web analytics
קטגוריות
היסטוריה

האיש שהרג את האלוף דוד מיקי מרכוס

לפני 74 שנים ביוני 1948 נורתה יריה גורלית ואומללה בהרי ירושלים ,קולונל מיקי סטון הלא הוא האלוף דוד מרכוס ממגלי "דרך בורמה " בין דברים רבים אחרים נורה למוות בשגגה על ידי שומר במאהל הפלמ"ח. לאחר מותו מרכוס הפך לבסיס של ספר מפורסם וסרט הוליוודי מפורסם עוד יותר "הטל צל ענק " שבו גילם את דמותו קירק דוגלאס ולצידו הופיעו ג'ון ויין יול ברינר ופרנק סינטרה. אחריתחקיר ארוך היגיעו דן חמיצר וראובן פדהצור אל אליעזר לינסקי -לירון האיש שירה באלוף מרכוס. והוא הסכים לחזור להרי ירושלים ולשחזר עבורם את הלילה הגורלי.והנה המאמר הקלאסי שוב לאחר 39 שנים .

מצבה לזכר האלוף הראשון של צה"ל דוד מיקי מרכוס. בלוג :זה קרה"

אחד ההרוגים בידועים ביותר של מלחמת העצמאות למעשה כנראה הידוע ביותר מהצד שלנו נהרג דווקא בידי אש כוחותינו

זה היה קולונל דוד מיקי מרכוס קצין בכיר אמריקני.שהתנדב למה שהפך להיות צה"ל והפך למפקד בכיר בירושלים והיה בין מגלי "דרך בורמה

והיה האלוף הראשון של צה"ל.

להלן פרטים עליו :

דוד מרכוס 1948 ויקיפדיה

דוד מרכוס יהודי אמריקני למד בבי"ס גבוה למשפט בברוקלין, הוסמך ב1929 לד"ר למשפטים, עבד זמן קצר כעו"ד ואח"כ נתמנה לסגן פרקליט פדרלי. ראש עירית ניו-יורק, פיורילו לא-גארדיה, שראה אותו בעבודתו המוצלחת, מינהו למשרה העירונית החשובה ביותר – לקצין מבחן אזורי ולאחראי בפועל לבתי הכלא של הכרך, ובמשרה זו נתפרסם ונתחבב על הבריות.

דוד מרכוס הצעיר ויקיפדיה

עם כניסת ארה"ב למלחמת-העולם ב' הוחזר לשרות צבאי. לא-גארדיה דרש ממנו שיקבל מקופת העיריה את ההפרש שבין משכרתו האזרחית והצבאית, אך הוא התפטר מהמשרה האזרחית, כדי שהעיריה לא תהיה חייבת לו כלום. שימש זמן-מה קצין מטהו של הגנרל מאכסוול טיילור, אח"כ שרת באלגאמה, בהוואי, בוואשינגטון, ובמשך הזמן עלה עד לדרגת קולונל. כאיש צבא בעל השכלה משפטית ומדינית השתתף בועידות יאלטה, טהרן ופוטסדאם והיה בה המשתתף היחיד בדרגת קולונל. היה חבר המפקדה העליונה של הגנרל בראדלי והשתתף בהתיעצויות ובתיכנון הפלישה לצרפת עם הגנרלים אייזנהאור, פאטון ומונטגומרי. אח"כ השתתף גם בביצוע הפלישה לצרפת בדיביזית צנחנים ובקרבות בנורמנדיה והלאה ממנה והצטיין בתפקידי מפקד קרבי וקצין מטה כאחד. השתתף בניסוח תנאי הכניעה של איטליה וגרמניה, חזר לוואשינגטון ושוב נשלח לתפקידים חשובים לשלטון הכיבוש בגרמניה.השתתף בברלין בעריכת חוקת השלטון של 4 המעצמות המנצחות ובהכנות למשפט נירנברג של פושעי המלחמה הגרמניים. נשלח לטוקיו וגם מילא תפקידים חשובים בהכנת משפט פושעי המלחמה היאפאניים

.

