web analytics
קטגוריות
כללי

מיהו ומהו דוקטור אליהו אשד "בלש תרבות " ועורך מגזין "יקום תרבות " ? -ראיון עם אילנה גורודיסקי

ראיון עימי עלי ועל תולדות משפחתי שערכה הסופרת אילנה גרודיסקי ואמור להתפרסם בהמשך בכתב כעת בשפה הרוסית .

אני בטקס קבלת הדוקטוראט באונ' בן גוריון

להלן רעיון עימי שערכה אילנה גורדיסקי סופרת בעברית וברוסית תושבת באר שבע אני מפרסם אותו תחילה בעברית בבלוג זה לפני שיתפרסם בדפוס במגזין הרוסי בגירסה מקוצרת ממה שכאן ואז הוא יעלה שוב ברשת באתר שלי

מאז 2014 אני מפרסמת באופן קבוע את רשומותיי במגזין הדיגיטלי "יקום תרבות", בעריכתו של דוקטור לספרות, חוקר וסופר אלי אשד. הכרנו בכנס תלמידי המחלקה לספרות עברית של אוניברסיטת בן-גוריון, בו הצגתי את עבודת המאסטר שלי. ברם שותפותי עם האדם המרתק הזה לא העפילה מעבר התכתבות עסקית. המגזין "הרנסנס החדש" של אגודת הסופרים הרוסים הבינלאומית הניח לי להתבונן במו"ל המקומי שלי מזווית שונה לחלוטין, ולהכיר אותו לעמיתיי דוברי הרוסית. הנה הראיון שערכתי איתו.

והנה הראיון

אילנה גורודיסקי

א.ג. אלי, אנו מכירים כבר די הרבה זמן, אך רק לאחרונה נודע לי שאתה נצר לשושלת פעילים ואנשי רוח יהודיים שהשאירו חוטם ביהדות המודרנית ובישראליות. אנא, ספר עליך ומשפחתך.

א.א. משפחתי היא אחת הקדומות שידועה גנאלוגיה שלמה שלה עד המאה השמינית לספירה!

זאת מאחר שהן האב של סבתי הרב אליהו לנדא והן סבי יוסף זונדל וסרמן היו גנאלוגים מומחים שעסקו רבות כגנאלוגיה.

בעיקרון דרך הרב אליהו לנדא האב של סבתי   אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה אבי סבו של אליהו לנדא שנחשב לגדול החכמים היהודיים בעת החדשה וחי במאה ה-18 ולפני זמן מה אירגנתי את אירועי השלוש מאות השנה לזכרו.

אני צאצא ישיר שלו ובאמת אני רואה שלאורך השנים תווי הפנים שלו בכמה מהתמונות היותר עתיקות שלו דומים יותר ויותר לאורך השנים לאלו שלי.

אולי זה אומר שהתמונות האלו הן אותנטיות ואולי זה אומר שאני לא רואה טוב.אחרים צריכים לשפוט.

אבל מכיוון שגם הדורות שהיו לפני הגאון ידועים שכן כולם היו רבנים ובחלקם הגדול חיברו ספרים ((ואני בהחלט גאה על כך.

אז הדורות הקדומים ביותר של המשפחה ידועים עד לאנשי משפחת קלונימוס מהמאה השמינית לספירה.

תוכלו לקרוא את הגנאלוגיה המלאה כאן .

. סבי יוסף זונדל וסרמן   טען בפני שבמשפחה ישנה מסורת שבעל פה שאנחנו צאצאים של משפחת שפן הסופר המוזכר בספר מלכים ויש כיום חוקרים שחושבים שהוא חיבר את הגירסה הראשונה של ספר "מלכים" מימי המלך יאשיהו במאה השביעית לפה"ס.

ולפי אגדות ומסורות קדומות וגם לפי השערות שלחוקרים מודרניים שפן הסופר הנ"ל היה צאצא ישיר של דמויות תנכיות ידועות משה בן עמרם עלי הכהן ושמואל הנביא.

אבל לצערו ולצערי אם היו מסמכים כתובים על כך ( והוא חיפש אותם כל חייו ) הם לא השתמרו.

