משפטה של חנה סנש מאת מנחם תלמי -סיפור בשתי גירסאות ועוד גירסה של יואל פלגי

ביום פרסום רשימה זאת ה-17 ביולי 2022 מלאו 101 שנים להולדתה של חנה סנש הצנחנית והסוכנת החשאית.

כתבתי כמה רשימות שונות על חנה סנש ותימצאו קישורים אליהם בסוף.

הפעם אביא שתי גירסאות שונות של סיפור שכתב על הימים האחרונים לחייה של חנה סנש הסופר והעיתונאי מנחם תלמי.

הגירסה הראשונה של הסיפור פורסמה ב"דבר לילדים " ותלמי לא פירסם אותה תחת שמו ,כנראה משום שבאותו גליון כבר פורסם פרק של סיפור שלו בהמשכים תחת שמו "תעלומת הצלחת המעופפת."

."הוא פירסם אותו בשם הבדוי :מ.אחי דורון" הלא הוא "מנחם אחי דורון

לאחר מכן הרחיב תלמי את הסיפור שמתאר את משפטה של חנה סנש ,משפט שבעצם לא היה ידוע עליו דבר חוץ מגירסה שמובאת כאן גם היא של יואל פלגי כנספח וראו אותה למטה.

אבל כפי שהתברר לימים לא הייתה ממש מדוייקת.

זה השתנה בשנים האחרונות כשנפתחו הארכיונים של הונגריה ותיק החקירה הרלבנטי היגיע לישראל וראו על כך גם כן למטה.

תלמי פירסם את הסיפור שוב בקובץ של סיפורי גבורה ומלחמה שלו לנוער "בעוז רוחם " עם איורים של מ.אריה בהוצאת עמיחי ב-1956.

ועל הספר הזה ובראש ובראשונה על הסיפור על חנה סנש הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים של עיריית רמת גן. הפרס הספרותי היחיד שבו זכה תלמי בימי חייו.

עוד סיפורים ידועים מקובץ זה כללו את "טייס משנה פנג" על כלב שמסייע לטייס במלחמת העצמאות ,שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות "

ואת "מכתביו של קצין מצרי " שתוכלו לקרוא גם כן ב"יקום תרבות " ומתאר את נקודת המבט של קצין מצרי הנלחם בנגב .

אבל נראה שמבחינת ועדת הפרס הסיפור שהכריע היה הסיפור על חנה סנש.

כל מה שמתואר כאן הוא בדוי אבל יש בו עוצמה דרמטית.

אז הנה הוא לפניכם בשתי גירסאותיו של תלמי פלוס הגירסה המקורית הבסיס לסיפור משפטה ומותה של חנה סנש שכתב יואל פלגי :

גרסת "דבר לילדים "

שתי הגירסאות מובאות באדיבות משפחת תלמי.

ולסיום אביא את הפרטים האמיתיים הידועים על המשפט שלא היו ידועים לתלמי וגם למקור שלו יואל פלגי שנחשפו רק בראשית המאה ה-21 עם גילוי תיק המשפט. בארכיון הונגרי

הנה הגרסה המקורית מ"דבר לילדים "
" כרך כה 19.11. 1954

אפשר להגדיל עם "העכבר"

והגירסה הארוכה יותר מ"בעוז רוחם "

והנה גירסה מורחבת של הסיפור מהספר "בעוז רוחם "שזכתה בפרס למדן של עיריית רמת גן

נימוקי ועדת פרס למדן לזכיה של הספר "בעוז רוחם" הסיפור על חנה סנש מככב בנימוקים.

וכבונוס הנה הגירסה המקורית של הסיפור מזכרונותיו של עמיתה של חנה סנש הצנחן יואל פלגי "איך נפלה " שהופיעו לראשונה בספר של כתביה של חנה סנש וזכרונות עליה ב-1946.

שאמנם גם הם לא ממש אמינים כפי שהתברר לימים …:פלגי הודה לימים שלא כל מה שכתב היה מדוייק.

הוא פירסם גירסה קצת שונה על משפטה של חנה סנש בספרו :רוח גדולה באה -קורות צנחן עברי ( שיצא גם הוא במקור ב-1946 ובמהדורה מתוקנת ושונה ב-1977

פלגי מתברר מהפרוטוקולים של המשפט שנמצאו לימים לא באמת ידע מה נאמר במשפטה של חנה סנש. ודברים שונים הוא פשוט דמיין.

ועדיין בדבריו יש כוח דרמטי רב.

