש אלכוהוליסט בדימוס שנשוי למיליונרית יפה והתבסס על חייו של האמט עצמו שהיה תסריטאי אלכוהוליסט ונשוי לליליאן הלמן מחזאית יפה.
הספר הזה שימש כבסיס לסדרת סרטים מצליחה על הבלש ואישתו אבל האמט לא כתב אותה הוא רק קיבל עליה כסף .
וחבל מאוד להאמט היציעו הרבה כסף כדי שיכתוב עוד ספרי בלשים אבל זאת הייתה החלטתו. הוא שוב לא מצא עניין בסיפורי הבלש ,או בכתיבה בכלל להוציא קומיקס שיצר על איש האף בי איי הסוכן החשאי איקס 9 שצייר עבורו אלכס ריימונד שבמקביל צייר את סיפורי פלאש גורדון".
וזוהי סדרת הקומיקס הראשונה שעסקה בסוכן חשאי .
הוא כתב את הקומיקס כמה חודשים ולאחר מכן הפסיק לאחר שהסתכסך עם הסינדיקאט בעל הזכויות שלא היה מרוצה מהדרך שבה כתב את הסיפורים.
האמט חשב על בלש פרטי אינדיבידואליסטי בדומה לאלה שהוא עסק בהם בספריו כמו " גיבור "הנץ ממלטה " סאם ספייד.
בעוד שהסינדיקט חשב על סוכן חשאי שמקבל הוראות על המשימה הבאה שמעבידיו וזהותו אינם ברורים והם חשאיים לחלוטין בפני הקורא.משהו כמו "הבלש היבשתי " גיבורו הראשון של האמט.
אבל האמט כבר לא היה בעניין הזה.
ובכך סיים את שלב הכתיבה של סיפורי בלשים וכתיבה בכלל בחייו. הוא סיים דווקא כשהיה בשיא ההצלחה. אבל לפעמים עדיף כך.
בהמשך הוא התפרסם רק כפעיל של השמאל בארה"ב ואף הועמד לחקירה על כך בפני וועדה של הסנאט האמריקני.
סיפוריו זכו להצלחה גם בעברית והם פורסמו בעברית זמן קצר לאחר הפרסום באנגלית בסדרת חוברות בשם "הבלש המרתק " בהוצאת "הצל" של דפוט מל"ן בשנות ה50 ( קשה לדעת מתי בדיוק כי החוברות אינן מתוארכות ).
הסיפור שלפניכם הוא הסיפור הבלשי השני שכתב ופירסם האמט בימי חייו והראשון שפירסם תחת שמו האמיתי . סיפורו הקודם ועוד אחד שהופיע באותו גיליון של מגזין "המסיכה השחורה" נכתב תחת שם בדוי וכולם עסקו בבלש של "הסוכנות היבשתית ".
אבל מכאן ואילך האמט יפרסם אותם רק תחת שמו כשהבין את ערכם ועד כמה הקוראים אוהבים אותם.
הסיפור הופיע בתרגום עברי יחיד במגזין "מוניטין"בדצמבר 1990 שתוכלו לקרוא כאן.
בסיום תמצאו עיבוד של הסיפור לתסכית ואת רשימת ספריו וסיפוריו של האמט בעברית. ביחד עם גירסאות סרטים ותסכיתי רדיו שלהם.
The Gatewood Caper
פורסם במקור תחת השם
Crooked Souls” from the October 15, 1923 issue of The Black Mask
הסיפור הראשון שהופיע תחת שמו של האמט והשני שנכתב על הבלש חסר השם היבשתי שלו ואחד הראשונים בהחלט בז'אנר שנעשה מפורסם מאז של סיפורי בלשים "קשוחים "
יhard boiled
תרגם לעברית אייל מגד
אפשר להגדיל את העמודים עם העכבר
האזינו לסיפור כתסכית
סצינת הפתיחה של הסרט "האמט" על חייו כבלש של דאשיאל האמט:
ספרי יוצרו של "סוכן חשאי 09 " דשיאל האמט בעברית :
חוברות של סיפורי בלשים מאת האמט יצאו לאור בסדרת הבלש המרתק בהוצאת הצל של דפוס מל"ן מ אולי בתרגום אליעזר כרמי בשנות החמישים.