בבדיקה גנטית שעשיתי על עצמי התברר שיש בי גנים מאיזור ארץ ישראל סוריה-מצרים סיני -צפון אפריקה מהמאות ה15-עד הראשונה לפה"ס ( וגם הרבה לפני זה ).אז בכל אופן זה לא בלתי אפשרי .

בכל אופן וזאת כבר לא מסורת אגדית אלא מגובה במסמכים ובמחקרים היסטוריים. מפורטים שבוצעו במשך שנים רבות בידיחוקרים כמו ד"ר אריה מורגנשטרן ואחרים משפחתי עסקה במשך מאות שנים בהעלאת יהודים מליטא לארץ ישראל.

קהילת "הליטאים " החרדית שחיה כיום במדינת ישראל היא תוצאה של מיזם שנהגה ובוצע בראש ובראשונה בידי בני משפחתי מיזם שהם העריכו שיקח מאות שנים עד שביצועו יושלם.

החל מסוף המאה ה-18 ואילך הם העלו המוני יהודים מליטא לארץ ישראל ובארץ ישראל דאגו למימון קיומם וחינוכם דרך מה שנקרא "החלוקה". ועשו זאת במשך שנים רבות בעזרת אירגון חשאי שאירגן את העלייה ותמך בעולים שהיגיעו לארץ ישראל שנקרא בשם "רוזני ארץ ישראל מוילנה" או "בני ציון".

ממשלת הצאר הרוסי חשדה באירגון הזה שהוא זומם מזימות כלל עולמיות שונות וזהו כנראה הבסיס האמיתי למסמך מסוף המאה ה-19 הפרוטוקולים של זקני ציון".

וקיראו על כך במאמרו המחקרי של ד"ר אריה מורגנשטרן כאן.

כל האנשים האלו שהובאו לארץ ישראל ,מאות אלפים, יש להניח שאם לא היו עולים לארץ ישראל צאצאיהם היו מוצאים את מותם בשואה שבה ניפגעה קהילת יהודי ליטא יותר מכל קהילה אחרת.

דודי משה אשד היה אחד מאלה שגילו את דרך בורמה ב-1948 והיה זה שהיציע לראשונה שאפשר להעביר דרכה ג'יפים לפרוץ את המצור על ירושלים. אז אני די גאה בזה שהוא הביא להצלתם של מאות אלפי תושבי ירושלים ולמעשה להכרעה במלחמה.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק היה ראש התנועה הציונית במקום העויין ביותר לציונות אלי אדמות בעיר סיגט בטרנסילבניה ששם היו דומיננטיים חסידי סטמאר. ב-1925 הוא עלה לארץ ישראל או בשנות השלושים עסק בעיקר בהזהרת יהודי הונגריה ורומניה משואה מתקרבת, סידר להם סרטיקפאטים והביא לעלייתם לארץ ישראל.

ישנן ארבעה מפלגות שונות כיום שקיימות או שמנהיגם קיים בזכות משפחתי שתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אימי ושתי מפלגות הודות למשפחתי מצד אבי, מכיוון שהם סייעו בהעלאה ארצה את סביהם.

בראש ובראשונה כמובן "מפלגת יהדות התורה" כעת בראשות משה גפני שמייצגת את הקהילה החרדית בישראל הקהילה הזאת הובאה לכאן כאמור בידי מיזם שנוצר ונוהל בידי משפחתי מצד אבי במשך למעלה ממאה שנה ואילולא מיזם זה לא הייתה כאן קהילה ליטאית ולא "יהדות התורה".

המפלגה השנייה היא מפלגת הליכוד שנתן מיליקובסקי סבו של מנהיגה דהיום מר בנימין נתניהו הובא לארץ ישראל בשנת 1920 בידי האב של סבתי הרב אליהו לנדא.

מהצד של אימי סבי הד"ר אליהו בלנק הוא היכיר בטרנסליבניה נער צעיר בשם ישראל קסטנר שכן שלו שהוא הכניס אותו לציונות ואחר כך לעיתונאות היהודית ובכך קבע את מסלול חייו כמנהיג ציוני .