שני קציני הצבא ההונגרי שגזרו מוות על הצנחנית היהודיה חנה סנש, נידונו בשנות ה-50 לשבע שנות מאסר כפושעי מלחמה. הדבר התגלה ב-2003 לאחר שתיק משפטה של סנש נמסר לשר המשפטים דאז , יוסף לפיד, בביקורו בהונגריה .

לפיד נפגש בהונגריה בביקור עם שר המשפטים ההונגרי פטר באראני, וגולל בפניו את סיפורה של חנה סנש. השר התרגש מאוד מהסיפור, ולאחר כמה שעות הפתיע את לפיד ומסר לו את תיקה של סנש שישב בארכיון הצבא.לפיד דובר ההונגרית מיהר לעיין בתיק, ומצא מסמכים רבים העוסקים בסנש, מיום תפיסתה ועד להוצאתה להורג.

לפיד קיבל לידיו פרוטוקולים של משפט מאוחר יותר שנערך לשופטיה של חנה סנש בשנת 1952, בהם מופיעים פרטים חדשים על משפטה ועל תהליך הוצאתה להורג.

מתיק החקירה התברר שחנה הועברה לחקירת הגסטפו עם תפיסתה, אולם לאחר כחודשיים הוחזרה לידי ההונגרים. אלה האחרונים טענו כי היא שימשה כסוכנת בריטית וכי בגדה במולדתה, הונגריה.

ואולם על פי תיק החקירה, סנש התעקשה שאינה הונגרייה, ושהיא קצינה בדרגת סגן בצבא הבריטי.

לאורך המשפט כולו כפרה חנה בהאשמות נגדה והתעקשה כי לא בגדה בהונגריה משום שמולדתה היא ארץ ישראל.

על אף שהוצע לה לבקש חנינה, היא סירבה: "הנני ציונית מימי נעורי למרות העובדה, שהורי לא חינכוני ברוח זו. בארץ ישראל הייתי לאדם במלוא מובן המלה בקרב חברי החלוצים. רק את חובתי מילאתי בהתנדבי להילחם עם נשק ביד נגד שלטון הרוצחים הנאציים בהונגריה", אמרה לשופטיה.

במהלך חמשת החודשים שבהם היתה כלואה, נתנו השלטונות לאמה לבקר אותה בכלא. "סנש היתה מוכה וחסרו לה שיניים בפיה כתוצאה מהמכות שספגה…

היא אמרה בפגישה עם אמה: "אמא לא עשיתי שום דבר רע", נכתב באחד המסמכים שהתגלו בתיק.

חרף טענותיה שאינה הונגריה ושהיא קצינה בשירות צבא הוד מלכותו שמשימתה הצלת יהודים, החליט בית הדין הצבאי להרשיע אותה בריגול ובבגידה והורה להוציאה להורג ב-7 בנובמבר 1944.

קצין הונגרי בשם פקטה אלמי ציינר הוא שחתם על גזר דין המוות, והוסיף לצד חתימתו את ההערה: "לביצוע מיידי". פקטה אלמי היה אחראי שנתיים וחצי קודם לכן לפוגרום שבוצע ביהודי העיר נוביסד ושבמהלכו נרצחו מאות מיהודי העיר, והוצא להורג בעצמו לאחר המלחמה.

ג'ורג' ואידה, שהיה עד במקום ההוצאה להורג, סיפר שאחרי שקראו לה את פסק הדין אמרה סנש כי היא לא מעוניינת לערער משום שהיא חפה מפשע.

"אמרו לה, שרק מי שמבקש חנינה יש לו סיכוי", אז היא ענתה 'מרוצחים אינני מבקשת חנינה'", מצוטט ואידה במסמך אחר.

בעיון במסמכים מתברר עוד, כי סנש סירבה שיקשרו לה את העיניים והסתכלה באומץ בפני המוות.

לפי רופא בית הסוהר, ד"ר אלמר שארודי, כיתת היורים התרשלה במשימתה, ורק פצעה אותה. כתוצאה, דיממה הצנחנית היהודיה למוות משך זמן רב, ומתה בייסורים לאחר שעות של גסיסה

.התובע הצבאי מיכאיי קצ'קש הוא שהודיע לאמה של חנה על ההוצאה להורג.

"אני משתחווה בפני התנהגותה ואומץ הלב שלה שגילתה עד הרגע האחרון", כתב לאם. "היא היתה ממש גאה ביהדותה. היא היתה אישיות יוצאת דופן", הוסיף

הפרוטוקול של המשפט של חנה סנש בהונגרית נמצא כיום בספריה הלאומית בישראל.

צפו בדבריה של חנה סנש בבית המשפט ההונגרי כפי שהוצגו במחזה "חנה סנש " מאת אהרון מגד: