חביב כנען נגד הנאצי פטר מנטן: כפי שסיפר חביב כנען

חביב כנען (קרומהולץ) מגזין מוניטין צילום :מיכה קירשנר

לציון שבוע יום השואה הנה סיפור מדהים על המרדף שנמשך שנים רבות של העיתונאי הישראלי חביב כנען (קרומהולץ ) ( 1913-1993) אחרי הפושע הנאצי המסוכן פטר מנטן שרצח את בני משפחתו של כנען והפך מהכסף שגנב מקורבנותיו לאדם עשיר מאוד בהולנד שאחרי מלחמת העולם השנייה לאספן אמנות מפורסם ולמושך בחוטים מאחורי הפוליטיקה ההולנדית והאירופאית של שנות השבעים.

כפי שהוא מסופר במילותיו של הרודף עצמו חביב כנען שהיה עיתונאי וסופר ידוע ובין השאר מומחה לתולדות אירגון הטמפלרים והמפלגה הנאצית בארץ ישראל וכתב על כך ספרים ידועים. וגם ספר ידוע מאוד על תקופת הציפיה של הישוב לפלישה של צבא הנאצים של רומל לארץ ישראל.

החלטתי לא לתאר את הפרשה המרתקת מאין כמוה במילותי שלי אלא במילותיו של חביב כנען כפי שסיפר את הסיפור בראיון יחיד במינו לעיתונאית של מגזין "מוניטין " סטלה קורין ליבר.

וגם אני מביא מאמרים שכתב כנען על הפרשה בזמן אמיתי בעת המשפט שבו נטל חלק כעד, במוסף "הארץ " בשנות השבעים.

אבל תחילה כמה מילים על האיש :

חביב קרומהולץ כנען ( שם שאותו קיבל בארץ ישראל ורומז אולי שהיו לו נטיות "כנעניות ") נולד בקוטי, מחוז קולומיאה (מזרח גליציה), י' ניסן תרע"ג (17.4.1913), לאביו דוד (סוחר, משכיל, מראשוני הציונים) ולאמו מלכה בת ליבר פיסטינר.

חביב קרומהולץ קיבל חינוך עברי לאומי, גמר גימנסיה בלבוב ולמד בבי"ס גבוה לעתונות בוארשה. היה פעיל באגודות ציוניות של נוער וסטודנטים, מיסד ויו"ר חוג אקדמאים ציוניים בלבוב, היה חבר מערכות שבועונים וירחונים אקדמאיים ציוניים שונים, כתב בעתונים יהודיים בפולנית ואידית בקראקוב ובלבוב על נושאים שונים וביחוד על הבעיה האוקראינית-היהודית. היה מפעילי האגודה הלבובית של שוחרי האוניברסיטה העברית.

ב-1935 עלה לארץ בתור תלמיד אוניברסיטה. עבד בבנין בפתח-תקוה, עבר לחיפה ועבד בתור סופרם של עתונים שבפולין והרבה לסייר בארץ.

משפרצו המהומות הערביות באביב 1936 התנדב לשרות הישוב ושמר בשדות כפר יהושע ובכרמי זכרון-יעקב. באוגוסט 1936 התגייס למשטרהובפברואר 1937 גמר את בית הספר לשוטרים שבמושבה הגרמנית בירושלים ושרת שנה וחצי בתחנת משטרה. שמונה חדשים מתוך זמן זה היה היהודי היחידי בין 30 שוטרים בריטיים ו-50 ערבים

בחופשתו השנתית במאי 1938 חזר זמנית למלאכת העתונאות: נסע בשליחות העתון היומי היהודי "כווילא" (בפולנית בלבוב) לגבול סוריה-טורקיה, שהה שם כחודש ימים ורשימותיו על הסכסוך בין שתי הארצות על מחוז אלכסנדריתה פורסמו בעתון הנ"ל וגם בעתון צ'כי ותמונות מהנסיעה ב"לונדון אילוסטרייטד ניוז".