אילולא אליהו בלנק סביר מאוד להניח שמסלול חייו של קסטנר ומשפחתו היה שונה משהיה .

נכדתו של קסטנר היא מרב מיכאלי כרגע ראשת מפלגת העבודה.

. בין האנשים שהד"ר בלנק סידר להם סרטיקפאט והביא להבאתו לארץ ישראל וכאן לימד אותו ואת משפחתו עברית וסידר לו פרנסה כעיתונאי בעיתונות ההונגרית ובעיתונות העברית היה בחור צעיר בן למשפחה קיצונית חרדית אנטי ציונית שהד"ר בלנק הכניס עוד כילד לציונות בשם דוד קליין.

דוד קליין שהחליף את שמו לדוד גלעדי והפך להיות זקן עיתונאי ישראל ונפטר בן יותר ממאה האמין וכך גם אמר לי בראיון האחרון שקיים לפני מותו שאילולא הד"ר בלנק הוא היה מוצא את מותו בשואה כמו רוב משפחתו.

דוד גלעדי הוא סבו של ראש הממשלה דהיום יאיר לפיד

אז כשאני חושב על כך ההיסטוריה הייתה שונה מאוד אילולא הפעילות של משפחתי.

א.ג. אתה בעל תואר ראשון בהיסטוריה ותואר שני בספרנות ומידענות. בנוסף, ממש לאחרונה קיבלת את התואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת בן גוריון, בה למדתי גם אני. מה הביא אותך אל תוך עולם הספרות לאחר שנים של עיסוק פורה במקצועות הומניטריים מכובדים, שכללו גם עבודה בארכיון עיריית תל אביב? ממתי אתה כותב?

א.א. תמיד מאז שאני זוכר את עצמי בערך גיל חמש קראתי  וסבי יוסף זונדל היה יושב וכותב ממני סיפורים שהייתי מכתיב לו . אחר כך כתבתי כבר בעצמי .אני כותב משנות השמונים כשהתחלתי לפרסם בפנזינים של חובבי מדע בדיוני ובמגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני "המימד העשירי" המנוח  ואחר כך זה נהפך כבר לסוג של אובססיה וגיליתי שיש לי הרבה דברים אחרים שמעניינים אותי לכתוב עליהם חוץ מעל מדע בדיוני: היסטוריה, ספרות ותרבות פופולארית.  ואני כותב בעיקר ברשת אבל במשך שנים גם בעיתונים שונים. הבלוג שלי נוצר ב-2001 והוא קיים עד היום. אבל הוא יצירה עצמית ויש להודות איזוטרית למדי. הוא מיועד לקהל מצומצם לצערי של אנשים שמתעניינים בנושאים שאני מתעניין בהם. בכל אופן לפעמים הוא פורץ החוצה.

הבמאי אבי נשר למשל מספר לי שהסרט החדש שלו שהוא מצלם בימים אלו מבוסס על מאמר שהוא קרא בבלוג שלי.

מגזין "יקום תרבות" שאני עורך עם צוות של אנשים מיועד לקהל הרחב יותר אבל עדיין מצומצם לצערי של חובבי ספרות ותרבות ה עברית וכללית. מצער אותי שאינני מתקרב לקהלים הענקיים של אלפים ומליונים משפיעני הרשת דוגמניות כוכבי ריאליטי וכו' אבל כנראה אין מה לעשות בעניין.

מצד שני מה שאני מפרסם ישאר הרבה אחרי שהם יעלמו כאילו מעולם לא היו.

א.ג. בין ספריך – מחקרים רבים על ספרות פופולרית ועל קומיקס, שהיה נושא הדוקטורט שלך. מדוע בחרת דווקא בסוגות אלה, בזמן שרוב חוקרי הספרות מתמקדים בנושאים אקדמאים יותר?