בפגישתו עם שרידי היהודים ששוחררו במחנה דאכאו וביתר המחנות בצרפת ובגרמניה, עמד מקרוב על הבעיה היהודית לכל עמקה התהומית ועל ההכרח לפתור אותה פתרון רדיקלי, לבל תשוב האנושות להזדהם בזועה כזו, שיהודים ילקחו כנכסי הפקר לקרבנותיה. משחזר באפריל 1947 לניו-יורק ולעבודתו החל להתענין בארץ-ישראל ובציונות ונתקרב אליה.

בראשית 1948 בא לארץ להזמנת המוסדות העליונים, אחרי שנתרחבו ממדי מלחמת הכנופיות הערביות ולנוכח איומי המדינות הערביות בהתערבות צבאית למניעת הקמת מדינה יהודית והיה צורך בהדרכת מומחים צבאיים להפוך את כוחות המחתרת של ההגנה לצבא סדיר. בהיות עוד שלטון בריטי בארץ היה הכרח להסתיר מהבריטים את שמו ודרגתו, לבל יתעוררו חשדות וסיבוכים, ואז לבש צורה של פועל מתכת והשתמש בתעודת זהות על שם "מיכאל סטון", וכך הזדהה כשנעצר על-ידי אנשי הבולשת הבריטית.

אחרי סקרו את פעולות כוחות ההגנה והפלמ"ח בכל אזורי הקרבות, הגיע למסקנה שהחומר האנושי נפלא באומץ ובגבורה, אך צריך לארגנו לצבא סדיר, מצויד ומנוהל כהלכה, שיהא מוכשר לפעולות ביחידות גדולות יותר. במשך שבועות אחדים הכתיב ונתן בעלפה הוראות יסודיות ומפורטות בדבר ארגונו של הצבא. חזר לאמריקה ובאביב 1948 שוב בא לארץ להשתתף בניהול המלחמה בפועל. (כשעמד לחזור לאמריקה, משום שחופשתו נסתיימה, ומר בן גוריון הביע בפניו את החשש שלא יוכל לבוא עוד פעם לארץ לעזור במלחמה, השיב שיבוא אפילו בשחיה אם לא תהיה לו אפשרות אחרת…). תרם תרומה רבת ערך מידיעותיו ומכשרונותיו הצבאיים בתור יועץ פעיל בפיקוד במערכת ההגנה מפני צבאות הפולשים ובהנחתת מהלומות לחם בהתקפות נגד.

דוד מרכוס אלוף מוזיאון הלוחם היהודי

שעות מספר לפני כניסת הפוגה א' לתקפה סייר לפנות בוקר את העמדות הקדמיות של צבא ישראל

באזור לטרון ובדרך לירושלים, שיש לו חלק כביר בשחרורה ובהבטחתה, ובדק את המצב ונתן הוראות כיצד למנוע מהאויב הישגי-חטיפה שברגע האחרון. באחת העמדות הקדמיות נורה אליו לפתע צרור יריות משמאל ואחד הכדורים פגע ישר בלבו, וכך נפל סמוך לאור הבוקר של יום ד' סיון תש"ח (48, 6. 11).

בהתאם לצוואתו הוטס לקבורה בגן האקדמיה הצבאית בווסט-פוינט. לפני הטסת הארון נערך טקס לכבודו ביום 48. 6. 25 במחנה המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל ואח"כ ליווהו שני קצינים גבוהים בדרכו האחרונה לאמריקה. העיר ניו-יורק הורידה את דגליה לחצי התורן ומשמרות כבוד של שוטרים וכבאים עמדו בצדי הרחובות כשעברה ההלויה, וביום 48. 6. 30 נקבר בכבוד צבאי בווסט-פוינט.

ביום ט"ז אייר תש"ט (11.8.49) פורסמה בנספח מספר 1 הודעה רשמית מפקודות המטה הכללי, מספר 62. לפיה נתמנה הקולונל האמריקאי המנוח אחרי מותו לאלוף בצבא ההגנה לישראל.