בסוף אוקטובר 1938, עם התגברות גל המהומות, הועלה כנען לדרגת קורפורל ונתמנה אחראי על החטיבות הראשונות של הנוטרים בשרות כללי. היה אחראי על 120 נוטרים ששמרו על בניני ממשלה ונקודות חיוניות בירושלים ועמד בראש פלוגת הנוטרים שעצרה התפרצות כנופיה ערבית למפעל המים ברוממה. עמד בראש משמר של שוטרים יהודים שהופקד לשמור על הקונסוליה הגרמנית בירושלים. זה היה בנובמבר 1938. אחרי פרעות ביהודים בגרמניה העמיד לא-גארדיה, ראש עירית ניו-יורק משמר שוטרים יהודים על הקונסוליה הגרמנית בעירו, כדי לתת סטירת-לחי מוסרית לנאצים. בראש משטרת ירושלים עמד אז המייג'ר ג'יימס ברנס (אוסטרלי) וגם הוא עשה כמו לא-גארדיה. הדבר עורר תגובה דיפלומטית גרמנית ואז פקד המזכיר הראשי של ממשלת פלשתינה (א"י) להסיר את המשמר היהודי.

בדצמבר 1938 היה האחראי למשטרת הרובע היהודי בעיר העתיקה ואח"כ סגנו של הקצין הממונה הקפטין א. ח. סילבר . ביוני 1939 הועבר לחטיבת הנוטרים הכללית כמדריך בחוקים ובתרגילים ובאביב 1940 הועלה לדרגת סרג'נט. מאז שרת בשרותים שונים. היה אחראי על משמר השוטרים במגרש הרוסים, נתקבל לקורס לקציני צבא בני הארץ אבל מפקדת המשטרה חזרה בה מהסכמתה להתגייסותו והוכרח לחזור לשרותה, היה ממונה על תחנת המשטרה בשטח בית המטבחיים ליד כפר שעפת (להשגיח על הרי הסביבה מפני ירידת צנחני האויב),

הוא עמד בראש משטרת רובע היהודים בעיר העתיקה ועבד בלשכת החקירות בתחנת המשטרה המרכזית בירושלים.

ב-1940 נשא לאשה את מלכה בת זושא מייזליץ (ממשפחת רבנים).

בנובמבר 1944 התפטר מהמשטרה וחזר לעבודה עתונאית ככתב לעניני בטחון ומשפט ב"הארץ". התענין גם בעקבות טריים של מאורעות מסוכנים (מלחמת הטרור בין המחתרות העבריות ובין כוחות המשטרה והצבא הבריטיים), ופעם נפגע ונעצר על-ידי חיילים בריטים. כן הרבה למסור לקוראים ידיעות מאחורי הקלעים של "תככים ומזימות מצד זרים" (בריטים, גרמנים, פולנים, ערבים) ועל הקשרים שביניהם נגד היהודים, ומה שהיה אסור לגלות בתקופת השלטון הבריטי פרסם בעתונות חוץ.

ב-1946 פרסם ספר על הנאצים בארץ ישראל . "צלב-הקרס בארץ ישראל" (הוצאת נ. טברסקי). היה העתונאי היהודי היחידי שהשיג שיחה מיוחדת בשביל עתון עברי עם המפקד הראשי של "נג'אדה", מוחמד נימר אלחאווארי.

היה בא-כח העתונות העברית בטכס כניעת יפו לכוחות ההגנה ב-13.5.48.

כשנוסדה מדינת ישראל גויס למשטרת ישראל ושירת בה שנה כקצין העתונות של המטה הארצי בדרגת מפקח שני וארגן את הקשרים והמגע בין המשטרה ובין העתונות.

ב-15.5.49 השתחרר מהשרות וחזר לעבודתו במערכת "הארץ". הוא שימש מזכיר תא הכתבים באגודת העתונאים בת"א.