א.א. הסיבה להתמקדות הזאת היא כי חשבתי שיש עניין  לקוראים וגם לחוקרים גם בנושאים שבהם לא עסקו כל כך  כי היו בשוליים. הרי השוליים בסוף תמיד נהפכים למרכז . והמרכז תמיד מתחיל בשוליים. לא הירגשתי שיש לי הרבה מה להוסיף על עגנון, הזז וביאליק, אבל חשבתי יש שלי הרבה מה להגיד ולהוסיף על סוגות שהיו קיימות אבל כמעט בלתי ידועות בישראל ובעולם הרחב נהיו יותר ויותר פופולאריות כמו הקומיקס וסוגת הספרות הקלה. מכיוון שקראתי רבות בסוגות אלו חשבתי שאני בנגוד לאחרים יכול להגיד מה היה טוב בהן ולא רק מה היה רק בהן וזה שווה מחקר ומחקרים שלמים. ואכן פרסמתי וכתבתי על כך מחקרים שלמים. ובקרוב יצא לאור ספר שלי בהוצאת "כתב" שמבוסס על הדוקטוראט ומתארת את תולדות הקומיקס העברי בעיתוני הילדים הנוער והמבוגרים ועוסק בכמה יוצרים מרכזיים בתחום מאריה נבון דרך יעקב אשמן ופנחס שדה וכלה בדודו גבע ובאורי פינק.

א.ג. האם נזכה יום אחד לקרוא גם רומן פרי עטך?

א.א. יש לי  ברשת רומן שכתבתי חלק בממנו בשם "ההונאה הבולגרית" זהו רומן מתח בדיוני לחלוטין שמתאר מזימה בבולגריה של סוכנים רוסיים וגם ישראליים בהשראתו של נשיא רוסיה פוטין שמתכנן להשתלט על בולגריה. בדיעבד התברר שחזיתי ברומן זה כמה שנים מראש הרבה אירועים שמתרחשים עכשיו בימים אלו ממש. בשלב מסויים חשבתי לעשות מסיפור זה אלבום קומיקס. אולם בגלל שפרוייקט גיוס ההמונים שיזמתי כדי לממן זאת לא הצליח הפסקתי את הסיפור באמצע. אולי יום יבוא ואחזור אליו .

אבל למען האמת זה לא סביר משום שהסיפור שתוכנן להתרחש "בעתיד הקרוב" נראה כיום כמתרחש בימים  ובשעות אלו ממש ועוד כמה שנים הוא כבר יהיה העבר ולכן לא כל כך מעניין.

א.ג. אתה קורא לעצמך "בלש תרבות", למרות שלמילה "בלש" ישנן קונוטציות די מרתיעות. למה בדיוק כוונתך ומה אתה עושה כדי לענות להגדרה זו?

א.א. זה מונח שלא אני המצאתי אלא הוצאת בבל כשפירסמה ספר שלי מטורזן ועד זבנג על תולדות הסיפורת הפופולארית הבישראל ב-2002. אבל אני לא מתנגד לו כי הרבה מהמחקרים שלי עסקו בחידות מוזרות בתחום הספרות והתרבות הפופולארית שהתשובות להם היו בדרך כלל קשורים לזהויות בדויות של יוצרים לפעמים ידועים, כמו עמוס קינן או מרון אוריאל שחיברו ספרות פופולארית תחת שמות בדויים שונים.

א.ג. כפי שוודאי ידוע לך, מונח "תרבות" בתפיסה הסובייטית הינו הערך העליון שכל אדם אינטלקטואלי חייב לשאוף אליו ולציית לו. מהי תרבות בעיניך?

א.א. "תרבות" היא בעיני כל דבר בעל משמעות רוחנית שנוצר בידי בני האדם גם ספרות גם אמנות גם קולנוע גם מוסיקה. גם אמונה היא תרבות וגם תרבות פופולארית היא תרבות. כולם גורמים לנחשפים אליהם להרחיב את אופקיהם יוצרים בהם מחשבות חדשות ורעיונות חדשים או מחזקים או מכחישים רעיונות קיימים כולם הם בגדר "תרבות" בעיני.

א.ג. ספר על מפעל חייך – המגזין המקוון "יקום תרבות". איך נוצר הרעיון להקים את המגזין? מדוע נבחר לו שם כזה? מהם תחומי ענייניו, מטרותיו וחזונו? מי הוא קהל היעד שלו? האם הוא מקיים גם אירועים או שיתופי פעולה עם מגזינים וכתבי עת נוספים?