אנדרטה לזכר האלוף מיקי מרכוס בקריית יערים OLYMPUS DIGITAL CAMERA

על שמו, "מחנה מרכוס", נקרא מחנה-מעבר של אנשי גח"ל ליד מינכן.

ליד כביש הגבורה, בקרבת חולדה, הוקם ישובמשלט הנקרא על שמו "משגב דוד".

ידידיו ומוקיריו בארה"ב יסדו קרן על שמו "קולונל דוד מרכוס פאונדיישון", למתן סטיפנדיות ופרסים לתלמידים באקדמיה הצבאית בווסט-פוינט, שיחולקו בכל שנה ביום הזכרון למותו. בראש הקרן עומד השופט ויליאס פאורס (לא יהודי).

באב תש"ט נחנכה (במעמד אשתו שבאה לביקור מאמריקה לראש הממשלה) השכונה שנקראה על שמו "נוה דוד", היא שכונת הקצינים המשוחררים מהבריגאדה העברית שנבנתה על אדמת "שרונה" במזרחה של ת"א.

במלאת שנה לנפלו נטע הרמטכ"ל יעקב דורי עץ אורן לזכרו, במקום הצופה לעבר הרי יהודה והחולש על הדרך לירושלים, שעליה נתן מרכוס את חייו.

בבית הספר התיכוני "אראסמוס" בניו-יורק נוסדה "קרן הקולונל דוד מרכוס" למתן סטיפנדיות לסטודנטים מאמריקה שילמדו באוניברסיטה העברית בירושלים.

מיסדר "ברית אברהם" והליגה למען מגן-דוד אדום בברוקלין תרמו 50 אלף דולר להקמת מעבדה במדינת ישראל לזכר האלוף דוד מרכוס.

לאחר מותו נכתב עליו ספר ידוע של טד ברקמן כנראה בעידודה של ממשלת ישראל .

.ספר שתורגם לעברית בשם " "האלוף"

האלוף :ביוגרפיה של הקולונל דוד ("מיקי) מרכוס] /טד ברקמן ; [תרגום – שמשון אבידל] תל אביב : עם הספר, תשכ"ה.

:

חוברת שפורסמה עליו הייתה :

אל"מ דוד (מיקי) מרכוס :"חייל בשירות האנושות" /ציפורה פורת ; תרגום מאנגלית: ענת דובדבני.[ישראל] : ארגון ותיקי המתנדבים האמריקנים במלחמת העצמאות, 2012.

והוסרט עליו סרט ידוע עוד יותר בידי הוליווד. בשם "הטל צל ענק "

שתוכלו לקרוא עליו בבלוג זה כאן .

פוסטר אמריקני של הסרט "הטל צל ענק"

פוסטר איטלקי של הסרט"הטל צל ענק" על חייו ומותו של קולונל מיקי מרקוס וגילוי דרך בורמה

פוסטר יפני של הסרט"הטל צל ענק"

אחרי תחקיר ארוך היגיעו דן חמיצר וראובן פדהצור אל אליעזר לינסקי -לירון האיש שירה באלוף מרכוס. והוא הסכים לחזור להרי ירושלים ולשחזר עבורם את הלילה הגורלי.

אז לציון יום הזיכרון הנה מאמר של דן חמיצר וראובן פדהצור מכתב העת מוניטין גיליון 55 ממרץ 1983 שמתאר את הפרטים המדויקים על מותו של קולונל מיקי מרכוס. שנורה למוות בשגגה בידי חייל ישראלי

והנה המאמר הקלאסי שוב לאחר 39 שנים:

אפשר להגדיל עם העכבר

קיראו גם:

דוד מרכוס בויקיפדיה

גילוי דרך בורמה-הגירסה ההוליוודית " " על הסרט "הטל צל ענק"

צפו במקדימון לסרט "הטל צל ענק"

צפו בסרט המלא

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 + 3 =