הבלש המרתק מספר 11. : סיו ורעל הארסן .
Fly Paper"Black Mask ugust 1929
סיפור על הבלש הפרטי "האופ היבשתי " היוצא בעקבות בתו של מליונר שברחה עם פושע ונמצאה מתה בהרעלה. האם נרצחה בידי הפושע?
" מספר 15: סוד כתב החרטומים.
מספר 38. בגלל סיכת עניבה.
קציר הדמים ( במקור סדרה בהמשכים בכתב העת "המסכה השחורה " 1927-1928 כספר פברואר 1929 ).
Red Harvest. New York: Alfred A. Knopf. 1929.
תרגום לעברית הוצאת ספריית מועדון הבולשת בראשית שנות השישים.
ספר שמכיל את האוסף המפליא ביותרשל טיפוסים נתעבים שיצר אי פעם מוחו
של סופר" (מתוך מאמר ביקורת בעיתונות האמריקאית, קלבלנד פליין דילר).
צפו בגירסת הסרט מ-1930 שהתסריט שלה הוא של האמט עצמו
הבסיס לסרט הסמוראים היפני "יוג'ימבו " ולמערבון האיטלקי "בעבור חופן דולרים" ).
קללת בני דאין / ( סדרה בהמשכים במגזין "המסיכה השחורה " 1928-1929 כספר יולי 1929)
The Dain Curse 1929
עברית סוניה פלט מהדורת ידיעות אחרונות סדרת שין שין שין , הוצאת שוקן 1967.
הוצאה נוספת של אותו התרגום ירושלים : כתר, 1980.מופיע בתרגום סוניה פלץ
תקציר : בלש חוקר בנבכי משפחה מסובכת שבעורקיה זורם דם שחור, ומגיע אל כת דתית העוסקת בחקר הנסתר בנפש האדם. ספר מתח קשוח שלפיו הוסרט הסרט בשם זה בשנת 1971 עם ג'יימס קובורן.
צפו במקדימון הסרט משנות השבעים
הנץ ממלטה ( פברואר 1930)
The Maltese Falcon. New York: Alfred A. Knopf. 1930.
תקציר : אבי אבות הבלש האפל וקלאסיקה של כל הזמנים. בסגנון לקוני ואלים, הבלש הפרטי. סם ספייד במרדף אחרי הפסל השחור "הנץ ממלטה" ורואה עצמו כמכשיר עצמאי
לרדיפת הצדק, מונע על ידי אידאולוגיה שאינה כפופה לשום חוק.
מעטים הרומנים שהשפיעו על התפתחותו של ז’אנר ספרותי כמו שהשפיע ’הנץ ממלטה’ על הרומן הבלשי. מעטות הן הדמויות הספרותיות שנחרטו בזיכרון כמו דמותו של סאם ספייד, הבלש הקשוח שהופיע ברומן הזה לראשונה. מעטות החידות שסקרנו דורות של קוראים וקוראות כמו חידת ’הנץ ממלטה’. סאם ספייד, חוקר פרטי, מקבל על עצמו חקירה שידע שלא כדאי לו לקבל ומרגע שהחל בה הכול הולך ומסתבך. שותפו נרצח והמשטרה חושדת בו שהוא הרוצח, אורחים לא קרואים מופיעים בביתו ומאיימים על חייו וכולם מחפשים פסלון שחור בדמות ציפור ומוכנים לשלם הרבה מאוד תמורתו ואולי אפילו בחייהם. אבל מדוע הם משתוקקים להניח יד על הפסלון, והאם החיפוש אחריו ישתלם לבסוף?
עפ"י הספר נעשה אחד הסרטים הגדולים
בתולדות הקולנוע. הבמאי ג'ון יוסטון, וצוות
שחקנים מדהים. האמפרי בוגארט, מרי אסטור,
סידני גרינסטריט ופיטר לורה. הסרט שיצא
לאקרנים בשנת 1941 עיצב את ז'אנר
הקולנוע האפל של שנות הארבעים.