א.א. ב-2010 יצרתי עם חבורה של מכרים כמו  המשורר גיורא  לשם ז"ל ודו"ר אמנון סטופ וד"ר ניסים כץ ואחרים את מגזין "יקום תרבות" שפעיל מידי יום ברשת והוא לדעתי כיום מגזין התרבות הגדול ביותר מכל סוג בשפה העברית. בלמעלה מהעשור האחרון פירסמנו אלפי מאמרים רשומות שירים וסיפורים ב"יקום תרבות" כינסו כנסים במסגרתו בנושאים שונים כמו ספרות ריגול ומתח ועשינו תחרויות של סיפורי שירה ופרוזה מתח סיפורי מתח וסיפורי הומור בתחרות על שם אפרים קישון ז"ל.

לא אומר שאנחנו זוכים להצלחה גדולה מבחינת כמות הנכנסים נכנסים אלינו רק כמה עשרות אלפים בחודש . אבל אנחנו מגזין הרשת הגדול והבולט ביותר שיש של תרבות וספרות עברית .וכיום יש לנו יותר חומרים מאשר רוב כתבי העת הספרותיים העבריים אי פעם עם היוצא דופן אפשרי של "מאזניים" שקיים כמעט מאה שנה.

א.ג. בנוסף ל"יקום תרבות" יש לך גם בלוג אישי "מולטי יקום של אלי אשד". אילו תכנים אתה מפרסם שם שלא מתפרסמים ב"יקום תרבות"?

א.א. אכן הוא היה הבסיס ליקום תרבות אבל אני ממשיך לפרסם גם בו ואני מפרסם שם קיטעי איזוטריקה שיענינו רק כמה מאות אנשים חוץ ממני סיפורי קומיקס ישנים מאמרין מעיתוני ילדים ישנים ומגזינים כמו "מוניטין" סקירות על סופרים מתים בז'אנרים נידחים שאני לא מרגיש שיתאימו ב"יקום תרבות" שמיועד יותר לקהל הרחב.

א.ג. בין חבריו של "יקום תרבות" אנשי ספרות ורוח ישראליים רבים: חברי אקדמיה, סופרים בולטים, ואף יוצרים עבריים שלצערנו הלכו לעולמם, כגון גדול הדור הישן נתן אלתרמן. ישנם גם כמה יוצרים מערביים שתורגמו לעברית, כמו ויסלבה שימבובסקה. לפי מה אתה בוחר את היוצרים הללו ואת כתביהם?

אני בוחר סופר ויצירות שמוצאים חן בעיני או בעיני העורכים האחרים ניסים כץ עורך הפרוזה וחגית בת אליעזר עורכת השירה. אני עצמי נוהג לעבור על מגזינים שונים בעברית בדפוס גם ישנים מאוד ,מאזניים עיתון 77 ,פרוזה , מעריב לנוער, דבר לילדים, הארץ שלנו, "במחנה" ואחרים ואם אני מוצא שם רשומות שמוצאות חן בעינחי אני מביא אותם לפירסום און ליין באישור בעלי הזכויות כו'. וכך אני חושב אני מציל יצירות חשובות שאולי היו הולכות לאיבוד.

א.ג.  מבין כל כותבי המגזין, מהו אחוז המהגרים מברה"מ לשעבר? על מי מהם, פרט לידועונים כמו סיוון בסקין ומירי ליטווק תוכל להצביע? האם קיים שוני בין כתביהם של יוצאי ברה"מ לבין שאר הכותבים במגזין?

א.א. יש אצלנו כמה וכמה יוצרים שמוצאם בברית המועצות רוסיה ,אנשים כמו עורכת השירה שלנו חגית בת אליעזר היא ממוצא אוקראיני, ושתירגמה יצירות של יוצרים רוסיים (וגם משפות אחרות), המתרגמת החשובה מרוסית דינה מרקון שפירסמנו כמה מתרגומיה וגם יצירה שלה (גילוי נאות: דינה מרקון הייתה בת זוגי), המתרגם אנטון פפרני, הסופר דוד מרקיש. פירסמנו פרק מהרומן “הסגן נים” – רומן היסטורי מאת יורי טיניאנוב בתרגום דוד ישראל ארונשטם, מאמר שלי על כתב העת הרוסי בישראל "זרקלו" (מראה) שבו ראיינו את עורכיו בני הזוג גרובמן. פירסמנו תרגומים ומאמרים של הסופר והמתרגם ממוצא ליטאי לוי צירולניקוב, מאמרים של סופר הבלשים הישראלי הכותב ברוסית יורי מור, שהוא בין השאר מומחה לשפה העברית. את תרגומי שירה של פושקין ולרמונטוב. ויש עוד הרבה.