במשך שש שנים היה סופרו הצבאי של העיתון. לאחר מכן שימש ככתב לענייני מפלגות, וכן ככתב לענייני תיירות ובריאות. כן הרבה לכתוב בעיתונו על פרשיות היסטוריות ועל ספרים חדשים. בשנת 1978 פרש לגמלאות.

בשנת 1978 הוענק לחביב כנען פרס סוקולוב לעיתונאות על מבצע עיתונאי שניהל להבאתו לדין של רוצח משפחתו בשואה, פיטר מנטן, הולנדי שהתגורר בפולין ואף היה מיודד עם בני משפחתו של כנען לפני השואה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב מנטן את פולין וחזר אליה כעבור זמן כקצין אס אס ורצח מאות יהודים. כנען ניהל מרדף של 33 שנה אחרי מנטן, תוך עבודת נמלים באיסוף חומר ובבדיקה בארצות רבות, בעומדו איתן כנגד איומים. מצד מנטן.

כנען פרסם מאמרים בישראל ובחו"ל אודות חקירתו בעניין מנטן, וגייס לעזרתו עיתונאים אירופיים ובראשם הנס קונופף לשם הבאתו של מנטן לדין.

מאבקו של כנען הצליח, ובשנת 1977 הועמד מנטן לדין בהולנד ונדון ל-15 שנות מאסר.

על פרשת מאבקו של כנען להעמדתו של מנטן לדין פורסם בהולנד ב-1979 ספר של הנס קנופף שסייע לכנען במאבק להביא את מנטן לדין .

The Menten Affair by Hans Knoop  ‎ Macmillan;  1979

הפרשה פורסמה עוד בספר שכתב בארה"ב

 Malcolm MacPherson

The Last victim :   one man's search for Pieter Menten, his family's friend and executioner /    London :   Weidenfeld and Nicholson,   1984.

שיצא לאור בארה"ב בשם :

The blood of his servants /    New York, N.Y. :   Times Books,   1984

והנה הראיון הגדול שערכה העיתונאית סטלה קורין -ליבר עם חביב קרומהולץ-כנען על הפרשה ובו עדותו המפורטת של כנען שבו הוא מספר על הפרשה מנקודת מבטו שלו .

עד כמה שידוע לי זה הראיון הגדול היחיד עימו בנושא שפורסם בתקשורת

הראיון פורסם בכתב העת "מוניטין" גליון מספר 70 מיולי 1984

( באותו גיליון קלאסי של מגזין שנערך בידי רון מייברג פורסם גם מאמר קלאסי על חבורת "חסמבה " בהתבגרותה שתוכלו למצוא כאן:

חסמבה הדורות המבוגרים)

בסופו של דבר פטר מנטן היה כלוא שש שנים בכלא.

כששוחרר ניסה להיתיישב באירלנד בטירה שהייתה בבעלותו שם אך נאסרה עליו בהוראה מיוחדת של הממשלה האירית הכניסה לשם.

הוא מת בבית אבות בהולנד ב-1987

חביב כנען שצפה במאסרו ובשחרורו ובמותו של מנטן נפטר ב-1993

והנה מאמרים שכתב כנען על הפרשה והמשפט בשנות השבעים עבור מוסף "סוף השבוע של "הארץ" שבו היה כותב קבוע:

" מאמר ראשון:מוסף הארץ 6.במאי 1977

מאמר שני: מוסף הארץ 17 במאי 1977

על הפרשה נעשה ב-2016 הסרט "פרשת מנטן "

פרשת מנטן

הולנד 2016 | 142 דקות | הולנדית, אנגלית, גרמנית, פולנית | תרגום לעברית, אנגלית

הסרט מביא את הסיפור המרתק של העיתונאי החוקר הנס קנופ ומרדפו האמיץ אחר פושע המלחמה ההולנדי הגדול ביותר, המולטי-מיליונר פיטר מנטן. כאשר מנטן מכריז על מכירה חלקית של אוסף האמנות שלו, החדשות מגיעות לעיתונאי הישראלי חביב כנען, אשר מאשים את מנטן בהוצאה להורג של יהודים בכפרים פולניים במהלך המלחמה. כנען יוצר קשר עם הנס קנופ ומודיע לו כי בשנת 1943, מנטן שיגר שלושה קרונות רכבת עמוסים יצירות אמנות שדודות להולנד. אז החל קנופ במסעו לחשיפת עברו האמיתי של הנאצי לשעבר – אך מנטן לא נכנע ללא מאבק…