תירגמה ב’ רחל (רחל ברק ) .ספרי שין שין שין ( שוקן ) 1967 יצא לאור גם בהוצאת כתר ב-1981.
על המעטפת : תרגום חדש לקלאסיקת הבלשים האמריקאית.
תרגום שני אסף גברון הוצאת כתר 2013.
בגלל חשיבותו של הספר הנחשב לגדול ספרי הבלשים האמריקניים הנה כמה עטיפות קלאסיות במיוחד שלו :
האזינו לגירסת רדיו של "הנץ ממלטה" עם האמפרי בוגרט ושאר כוכבי הסרט הקלאסי
האזינו לגרסת רדיו מ-1943 של "הנץ ממלטה"
צפו במקדימון הסרט "הנץ ממלטה" מ-1941
מפתח הזכוכית / ( במקור כסדרה בהמשכים בכתב עת "המסכה השחורה" :
1930, כספר אפריל 1931)
The Glass Key. New York: Alfred A. Knopf. 1931.
עטיפת מהדורת המגזין המקורית של "מפתח הזכוכית "
מפתח הזכוכית הוא המפתח שבו יפתחו את הקלפיות בעיירה האמריקנית הנמצאת על סף בחירות. מפתח הזכוכית זה המפתח המפלגתי המזוהם, הקובע את כל התככים מאחורי הקלעים, של מלחמת הבחירות ומציג בפני הקורא את הצדדים החיוביים והשליליים של המדיניות האמריקנית הפנימית. מפתח הזכוכית זה המפתח לתעלומת רצח משולשת, על רקע הבחירות, על רקע התככים, ועל כרקע ניסיונה של כנופית גנגסטרים להשתלט על העיירה האמריקנית דרך הבחירות.מפתח הזכוכית הוא המפתח לליבה ולאהבתה של ז'נט הנרי החמודה, בתו של הסנטור, ואחותו של ההרוג מן הרחוב הסיני. עוד ספר גדול על חקירת שחיתות שילטונית בעיירה אמריקאית על רקע סידרת רציחותמסתוריות. הוסרט בשנת 1942 עם השחקן המיתולוגי אלן לד ובת זוגו הקבועה בסרטים אפלים, הקציצה הפטאלית וורוניקה לייק. מגדולי הסרטים של הפילם נואר.#
האזינו לגירסת הרדיו של הסיפור עם אורסון וולס
האיש הרזה /
הופיע במקור כסיפור במגזין "רדבוק" ב-1933
( במקור הופיע ב8- בינואר 1934 )
The Thin Man. New York: Alfred A. Knopf. 1934.
הספר הזה תורגם גם הוא פעמיים לעברית :
תרגום ראשון: ה4רזה
עברית ג.אחיקר ספרי כיס מעריב ; 26 [תל אביב] : מעריב לעם, (1960)
תרגום שני :הצנום .
תרגם מאיר ויזלטייר סדרת ספרי מתח ופשע ספרי סימן קריאה תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ט, 1979.
הדמות המפורסמת ביותר בספרי האמט,ניק צ'רלס בלש לשעברמ שנמאס לו לחלוטין מהבילוש ( כמו יוצרו בשלב זה ) ואשתו, ביחד עם כלב מפענחים
תעלומת רצח של מזכירה שגופתה נמצאה על ידי גרושתו של מעבידה. הסרט שנעשה
עפ"י הספר כבר בשנת 1934 זכה ל – 5 המשכים עד סוף שנות הארבעים.
צפו במקדימון הסרט המקורי מ-1934
האזינו לגרסת הרדיו של "האיש הרזה"
צפו בסרט דוקומנטארי על חייטו של דאשיאל האמט
ועוד אחד :
תגובה אחת על “מעלילות איש סוכנות הבילוש היבשתית סניף סאן פרנציסקו :המתיחה של גייטווד- סיפור בלשי קלאסי מאת דאשיאל האמט”
[…] זה שנשארו מפורסמים ומשפיעים עד עצם היום הזה היו שלושה:דאשיאל האמט בלש פרטי לשעבר שנתן לז'אנר הזה ריאליזם ושכנוע ותוכלו […]