א.ג. עד כמה "יקום תרבות" נותן במה לחקר ספרות רוסית קלאסית ומודרנית, ולספרות של יוצרים יהודיים שחיו בברה"מ? תוכל להביא דוגמאות לכך? האם למלחמת רוסיה ואוקראינה תהיה השפעה על מחקרו בישראל?

א.א. יקום תרבות נותן במה הן לספרות רוסית והן לספרות אוקראינית, קלאסית וחדשה. כך למשל פירסמנו סיפור של  הסופר הרוסי אנדרייב בשם "יהודה איש קריות", שירים של משוררים ידועים כמו פושקין ולרמונטוב שאותם פירסמנו כל אחד בכמה תרגומים קיימים בעברית כדי להראות איך המתרגמים התייחסו אליהם.

פירסמנו יצירת של סופרים אוקראיניים שונים וותיקים ועתיקים כמו טרס שבצ'נקו, איוון פרנקו,  לְיוּבּוב יָקימצ’וק, של משוררת הצעיר קטרינה קליטקו, את אנתולוגית שירה של מאה שנה של פוטוריזם אוקראיני.  כולם בתרגום אנתון פפרני,  חוץ משיר של לסיה אוקראינקה שפירסמנו בתרגום ניקולה יוזגוף אורבך. ובכך העמקנו בפרסום ספרות זאת יותר מכל אתר עברי אחר.

אנחנו מוטרדים כעת לגבי השאלה מה מתץחש עם למשוררים והמשוררות באוקראינה שפירסמנו לאור המלחמה באוקראינה .אנחנו מקווים לשלום להם אבל איננו יכולים לדעת זאת. אין לדעת מה יוליד יום באוקראינה. אני תפילה שהיוצרים השונים ישרדו בשלום.

נראה לי שלמלחמת רוסיה אוקראינה אכן עומדת להיות ויש כבר השפעה על נושא פרסום הספרות הרוסית והאוקראינית משום שהיא מביאה בחוגים שונים ונרחבים לחרם על הספרות והתרבות הרוסית – דבר שאני מתנגד לו.

ומצד שני ליתר עניין בתרבות ובספרות האוקראינית מכפי שהיה קודם.

א.ג. כיוצרת בין שני העולמות, לקחתי על עצמי משימה לקרב בין נציגיהם היקרים ללבי. מה תוכל להגיד או לאחל  לעמיתיי מאגודת הסופרים הרוסיים הבינלאומית, שכשמה פועלים יחדיו מכל אזורי התבל למען קידומה ושימורה של ספרות ותרבות בשפה הרוסית?

א.א. אני מאחל לכם שתתגברו על המשבר הגדול שבה נמצאת כעת הספרות והתרבות הרוסית שכתוצאה מהפלישה לאוקראינה שכתוצאה ממנה רבים באוקראינה ובעולם דוחים את הספרות והתרבות הרוסית בזעם.

אני מאמין שהתרבות הרוסית הגדולה תתגבר גם על המשבר הקשה הזה ותחזור לפרוח כבעבר. אם כי זה יהיה הליך קשה.

קיראו את הראיון ברוסית ובעברית עימי ב"יקום תרבות "

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

2 תגובות על “מיהו ומהו דוקטור אליהו אשד "בלש תרבות " ועורך מגזין "יקום תרבות " ? -ראיון עם אילנה גורודיסקי”

ראיון ממש מרתק גם על שושלת המפחה המפורמת וגם על יצירתך ופועלך לפרסום שירה ומאמרים שונים.
המשך יצירה פוריה
שוב ברכות חמות לקבלת הדוקטוראט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × four =