צפו בשידור של הבסי בי סי על פרשת מנטן

צפו בעוד סרט תיעודי על הפרשה שמתאר את נסיונו של מנטן לחיות באירלנד לאחר ששוחרר מהכלא ואת דחיית בקשתו להיכנס לשם.

נספח: רשימת הספרים של חביב כנען בעברית :

חביב קרומהולץ  צלב הקרס בארץ ישראל /    תל אביב :   נ' טברסקי,   תש"ו.1946

ספר על הטמפלרים ופעולתם הנאצית בארץ ישראל המנדטורית.

• בצאת הבריטים. הוצאת ספרי גדיש, 1958.

• הגיס החמישי: הגרמנים בארץ ישראל 1933 -1948. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1968.

•  זיגמונטובסקה 17 :   מוקדש ליובל ה- 50 לייסוד הגימנסיה היהודית בלבוב /    תל-אביב :   א.ש.,   [1969] 
• מלחמתה של העיתונות: מאבקה של העיתונות העברית בארץ ישראל נגד השלטון הבריטי. הוצאת הספרייה הציונית,
• 1969.:
• שנת מפנה בהתפתחות העיתונות בישראל, ממשלת המנדט והעיתונות, עיתוני מחתרת סתימת הפה ברוח הספר הלבן התנדבות ושכרה בצל אל עלמיין פרשת רמת הכובש שנות השואה ימי סופה וסערה כיצד פסלו מדוע פסלו אחריות העורכים מדיניות החנק, כזבים רשמיים, פלשתיין פוסט העיתון השנוא של האדמיניסטרציה המנדטורית השנה האחרונה קץ והתחלה מפתח שמות  מאבק 

• מיהו חאג' אמין אל חוסייני. הוצאת שירות הפרסומים, 1970.
• עתונות. הוצאת מרכז ההסברה,

• .
• מאתיים ימי חרדה – על הכנות היישוב לפלישה גרמנית אפשרית לארץ ישראל במלחמת העולם השנייה. הוצאת מול-ארט, 1974.
• על תקופת החרדה שעברה על היישוב מאביב 1942, עם התגברות סכנת הפלישה הגרמנית לארץ ישראל ועד לחלוף סכנה זו, עם ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני, כתב כנען את ספרו "מאתיים ימי חרדה" ובזאת העניק לתקופה זו את כינויה ההולם. הספר, שראה אור בשנת 1974, מתבסס על קטעים מתוך יומן שכתב כנען בתקופה זו, ועל זכרונותיו מאירועי התקופה, מאישים שפעלו אז, ובעיקר תיאר את הלך הרוח הקודר של אותם ימים.

• גרדומים בנתניה- פרשת שני הסרג'נטים שנתלו בפקודת הארגון הצבאי הלאומי. הוצאת הדר, 1976.

• בעיני שוטר פלסטיני. : ספור לידתה של ההתנגדות הפלשתינאית. הוצאת מסדה1980
• ,

• . מיקרו-היסטוריה :   כרך י"ג : המפלגה הנאצית בארץ-ישראל וזהות חבריה / ההדיר שמעון רובינשטיין  ( 1941-2014)  ירושלים :    הוצאת המהדיר,   [תש"ע] 2010..נדפס בעשרה עותקים בלבד

ראו עוד

פרשת חביב כנען ופטר מנטן

חביב כנען בויקיפדיה

פטר מנטן בויקיפדיה

חביב כנען .ויקיפדיה